מטרת הנחיות אלה היא להפנות את תשומת לבם של הרופאים והמומחים הנותנים חוות דעת למשרדים וגופים ממלכתיים, לסוגיות הבאות הנוגעות לחוות דעת רפואית המוגשת בעת עבודתם.

6.1

מבנה חוות הדעת

על חוות הדעת להיות ערוכה ולכלול את כל הפרטים כדלקמן:

6.1.1

פרטי הרופא, השכלתו, ותחום התמחותו.

6.1.2

עיסוקו של התובע לפי הפגיעה.

6.1.3

תולדות המחלה – כפי שנמסרו לרופא מפי הנבדק.

6.1.4

מסמכים שהיו בתיק הרפואי או שהומצאו ע"י התובע בהם עיין הרופא (רצוי לציין עם המסמכים עולים בקנה אחד עם תולדות המחלה כפי שנמסרו מפי התובע במקרה ולא – יש לפרט את העובדות מן המסמכים ולהצביע על הבעייתיות).

6.1.5

בדיקת התובע ותוצאות הבדיקה.

6.1.6

ציון וקביעת הקשר הסיבתי. במידה ומדובר בקשר של החמרה יש לנמק במידת האפשר מדוע נקבע שעור החמרה מסוים.

6.2

תאור המקרה מפי התובע

כאשר תובע מוסר לרופא את גרסתו לגבי השתלשלות האירועים שגרמו לפגיעה/מחלה, על הרופא לצטט אותם תוך הדגשה כי מדובר בגרסת התובע.

אל לרופא להתייחס לעובדות כאילו כבר הוכחו והן מוסכמות על כל הצדדים.

במקרה שהעובדות הנן משמעותיות להחלטה הרפואית יש לציין את מכלול האפשרויות דהיינו אם העובדות הנן כאלה אזי התוצאות הנן כאלה ואם העובדות הנן שונות אזי המסקנה הנה כזאת.

במידה ובתיק מצויים מסמכים הסותרים את גרסתו העובדתית של התובע יש לציין זאת בחוות הדעת ולהתייחס לכך.

6.3

ציון שמות בעלי תפקיד במשרד/במוסד בתיק

חוות הדעת הנה מסמך משפט המוגש כמוצג לתיק בית המשפט/בית הדין ולכן עליו להכיל את חוות הדעת בלבד.

אין להתייחס על גבי חוות הדעת ולאזכר מזכרים/מכתבים שנכתבו ע"י בעלי תפקיד במשרד/במוסד כגון המנהל לעניינים רפואיים, יועץ משפטי, או הפרקליט שמופיע בתיק.

במידה וחוות הדעת נכתבת על סמך פניה יש לפתוח את חוות הדעת "נתבקשתי לבחון…".

המזכרים/המכתבים המוחלפים בין בעלי התפקיד במשרד/במוסד הנם תכתובת פנימית בין אנשי המשרד/המוסד אשר אזכורה גורם לדרישות לקבל את המזכרים/המכתבים הללו שכאמור אין חובה להציגם בבית המשפט.

במידה ורופא רוצה להשיב לבעל תפקיד על פנייתו, יעשה זאת ע"ג מכתב נפרד ולא על גבי חוות הדעת.

6.4

התייחסות רופאים לסוגיות משפטיות

על חוות הדעת להתייחס לפן הרפואי בלבד. אל לו לרופא להיכנס לדיון בחוות הדעת בסוגיות משפטיות, דהיינו, אם רופא חושב כי מבחינה רפואית מדובר בקשר של החמרה יקבע קשר של החמרה.

השאלה אם מבחינה משפטית מדובר בקשר של גרימה תקבע אח"כ ע"י קצין התגמולים/פקיד התביעות או היועצים המשפטים.

6.5

הכרה "מחמת הספק"

נטל הוכחה בתביעות על פי חוק הנכים מוטל על כתפי התובע זכויות. במצב כזה, כאשר קיים ספק, הספק פועל לרעת מי שעליו נטל ההוכחה, דהיינו לרעת התובע.

לכן רופא המוצא כי מבחינה רפואית אין קשר סיבתי לא יכיר בקשר זה מחמת הספק שכן בצורה כזו הוא גורם להענקת זכויות למי שלא צריך להיות מוכר.

יש להימנע משימוש בביטוי "מחמת הספק" בחוות הדעת אם יש קשר להכיר. אם אין – לשלול. אין מצב ביניים.

6.6

פרופיל רפואי מול דרגת נכות*

יש רופאים הסוברים, בטעות, כי העובדה שהורד הפרופיל הרפואי של תובע במהלך השרות, יש בכך בלבד להצביע על נכות וקשר סיבתי בין התביעה לבין השרות ולא היא.

הפסיקה קובעת כי הפרופיל הרפואי אינו ראיה לדרגת נכות, אלא הוא קביעה ודרוג פנימי של הצבא לצורכי שיבוץ למקצועות הצבאיים ואין בו כדי לקבוע דבר לגבי דרגת הנכות או הקשר הסיבתי.

6.7

טענות איחור באבחון ורשלנות רפואית*

כאשר מופנה חייל ע"י רופא צבאי לקבלת טיפול רפואי בבי"ח או בכל מוסד רפואי אחר ומסתבר כי הטיפול שנתן לו ברשלנות או שלאורך הטיפול נתגלה כי היה איחור באבחון הבעיה הרפואית וכתוצאה מכך נגרמה נכות לחייל, ומאחר והחייל לא היה רשאי לבחור את המוסד הרפואי בו יקבל את הטיפול, הרי כל נזק כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, העדר טיפול, איחור באבחנה הינו עקב שרות וביה"ח או המוסד הרפואי הינו זרועו הארוכה של צה"ל.

רופא המקבל תיק ובו מועלית טענה של רשלנות בטיפול הרפואי או איחור באבחון ייתן דעתו ראשית האם אכן מדובר באיחור באבחון או בטיפול רפואי רשלני, אם התשובה חיובית, יש להכיר בקשר סיבתי רק בתוצאות הנובעות מן הטיפול הלקוי כאשר לעיתים המחלה בגינה הופנה לקבלת הטיפול, אינה קשורה כלל לשרותו הצבאי.

* סעיפים 6.6 ו-6.7 רלוונטיים למשרד הביטחון בלבד.

6.8

מסירת תוצאות הבדיקה לנבדק

על פי החוק, קצין התגמולים/פקיד התביעות הוא המודיע על החלטה בדבר הקשר הסיבתי לאחר שהוא בודק את כל החומר המובא בפניו לרבות חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעמו.

אי לכך, אין למסור ככלל לתובע לאחר הבדיקה את תוצאותיה ובפרט אין לעשות זאת בע"פ, כשלעתיים עלול להיווצר מצב שהחלטת קצין התגמולים/פקיד התביעות תהיה שונה לאור חומר נוסף המצוי בידו ולאור הפעלת שיקולים נוספים ואולי משפטיים.

יש להודיע לתובע כי תוצאות הבדיקה ימסרו בכתב למשרד/המוסד לאחר בדיקת החומר בתיק הרפואי.

6.9

סיכום

אודה על תשומת לבכם הנדרשת להנחיות כאמור, דבר שיחסוך למשרד/למוסד את הצורך לעיתים להחזיר חוות דעת להבהרות ויחסוך גם הצורך בחוות דעת משפטית, הנוגעת לחוות דעת רפואית שנתנו בצורה לא נאותה.