• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        ינואר 2026

        ינואר 2026

        פתיחה

        רוני מימון
        עמ' 4-7

        "נוע תנוע" – כך, על פי המסורת, השיב גליליאו גליליי למבקריו, כשהגן על עקרון התנועה כבסיס להבנת עולמנו. דימוי זה יפה גם לרפואת הנשים של ימינו, הנמצאת בתנועה מתמדת – מדעית, טכנולוגית ואתית. תחום זה משתנה ומתרחב בהתמדה, חורג מעבר לגבולות המיילדות והגינקולוגיה המסורתיות, ומאמץ תפיסה כוללת של בריאות האישה לאורך כל מעגל חייה.

        המודל העכשווי של ''נשים במעגל החיים" מדגיש כי בריאות האישה אינה אירוע נקודתי של היריון, לידה או מחלה, אלא תהליך מתמשך של שינויים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. גישה זו מחייבת ראיה  הוליסטית, רב־תחומית ומתמשכת, המשלבת ידע מדעי מבוסס ראיות עם ערכים של כבוד, אוטונומיה ושוויון.

        ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות של העשורים האחרונים – מהבינה המלאכותית וניתוחים רובוטיים ועד טכנולוגיות פוריות מתקדמות ורפואה מותאמת אישית – יוצרות הזדמנויות חסרות תקדים לקידום בריאות האישה. עם זאת, הן גם מציבות אתגר מהותי: כיצד ניתן לשמר את האנושיות, הרגישות והחמלה בתוך מערכת רפואית דינמית ועתירת טכנולוגיה?

        הגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מוקדש למגוון סוגיות ברפואת נשים – מההיסטוריה של הניתוח הקיסרי (חיתוך הדופן), המשך באתגרים קליניים בני-זמננו, ועד חידושים הצפויים לעצב את עתיד התחום. המאמרים שלפנינו משקפים את תנועתה המתמדת של הרפואה – תנועה של חיפוש, התקדמות והתחדשות, אך גם של נאמנות לערכים הומאניים.

        "נוע תנוע" לא רק כעיקרון פיזיקלי, אלא גם כקריאה לרפואה לנוע קדימה, להתפתח, אך להישאר אנושית.

        מאמרים

        הגר ברמי, אסנת ולפיש, שפרה שורץ
        עמ' 8-13

        הקדמה: בעשורים האחרונים אנו עדים למהפך מגדרי במקצוע הרפואה. נשים הופכות לרוב בכוח העבודה הרפואי. המהפך המגדרי בא לידי ביטוי בבחירת תחום ההתמחות על ידי רופאות ובאופן בולט בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, שהפך להתמחות עם רוב נשי.

        מטרות: עד כה  לא נעשה מחקר הבוחן את הגורמים המשפיעים על בחירת נשים בתחום התמחות זה בישראל ומידת השפעתה הצפויה על העבודה בתחום זה.

        שיטות מחקר: מחקר איכותני מבוסס ראיונות עומק לא מובנים (Depth interview). רואיינו 64 סטודנטים לרפואה שנבחרו אקראית מהפקולטה לרפואה  באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומבית הספר לרפואה של הטכניון. בנוסף רואיינו 24 רופאים בכירים ורופאים בכירים ומתמחים בחטיבה הגינקולוגית שבמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה ובמרכז הרפואי אוניברסיטאי רמב"ם. בוצע ניתוח תמטי ראשוני לראיונות, מיפוי, ולאחר מכן בוצע ניתוח ממוקד וניתוח פרשני.

        תוצאות: ההתמחות בגינקולוגיה היא פופולרית ומבוקשת במיוחד בקרב סטודנטיות לרפואה (41.4%). השיקול המרכזי הדומיננטי בבחירת ההתמחות הוא העניין מקצועי (97%) והוא גובר על החשש מתנאי ההתמחות ותנאי העבודה הקשיחים העשויים להקשות על חיי זוגיות ומשפחה בתקופה זו (42%, 37% בהתאמה). לקלרקשיפ (התנסות) בלימודים יש השפעה מכרעת על בחירת ההתמחות (86% מהסטודנטים ציינו אותו). בקרב רופאים בכירים קיים מחד גיסא חשש כי הפיכת ההתמחות בגינקולוגיה לתחום נשי תוביל לירידה ביוקרה ובשכר, ומאידך גיסא חשש זה הוא גורם משני בקרב סטודנטים לרפואה הבוחרים להתמחות בתחום זה (62% ציינו זאת כגורם שישפיע מהותית על התחום בעתיד עם הפיכתו לתחום בעל רוב נשי).

        לסיכום: תחום ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות יהפוך בתוך עשור לתחום בו יהיה רוב רופאות מובהק. המהפכה  המגדרית צפויה להוביל בעתיד לשינוי בדפוסי ותנאי העבודה במערכות הבריאות בישראל ובעולם המערבי המתמודד עם תהליך דומה.

        עינב יפת, אתי דניאל-שפיגל, זהר נחום, לירן הירש, קרינה קריידן הרץ, נפתלי יוסטמן, דנה ויטנר, יעל גנור פז, עדי מרציאנו, מרואן עודה, רנין אבו שקרא, ליאור קשני ליגומסקי, מרים לופיאן, ערן עוזיאל, גיל שכטר מאור, יואל בראון, דן תירוש, אסתר מאור שגיא, הדר רוזן, יואב ינון, בועז וייס, יעל שאקי-תמיר, אינה בלייכר, רמי סמור, טל בירון שנטל, רינת גבאי בן-זיו
        עמ' 14-20

        הקדמה: הריונות תאומים מלווים בשיעורים גבוהים יותר של הפרעות בגדילה. עקומות גדילה ומדדים ביומטריים מדויקים ומותאמים לאוכלוסייה המקומית עשויים לתרום לאבחון מדויק של גדילה חריגה.

        מטרה: בניית עקומות גדילה מבוססות אולטרסאונד/סקירת על-שמע בשימוש בנתונים מישראל להערכת משקל עובר באולטרסאונד ומדדים ביומטריים בהריונות תאומים.

        שיטות מחקר: בוצע מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי, ארוך טווח של הערכות משקל ומדדים ביומטריים בעוברים תאומים, שבוצעו בין השנים 2022-2010 ב-11 מרכזים רפואיים בישראל. חישוב הערכות המשקל בשבועות הריון 14–40 בוצע לפי נוסחת הדלוק  שנת 1985. נכללו רק עוברים תאומים חיוניים שנולדו בשבוע 34 או לאחריו. מקרים שעברו הפחתת עוברים מוקדמת או שבהם אובחנו מומים עובריים מולדים משמעותיים או חריגות גנטיות הוצאו מהמחקר. לבניית עקומות הגדילה נעשה שימוש בגישת Quantile Generalized Additive Model (QGAM)  הלא פרמטרית.

        תוצאות: סך הכול נכללו בעקומות הגדילה של הערכות המשקל והמדדים הביומטריים נתונים מ-7,060 עוברים ו-18,248 מדידות. מחקר העוקבה (קוהורטה) כלל 3,449 (49%) הריונות תאומים ביכוריונים, שתרמו 7,192 (40%) מהמדידות. יתר המקרים היו תאומים מונוכוריונים (536, 8% מההריונות; 1,866, 10% מהמדידות) או עם כוריוניות לא ידועה (3,066, 43% מההריונות; 9,171, 50% מהמדידות). מין העוברים דווח ב- 10,945 ובמדידתו נמצא פיזור של 49% נקבות ו-51% זכרים. עקומות גדילה דומות נמצאו כאשר המדגם פוצל לפי כוריוניות, כאשר נכללו רק תאומים שנולדו משבוע 36 והלאה ולאחר הוצאת הריונות עם תאומים שמשקלם אינו תואם (Discordant twins) בשיעור העולה על 30%.

        מסקנות: המחקר מציג ערכי ייחוס להערכת משקל עובר באולטרסאונד ולמדדים ביומטריים בהריונות תאומים באוכלוסייה הישראלית, לצרכים קליניים ומחקריים. מאחר שערכי הייחוס של הערכת המשקל והביומטריה קובעים את הערכת הגדילה ואת ניהול ההיריון בהמשך, למחקר זה השלכות משמעותיות על מדיניות הבריאות בישראל בנוגע לטיפול בהריונות תאומים.

        עידו שולט, שרה מ' כהן, ענבל אדמתי, חן בן דויד, עופר בהריר, עמרי דומינסקי, שמחה יגל
        עמ' 21-26

        הקדמה: רעלת היריון מתבטאת בסיבוכים באם, בשליה ובעובר, והיא אחת מהתסמונות המרכזיות ברפואת האם והעובר. בשנים האחרונות גובשה הצעה לסיווג רעלת היריון לשני סוגים עיקריים, בהתבסס על הבדל מהותי במנגנוני המחלה: רעלת היריון סוג 1 מופיעה לרוב טרם שבוע 34 להיריון, ונובעת מהפרעה ראשונית בתפקוד השליה. היא מאופיינת בליקוי בהשתרשות הטרופובלסט, הרחבה לא מספקת של העורקים הספירליים החיונית להיריון תקין, חוסר איזון בין גורמים אנגיוגניים (PlGF) ואנטי-אנגיוגניים (sFlt-1) ותגובה דלקתית בולטת בשליה. רעלת זו קשורה לפגיעה בקצב גדילת העובר (FGR/IUGR) ולמהלך סוער מבחינה קלינית. רעלת היריון סוג 2 מופיעה לרוב לאחר שבוע 34, עם תפקוד שליה קרוב לתקין. הפתופיזיולוגיה המרכזית היא הסתגלות לקויה של מערכת הלב וכלי הדם של האם לדרישות ההיריון. תיתכן עלייה מתונה בסמנים האנגיוגניים, אך פחות בולטת מאשר בסוג 1. ההסתמנות הקלינית לרוב מתונה יותר, בדרך כלל ללא הפרעה בקצב גדילת העובר ועם מהלך מחלה פחות סוער בהשוואה לסוג 1.

        מטרה: לתאר את תרומתו של ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד והגרעין הבודד להבנת המנגנונים המולקולריים המבדילים בין סוגי רעלת היריון, ולבחון את תקפות מודל הסיווג לשני סוגים ביולוגיים שונים של המחלה.

        שיטות: בוצע ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד והגרעין הבודד בכ-90,000 תאי שליה, מ-46 אוכלוסיות תא שונות, כולל טרופובלסטים, תאי מערכת החיסון, תאי סטרומה ותאי אנדותל. תוצאות: ברעלת היריון מסוג 1 הודגמה פגיעה קשה בביטוי הגנים בכלל שורות התאים של השליה, עדות להפרעה מערכתית בשליה, פגיעה באנגיוגנזה, תגובה דלקתית ואפופטוזיס. לעומת זאת, ברעלת מסוג 2 הפגיעה בביטוי הגנים מתונה יותר, ומשקפת פתופיזיולוגיה שונה הנשענת בעיקר על הסתגלות לקויה של המערכת הקרדיווסקולרית של האם, 'הזדקנות שליה', 'הזדקנות התא' ועקה חמצונית. אנו מאפשרים גישה לנתוני הריצוף שלנו לצוותי מחקר שיחפצו בכך [1].

        מסקנות: אטלס ביטוי הגנים ברמת התא הבודד מקדם את הבנת המנגנונים המולקולריים השונים ברעלת היריון ותומך בסיווג המחלה לשני סוגים ביולוגיים עיקריים: רעלת מסוג 1 (מוקדמת) ורעלת מסוג 2 (מאוחרת). ממצאים אלו פותחים פתח לפיתוח בדיקות סקר ייעודיות לנשים הרות, לזיהוי מוקדם של נשים בסיכון לרעלת היריון מותאמת-מנגנון, ולהתאמת טיפול ממוקד. ברעלת מסוג 1 טיפולים מכווני שליה ומאזני אנגיוגנזה, וברעלת מסוג 2 התמקדות בשיפור התפקוד הקרדיווסקולרי של האם.

        עירד בורשטין, אנה באבקין-ששון, אושרי בראל, עמי מאיו, אלי לב, תומר שייב
        עמ' 27-31

        למרות כל הידע שכבר נצטבר ונבדק לגבי רעלת היריון, לרבות אסטרטגיות מניעה, אלגוריתמים לניבוי, אבחון וטיפול, אנחנו עדיין נפגשים במקרי קצה אשר עשויים להתדרדר בקצב מהיר תוך סיכון לחיי היולדת ולעובר אשר בבטנה. ידוע כי יתר לחץ דם מרכיב חלק נתח ניכר מסיבוכי ההיריון וקשור לתחלואה ותמותה אימהית ופרינטלית משמעותיות. ניתן לראות מגמת עלייה מתמדת בעולם בכלל ובמדינות מערביות בפרט לנוכח שינויים בסגנון החיים, נטייה להשמנת יתר ודחיית הילודה לגילאים מאוחרים יותר.

        פרשת חולה: נציג כאן פרשת חולה, התדרדרות מהירה של מטופלת בת 35 שנים, אשר ילדה בניתוח קיסרי (חיתוך דופן) בהול בהיותה בשבוע 33 להריונה, בשל רעלת היריון בעלת מאפיינים חמורים שסיבכה יתר לחץ דם כרוני. המטופלת הציגה פגיעה באברי מטרה לרבות קרדיומיופתיה ורטינופתיה היפרטנסיבית וכן פיתחה סיבוכים חדים (אקוטיים), לרבות הגעה ללחצי דם בלתי נשלטים, בצקת ריאות, אוטם שריר הלב סוג 2  ואי ספיקת כליות.  היולדת אושפזה לאחר הניתוח במחלקת טיפול נמרץ, ובהמשך עם שיפור במצבה, הועברה למחלקת יולדות להמשך אשפוז. היא טופלה על ידי צוות רב-דיסציפלינרי מבית החולים לרבות מערך המיילדות, המחלקה לטיפול נמרץ, המערך הקרדיולוגי והמכון הנפרולוגי ולבסוף שוחררה להמשך מעקב אמבולטורי. במעקב הנפרולוגי הועלתה אבחנה מבדלת לנוכח סיפור הרקע האישי והמשפחתי של היולדת, ובשיתוף עם יחידת הגנטיקה עלתה הסברה לגבי האפשרות של מחלת לחץ דם מונוגנית והוחל בירור.

        סיכום ומסקנות: פרשת החולה במאמרנו מחדדת את חשיבות האבחון המוקדם של מקרים בסיכון בכלל ויתר לחץ דם כרוני בפרט, בירור ומתן המלצות לרפואה מניעתית מטיבה, התאמת הטיפול המתאים והשמת דגש על היענות לו ואיזון, כמו גם הגעה לאבחון סיבוכים חדים וכרוניים של מחלת הבסיס בהקדם האפשרי וטיפול בהם. אם אכן מתברר כי מדובר במחלה גנטית, ניתן לאתר ולייעץ לפרטים אחרים מאותה משפחה ולעודד מעקב וטיפול בשלב מוקדם, טרם פגיעה באיברי מטרה. מתן המענה המניעתי והחד (אקוטי) מתאפשר על ידי עבודה משותפת, הנעזרת ברופאים ממגוון תחומים ולמידה והתפתחות מתמדת.

        חוסאם עודה, ג'ימי ג'דעון, סאמר טנוס, אינשראח סגייר, ליאור לבנשטיין, מרואן עודה
        עמ' 32-35

        היריון מולרי בנוכחות עובר שלם ללא מומים הוא נדיר ביותר וכרוך בסיכונים רבים הן לאם והן לעובר. דיספלזיה מזנכימלית של השליה היא שאת שונה מבחינה היסטולוגית ממולה שלמה, אך התמונה באולטרסאונד (על-שמע) במקרים אלה דומה מאוד למולה שלמה, וגם ההסתמנות הקלינית בשני המצבים דומה מאוד וכרוכה בסיכונים רבים לאם ולעובר, על כן אבחון מוקדם וניהול מושכל של מקרים אלה חשובים ביותר להבטחת בריאות האישה והעובר אם ההיריון אינו היריון מופסק. אנו מביאים במאמרנו הנוכחי שני פרשות חולים: הראשונה מולה שלמה עם עובר שלם והשני דיספלזיה מזנכימלית של השליה גם עם עובר שלם.

        אלה פרדו, שקד ירזה, נועה סבו מלמד, יעל יגור, טל בירון-שנטל, עומר וייצנר
        עמ' 36-41

        הקדמה: ירידת מים מוקדמת במועד (PROM) היא פקיעת קרומים המתרחשת באופן ספונטני לפני תחילת הלידה. ירידת מים מוקדמת, ללא קשר לגיל ההיריון, קשורה לסיכון מוגבר לזיהומים סביב הלידה ולדחיסה של חבל הטבור. מי השפיר ממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות העובר, וְנִיפְחָם חיוני לרווחת העובר. מדידת נפח מי השפיר (AFV) באמצעות אוּלְטְרָסָאוּנְד (דימות על-שמע) טרום לידתי הפכה לפרקטיקה סטנדרטית בניטור העוברי. בעוד שמחקרים רבים דנים בקשר בין נפח מי השפיר לירידת מים מוקדמת טרם המועד, מעט מאוד עסקו בקשר בין נפח מי השפיר לירידת מים מוקדמת במועד.

        מטרה: מטרת המחקר שלנו הייתה להעריך את הקשר וערך הניבוי של מדידות אוּלְטְרָסָאוּנְד של נפח מי השפיר עם סיבוכים מיילדותיים.

        שיטות: מחקר רטרוספקטיבי זה כלל נשים עם הריונות בודדים שאושפזו במרכז הרפואי מאיר, מרכז רפואי אקדמי שלישוני, לאחר ירידת מים מוקדמת במועד. ירידת מים מוקדמת במועד הוגדרה כמתרחשת בין 37+0 ל-41+6 שבועות של ההיריון. המחקר קיבל אישור מהוועדה לאתיקה מחקרית של המרכז הרפואי מאיר (MMC-0125-24). הנשים חולקו לשתי קבוצות על סמך אינדקס מי השפיר שלהן: AFV תקין (≥5 ס"מ) ומיעוט מי שפיר (<5 ס"מ).

        תוצאות: סך של 537 נשים התקבלו עם ירידת מים מוקדמת במועד במהלך תקופת המחקר, ו-402 עמדו בקריטריונים של ההכללה במחקר. מתוכן, בקרב 319 (79.4%) כמות מי השפיר נמצאה תקינה, ואילו אצל 83 נשים (20.6%) נמצא מיעוט מי שפיר. לא התגלו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות לגבי תוצאות אימהיות (דימום לאחר לידה, דלקת מי שפיר, נוזל מוכתם במקוניום, היפרדות שליה או דימום לאחר לידה) או תוצאות יילודים (מצוקה נשימתית, אלח דם עוברי או אשפוז ב-NICU).

        מסקנות: ניתן להרגיע נשים המתקבלות עם ירידת מים מוקדמת במועד ומיעוט מי שפיר, מאחר שלא נמצא קשר בין כמות מי השפיר לבין תוצאות מיילדותיות שליליות. יש צורך במחקרים נוספים כדי להעמיק את ההבנה שלנו לגבי הקשר בין נפח מי השפיר לבין ירידת מים מוקדמת.

        גל בכר, נידא נסאר, היבא אבו-ראס, רון בלוססקי, יובל גינסברג, דנה ויטנר, יניב צפורי, עידו שולט, זאב וינר, ניזאר חטיב
        עמ' 42-47

        הקדמה: החיפוש אחר השיטה המיטבית (האופטימלית) להבשלת צוואר הרחם במהלך לידה נותר נושא לוויכוח מתמשך.

        מטרות: מחקר זה נועד לקבוע את שיטת הבשלת צוואר הרחם היעילה ביותר בהתבסס על התוויות עובריות.

        שיטות מחקר: מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך במרכז שלישוני יחיד (2010-2021). המחקר כלל נשים מבכירות עם ציון בישופ של ≤ 6 ומצג ראש שעברו השראת לידה עקב התוויות עובריות (כולל דופק לב עוברי לא ברור). המשתתפות סווגו בהתאם לשיטת הבשלות הצווארית שבה נעשה שימוש: פרוסטגלנדין (PGE2) E2 או צנתר דו בלוני (catheter ripening balloon).

        תוצאות: סך הכול נכללו 716 נשים מבכירות, כאשר 462 (64.53%) עברו השראה באמצעות PGE2 ו-254 (35.47%) עברו השראה באמצעות צנתר דו בלוני. משך הזמן מהשראת לידה ללידה היה דומה עבור השראות פרמקולוגיות ומכניות – 25 ) 41-15) לעומת 26 (39-20) שעות (p=0.34) שיעורי כוריואמניוניטיס וקרעים פרינאליים אימהיים מתקדמים היו נמוכים יותר עם PGE2 בהשוואה לצנתר דו בלוני (3.5% לעומת 7.1%, ,p=0.021 ו- 2.2%לעומת 5.1%, p=0.034,  בהתאמה). לא נצפו הבדלים משמעותיים אחרים, כולל תוצאות ילודים.

        מסקנות: אף אחת מהשיטושת להשראת הלידה לא הדגימה עליונות כוללת מבחינת יעילות או תוצאות ילודים. שתי השיטות השיגו יעילות דומה, אם כי PGE2 הציג פרופיל סיכון אימהי נמוך יותר.

        דיון: המחקר מצא יעילות דומה להבשלת צוואר הרחם בין PGE2 לצנתר דו בלוני בהשראת לידה עקב התוויות עובריות בנשים מבכירות, ללא הבדל בזמן עד ללידה או בניתוחים קיסריים. עם זאת, PGE2 הדגים שיעורים נמוכים יותר של כוריואמניוניטיס וקרעים פרינאליים מתקדמים, אשר מצביע על פרופיל בטיחות אימהי  (maternal safety profile) טוב יותר טוב יותר לאם.

        סיכום: בנשים מבכירות עם צוואר רחם לא בשל והתוויות עובריות להשראת לידה, PGE2 וצנתר דו בלוני יעילים במידה דומה. יחד עם זאת, PGE2 נמצא קשור בסיכון נמוך יותר לסיבוכים אימהיים כמו כוריואמניוניטיס וקרעים פרינאליים מתקדמים, ולכן עשוי להיות מועדף.

        ליבנה שפט הלר, הילה שרעבי, יאנה ברודנר, לוצ׳ילה זורזטי, אלון שרים
        עמ' 48-50

        תסביב של הטפולה אחראי ל-2.7% ממקרי החירום ברפואת נשים. סקירת על-שמע היא בדיקת הבחירה לאבחנה של תסביב שחלה,  אך  יש עדויות לכך שאין הבדל משמעותי ברגישות וסגוליות  בין סקירת על-שמע לבין טומוגרפיה ממוחשבת. 

        אנו מציגים מקרה של תסביב שחלה בו בדיקת העל קול היתה מוגבלת טכנית, וטומוגרפיה ממוחשבת הדגימה סימן מערבולת (Whirlpool) והיוותה כלי עזר חשוב באבחון. הפרשה במאמרנו מדגישה את היתרון של בדיקות דימות שונות המשלימות זו את זו, ואת החשיבות של פענוח מחודש של בדיקות אלו.

        סקירות

        יונה תדיר, פלישיה ליין, קרלה לורנטה, קריסטינה קראוס, וונצ׳י הי, יוצ׳ן ג׳יאנג, רקשה סרירמכנדרה מורתי, זונגפינג צ׳ן
        עמ' 51-57

        סקירת על-שמע (ultrasound) שינתה באופן מהותי את רפואת הנשים על מגוון תחומיה. בדיקת דימות בלתי פולשנית על בסיס השימוש בקרני-אור ברמת הרקמה והתא הבודד התפתח במספר תחומי רפואה ועשוי לשמש כלי חשוב גם ברפואת נשים. זוהי טכנולוגיה בלתי פולשנית המאפשרת ניטור תהליכים פיזיולוגיים, פתולוגיים, או תגובות לטיפול.   

        בסקירה זו, מתוארת תכנית מחקר המתבססת על שימוש בקרני-אור/לייזר ומתמקדת בתסמיני ״גיל המעבר –  חדלון הווסת (Genitourinary Syndrome of Menopause - GSM). זוהי ״טומוגרפיה אופטית קוהרנטית״ (Optical Coherent Tomography - OCT)  המבוססת על פיזור גלי אור בתחום האינפרה-אדום (Infrared, IR) בשכבות שטחיות אשר בעזרתה ניתן להפיק תמונות באיכות גבוהה של רקמות ביולוגיות. אפשרות זו חשובה במיוחד באברי גוף בהם אין אפשרות להפיק דגימה פולשנית (ביופסיה), כמו רשתית העין, או באזורים בהם פציעה חוזרת של הרקמה אינה מוצדקת מבחינה רפואית או אתית, כמו נרתיק האישה. בסדרת מחקרים הנסקרת כאן נמצא שתמונות המתקבלות בגישה אופטית, בלתי פולשנית, ממחישות את מראה שכבות הנרתיק, הרירית והתת-רירית (Lamina Propria). מידע זה ממחיש תהליכים פיזיולוגיים בקבוצות גיל שונות, תוך התמקדות בתסמיני גיל המעבר ותוצאות הטיפול בהם.

        קרני לייזר באורכי גל 1.3 ו-1.7 µm המופקות במערכת OCT מתאימות לדימות דופן הנרתיק עם יתרונות בין אורך גל אחד לשני בחדות התמונה בעומק השכבות. מערכת אופטית זו שולבה במתמר נרתיקי המיועד לטיפול בקרן מפוצלת של לייזר דו-תחמוצת הפחמן ( (Fractional-Pixel CO2 laser. במחקרים, אלה הוכחה היתכנות ליכולת הפרדה ואבחנה בין עובי רירית הנרתיק בין נשים לפני או אחרי חדלון הווסת, ובנשים שסובלות מתסמיני GSM.

        שדרוג המערכת להפקת רצף תמונות בדו- ותלת-ממד מאפשר תיעוד שינויים בדחיסות רשת כלי הדם בתת-הרירית. טכנולוגיה המוגדרת OCT-Angiography. תוצאות מחקרים אלה מספקות לראשונה מידע על שינויים במבנה דופן הנרתיק, והן תאמו את השיפור הקליני שנאסף במקביל באמצעות שאלונים סובייקטיביים המקובלים למעקב בתופעות אלה.  

        מערכת זו מאפשרת בדיקת גמישות הנרתיק ונבחנת כיום בנשים הסובלות מ-GSM בהן נערכת השוואה בין טיפולי לייזר לבין טיפול באסטרוגן מקומי וקבוצת ביקורת ללא כל טיפול. כמוכן, נבדקת יעילותה גם בניטור תהליכים פתולוגיים ב-Vulvar Lichen Sclerosus ויעילות הטיפול בה. 

        אבי צפריר, תמר הרטום, שלומית צפריר
        עמ' 58-61

        עקרון "טובת הילד" מעורר שאלות אתיות, משפטיות ויישומיות כאשר הוא בא לידי ביטוי בטיפולי פוריות. בעוד שהספרות הביו-אתית עוסקת בהרחבה בשאלת אחריותם של רופאי פוריות לשקול את רווחתו של הילד העתידי, קיים פער מהותי בין הדיון התאורטי לבין יישומו בפועל בכלל ובישראל בפרט. מאמר זה מציג את  הדילמות המעשיות הנובעות מהיעדר מדיניות ברורה בישראל, בה רופאי פוריות מוצאים עצמם נדרשים לקבל החלטות שיפוטיות באשר למסוגלות הורית עתידית  ללא קווים מנחים, הכשרה מעשית רלוונטית או תמיכה מערכתית. לצורך כך מוצגות גישות משפטיות וקליניות ממדינות שונות, המדגימות מודלים להסדרה של אחריות הרופא בשקלול טובת הילד. לבסוף נדונה עמדת המחברים, הקוראת להסדרה רגולטורית שתאפשר חלוקת אחריות מושכלת בין הרופאים לבין צוותים רב-תחומיים מקצועיים, באופן שיבטיח החלטות מיטביות וראויות.

        היסטוריה של הרפואה

        שמואל לוריא
        עמ' 62-67

        פתיחת רחם כירורגית לחילוץ עובר הידוע כניתוח קיסרי (חיתוך הדופן),  הייתה נהוגה ככל הנראה במשך אלפי שנים. לידה של ילד חי לאחר מות אמו (בהליך הנתיחה שלאחר המוות) מופיע במיתוסים ובפולקלור של חברות עתיקות רבות. חלק מהתינוקות שנולדו כך שרדו, אם כי אמותיהם לא.  הסקירה הנוכחית מתארת עשר אנקדוטות סביב 3,800 שנות היסטוריה כתובה של הניתוח הקיסרי. דרך הסיפורים הללו ניתן ללמוד על ההתפתחות של הניתוח הקיסרי במהלך השנים הללו, מהליך של נתיחה לאחר המוות עד הניתוח שמציל חיי יולדת ועוברה.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.