• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2020

        יורם קלוגר, דורון קופלמן
        עמ' 883-886

        התמחות מבוססת תוצאים היא תהליך מוגדר ומורכב שבו המתמחה רוכש ידע ומיומנויות במהלכה ונבחן במגוון רחב של אמצעים, כדי לוודא כי הידע והמיומנויות אכן נרכשו. בעוד שבעבר רכש המתמחה (באופן אקראי) מיומנויות במהלך עבודתו במחלקה, הרי שתבנית ההתמחות החדשה מחייבת הגדרת תחומי הידע שעל המתמחה לרכוש, עיצובם כיחידת לימוד, הנגשתם ומעקב אחר יכולתו של המתמחה ליישם הלכה למעשה את אשר רכש.

        מעולם לא הוצג נושא החינוך במהלך ההתמחות במושגים פיננסיים, דהיינו, עלות הכשרת המתמחה. במאמר זה, אנו דנים בעלויות הנלוות להכשרת המתמחה בהתמחות מבוססת תוצאים ומציעים פתרון לשיתוף פעולה בנושא לגורמים הנוגעים בדבר – משרד הבריאות, מוסדות הרפואה ופילנתרופיה ייעודית. אנו סבורים כי הגיעה העת לדון בנושא ולקבוע "תג מחיר" להכשרה בהתמחות.

        יולי 2020

        אופיר בן-ישי, יורם קלוגר
        עמ' 486-491

        המנתח נדרש לבצע ניתוחים דחופים במקרי חבלה ובמגוון רחב של מחלות כירורגיות חדות. הטיפול בפצוע, בעולם ובישראל, זכה להתייחסות מעמיקה, התארגנות מערכתית והתמקצעות. הגישה הייחודית לטיפול בפצוע וגיוס המערכת לטובת כך הביאה לשיפור ניכר בתוצאים הקליניים. התייחסות דומה לא התקיימה במקביל לטיפול בחולה הלוקה במחלה כירורגית חדה.

        מטרות: מטרת עבודה זו לשקף, באופן פרוספקטיבי, את מצבה של הכירורגיה הדחופה בישראל ובמטרה להעריך האם הפעילות בכירורגיה דחופה מתקיימת אף היא במגבלות המצוקה של המערכת הרפואית הציבורית בכלל.

        שיטות מחקר: מחקר תצפית פרוספקטיבי ארצי המאגד נתונים מכלל המחלקות הכירורגיות במדינת ישראל.

        במשך שבועיים נאספו נתונים מהמחלקות המשתתפות במחקר לגבי מספר התורנים וסוג הכוננים, חדרי ניתוח ייעודיים לכירורגיה דחופה ונתונים לגבי מספר האשפוזים והניתוחים הדחופים, וזמן ההמתנה לניתוח והאבחנה הסופית.

        תוצאות: 25 (78.1%) מחלקות מתוך 32 המחלקות לכירורגיה כללית בישראל נענו להיכלל במחקר. במהלך תקופת המחקר אושפזו 1,699 חולים עם מחלות כירורגיות דחופות ובוצעו 538 ניתוחים דחופים. רק ב-16% מבתי החולים בארץ ישנם חדרי ניתוחי ייעודיים לניתוחים דחופים, אך ב-96% מהמחלקות יש לבטל ניתוחים בשעות הבוקר על מנת לבצע ניתוחים דחופים. חמישים-ואחד ניתוחים אלקטיביים בוטלו במהלך תקופת המחקר. זמן ההמתנה החציוני לניתוח דחוף בבית חולים גדול הוא 210 דקות, והוא גדול באופן משמעותי מזמן ההמתנה לניתוח דחוף בבתי חולים בינוניים וקטנים (145 ו-135 דקות, בהתאמה). בחישוב רב משתנים נמצא, כי גודל בית החולים (p<0.001), משמרת בוקר (p<0.001) והאבחנה (p<0.001) קשורים באופן משמעותי ועצמאי עם זמן המתנה ארוך.

        מסקנות דיון וסיכום: עבודה זו מראה באופן ברור, כי נדרש שינוי ארגוני בכירורגיה דחופה, וכי מדד זמן ההמתנה לכירורגיה דחופה הוא מדד נוסף למצוקה במערכת הרפואה הציבורית.

        אוקטובר 2019

        יורם קלוגר, דניאל דואק, משה סלעי
        עמ' 656-658

        התמחות מבוססת תוצאים מחליפה בהדרגה מתכונות התמחות קיימות. הצורך בשינוי פני ההתמחויות נובע משינויים באופן עבודת המתמחים וחשיפתם לזירות הלימוד, בהיקף הידע הרחב הנדרש כיום בהתמחות, בשימוש נרחב בטכנולוגיות מתקדמות (בחדר הניתוח), וכן בצורך בפלטפורמות הוראה חדשות להנגשה וללימוד במהלך ההתמחות, לנוכח הנטל האדמיניסטרטיבי הפוגע בפרק הזמן הנדרש לעבודה קלינית והוראה בד בבד עם ההתמחות. השינוי במבנה ההתמחות מחייב את הצבתן של אבני דרך (משימות ידע ומיומנויות), ושימוש בכלי הערכה ובחינה למידת רכישת הידע והמיומנות. חדר הניתוח הוא זירת ההכשרה למיומנויות טכניות ומיומנויות אחרות של המתמחים בכירורגיה.

        אפריל 2019

        ירון רודניצקי, שמואל אביטל, יורם קלוגר
        עמ' 258-262

        ההתמחות בכירורגיה כללית בישראל השתנתה ללא היכר בעשור האחרון. תנאי ההתמחות השתנו משמעותית – זמן השהות והחשיפה של המתמחים במחלקה ובעיקר בחדר הניתוח קטן בהשוואה לעבר, ואילו מנעד המשימות שבאחריותם התרחב. בשנת 2017 הוקם חוג המתמחים בכירורגיה כללית, על ידי מתמחים, כחלק מהאיגוד לכירורגיה בישראל, וזאת במטרה לשמר ולשפר את איכות ההכשרה ולאפשר לכלל המתמחים גישה שווה להכשרה זו. במאמר זה נסקור את יסודות ההתמחות בכירורגיה, נציג דוגמאות מהעולם לתוכניות התמחות שונות בכירורגיה ודוגמאות לשיפור וייעול ההתמחות. כמו כן נציג את חוג המתמחים בכירורגיה ואת פועלו כדוגמה למעורבות מתמחים בבניית הכשרתם.

        יורם קלוגר
        עמ' 214-217
        איגוד הכירורגים בישראל חוגג 60 שנים להיווסדו. בגיליון הנוכחי של 'הרפואה' זכה האיגוד להזדמנות להציג הישגים במחקר, לקבוע יעדים בחינוך ולחשוף מגמות להתפתחות המקצוע בעתיד. המחקרים המתפרסמים בגיליון הנוכחי, המוקדשים כולם לכירורגיה בישראל, הם פרי עמלם של כירורגים ממוסדות שונים. המחקרים הללו משקפים את הפעילות הכירורגית במיטבה.

        יולי 2018

        עודד מאירון, יונתן דוד, אנאל דינוביץ', ברוך מוסקוביץ', אפרים יאול
        עמ' 435-441

        הקדמה: הערכות קליניות סטנדרטיות בחולים הלוקים בהפרעות מודעות חמורות, כגון חולים במצב צמח לאחר פגיעת מוח אנוקסית, מבוססות על תפיסתו ופרשנותו הסובייקטיביות של הקלינאי הבוחן את התגובות המוטוריות של החולה לגירויים תחושתיים. נודעת חשיבות קלינית לאבחון בין מצב צמח קבוע (PVS) לבין מצב מודעות מיקטי (מינימאלי) (MCS). יחד עם זאת, נתונים מצביעים על אי התאמה בין הבדיקה הקלינית לבין פעילות מוח מודעת, כך שמטופלים עם מודעות מיקטית מסווגים כנמצאים במצב קבוע של צמח.

        מטרות: בדקנו האם בחלק מהחולים במצב צמח מודגמת בבדיקת EEG פעילות מוח תלוית גירוי-שמיעה (גירוי אודיטורי) הדומה יותר לזו של בריאים מזו של שאר החולים בקבוצה. בנוסף נבדק האם תגובות המוח קשורות לציוני ההערכות הקליניות של החולים.

        שיטות: נבדקו חמישה חולי PVS. הערכות הקליניות-שיקומיות נאספו מכל חולה לאחר בדיקת  (Electroencephalography ) EEG תפקודי. במטלות ה-EEG התפקודי נבחנו יכולת הנבדקים להבחין בין צלילים באופן קדם-קשבי Auditory event-related potentials)) ותגובת מוחם להוראה מילולית (שינויים בעוצמת הפעילות בתדרי ספקטרום במוח בטווח האלפא/תטא) שביקשה מהנבדקים לפקוח או לעצום את עיניהם. להשוואה נאספו נתוני EEG מקבוצת בקרה של נבדקים בריאים.

        תוצאות: קבוצת החולים הציגו פעילות מוח קדם-קשב שונה באופן מובהק מזו של קבוצת הבריאים. שינויים בעוצמת גלי התטא (הידועים כקשורים על לקידוד סמנטי) בהינתן ההוראה המילולית נמצאו קשורים במובהק לציונים הקליניים בסולם ה-Coma-recovery-scale-Revised ((CRS-R בלבד. חולה אחד הציג פעילות מוח הדומה יותר לזו שנצפתה בקבוצת הבקרה של הנבדקים בריאים, ובהתאמה לאבחון MCS.

        מסקנות: EEG תפקודי לאיתור רמות מודעות בחולים במצב צמח לאחר פגיעה אנוקסית עשוי לסייע באבחון הקליני בחולי PVS. מדידת שינויים אלקטרופיזיולוגיים בפעילות המוח הקשורה למודעות בבני אדם, עשויה לשפוך אור על תגובות מוח תלויות-גירוי שיאפשרו תקשורת-אינטראקטיבית בין החולה במצב צמח לבין סביבתו.

        ספטמבר 2017

        מיכל מקל, ברק לויט, יורם קלוגר, צופיה איש-שלום, ילנה סיגל, בשארה בשארה
        עמ' 578-581
        הקדמה: הטיפול בפעילות יתר ראשונית של בלוטת יותרת התריס הוא לרוב ניתוח. היעדר הדגמה של אדנומה בבדיקות הדימות מחייב חקירה דו צדדית של הצוואר. חולים שלא מוקמה בהם אדנומה בבדיקות דימות לרוב אינם מופנים לניתוח. חולים אלו נמצאים בסיכון להחמרה במחלתם. 

        מטרות: לבדוק את ההשפעה של היעדר איתור אדנומה של בלוטת יותרת התריס בבדיקות דימות על הממצאים בניתוח ושיעור הריפוי.

        שיטות מחקר: 133 חולים נותחו בהוריה של פעילות יתר ראשונית של בלוטת יותרת התריס. באופן רטרוספקטיבי נאספו נתונים על בדיקות הדימות ותוצאות הניתוח. בוצעה השוואה בין חולים עם בדיקת דימות שלילית לחולים עם בדיקת דימות חיובית. התוצאה העיקרית אשר נמדדה הייתה שיעור הריפוי. 

        תוצאות: מיפוי שלילי של בלוטת יותרת תריס נצפה ב-30 (22%) חולים וסקירת על שמע פורשה כשלילית ב-46 (34.5%) חולים. בחולים עם מיפוי שלילי בוצעה חקירה דו צדדית של הצוואר באופן משמעותי יותר בהשוואה לחולים עם מיפוי חיובי (53% לעומת 25%, בהתאמה, p=0.0046). בחולים עם בדיקת דימות שלילית נמצא שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של מחלה רב בלוטנית בהשוואה לחולים עם דימות עם ממצא (35% לעומת 12%, p=0.004 בבדיקת המיפוי; 27% לעומת 12%, p=0.024 בסקירת על השמע, בהתאמה). שיעור הריפוי הכללי היה 96%. שיעור הריפוי הגבוה ביותר נצפה בחולים שבהם גם המיפוי וגם סקירת העל שמע היו חיוביים (שיעור ריפוי של 99%), ועד לשיעור הריפוי הנמוך ביותר של 67% בקרב חולים עם שלוש בדיקות דימות שליליות (מיפוי, סקירת על שמע וטומוגרפיה מחשבית ארבע ממדית) (p=0.003). 

        מסקנות: מיקום אדנומה בבדיקות דימות לפני הניתוח מנבא שיעור ריפוי גבוה מאוד בחולים עם פעילות יתר ראשונית של בלוטת יותרת התריס. בדיקות דימות שליליות (דהיינו, שאינן מדגימות אדנומה) מעלות את הסיכון למחלה רב בלוטנית ומלוות בשיעורי ריפוי נמוכים יותר. 

         
        משה הרשקוביץ, יצחק שילר
        עמ' 555-558
        הקדמה: אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) בין התקפים אינה יכולה תמיד לספק מענה הולם לגבי טיב ההתקפים וסיווגם בחולה החשוד כלוקה במחלת כפיון. ניטור וידיאו EEG באשפוז המשלב מעקב רציף אחר גלי המוח במקביל לצילום הקליני במהלך ההתקפים, יכול לסייע באבחון טיב ההתקפים, סיווג התקפי הכפיון ומיקום מוקד הכפיון כחלק מבירור טרום-ניתוח.

        מטרות: המטרה במחקר זה היא לבדוק את התועלת בביצוע ניטור וידיאו EEG בחולים שעברו בדיקה זו ב"יחידת האפילפסיה" (כפיון) של בית החולים רמב"ם.

        שיטות: נערך מחקר רטרוספקטיבי שכלל את כל החולים העוקבים שעברו ניטור ביחידה שלנו מינואר 2001 עד יולי 2009. נתונים דמוגרפיים, קליניים, ותוצאות הניטור נאספו רטרוספקטיבית מהסקירה של תיקי החולים.

        תוצאות: סך הכול נכללו במחקר 722 ניטורים עוקבים בקרב 637 חולים. התקפי כפיון נצפו בקרב 194 חולים (30.5%), התקפים שאינם מסוג כפיון נצפו ב-220 חולים (34.5%), התקפי כפיון והתקפים שאינם כפיון נצפו בעשרה חולים (1.6%), לא נצפו התקפים ב-200 חולים (31.4%), וב-13 חולים (2%) לא הצלחנו להגיע למסקנה לגבי טיב ההתקפים. סך הכול, בהתחשב ב-EEG ההתקפי בלבד, הגיעה יעילות הניטור ל-66.5%, ובהתחשב בנוסף ב-EEG הבין-התקפי שנרשם בעת הניטור, ניתן להגיע לאבחנה ב-79.2% מהחולים.

        מסקנות: ניטור וידיאו EEG באשפוז הוא בדיקה שיעילותה גבוהה ביותר. כדי לשמור על יעילות זו ואף לשפרה, יש לבחור בקפידה את החולים המנוטרים ביחידת הוידיאו, ולבדוק בעיקר חולים עם שכיחות התקפים גבוהה יחסית (לפחות התקף בשבוע). בשל הזמינות הנמוכה של בדיקה זו בצפון הארץ, זמן ההמתנה לבדיקה ארוך. לנוכח הנתונים הללו, אנו סבורים שיש מקום להרחיב מסגרת שירות זו בהגדלת מספר המיטות ובהכשרת רופאים מתאימים.

         

        דצמבר 2013

        מיכל מקל, רויטל לינדר, בשארה בשארה, יורם קלוגר, אורטל בר-און ודורון פישר
        עמ'

        מיכל מקל1, רויטל לינדר1, בשארה בשארה1, יורם קלוגר1, אורטל בר-און1 , דורון פישר2 

        1המערך לכירורגיה כללית, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה, 2הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה, 3המחלקה לדימות, רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה 

        הקדמה: אדנומה בודדת היא הסיבה ליתר פעילות של בלוטת יותרת התריס ב-85% מהחולים. הניתוח המומלץ בחולים הלוקים באדנומה בודדת הוא כריתת הבלוטה בגישה זעיר פולשנית. לקראת ניתוח בגישה זו, יש לאתר ולמקם את הבלוטה הנגועה.  לעיתים הבלוטה אינה מזוהה בשיטות המקובלות – מיפוי בלוטת יותרת התריס ועל קולוגרפיה. בדיקת טומוגרפיה מחשבית ארבע ממדית (4D-CT) נמצאה יעילה לאיתור ומיקום בלוטת יותרת תריס מוגדלת. מאפיינים ייחודיים בבדיקה מאפשרים זיהוי בלוטת יותרת תריס מוגדלת והבחנתה  מקשריות אחרות.

        מטרות: לבדוק דיוק בדיקת  4D-CT באיתור אדנומה או אדנומות של בלוטת יותרת התריס טרם ניתוח בגישה ממוקדת.

        שיטות מחקר: בין התאריכים יולי 2010 ועד יוני 2012 נותחו במחלקתנו 69 חולים באבחנה של יתר פעילות ראשוני של בלוטת יותרת התריס. בדיקת 4D-CT בוצעה לפני ניתוח ב-27 חולים. באופן רטרוספקטיבי לוקטו מהגיליונות האלקטרוניים תיאורי בדיקות הדימות שבוצעו לפני הניתוח ובמהלכו, מספר הבלוטות שנכרתו ומיקומן והתשובות הפתולוגיות.

        תוצאות: בבדיקת ה-4D-CT הודגמה אדנומה אחת ב-26 חולים. בארבעה  חולים שזוהתה בהם  אדנומה בודדת בבדיקת  4D-CT, נמצאה בניתוח יותר מבלוטה אחת מוגדלת. שישה עשר חולים מתוך קבוצת המחקר נותחו בגישה זעיר פולשנית עם חקירת (אקספלורציה) בבלוטת יותרת תריס אחת בלבד. בשלושה חולים בוצעה חקירת צוואר חד צדדית ובשמונה חולים בוצעה חקירת צוואר דו צדדית.  לבדיקת ה-4D-CT נמצאה רגישות של 81.4% וערך ניבוי חיובי של 100% בקבוצת חולים זו. 

        מסקנות: בדיקת ה-4D-CT היא כלי נוסף ולא פולשני לאיתור בלוטת יותרת תריס מוגדלת לפני ניתוח. נדרש מחקר נוסף, על מנת לקבוע את מקומה של הבדיקה במכלול הבדיקות העומדות לרשות המטפל באבחון חולים אלה.

         

         

         

        יוני 2004

        יורם קלוגר, עמי מאיו
        עמ'

        יורם קלוגר, עמי מאיו 


        החטיבה לכירורגיה ב', מערך הטראומה רבין, מרכז רפואי תל-אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        חינוך מתמחים בכירורגיה נידון בספרות הרפואית בהרחבה לנוכח שינוי מדיניות שעות העבודה. נסיונות לעצב תוכניות התמחות חדשות נעשים בארה"ב במטרה לחשוף את המתמחים למיגוון הפתולוגיות ותחומי הכירורגיה השונים, למרות הגבלת שעות העבודה. תחום הטראומה וחינוך המתמחה בתחום זה נפגעים קשות מכמה טעמים: המקצוע הופך בהדרגה ללא ניתוחי, ולכן עניין המתמחים בו פוחת, רב-גוניות (הטרוגניות) ניכרת בקרב מטפלים מביאה למיהול ידע ולכן לפגיעה בהפצתו, ולמרות היותו תחום מוכר בעולם במיסגרת ענף הכירורגיה הכללית, בישראל לא זכה תחום זה לעדנה כפי שקרה במדינות בעולם, ואך מעטים מבוגרי ההתמחות בכירורגיה כללית יבחרו בתחום הטראומה כמקצוע. מוצע לכן שינוי מובנה באופן הוראת הטראומה בישראל ושינוי אירגוני בכירורגיה, במטרה לחזק את מערכי הטראומה  ולמנוע בריחת מתמחים מתחום זה כעיסוק עתידי.

        פברואר 2004

        תמיר פריטש, ערן ממן, אלי שטיינברג, אלחנן לוגר
        עמ'

        תמיר פריטש, ערן ממן, אלי שטיינברג, אלחנן לוגר

        מח' אורתופדית ב', המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב

         

        פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי (posterior tibial tendon) הוא הגורם השכיח ביותר לעיווג כף הרגל השטוחה (flat foot deformity), אצל מבוגרים.

        שריר האבוב האחורי (posterior tibial muscel) הוא המייצב הדינמי החשוב ביותר של הקשת האורכית, הפנימית, של כף הרגל (medial longitudinal arch) שינויים במירקם גיד האבוב האחורי גורמים להפרעה בסידור הקווי של סיבי הקולגן, לירידה ביכולת הגיד לעמוד בעומס, להופעת קרעים ולהתארכותו עד כדי הפרעה בתיפקוד. כתוצאה מכך קורסת הקשת האורכית, הפנימית של כף הרגל, ונוצר עיווג שטוח-קלוב (pes planovalgus) של כף הרגל.

        הסיבה להתפתחות פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי שנויה במחלוקת, ומחברים שונים הציעו מספר הסברים אפשריים, הגיל הממוצע שבו מופיעה המחלה הוא ארבעים שנה. היא שכיחה יותר בבני אדם בעלי מאפיינים כדלקמן: לבנים, שמנים, שאינם עוסקים בספורט, הלוקים ביתר-לחץ-דם, וכן שכיחה היא יותר בין נשים מאשר בגברים.

        איבחון המחלה קליני בעיקרו מתבצע על בסיס סיפור העבר (anamnesis) ועל-ידי בדיקה גופנית מדוקדקת. אמצעי דימות, צילומי הרנטגן בעיקר, מסייעים לדרג את חומרת המחלה ולתכנן את תהליך הטיפול.

        Johnson ו- Strom, הבחינו בארבעה שלבים של התפתחות המחלה. בשלב הראשון, טרם נוצר עיווג (deformation); בשלב השני קיים עיווג גמיש; בשלב השלישי הופך העיווג לקשיח ולא ניתן להחזירו למצב תקין, ידנית; ובשלב הרביעי, בנוסף לעיווג הקשיח נוצרים שינויים ניווניים במיפרק הקרסול.

        הטיפול במחלה מסווג לטיפול שמרני ולטיפול בניתוח. הטיפול השמרני כולל תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה ומידרסים ביומכניים או קיבוע בגבס. ככלל, יש לבצע טיפול שמרני בכל מקרה לפני ההחלטה על ניתוח, תוך התאמתו לשלב שבו נמצאת המחלה. גם הטיפול בניתוח מותאם לשלבים השונים של המחלה, והוא כולל הטריה של ריקמה חולה ותפירת קרעים, עם או בלי העברת גידים בשלב הראשון של פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי, העברת גידים משולבת עם תיקונים גרמיים בשלב השני וקיבוע מיפרקי כף הרגל והקרסול בתנוחה אנטומית, בשלבים השלישי והרביעי בהתאמה.

        יוני 2003

        אלי שטיינברג, אלחנן לוגר, ערן ממן ושושנה שטיינברג
        עמ'

        אלי שטיינברג (1), אלחנן לוגר (1), ערן ממן (1), שושנה שטיינברג (2)

         

        (1) המח' לאורתופדיה ב', מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (2) שירותי בריאות כללית, המירפאה לבריאות הילד, ראשון-לציון

         

        השפעת עישון סיגריות על מחלות לב, ריאה ומחלות סרטן שונות, ידועה. ככלל, העישון הוא הגורם השכיח ביותר לתחלואה ותמותה. בקרב האורתופדים ידועה השפעת עישון הסיגריות על השלד, אולם זו פחות מוכרת בקרב שאר התמחויות הרפואה והפארה-רפואה. במחקרים שונים הוכח הקשר בין עישון לביות בדיסק של עמוד-השידרה, לאיחוי שבר, לריפוי פצעים ולהשפעתו השלילית של העישון על צפיפות עצם. המידע הידוע עד כה מעלה קשר בין עישון לבעיות אורתופדיות שונות. במאמר זה מסוכם ומרוכז המידע הקליני הנוגע לעישון, ומדווחת השפעתו על מחלות אורתופדיות ותוצאות ניתוחים בתחום זה.

        אוגוסט 2001

        י' אליס, מ' יניב, א' לוגר
        עמ'

        י' אליס, מ' יניב, א' לוגר

         

        המח' לאורתופדיה ב' והמח' לאורתופדיה לילדים ביה"ח לילדים דנה, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        איחוי עצמות שורש כף-הרגל (tarsal coalition) (אעש"כ) הוא מום מלידה, המתבטא בחיבור שתיים או יותר מעצמות שורש כף-הרגל, הפרעה זו היא הסיבה השכיחה ביותר להתהוות תיסמונת כף-רגל שטוחה עוויתית. התיסמונת כוללת כאב באזור הקרסול והעקב, עיוות נוקשה של כף הרגל במנח וולגוס ועווית (spasm) של השרירים הפרונאליים. בחלק גדול מהחולים הצעירים מהווה אעש"כ סיבה שכיחה לתחושה של נקעים נישנים.

        מרץ 2001

        אברהם יצחק, גד שקד, ליליאנה לופו, סולי מזרחי ויורם קלוגר
        עמ'

        Selective Embolization of Hepatic Arteries in the Management of Severe Liver Trauma

         

        Avraham Yitzhak1, Gadi Shaked2, Liliana Lupu3, Soli Mizrahi, Yoram Kluger4

         

        1Department of Surgery A, 2Trauma Service, 3Interventional Radiology, Soroka Medical Center, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, and Trauma Service4, Tel Aviv Medical Center, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

         

        Two cases of severe hepatic injury in which selective hepatic artery embolization was used to control hemorrhage are presented. The first case is that of a 35 year old patient who sustained a severe liver injury after a car accident. A CAT scan of the abdomen revealed an AAST grade 5 liver injury, pooling of contrast material within the liver parenchyma, and blood within the peritoneal cavity. The patient was given fluid resuscitation and taken to angiography where bleeding from branches of the right hepatic artery was demonstrated. While angiography was being undertaken the hemodynamic status of the patient deteriorated, blood transfusion was started, and a selective embolization of the right hepatic artery was performed. The bleeding stopped promptly and hemodynamic stability was regained.

        The second case is that of a 40 year old pedestrian run over by a car. Abdominal ultrasound revealed free fluid in the peritoneal cavity and the patient was rushed to the O.R. Crushed right lobe of the liver, and inferior vena cava and bowel tears were found. After perihepatic packing and resection of the right and sigmoid colons retrohepatic vena cava tear was repaired and perihepatic packing restored. The abdominal cavity was closed and the patient was taken to the ICU for the correction of hypothermia, metabolic acidosis, and coagulopathy that had developed during the surgery. After 8 hours in the ICU the patient was transferred for angiography and a selective embolization of branches of the right hepatic artery was performed.

        The clinical course of the patients after angiographic embolization of the hepatic arteries is described and the literature that discusses the use of angiography and embolization of hepatic arteries after traumatic hepatic bleeding is reviewed.

        אוקטובר 2000

        י' קלוגר, ב' שגיא, ד' סופר, נ' חי וד' אורון
        עמ'

        Combined Approach in Management of Penetrating Injury of Vertebral Artery

         

        Y. Kluger, B. Sagie, D. Soffer, N. Hai, D. Oron

         

        Rabin Trauma Center and Division of Invasive Radiology, Tel Aviv Medical Center

         

        Penetrating injuries of the vertebral artery are not common. Although surgical control of this type of injury is well- documented, the combined approach (surgery and packing for temporary control of bleeding, followed by angiography and embolization for permanent control) is now recognized and practiced.

        We describe a 40-year-old man who was stabbed in the neck. He was rushed to the operating theater in hemorrhagic shock. A vertebral artery injury was identified and packed. Angiography and embolization permanently controlled the bleeding.

        The combined approach is safe and we recommend it in those in whom bleeding from the vertebral artery is initially well controlled with packing.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303