ספטמבר 2022
צריכת תרופות נמצאת במגמת עלייה עולמית. הסיבות לכך קשורות לשינויים בפרקטיקה הקלינית ולעלייה בביקוש תרופתי בעקבות מחלות כרוניות והזדקנות. במדינות ה-OECD מעל 45% מהאנשים בגילאי 75 ומעלה נוטלים 5 תרופות או יותר בו זמנית. למרות שתרופות נועדו כדי להטיב עם המטופל, נזקים בריאותיים הנגרמים כתוצאה מצריכה תרופתית -בין אם בצריכה אישית או בזמן אשפוז, אינם נדירים. מנתונים עדכניים על מדינות ה-OECD עולה כי 1 מתוך 10 אשפוזים נגרמים עקב אירוע הקשור לצריכה של תרופות, ו-1 מתוך 5 נפגעים מטיפול תרופתי בזמן אשפוז. כמו כן, עלויות מאשפוזים הניתנים למניעה עקב אירועים תרופתיים, ועליות עקב אשפוז מתמשך בעקבות נזקים מטיפול תרופתי בבתי חולים אשר ניתנים למניעה מסתכמים ביותר מ-54 מיליארד דולר במדינות ה-OECD.
בשנת 2020 ה-OECD ערך סקר בקרב 20 מדינות - וישראל ביניהן, בנוגע לאימוץ מדיניות לשיפור בטיחות תרופתית. הדו"ח מצביע על שורה של ליקויים הגורמים לצריכה לא נאותה של תרופות, ביניהם רישום תרופות שלא לצורך או רישום תרופות שאינן נותנות מענה לבעיות הקליניות של המטופל, נטילת יתר של תרופות או נטילת תרופות שלא על פי ההנחיות. מתן מענה לחשיבות של בטיחות תרופתית ושיפור מצב הקיים כרוך במדיניות לאומית, אסטרטגיות ותכניות לאומיות, כאשר הדו"ח הנוכחי סוקר את הקיים ומה ניתן לשפר במדינות ה-OECD.
ראשית, למרבית המדינות קיימת רגולציה או אסטרטגיה מדינית; בחלק מהמדינות, ביניהן נורבגיה, מקסיקו, לטביה וגם ישראל, היבטים של בטיחות תרופתית מוטמעים בתוך אסטרטגיות לאומיות לשמירה על בטיחות המטופל. כמו כן במרבית המדינות וגם בישראל, יש מערכת אקטיבית לאיתור אירועים ובעיות הקשורות לטיפול תרופתי וכן מערכת לאומית המנטרת מידע והיקף השימוש התרופתי (Drug Utilisation Review -DUR)). במדינות רבות מערכת זו מקושרת עם מערכות מידע אחרות בנוגע לתמותה, אישפוז, תוצאי בריאות וכד'. בשתי מדינות בלבד– קוסטה ריקה ונורבגיה - מערכת זו מקושרת למערכת מידע אחרת המדווחת על תופעות לוואי עקב שימוש בתרופות. בישראל – מערכת זו מקושרת למערכת מידע על תוצאי בריאות בלבד. בחלק מהמדינות, וישראל אינה ביניהן, מידע במערכת ה-DUR זמין בזמן אמת. בקוריאה למשל, רופאים יכולים לראות את ההיסטוריה התרופתית של מטופל תוך קבלת התראת פופ-אפ המופיעה על המסך תוך שניות, אם נרשמה בעיה כלשהי לגבי אחת או יותר מתרופות של המטופל. בישראל, כמו גם במדינות אחרות, ישנו עיכוב בזמינות המידע בפרק זמן של חודש עד חצי שנה. כמו כן, המידע במערכת ה-UDR להיקף ושימוש תרופתי משמשת לעיתים לטובת שיפור באספקת שירותי בריאות ומתן פידבק לרופאים ולרוקחים וקביעת מדיניות. בישראל, הטמעה של נושאים אלו היא חלקית בלבד. בסוגיה הקשורה לאימוץ טכנולוגיות כדי להגביר בטיחות מטופלים, ישראל מצוינת לטובה, ונמצאת בין המדינות היחידות אשר הטמיעה תכניות לאומיות של שימוש בברקוד לניטור תרופתי, וכן נמצאת ישראל בין המדינות שאימצו רשומה לאומית עבור תרופות שנמצאות בסיכון גבוה לתופעות לוואי.
לסיכום, מדגיש הדו"ח כי מדינות רבות עברו זה מכבר כברת דרך בהטמעה של כלים שונים לניטור והערכה של בטיחות תרופתית, אולם נדרשים מאמצים נוספים, זאת גם לאור מגיפת הקוביד19 ותוצאותיה. מבין המסקנות שעולות בדו"ח בעקבות המגפה הוא החשיבות של שיתוף מידע בזמן אמת, ותחזוקה של מאגרי נתונים בקוד פתוח ומערכות תקשורת טובות על מנת שניתן יהיה לזהות ולחקור תגובות ותופעות לוואי נדירות. כן מצביע הדו"ח על החשיבות של הרחבת גישה למידע עבור מטופלים ושיתוף מטופלים בתופעות לוואי אפשריות, הרחבת תפקידי הרוקח והשקעה במרשמים דיגיטאליים. עם זאת, הדו"ח מדגיש גם את החשיבות של זהירות וקפדנות בהטמעה של אסטרטגיות חדשות על מנת להימנע מסיכונים חדשים-נוספים.
de Bienassis, K., et al. (2022), "The economics of medication safety: Improving medication safety through collective, real-time learning", OECD Health Working Papers, No. 147, OECD Publishing, Paris.