• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2021

        הדס שאשא-לבסקי, פייר עווידה, ורד שפר, אירית וייסמן
        עמ' 806-809
        רמה גבוהה של חומצת שתן בדם (היפראוריצמיה) גורמת לפגיעה בכליות במנגנונים שונים ועשויה להיות הגורם הראשוני לאי ספיקת כליות או להיות משנית להפרעה בהפרשה במצב של אי ספיקת כליות. רסבוריקאז, אנזים אוראט אוקיסדאז רקומביננטי, נמצא יעיל בטיפול בהיפראוריצמיה. קיימים דיווחים מעטים על טיפול ברסבוריקאז בילודים עם אי ספיקת כליות חדה והיפראוריצמיה משנית, במטרה למנוע נזק לכליות משני להיפראוריצמיה ולשפר את תפקוד הכליות. במאמר זה מובאת פרשת חולה אשר התייצגה בגיל יומיים עם אי ספיקת כליות חדה והיפראוריצמיה. הילודה טופלה במנה בודדת של רסבוריקאז, אשר הביאה מיד לירידה עקבית של רמת חומצת השתן בדם. בניגוד לדיווחים קודמים בספרות, הירידה בחומצה האורית בדם לא הובילה לירידה מהירה בקריאטינין והילודה החלימה מאי ספיקת הכליות רק כשבועיים לאחר מתן הרסבוריקאז. פרשת חולה זו מדגישה את החשיבות בבדיקת רמות חומצת שתן בילודים עם אי ספיקת כליות ובטיפול מוקדם להורדת רמת חומצת שתן, ומעלה את האפשרות הטיפולית ברסבוריקאז גם בילודים
        שירלי פולק, ישראל איזנשטיין, רוזאן מוקטרן, דניאלה מגן
        עמ' 801-805

        הקדמה: נפרופתיה על ידי נגיף ה-BK (BK virus nephropathy- BKVN) מאובחנת ב-5%-16% מכלל הילדים מושתלי כליה, ומקדימות לה הפרשת הנגיף בשתן (BK-viruria) ובדם (BK-viremia). אף על פי ש- BKVN עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכליה המושתלת, חסרות הנחיות מבוססות ראיות למניעת המחלה בחולים עם BK viruria/viremia.

        מטרות: בעבודה רטרוספקטיבית זו נבדקו הבטיחות והיעילות של טיפול לתוך הווריד באימונוגלובולינים במינון גבוה (high dose intravenous immunoglobulins-HD-IVIG) במניעת BKVN בילדים מושתלי כליה עם BK viruria/viremia.

        שיטות: כל הילדים מושתלי הכליה במעקבנו נבדקו תקופתית לנוכחות נגיף ה- BK בדם ובשתן, בשיטת PCR (Polymerase Chain Reaction). חולים עם BK-viruria עד 107 עותקים/מ"ל, ו/אוBK-viremia עד 103 עותקים/מ"ל וללא עדות קלינית לנפרופתיה פעילה, טופלו בהפחתה של 50% במינון טיפול נוגד דחייה ב-mycophenolate mofetil (MMFׂ). בהיעדר שיפור בעומס הנגיפי חודשיים מהפחתת מינון MMF, ניתן טיפול ב-HD-IVIG במינון 2 ג'/ק"ג משקל גוף.

        תוצאות: נכללו 62 חולים במהלך 6 שנות מעקב. 31 מתוכם (50%) הדגימו BK-viruria/viremia. שלושש-עשר מהם (42%) סבלו מעומס נגיפי גבוה שלא פחת עם הפחתת מינון MMF, וטופלו ב- HD-IVIG. 12 מתוך 13 מטופלי HD-IVIG (92%) הציגו ירידה ניכרת בעומס הנגיפי עד כדי היעלמות הנגיף תוך שישה חודשים מסיום הטיפול. בחולה אחת מן ה-13 (8%) נצפתה החמרה בעומס הנגיפי על אף הטיפול בHD-IVIG-. בכל 13 החולים לא נצפו השפעות לוואי משמעותיות למתן HD-IVIG פרט לכאבי ראש חולפים, ואיש מהם לא פיתח BKVN לאורך שנות המעקב.

        מסקנות: טיפול מניעתי ב-HD-IVIG בילדים מושתלי כליה עם BK-viruria/viremia שאינה מגיבה להפחתת מינון ב-MMF, הוא בטוח ויעיל במניעת התפתחות BKVN. דרושים מחקרים נוספים לביסוס המסקנות ממחקר זה

        נובמבר 2021

        איתי גולדפרב, איילת גלעדי, שרון ברק, ישי לב, חורש דור-חיים
        עמ' 762-763
        ברנרדו מלמוד, ארקדי יצחקוב, קטיה דיין, ערן ישראלי
        עמ' 752-756
        מחלת קרוהן פריאנלית קשורה עם ירידה משמעותית באיכות החיים ומנבאת תוצאים שליליים. במצב זה נדרשת התייעצות של צוות רב תחומי שכולל גסטרואנטרולוג, כירורג קולורקטלי ורדיולוג. למרות שהטיפולים בתרופות ביולוגיות בשילוב עם ניתוחים הראו הצלחה בטיפול, עדיין שיעורי ההצלחה אינם גבוהים וקיים סיכון מוגבר להישנות לאחר הטיפול. בשנים האחרונות נכנסו טיפולים חדשים הכוללים הזרקה מקומית של תאי גזע מזנכימיים יחד עם ניתוחים המשפרים את ההצלחה בריפוי ואת איכות החיים של המטופלים. מטרת סקירה זו לתאר טיפולים קיימים ולהביא למודעות טיפולים שנכנסו לשימוש לאחרונה ויכולים לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים
        נויה שילה, יעל חביב-ידיד, אלכסנדר קוגן, איתי פסח, אמיר שרון, ליאור נוה, רועי רפאל, נירה עבו, רוזה שוקי, רעות כסיף-לרנר, מאיר מועלם, חיים מעין, חיים ברקנשטט
        עמ' 710-716

        עם פרוץ מגפת הקורונה (COVID-19) בשלהי שנת 2019, החלה במרכז הרפואי שיבא ההיערכות לקראת ההתפשטות הצפויה של הנגיף לארץ. הוקם מערך אשפוז לחולים בדרגות החומרה השונות, ובו מחלקת טיפול נמרץ ייעודית לחולי הקורונה הקשים ביותר, שיזדקקו להנשמה פולשנית, חיבור למכונת לב-ריאה וטיפול רב-מערכתי.

        המחלקה נחנכה במרץ 2020, ביום בו חוברה חולת הקורונה הראשונה בשיבא ל-ECMO. המחלקה הופעלה על ידי צוותים רפואיים וסיעודיים ממחלקות טיפול נמרץ, פנימית והרדמה, וכן המערך הסוציאלי, וזאת במקביל להמשך פעילות בית החולים השגרתית.

        רבות דובר ונכתב על מגפת הקורונה, כאירוע מכונן בדורנו. הנגיף הלא מוכר מבחינת מנגנון המחלה אותה הוא מחולל ודרכי ההדבקה להתפשטותו, הכורח בבידוד סלקטיבי ובריחוק חברתי כדי להקטין את מקדם ההדבקה ולצמצם את ההתפשטות, אי הוודאות לגבי גורמי הסיכון, והעדר טיפול נוגד-נגיפים יעיל ומוכח. כצוותי רפואה, אתגר מרכזי נוסף היה הסיכון המוגבר של אנשי הצוות הרפואי מעצם עבודתם, כשחלקם בסיכון אישי גבוה עקב גילם ומצבם הרפואי הם. יתרה מכך, ההשלכות הכלכליות והחברתיות השפיעו על תפקוד שאר המערכת הרפואית, ויכולתה להמשיך לתת מענה לצרכי השגרה.

        במאמר זה נחלוק מניסיוננו, ונסקור באופן כללי את האתגר מולו ניצבנו ואת המסקנות שהפקנו במחלקת טיפול נמרץ קורונה במרכז הרפואי שיבא בחודשים מרץ-מאי 2020, בגל הקורונה הראשון. נדון על מבנה המחלקה, מספר החולים שאושפזו, מאפייניהם הרפואיים, ובהתאם הצוות שנדרש לטיפול בהם. כן נדון באתגרים ובסוגיות האתיות והמוסריות שהטיפול בחולי הקורונה הקשים העלה, ובמסקנות שהתגבשו מתוך העבודה בשטח, מתוך דיונים ולבטים משותפים. מסקנות אלה יכולות לשמש כבסיס לדיון בגלי מגפת קורונה נוספים או מגפות אחרות, בתקווה שלא נזדקק להם וייוותרו בגדר תיאור עבר

        אוקטובר 2021

        מיכל עצמון, טלי צוקרמן יפה, אמנון להד, יהושע בן ישראל, דיאן לוין, חוליו ויינשטיין, עופרי מוסנזון, איתמר רז
        עמ' 693-697
        שכיחות מחלת הסוכרת עולה עם הגיל. מבוגרים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים רבים כמו מחלות קרדיווסקולרית, אי ספיקת כליות, אירוע מוח (stroke),  נוירופתיה ורטינופתיה. כמו כן, נתונים מהשנים האחרונות מעידים על כך שאוכלוסייה זו נמצאת בסיכון מוגבר לליקויים קוגניטיביים, קיהיון (dementia), מגבלה בתפקוד ותשישות. סוכרת היא מחלה המחייבת יכולות של טיפול עצמי מורכבות הכוללות: נטילת תרופות בזמן, בדיקת ערכי הסוכר והבנת משמעותם וכיצד לשנות התנהלות לפיהם, התמודדות עם מצבי היפוגליקמיה, בדיקת כפות הרגליים ביצוע פעילות גופנית ואכילה מוקפדת ומותאמת לטיפול התרופתי. כל אלו דורשים יכולות קוגניטיביות ותפקודיות תקינות מכאן, שקיים צורך אמיתי להתאים את יעדי ומתווה הטיפול במבוגרים עם סוכרת למצבם הקוגניטיבי והתפקודי. ארגונים מובילים בעולם כמו האיגוד האמריקאי לסוכרת, הפדרציה הבינלאומית לסוכרת והחברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה פרסמו בשנים האחרונות קווים מנחים ודגשים לטיפול בסוכרת בגיל המבוגר. המועצה הלאומית לסוכרת בראשות פרופ' איתמר רז, בשיתוף איגודי רופאים ומועצות לאומיות נוספות, פרסמה את הקווים המנחים הישראלים להערכה וחלוקה תפקודית של האדם המבוגר עם סוכרת לצורך קביעת יעדי האיזון ומתן המלצות לטיפול. על פי הקווים המנחים הישראלים ובהתאם להנחיות הבינלאומיות יש להתאים את המתווה הטיפולי באדם המבוגר עם סוכרת למצבו התפקודי. ההמלצה היא ליעדי איזון סוכר, לחץ דם וליפידים שונים במבוגרים בסיכון נמוך לעומת מבוגרים אשר נמצאים בסיכון גבוה לירידה תפקודית וקוגניטיבית. הקווים המנחים מציעים כלים תקפים ומהימנים אשר בנוסף להיכרות אישית עם המטופל יכולים לסייע לקבוע מהי רמת הסיכון לירידה בתפקוד
        מתן פישר, שושנה עמוס, לודמילה לוי, רינה פולק
        עמ' 657-662
        מעכבי נקודת בקרה שינו מן היסוד את הטיפול בחולי סרטן, ומספקים אפשרויות טיפוליות למגוון רחב של מחלות ממאירות מתקדמות, שנחשבו בעבר הלא רחוק כחשוכות מרפא. עם זאת, תכשירים אלו נקשרו בהשפעות לוואי אימוניות שונות. סוכרת המושרית על ידי מעכבי נקודת בקרה היא סיבוך נדיר של טיפול במעכבי PD-1 או PD-L1 (~1%), ויכולה להיות אף מסכנת חיים. החולים במחלה זו מתייצגים לעיתים תכופות עם היפרגליקמיה קשה וחמצת קטוטית סוכרתית. מתוארים כאן שני חולים עם הסתמנות חדה (acute) של סוכרת משנית לטיפול במעכבי  PD-1 וכן סקירת ספרות עדכנית. נדונים כאן ההסתמנות הקלינית, מנגנונים אפשריים העומדים בבסיס השפעת לוואי זו והטיפול המיטבי לחולים בסוכרת המושרית על ידי מעכבי נקודת בקרה. מכיוון שהוריות השימוש במעכבי נקודת בקרה מתרחבות לטיפול במגוון רחב של מחלות ממאירות, אנשי צוות רפואי צריכים להיות מודעים להשפעת לוואי חיסונית מסכנת חיים זו, על מנת למנוע ככל הניתן תחלואה ותמותה

        ספטמבר 2021

        אסף שבירו, מנחם לאופר, דורית זילברמן, הרי וינקלר, זוהר דותן, ניר קליינמן
        עמ' 619-624

        סרטן של דרכי השתן העליונות הוא מחלה ממאירה נדירה יחסית, אך שכיחותה המחלה הולכת ועולה. גורם הסיכון המרכזי להתפתחות המחלה הוא עישון. החשד למחלה עולה בחולים עם דימום בדרכי השתן או כאב מותני, וכן במעקב אחר מטופלים עם ממאירות שלפוחית השתן. את האבחנה נעשה באמצעות בדיקת דימות של מערכת השתן העליונה – CTU/MRU ואורטרונפרוסקופיה עם ביופסיה. בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות בהבנתנו את המחלה ובטיפול בה, בעיקר בטיפולים משמרי כליה. מקובל לסווג את החולים לפי קבוצות סיכון התלויות בתכונות השונות של המחלה כגון גודל, פיזור, ואפיון היסטולוגי. לקבוצת הסיכון הנמוך ניתן להציע טיפולים משמרי כליה הכוללים כריתת מקטע שופכן, טיפול אנדוסקופי בלייזר, ולאחרונה גם כימותרפיה מקומית. לקבוצת הסיכון הגבוה לרוב נציע כריתת כליה ושופכן, ולעיתים גם טיפולים כימותרפיים ניאו-אדג'ובנטים או משלימים. במאמר זה נסקור את האפידמיולוגיה, גורמי סיכון, אבחנה, וטיפול בממאירות מסוג זה, תוך אבחנה בין קבוצות הסיכון

        עומר אניס, נעם כתרי
        עמ' 615-618
        רעלן הבוטולינום הוא טיפול מקובל במספר מצבי חולי אורולוגיים הקשורים להפרעות בתפקוד מערכת השתן התחתונה. הטיפול ברעלן מבוסס על מחקרים, מוסכם ומומלץ על ידי מגוון איגודים רפואיים בשני מצבים: בשלפוחית נוירוגנית ובשלפוחית רגיזה אידיופתית העמידה לטיפול פומי. הזרקת הרעלן כטיפול בתסמונות נוספות (הגדלה טבה של הערמונית, דיסינרגיה של הסוגר, תסמונת השלפוחית הכאובה ושפיכה מוקדמת) מחייבת העמקת מחקר בתחום לביסוס יעילות הטיפול
        ים אור, דורית זילברמן, יסמין אבו-גאנם, זהר דותן, ברק רוזנצוויג
        עמ' 608-614
        טיפול מוקדי בסרטן הערמונית מוצע כאסטרטגיה חדשנית השואפת לצמצם את השפעות הלוואי של טיפול נרחב (רדיקלי) כגון ניתוח/קרינה, תוך שליטה אונקולוגית במחלה. הטיפול מוצע לרוב לממאירות מוגבלת לבלוטה בסיכון נמוך עד בינוני. קיימות מספר צורות של טיפול מוקדי המיישמות אנרגיות שונות כגון: High intensity focal ultrasound (HIFU), Cryotherapy, Focal laser ablation (FLA), Irreversible electroporation (IRE) ו-Photodynamic therapy (PDT). ניתן לטפל בנגע בודד, במספר נגעים, בחצי ערמונית ו/או במרבית רקמת הערמונית. עיקר הטיפול המוקדי בסרטן ערמונית נעשה במסגרת מחקר וטרם נכנס להנחיות המקצועיות של האיגודים השונים כטיפול מקובל. בסקירה זו נציג בקצרה טכניקות בולטות, תוך תיאור המידע הקיים בספרות על התוצאות האונקולוגיות ושיעור השפעות הלוואי והסיבוכים השונים. לא הכללנו בעבודתנו  מחקרים המתארים טיפול בבלוטת הערמונית כולה

        אוגוסט 2021

        אבישי אליס, גידא איעדה, אבראהים עותמאן, עלאא עתאמנה
        עמ' 501-504

        הקדמה: ההנחיות לטיפול בפרפור פרוזדורים ללא מחלה של מסתמי הלב, ממליצות על מתן נוגדי קרישה מסוג Direct Oral Anticoagulants (DOACs). בבית החולים בבית החולים בילינסון ניתנה למנהלי המחלקות הפנימיות הסמכות לאשר מנהלית את הטיפול למבוטחי שירותי בריאות כללית.

        מטרות: להעריך את ההיענות וההתמדה לטיפול ב-DOACs בטווח הקצר והארוך, והקשר למתן האישור המנהלי במהלך האשפוז.

        שיטות מחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי על מאושפזים במחלקות הפנימיות בבית החולים בילינסון במהלך שנת 2017 ובששת החודשים הראשונים של שנת 2018. הקריטריונים להכללה היו: מעל גיל 18 שנים, מבוטחים בשירותי בריאות כללית, לוקים בפרפור פרוזדורים שלא על רקע מסתמי הלב ואשר במהלך אשפוזם הוחל טיפול בתכשיר NOACs . הוערכו: אחוז החולים שלהם ניתן אישור מנהלי לטיפול ב- DOACs במהלך האשפוז, משך הזמן שנדרש לאישור לאחר השחרור, ההיענות לרכישת התרופות כעבור 30 יום ושנה והקשר למועד מתן האישור.

        תוצאות: במהלך המחקר הוחל טיפול ב-DOACs ב-373 מאושפזים. מתוכם, הוכללו במחקר 263 מאושפזים (71%). לסך של 59 מאושפזים (23%) ניתן אישור מנהלי לטיפול במהלך האשפוז ול-204 (77%) התרופות אושרו לאחר השחרור בתוך חציון של 3 ימים (טווח 10-1). לא נמצאו הבדלים מהותיים בין הקבוצות במאפיינים הדמוגרפיים, הקליניים ובמשך האשפוז. ההיענות ברכישת התרופות לאחר חודש הייתה כ-60% וכעבור שנה כ-57% בלבד. בהערכת ההיענות כעבור 30 יום נמצאה נטייה בלבד לטובת מקבלי האישור באשפוז (63% לעומת 57% ,p=0.3 ), אשר התהפכה כעבור שנה (54% לעומת 61% ,5p=0.). 

        מסקנות: ללא קשר למקום וזמן מתן האישור המנהלי, ההיענות וההתמדה קצרת הטווח והארוכה ירודות ולא מספקות.

        דיון: הממצאים מבטאים נתוני עולם אמתי, כשמחקרים אחרים מצביעים על תוצאות שונות בהתאם למאפייני קבוצות המחקר התנהלותו.

        סיכום: נדרשים מחקרים נוספים להבהרת הסיבות להיענות וההתמדה הירודים בטווח הקצר ובטווח הארוך.

        רחל ימין, אנס עיסא, ג'לאל בטחיש, יעל ברמן, עלי סרסור, כרמית רמון, עליזה זיידמן
        עמ' 488-492
        טיפולי הפיזיותרפיה בשגרת המחלקה הפנימית הם חלק אינטגרלי מהמענה הרפואי הניתן למאושפז וכוללים טיפול נשימתי, תנועתי, הערכה תפקודית, וכן תכנון המשך טיפול במסגרות השיקום השונות. בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, הוסב לאשפוז חולי קורונה ביום 15.3.20 ונערך לקליטה של 200 חולים בנגיף. המחלקות הפנימיות הוסבו לשלוש מחלקות לאשפוז חולי קורונה וחדרי הניתוח הוסבו למחלקת טיפול נמרץ נשימתי. יתר מחלקות האשפוז נסגרו לפעילות רגילה והפכו למחלקות תומכות. הסבת בית החולים לאשפוז חולי קורונה בהתראה קצרה, אילצה אותנו לבנות מתכונת עבודה חדשה תוך כשבוע ימים, ללא נוהל מוכר או היכרות קודמת עם ההשלכות הטיפוליות בהתמודדות עם הנגיף. בהתאם למציאות החדשה, שירות הפיזיותרפיה נערך למתן טיפול מתאים ומיטבי, תוך כדי הבנת התנהלות המחלה החדשה על פי שלביה, הצרכים הקליניים של המאושפזים, ותנאי הבידוד הנדרשים. בתקופה זו, שארכה כחודשיים, טיפלנו ב-97 מטופלי קורונה בדרגות חומרה משתנות וביצענו 462 טיפולים, מתוכם 166 טיפולים במגע אישי בתוך מתחם הבידוד ו-296 טיפולים מרחוק בעזרת אמצעים דיגיטליים. מאמר סקירה זה נכתב במטרה לחלוק את הניסיון הקליני שצברנו בהבנה ובבחירת אמצעי טיפול הפיזיותרפיה המיטביים עבור חולי הקורונה, החל משלב האשפוז החד (acute) ועד לשלב ההחלמה

        יולי 2021

        רחל בר-שלום, אורה רוזנגרטן, יצחק השינג, יונתן טורנר, רוזה רוכלמר
        עמ' 462-467

        בדיקת FDG PET/CT משקפת שינויים מטבולים-פונקציונליים בתהליך הסרטני בעקבות טיפול. מאחר ששינויים מטבולים אלה מתרחשים בדרך כלל לפני הופעת שינויים אנטומיים, יש לבדיקה ערך רב באיפיון התגובה בסיום ואף במהלך הטיפול, ויתרון על פני בדיקת CT. בדיקת FDG PET/CT עם התחלת טיפול בסרטן נמצאה בעלת ערך פרוגנוסטי לניבוי הישרדות ללא התקדמות והשרדות כללית. בממאירויות מסויימות מאפשרת הדמיה זו רפואה-מותאמת-אישית שבה ניתן להתאים את הפרוטוקול הטיפולי לחולה האנדיבידואלי על פי התגובה המטבולית של התהליך הסרטני בגוף הנבדק. בחולי לימפומה מסוג HD ו- DLBCL יש לבדיקת FDG PET/CT תפקיד בהערכת התגובה והכוונת טיפול, הן לאחר טיפול והן בשלב מוקדם במהלכו. שיטות כמותיות וויזואליות שונות נמצאות בשימוש להערכת תגובה לטיפול בסרטן בהדמיית FDG PET/CT. היכרות עם שיטות אלה והתאמתן למנגנוני פעולה חדשים של טיפולים אנטי-סרטניים כמו אימונותרפיה, חשובות כדי לאפשר הפקת מידע מדויק ופיענוח יעיל. קיים צורך ניכר בסטנדרטיזציה של שיטות הערכת התגובה לטיפול ב-FDG PET/CT, בעיקר עבור שאתות טמומות (solid tumors), ובמחקרים פרוספקטיביים גדולים במתודולוגיה קפדנית, כדי לבסס ולהרחיב את השימוש של FDG PET/CT בהערכת תגובה לטיפול במגוון ממאירויות.

        ניר הוד, דניאל לוין, קטרינה טיקטינסקי, דינה אזרוך קצפ, סופיה לנצברג
        עמ' 448-454
        הרפואה הגרעינית הפכה בשנים האחרונות למקצוע מגוון ומרכזי המשפיע על האבחון והטיפול בחולים עם מחלות מכל תחומי הרפואה. דימות באמצעות רפואה גרעינית מהווה נדבך משמעותי בתהליך קבלת החלטות טיפוליות והערכת חולים עם תהליך שאתי, זיהומי או דלקתי, בעיות בלב, נוירולוגיות ועוד. היתרונות של שיטות האבחון מתחום הרפואה הגרעינית נובעים מכך שהן אינן חודרניות, ומן האפשרות לספק מידע תפקודי ומטבולי בשלב מוקדם ביותר במהלך המחלה. בשני העשורים האחרונים פותחו מכשירי הדימות ההיברידיים, ה־ PET-CT ולאחריהם ה־ SPECT-CT וה־ PET-MRI , והתחום עבר מהפכה של ממש המלווה בעלייה משמעותית בהיקף הבדיקות, בזכות השיפור בדיוק האבחוני המתאפשר במכשירי הדימות החדישים. לאחרונה, התרחשה פריצת דרך נוספת עם הצלחת שיטת הטיפול הייחודית ברפואה גרעינית, התרנוסטיקה ) Theranostics (, וזוהי רק ההתחלה, פותחו מכשירי דימות דיגיטליים מדויקים ומהירים יותר עם יכולת להפחית את חשיפת

        החולה לקרינה, פותחו סמנים חדישים לדימות מולקולרי ומיוצרות תרופות תרנוסטיקה חדשות. ביחד עם פיתוח אמצעי בינה מלאכותית צפויים להתחולל שינויים מהותיים נוספים בתחום עתיר טכנולוגיה זה. מטרתה העיקרית של הסקירה היא להוות מקור מידע לציבור הקוראים, גם שאינו בקיא בנושא, לחידושים בתחום תוך הדגמת תפקידה של הרפואה הגרעינית באבחון מספר מחלות ובתכנון טיפול רפואי המותאם אישית לחולה, עם מבט על הרפואה הגרעינית בישראל.
        יונתן קוטן, מיכאל קסלר, עינת אבן-ספיר
        עמ' 455-461
        יש חשיבות רבה להערכה מדויקת של היקף המחלה בחולי סרטן ערמונית, לצורך תכנון נכון של הטיפול בהם, בכל שלבי המחלה. אמצעי הדימות הקונבנציונליים, כגון CT ו-MRI, המסתמכים על קריטריונים מורפולוגיים, מוגבלים בהערכת היקף הממאירות. בשנים האחרונות נכנס לשימוש דימות מולקולרי באמצעות מכשיר PET/CT, העושה שימוש במולקולות קטנות המכוונות כנגד החלבון PSMA המצוי על פני תאי סרטן ערמונית והמחוברות לאיזוטופים הפולטים פוזיטרונים. בדיקת PSMA PET/CT הביאה למהפכה של ממש בכל הקשור לדימות בחולי סרטן הערמונית, הודות לרגישות ולסגוליות (ספציפיות) הגבוהות של הבדיקה. ההוריות העיקריות לביצוע הבדיקה, הן דירוג (staging) של חולים בסיכון גבוה ואיתור אתרי מחלה פעילה בעת הישנות. בנוסף, קיימים רדיוליגנדים הפולטים קרינת חלקיקים, מכוונים כנגד PSMA, המאפשרים טיפול ממוקד באתרי המחלה השאתית בחולים הלוקים במחלה גרורתית מתקדמת. תוצאות הטיפול בשיטה זו הן מבטיחות.
        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303