(סעיף 3 לעיל): מיצוי זכויות הנבדק בוועדות רפואיות ציבוריות והבטחת תקינות ואיכות העובדה בהן

5.1

מבוא

השאלה כיצד להבטיח את זכויות הנבדק בוועדות רפואיות ציבוריות תוך שמירה על נורמות וסטנדרטים מקצועיים, חוזרת ועולה לאחרונה על סדר היום הציבורי.

בוועדות רפואיות ציבוריות למיניהן, חברים רופאים ומומחים העושים שימוש בידע המקצועי שלהם על מנת לאבחן, למיין, לקבוע כשירות, מוגבלות רפואית ואת הליקויים, הפגימות של הנבדקים, שיעור הנכות המתאים להם ואת ההשלכות התפקודיות שלהם.

הנבדקים אינם מבינים לעיתים את מהלך עבודת הוועדה ואינם מודעים לעובדה שההחלטה מסתמכת על מכלול ממצאים, בדיקות ומסמכים רפואיים הנמצאים בתיק ובמהלך הבדיקה בוועדה, שהם רק פן אחד של ההליך כולו.

לפיכך מתעוררת לא אחת התחושה אצל חלק מן הנבדקים שלא נעשה עימם צדק.

כדי למצות באופן מרבי את המפגש עם הנבדק וכדי להבטיח שההתייחסות לכל ההיבטים הרלוונטיים לעבודה בוועדה, תשתקף בפרוטוקול הדיון ותביא לידי ביטוי את איכות העבודה ואת המומחיות של הבודקים תוך עמידה באמות מידה של מבחן משפטי, יש להקפיד על הכללים שיפורטו להלן.

טקסט טקסט מה אפשר לכתוב

5.2

כללי עבודה

5.2.1

הכללים המפורטים מטה באים למסד דפוסי עבודה לביצוע בדיקות רפואיות ומתן החלטות בועדות הרפואיות מדרג ראשון וועדות הערר. על מנת להבטיח כי בעת מתן ההחלטה הרפואית בוועדה ניתנת תשומת הלב הראויה לכך, שהצדק לא רק יעשה אלא גם יראה ולכשיגיע תיק הנבדק לערעור ו/או לביהמ"ש יצור התרשמות מהימנה ומבוססת רפואית ולכן גם משפטית.

5.2.2

הכללים מתמקדים בפן טכני-מעשי ובפן המהותי, מתוך ידיעה שהחלטות הועדה מחייבות נימוקים מפורטים, המבססים את ההחלטה על עובדות וידע מקצועי, הכל בהתאם לאמות המדיה שנקבעו על ידי בתי המשפט.

5.3

ההיבט המעשי בבדיקות הרפואיות

אחת העילות להתערבות ביהמ"ש ופסילתו את שיקול הדעת המינהלי הנסמכת על החלטת הוועדה הרפואית, מתקיימת אם סבור ביהמ"ש שהחלטת הרשות המינהלית לוקה בחוסר סבירות מהותי.

דפוסי העבודה המפורטים מטה באים למנוע התערבות מסוג זה ולתת להליך הבדיקה הרפואית אופי רציני ומכובד. דבר שיתן לנבדק תחושה שהיתה התייחסות רצינית אליו ולבדיקה.

5.3.1

הבדיקה הרפואית תיערך באווירה נינוחה תוך התייחסות עניינית, מכובדת כלפי הנבדקים.

5.3.2

הבודקים יציגו עצמם ומקצועם בפני הנבדק בראשית הבדיקה. שלט עם שמו של הרופא ומקצועו יוצב לפני כל בודק בוועדה.

5.3.3

הבודקים יסבירו לנבדק מראש (במידה שהדבר ניתן), מהם שלבי הבדיקה שעליו לעבור.

5.3.4

במכתב הזימון לוועדה יצוין במפורש שהנבדק רשאי להביא עמו כל מסמך הנראה לו חשוב לצורך העניין.

מסמך שהוגש על ידי הנבדק יתקבל ללא עוררין ויש להתייחס אליו בפרוטוקול הדיון כפי שיפורט להלן.

עם הכנס הנבדק לחדר הבדיקה יישאל הנבדק אם טופל בעבר על ידי אחד מן הבודקים בוועדה במסגרת: מרפאה של קופת חולים, בי"ח או קליניקה פרטית.

אם הנבדק טופל על ידי אחד הרופאים יש לפסול את הרכב הוועדה והנבדק יוזמן לבדיקה על ידי הרכב אחר.

5.3.5

יצוינו בתיק בצורה ברורה נתוני הנבדק הרלבנטיים להחלטה, כגון:

·       הפרטים האישיים של הנבדק ומידע רפואי על אשפוזים וטיפולים.

·       המסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה הרפואית תוך ציון מקור ותאריך.

·       פירוט תלונות/בקשות הנבדק ואישור בחתימת ידו שפרט תלונותיו/בקשותיו אלה.

5.3.6

יש להקצות לכל נבדק זמן סביר להשמעת תולדות מחלתו ותלונותיו. יש לרשום תקציר הנאמר, להקריא הרישום בפני הנבדק ולבקשו לאשר בחתימתו שהציג בפני הועדה את תלונותיו/בקשותיו.

אם הנבדק מסרב לחתום ולאשר האמור לעיל, או בשל הליקוי ממנו הוא סובל אין ביכולתו להבין או לחתום על המבוקש, יש לציין זאת במפורש בפרוטוקול והבודקים יאשרו בחתימתם את תלונות/בקשות הנבדק במהלך הבדיקה.

אם יש לנבדק מלווה ניתן לבקשו לחתום בחתימת ידו, אם הוא זה שפרט את תלונות / בקשות הנבדק במהלך הבדיקה.

5.3.7

יש לדאוג לכינוסה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון וועדת הערר במקום הולם, כאשר דרך הגישה לבניין ואליו תהיה בשילוט מתאים.

5.3.8

רישום כל פרוטוקול של ועדה רפואית יעשה בכתב יד ברור תוך שהוא נושא חותמת של שם הבודק, מקצועו ומספר רשיונו בצד חתימתו.

מטלה זו באה על מנת למנוע מצב בו יהא צורך בפענוח כתבי יד בלתי קריאים.

5.4

מהלך הבדיקה הרפואית ותוצאותיה

5.4.1

בדיקה בוועדה רפואית שנעשית על ידי רופא ו/או מומחה, תלווה בחוות דעת/החלטה שתנוסח בלשון רפואית בצורה ברורה, בהירה ומחולקת לנושאם כמו: אבחנה, בדיקה, ממצאים וסיכום. על מנת שרצינות ההחלטה תראה ולא רק תעשה.

5.4.2

פרוטוקול החלטות הוועדה הרפואית על תוצאותיה יהי מנוסח בצורה בהירה מתומצתת ומנומקת במבנה בו יוצגו: עובדות ואבחנות שהופיעו בעת הבדיקה הרפואית, ניתוח העובדות ומסקנות הצריכות להתייחס לכל החומר שהופיע במהלך הבדיקה כולל ובפרט התייחסות לעובדות ו/או מידע שהביא הנבדק והנלווה אליו ו/או מיופה כוחו.

5.4.3

בכל התיקים המוזמנים ע"י ועדת הערר לדיון תהא החלטת הדרג הראשון מודפסת וחתומה (עם שם הבודק, מקצועו ומס' רישיונו).

5.4.4

בהיות ועדת הערר נסמכת על החלטת הוועדה הרפואית בדרג הראשון והופעת הנבדק בפניה, מוטלת לפיכך על הוועדה בדרג הראשון האחריות לביצוע עבודה יסודית וקפדנית: בגיבוש העובדות והאבחנות, ניתוחן, קביעת מסקנה שיש לה קשר ברור לעובדות וניתוחן, ניסוח פרוטוקול בצורה בהירה המנמק ומפרט את ההחלטה, תוך התייחסות למסמכים ולממצאי הבדיקה בדרג הראשון עליהם הסתמכה.

הוועדה בדרג הראשון תציין אילו מסמכים לא היו רלוונטיים להחלטה לדעתה ואילו מסמכים אינם משקפים לדעתה את המצב הנכון.

5.4.5

בהודעת החלטת הוועדה בדרג הראשון יש לציין בכתב את האפשרות והמועד הקבועים בתקנות להגשת הערר לוועדת הערר, או לבית משפט/בית דין.

5.4.6

בעת שמיעת ערר בוועדת הערר יש לערוך פרוטוקול מסודר הדומה במתכונתו לפרוטוקול הוועדה הרפואית בדרג הראשון ולהתייחס להחלטות של ועדת ערר קודמת אם התקיימה כזאת.

5.4.7

במקרים שהתיק מועבר לדיון בבית המשפט/בית הדין יש להדפיסו, לאור העובדה כי במקרים רבים נתקלים הפרקליטים ובית המשפט/בית הדין בחוסר אפשרות לפענח את פרוטוקול הוועדה. דבר שאינו מאפשר דיון מועיל וזורם בבית המשפט/בית הדין.

5.4.8

תחום המומחיות והרכב חברי הועדות הרפואיות בדרג הראשון ובוועדת הערר, יהיה מותאם לבעיות הרפואיות המובאות בפניהן כנדרש.

5.4.9

החלטת ועדת הערר תינתן בצירוף הודעה על אפשרות ערר לבית משפט/בית הדין, תוך ציון האפשרות והמועד הקבועים בתקנות להגשת הערר.

5.4.10

העברת תיק נבדק לדיון בפני בית המשפט/בית הדין בגין ערעור, תחייב:

הדפסת פרוטוקול ההחלטה המסכמת של הועדה הרפואית המבהיר לבית המשפט /בית הדין מה הם הממצאים והכלים האבחוניים בהם נעשה שימוש, כולל פירוט ספרות מקצועית לביסוס ההחלטה, אם נידרש הדבר.

5.5

ההיבט המהותי בבדיקה הרפואית

5.5.1

מהפן המהותי כאמור, יש לעמוד על קיום כללי צדק טבעי באופן שיצוינו בפרוטוקול תמצית דברי המערער, לאחר שניתן לו הזמן הנדרש להשמיע את דבריו. זאת בנוסף לטופס הקיים, שהמערער מאשר בחתימת ידו.

5.5.2

במידה וקיימת חוו"ד נגדית של רופא מטעם המערער או חומר רפואי/עובדתי אחר, יש לציין זאת תוך הסבר ונימוק מדוע אין לקבלו. כך ישוכנע בית המשפט/בית הדין כי הטענות לדחיית הערר נשקלו למול חוה"ד הנגדית, וכי נעשה ניסיון להתמודד עם חו"ד נגדית זו.

5.5.3

כאמור החלטות הועדות הרפואית צריך שתעשנה על ידי מתן החלטה ערוכה כדבעי ומחולקת לנושאים כמצוין לעיל, עם אבחנה מקצועית ולא רק התרשמות כללית והיא צריכה להיות מנומקת בצורה בהירה ומפורטת.

ההחלטה תצביע על הקשר הסיבתי שבין תוצאות הבדיקה הקלינית לרבות כל מרכיביה והחומר התומך במסקנה בדבר ההחלטה.

האמור לעיל בא על מנת שהערר בפני בית המשפט/בית הדין ידון בשאלות משפטיות בלבד, היינו שבית המשפט/בית הדין יפעיל בקרתו השיפוטית על שיקול דעת הרשות המנהלית כדבעי, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקת בג"צ.

5.6

הגשת ערר לבית המשפט/בית הדין*

* סעיף זה אינו רלוונטי למוסד לביטוח לאומי.

נקודת המוצא היא כי משך הזמן למן היום שבו מגיע הערר למשרדי הפרקליטות ו/או למשרד/המוסד הרלוונטי, ועד למועד שמיעת הערר, הוא בדרך כלל קצר.

על כן דפוס העבודה המוצע הוא:

5.6.1

המשרד/המוסד יודיע למערער או לבא כוחו כי עליו לשלוח הערר לפרקליטות ולא ללשכה המשפטית של המשרד/המוסד, לכך חשיבות לצורך מניין המועדים ועל מנת לאפשר לפרקליטות להיערך לערר כראוי.

5.6.2

בד בבד ישלח המשרד/המוסד העתק הערר לפרקליטות, וכן לוועדת הערר לקבלת התייחסותה.

5.6.3

לכשמגיע ערר לפרקליטות יועבר העתק ללשכה המשפטית במשרד/במוסד, וזה ידאג לקבל מהוועדה הרפואית הראשונית ו/או מוועדת ערר את התייחסותם.

5.6.4

ועדת הערר תכין התייחסותה תוך 10 ימים או תוך זמן קצר יותר, לפי הצורך.

5.6.5

לחלופין, הפרקליט המטפל יפעל בהתאם לשיקול דעתו באשר לצורך לקבל התייחסותם של הגורמים הנ"ל.

5.6.6

הבודקים יעמדו לרשות הפרקליטות לכל שאלה, הבהרה או כל צורך אחר לפי שיקול דעתו המוחלט של הפרקליט המטפל, ויענו לכל פניה בהקדם האפשרי.

5.7

סיכום

מטרת דפוסי עבודה אלה הנם: ליצור התרשמות מהימנה ומבוססת רפואית, ועל כן גם משפטית של העבודה המתבצעת בוועדות הרפואיות הציבוריות.