תוצאת חיפוש

יעל באומפלד¹, ויקטור נובק¹, יניב אלמוג²

¹המרכז למחקרים קליניים, ²היחידה לטיפול נמרץ פנימי, מרכז רפואי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב

רקע: מצוי ידע מועט לגבי השכיחות והמשמעות של פרפור פרוזדורים בחולים המאושפזים בטיפול נמרץ פנימי. המטרה במחקרנו היא להעריך באופן פרוספקטיבי את השכיחות, גורמי הסיכון והפרוגנוזה של פרפור פרוזדורים חדש באוכלוסיית החולים המאושפזים בטיפול נמרץ פנימי.

שיטות: המחקר הוא פרוספקטיבי, אשר נערך בטיפול נמרץ פנימי בעל שמונה מיטות. החולים נוטרו באופן רציף במהלך אשפוזם, וכאשר נקלט קצב בלתי סדיר, בוצע אק"ג בעל 12 לידים, על מנת לאשש את האבחנה של פרפור הפרוזדורים. לאחר מכן תועדו קיום פרפור הפרוזדורים, משכו והסימנים החיוניים של החולה ברשומות הממוחשבות.

תוצאות: כ-209 חולים נכללו במחקר, מתוכם כ-23 פיתחו פרפור פרוזדורים במהלך האשפוז. כ-26% מתוך 209 החולים נפטרו במהלך האשפוז. היו כמה הבדלים משמעותיים בין קבוצת פרפור הפרוזדורים לבין קבוצת הבקרה שכללו גיל (67 לעומת 49, p<0.001), מוצא אתני – חלקה היחסי של אוכלוסיית הבדואים  (4% לעומת 28%, p=0.01), הימצאות מחלת לב כלילית (39% לעומת 10%, p<0.001), פרפור פרוזדורים התקפי (52% לעומת 3%, p<0.001), יתר לחץ דם (70% לעומת 31%, ,p<0.001) ודיסליפידמיה (66% לעומת 24%, p<0.001). ציוני ה-APACHE II  היו דומים בשתי הקבוצות. בקבוצת הפרפור היו יותר חולים עם אבחנה של אלח דם בעת התקבלותם לאשפוז לעומת קבוצת הבקרה. גיל החולה, משך האשפוז, אבחנה של פרפור פרוזדורים התקפי ודיסליפידמיה, היוו גורמים מנבאים עצמאיים להתפתחות פרפור פרוזדורים. פרפור פרוזדורים כשלעצמו לא היווה גורם מנבא משמעותי לתמותה לאחר תקנון לציון APACHE II (OR=1.55, p=0.38).

מסקנות: אירוע פרפור פרוזדורים התרחש באופן תדיר יותר בחולים עם אנמנזה של פרפור פרוזדורים התקפי. התפתחות פרפור פרוזדורים לא נמצאה כגורם סיכון עצמאי לתמותה ב-28 יום.

¹יחידת אפילפסיה (כפיון) ו-EEG, המחלקה לנירולוגיה, בית חולים אסף הרופא, צריפין, ²יחידת אפילפסיה (כפיון) ומכון ה-EEG, המחלקה לנירולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, ³הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב 

רוב הנשים עם כפיון נאלצות להמשיך טיפול בתרופות נוגדות-כפיון לפני ההריון ובמהלכו, על מנת לאזן את התקפי הכפיון. על כל הנשים לקבל ייעוץ לגבי הסיכון האפשרי לסיבוכים מילדותיים, החמרת הבקרה על ההתקפים, והשלכות בלתי רצויות על העובר. מומלץ לתת תוספת חומצה פולית לכל הנשים עם כפיון בגיל הפוריות במינון של 5-0.4 מ"ג ביום, בעיקר שלושה חודשים לפני ההריון ובמהלך השליש הראשון.

מומלץ לבדוק את רמת התרופה בדם לפני ההריון, בתקופה הטובה ביותר מבחינת איזון ההתקפים, על מנת לקבוע את נקודת הבסיס. במהלך ההריון מומלץ לבדוק את רמת התרופה בדם אחת לשלושה חודשים בנשים עם איזון טוב של ההתקפים, ואחת לחודש בנשים עם כפיון מורכב, התקפים, השפעות לוואי משמעותיות ובנשים הנוטלות למוטריגין או אוקסקרבזפין. היארעות מומים עיקריים מלידה בילדי נשים המטופלות בתרופות נוגדות כפיון נעה בין 10%-4%, והיא גדולה פי 4-2 בהשוואה לצאצאי נשים בריאות. ממחקרים שונים עולה, כי שיעור המומים גבוה יותר עם חשיפה לחומצה ולפרואית, וכי הוא נמוך יותר על רקע חשיפה לקרבמזפין ולמוטריגין, ובנוסף נמצא קשר בין מינון התרופה נוגדת הכפיון לבין שיעור ההשפעה הטרטוגנית, בעיקר ביחס לחומצה ולפרואית.

על מנת לאבחן מומים מלידה, מומלץ לבצע סקירת על שמע (US), עם סקירה מורפולוגית מורחבת בשבוע 13-11 ובשבוע 22-18, עם דגש על מערכת העצבים, הלב והפנים. מאחר שיתרונות ההנקה עולים על הסיכון להשפעות לוואי בילוד, אין באופן כללי מניעה להנקה בקרב אימהות עם כפיון. אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע את בטיחות ההנקה בנשים הנוטלות תרופות נוגדות כפיון מהדור החדש.

איתן ישראלי, יהודה שינפלד 

המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלודוביץ' , מרכז רפואי שיבא, תל השומר 

שני כתבי העת של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) – "הרפואה" ו-IMAJ – מספקים תמונה מקיפה על מצב המחקר הרפואי בישראל. מדי פעם אנו מתבוננים אחורה ובוחנים תמונה זו, שאינה גלויה לעין כל בלהט העשייה. תוך עיון בחוברות כתב העת IMAJ מן השנתיים האחרונות, ניתן לקבל תמונה מייצגת של דמות המחקר הרפואי בישראל. דמות זו משתקפת בתחומים רפואיים רבים, ובמאמר זה נדונים בעיקר נושאים שלרוב אינם במרכז ההתעניינות.

¹איתן ישראלי, ²יהודה שינפלד

Israeli Biohazard Ltd¹ רמת גן, ²המרכז האוטואימוני על שם זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

עד עתה, כשחוקר או רופא היה שולח מאמר לכתב עת רפואי־מדעי, המאמר היה עובר תהליך של סיקור עמיתים review) (Peer ועל פי חוות דעת העמיתים, העורך שקל אם לקבל את המאמר או לדחותו. פרסום המאמר בכתב העת לרוב אינו חייב בתשלום כלשהו, אולם מספר כתבי עת יוקרתיים גובים תשלום עבור עמודים נוספים או תמונות שהמחברים עמדו על פרסומם בצבע. בנוסף, קוראים החפצים בשליפת המאמר ממקורו וקריאתו, נאלצים לעיתים לשלם על כך כמנויים או לפי מאמר.

ארז שלום¹, יובל שחר¹, איתן לוננפלד²

¹מרכז המחקר למערכות מידע רפואיות, המחלקה להנדסת מערכות מידע, הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ²החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

קווים מנחים רפואיים (קמ"רים) הם כלי המשפר את אחידות ואיכות הטיפול, מפחית את עלויותיו ומצמצם את שיעור האירועים הניתנים למניעה. יחד עם זאת, בצורתם הטקסטואלית הם לרוב אינם נגישים במידה מספקת בנקודת הטיפול, ולכן היענות הרופאים אליהם נמוכה. לכן, תמיכה של החלטה רפואית בהפעלה אוטומטית של קמר"ים עשויה לעזור לרופאים.

בשני העשורים האחרונים פותחו סביבות רבות להפעלה ממוחשבת של קמר"ים, אך מעט מאוד מחקרים נערכו על הנושא של הפעלת קמ"ר לאורך זמן ועל תרומתו לאיכות ההחלטות הרפואיות.

במאמר זה אנו מדווחים על הארכיטקטורה של מערכת תומכת החלטה, סוקרים את ההיסטוריה ואת המערכות העיקריות שקיימות, ומתמקדים בעבודה שנערכה במרכז המחקר למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן גוריון: פיתוח ספרייה דיגיטאלית של קמ"רים, כלים לרכישת הידע הרפואי הטמון בקמ"ר ומנועים להפעלתו. בפרט, מדווח במאמרנו על מערכת חדשה להפעלת קמר"ים – פיקארד – מערכת להפעלה ממשית של קמ"רים, כלומר, בין השאר, הפעלה לאורך זמן, אשר גם מוודאת שהמלצות המערכת אכן יושמו. 

מובאים בקצרה שני מחקרים שבהם הערכנו את מערכת פיקארד: אחד בתחום הקרדיולוגיה, שבו בוצעה הערכה טכנית ביישום קמ"ר למינון תרופת הקומדין במוקד אחיות טלפוני. השני בתחום המיילדות, שבו בוצעה הערכת תפקוד של תמיכה בהפעלה לאורך זמן של קמ"ר לרעלת הריון בסיוע 36 רופאים. תוצאות המחקר העלו, כי בעקבות הסתייעות במערכת ניכר שיפור באיכות ההחלטות (מ-32% ל-98%) ובהיענות לקמ"ר (מ-47% ל-92%). תוצאות אלו מלמדות, כי מערכת תומכת החלטה להפעלת קמ"ר עשויה למנוע תלות בין איכות ההחלטה, רמת התמחותו של הרופא, התרחיש הקליני, וההחלטה הפרטנית בתוך התרחיש. כיום, מערכת פיקארד מהווה רכיב מרכזי בפרויקט הקהילה האירופאית מוביגייד, שנועד לטפל בחולים כרוניים בביתם, תוך הסתייעות בחיישנים ובטלפון הנייד אשר אליו נשלחות התרעות והמלצות טיפוליות.

שרון רייספלד, מיכל חוברס

מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

מאז החלת מתן טיפול אנטי-רטרו-נגיפי יעיל, עלתה תוחלת החיים של נשאי HIV בצורה משמעותית. עלייה בתוחלת החיים הביאה לשינוי באופי התחלואה במהלך חייהם, עם עלייה במחלות שאינן קשורות באיידס דוגמת מחלות כבד, ממאירויות ומחלות מטבוליות.

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בנשאי HIV מדווח על היארעות מוגברת של אוסטיאופורוזיס. כמו כן קיימת באוכלוסייה זו עלייה קלה בסיכון לשברים. הגורמים לכך משלבים גורמי סיכון מסורתיים, גורמי סיכון הנובעים מההדבקה בנגיף עצמו ובמידה פחותה השפעת הטיפול האנטי-רטרו-נגיפי עצמו.

במספר עבודות נצפה קשר בין תרופות ממשפחת ה- Protease inhibitors (PI) ו-מקבוצת ה-Tenofovir Nucleotide reverse transcriptase inhibitors (NRTIs) ובין שכיחות מוגברת של ירידה בצפיפות עצם. לא נמצא מיתאם קליני עם להופעת שברים.

ההמלצות האמריקאיות כיום הן לסקור אנשים מעל גיל 50 שנה עם גורם סיכון נוסף לאוסטיאופורוזיס. ההמלצות האירופאיות הן לבצע הערכת סיכון לשברים בכל נשא HIV מעל גיל 50 שנה. הסקירה נעשית באמצעות בדיקת צפיפות עצם. נודעת חשיבות לאיתור החולים בסיכון, אבחונם וטיפול בהם, בהתאם להנחיות המקומיות באוכלוסייה הכללית. אין המלצה להחליף את הטיפול האנטי-רטרו-נגיפי, אלא במקרים חריגים.

איתן ישראלי, יהודה שינפלד

המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלדוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הסביבה האקולוגיות של המעי מורכבת בעיקר מחיידקי מעיים (חיידקים אנטריים), ומשפיעה על בריאות המעי בפרט ועל בריאותו של האדם בכלל. שינויים כלליים בחיידקי המעיים ושינויים מולקולאריים סגוליים, גורמים לתגובות חיסוניות מקומיות ואף כלליות בגוף. בזיהומי מעיים, דוגמת הזיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, משתלטים חיידקים פתוגניים על הפלורה של המעי וגורמים למחלות מעיים קשות ומסכנות חיים.

הטיפול המקובל בזיהומי מעיים היה ועודנו מתן אנטיביוטיקה, אך שיטה זו כושלת כאשר מתפתחת בחיידקים עמידות לתרופות אלה. טיפולים לא-אנטיביוטיים לשינוי הרכב הפלורה של המעי נוסו במשך יותר ממאה השנים האחרונות – החל מתזונה מיוחדת, המשך במתן חיידקים פרוביוטיים (דוגמת לקטובצילים וביפידיליים) וכלה ב"השתלה" של צואה מתוכן מעי של אנשים בריאים [1].

יהודה שינפלד

מרכז זבלדוביץ' למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

עורך 'הרפואה', ההסתדרות הרפואית בישראל

הניתן לקבוע אבחנה בראיון באמצעות מחשב? העידן הדיגיטלי צופן בחובו אפשרות לכך שחולים יפנו אל רופא לצורך אבחון ואף טיפול באמצעים דיגיטליים (מחשב, IPhone, ראיון דרך ה-Skype  ואמצעים חדישים אחרים – Telemedicine). אמצעים אלה חשובים בעיקר אם החולים מרוחקים או מנועים מלהגיע לרופא.

יהודה שינפלד

המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן,

מופקד הקתדרה על שם לאורה קיפ-שוורץ, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב

*מתוך הרצאה על 100 שנות מחקר רפואי לרגל 100 שנה להר"י, בבית סוראסקי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן.

כאשר מנסים לסקור מאה שנות מחקר רפואי בישראל ולסכמן במאמר קצר, כמובן שלא ניתן לפרט את המחקרים בכל התחומים, שרבים מהם הניבו הישגים יוצאי דופן.

במאמר זה בחרתי להתרכז בחמישה תחומים, כאשר הראשון הוא נתונים סטטיסטיים על המחקר הרפואי בישראל, כפי שהתבטאו בפרסומים רפואיים בארץ ובחו"ל. כתב העת של ההסתדרות הרפואית, "הרפואה", מלווה את המחקר הרפואי בישראל במהלך מאה השנים האחרונות. מחקרים רבים ראו אור תחילה בכתב עת זה, ואחר כך זכו לפרסום ותהודה בעיתונות הרפואית המדעית בעולם. לפיכך, בחרתי להציג רק ארבעה מחקרים מייצגים.

איתן ישראלי, יהודה שינפלד

במחקרים אפידמיולוגיים התקבלו תוצאות על כך שצריכה מתונה עד רגילה של יין, בעיקר יין אדום, קשורה עם שיפור בריאות האדם. מחקרים רפואיים באדם וניסויים בבעלי חיים, מצביעים על הגנה אפשרית של יין נגד מחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, סוגי סרטן מסוימים, סוכרת מסוג 2, מחלות מערכת העצבים והתסמונת המטבולית. המנגנון שבו פועל היין מיוחס לפעילות נוגדי חימצון, בקרת שומנים ופעילות נוגדת דלקת. הפעילות המיטיבה מיוחסת הן לאלכוהול והן לתכולת הפוליפנולים שביין. מאחר שיין הוא תערובת מרובת מרכיבים, הגיוני שמרכיבים כימיקאליים רבים ותוצרי חילוף חומרים שלהם, פועלים יחדיו ומשפיעים על הבריאות. אומנם באנשים מסוימים יש למנוע צריכת יין, אך באנשים בריאים, צריכה מתונה של יין עשויה להגן בפני מחלות מתמשכות.

גד קרן, יהושע שמר, יהודה שינפלד

מערכת עיתוני "הרפואה" ו-IMAJ, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), רמת גן

קידום אקדמי ומקצועי של מדען, רופא או רופא חוקר, תלוי במספר הפירסומים המדעיים שפירסם במהלך שנות פעילותו וביוקרה המדעית של העיתונים שבהם פירסם המועמד לקידום את מאמריו.

מערכות העיתונים המדעיים הקימו במשך השנים מנגנוני סקירה ובחינה של מאמרים טרם פירסומם, כדי להעריך את איכותם, חדשנותם ותקפותם. פילוסופים של המדע כגון קרל פופר, קון ואחרים, התמודדו עם השאלה כיצד לבחון את תקפותה של תיאוריה מדעית ותקפות מסקנותיהם של מחקרים מדעיים. בתחום הרפואה התמקדה ההתלבטות בעיקר לגבי בחינתם של אמצעי אבחון וטיפול, עובדה זו הביאה בשנת 1948 את Austin Bradford Hill לחקור שיטות טיפול בחולי שחפת במתכונת מחקר אקראית(Randomized)  ולפתח מתודולוגיות מחקר, המיושמות היום בהערכה של תרופות [1].

אהוד גרוסמן¹, יהודה שינפלד²

¹מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן; משנה לדיקן לקידום אקדמי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ²מרכז זבלדוביץ למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, עורך "הרפואה".

לאחרונה התבשרנו, כי איגוד הדיקנים של הפקולטות לרפואה החליט להתייחס למאמרים בעיתון "הרפואה" לצורך קידום אקדמי. החלטה זו נראית מוצדקת בהחלט, שכן רובנו התחלנו את דרכנו בפרסום בעיתון "הרפואה". למרות זאת, כל אחד מאיתנו המקבל רשימת פרסומים להערכת הישגי מועמד לצורך מינוי או העלאה בדרגה, נוטה שלא להתחשב במאמרים שפורסמו בעיתון "הרפואה", ולעיתים אף מעיר בצורה מזלזלת ש"למועמד יש מספר פרסומים בעיתון הרפואה".

שני עטיה¹, אלון בן-נון², טטיאנה רבין³, ניר פלד¹

¹המרכז לחקר ואבחון גידולי בית החזה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, ²המחלקה לניתוחי בית החזה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר ומכון הקרינה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

בפרשת חולה זו מובא אירוע נדיר של אישה בת 47 שנים, עם ממאירות בריאות (Pulmonary tumor) ממקור תאי קשקש, אשר הסתמן כהריון מחוץ לרחם (אקטופי) המפרישβ hCG . האישה טופלה במתוטרקסט, בהמשך עברה גרידה, וכן כריתת חצוצרות ושחלה בחשד לשליה בועית (Hydatidiform mole). פרשת חולה זו מדגימה הסתמנות נדירה וסוערת של סרטן הריאה, ונסקרות האבחנה המבדלת לעלייה ברמת הסמן β hCG והגישה הטיפולית בחולים אלו.

יהודה שינפלד¹, גד קרן²

¹עורך ראשי, ²סגן עורך

"האם אהיה רופא טוב?" שאלה זו מטרידה רבות סטודנטים לרפואה בתחילת דרכם ואת מעצבי הרפואה בישראל (בעיקר דיקאנים של הפקולטות לרפואה), ולא פלא שפותחו הן בעולם והן בישראל תבחיני סינון שמטרתם להבחין בין אילו שאינם מתאימים לבין אילו שהם "יותר טובים" כמועמדים להיות רופאים. מאידך, סינון היתר מטרתו בין השאר לברור את המספר המצומצם שיוכל להתקבל ללימודים בפקולטות לרפואה, שיכולת הקליטה שלהן מוגבלת.