תוצאת חיפוש

נגיף וריצלה זוסטר Varicella Zoster Virus (VZV) הוא גורם שכיח לנמק רשתית חד –Acute Retinal Necrosis (ARN). לעומתו, נגיף מסוג אפשטיין בר – Epstein-Barr Virus (EBV) נחשב גורם נדיר לדלקת רשתית נגיפית, עם דיווחים ספורים בספרות. כמו כן, זיהום משותף בעין משני נגיפים דווח בספרות במקרים ספורים בלבד.

בפרשת החולה במאמרנו, מדווח על מטופלת בת 61 שנים, עם רקע של לימפומה מסוג הודג'קין,  נבדקה במיון עיניים בשל תלונה של טשטוש ראייה ללא כאבים בעין שמאל. בבדיקת קרקעית העין משמאל נצפתה ויטריטיס עם HAZE +1 , בצקת דיסקה, רשתית שטוחה עם מוקדים היקפיים של נמק בגבולות נפרדים, תפליטים  (Exudates) ושרוול כלי דם ((Perivascular sheathing. בצילום פלורוסצאין אנגיוגרפיה (Fluorescein angiography) בעין שמאל נצפתה וסקוליטיס חסימתית (Occlusive vasculitis) ובנוסף דלף ממוקדים היקפיים. נלקחה דגימת נוזל זגוגית שהדגימה מספר עותקים גבוה של VZV, ומספר עותקים נמוך של  EBVב-PCR. בעקבות כך, הוחל טיפול נוגד נגיפים באציקלוביר (Acyclovir) לתוך הווריד ובזריקות פוסקרנט (Foscarnet) לצד פרדניזון  (Prednisone) מערכתי. תחת הטיפול הנגעים ברשתית התרחבו וחלה החמרה עכירות הזגוגית. צילום טומוגרפיה קוהרנטית (Optical Coherence Tomography – OCT) שבוע לאחר קבלתה הדגים מספר אזורי היפרדות רשתית. הוחלט להתקדם לניתוח להסרת זגוגית העין (Vitrectomy) עם הסרת ירוד (קטרקט), הזרקת פוסקרנט וטמפונדה משמן סיליקון. בנוסף הוחל טיפול בפרדניזולון (Prednisolone) במינון של 30 מ"ג/יום. לאחר הניתוח חל שיפור והנגעים ברשתית הצטמצמו. כשבוע לאחר מכן חל שיפור נוסף בחדות הראייה ובעקבות כך הופחת מינון הטיפול נוגד-הנגיפים. בביקורים הבאים של המטופלת חלה התדרדרות במצבה שהגיעה לשיאה חודשיים לאחר השחרור, עם היפרדות רשתית תפליטית (אקסודטיבית) ודימום חדש ברשתית כביטוי להחמרה ב-ARN. הוחלט לבצע ניתוח לתיקון הרשתית מסוג Peeling and retinotomy, להגדיל את המינון התרופתי ולבצע מעקב צמוד במרפאת דלקות ענבייה (מרפאת אובאיטיס).

ARN על רקע זיהום משותף ב-VZV וב-EBV עלול להיות בעל מהלך סוער ועמיד לטיפול, בפרט במטופלים עם דיכוי חיסוני בעברם. מטופלים אלו עשויים להפיק תועלת מקביעת אבחנה מוקדמת, ממעקב הדוק ומהתערבות טיפולית מוקדמת.

חיים רוטברט¹, שמואל רשפון^{2, 3}

¹לשכת הבריאות המחוזית, מחוז הצפון, ²לשכת הבריאות המחוזית, מחוז חיפה, ³בית-הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

מחלת אבעבועות הרוח (אב"ר)¹, הנגרמת על-ידי נגיף הוואריצלה-זוסטר (נו"ז)², היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד. לרוב זוהי מחלת ילדים קלה יחסית שמישכה מוגבל, לעיתים קשה יותר וגורמת לסיבוכים משמעותיים, ולעיתים נדירות היא גורמת לתמותה. בקרב קבוצות הסיכון המוגבר (ילודים, נשים הרות וחולים עם מצבי דיכוי חיסוני), התבטאות אב"ר היא מחלה קשה יותר עם שיעור היארעות סיבוכים גבוה יותר. המחלה קשה יותר במתבגרים ובמבוגרים מאשר בילדים. לאחר הזיהום הראשוני, הנגיף נשאר רדום בגנגליונים של שורשי העצבים התחושתיים, ועלול להתעורר כשקיימת ירידה בחסינות התאים ולגרום לשלבקת חוגרת – בעיקר בקשישים וחולים עם מצבי כשל חיסוני. הכללת החיסון נגד אב"ר בתוכניות חיסוני השיגרה של הילדות נעשתה בשנות התשעים רק ב-7 מדינות. בשנים האחרונות מאומצת מדיניות זו על-ידי מדינות נוספות בעולם.

כבר לפני מספר שנים המליץ משרד הבריאות על הכללת החיסון בתוכנית השיגרה. אולם עד היום, מסיבות תקציביות, לא הוכלל החיסון בתוכנית חיסוני השיגרה של גיל הילדות בישראל. הדבר בחודש ספטמבר השנה תיושם המלצה זו, יחד עם תוספת חיסון חמישי נגד שעלת בכיתה ח'. בנוסף, במהלך ארבע השנים הבאות, אמורים להיכלל בתוכנית חיסוני השיגרה לגיל הילדות החיסונים החדשים, שמדינות המערב נמצאות כבר בתהליך הכללתם בתוכנית חיסוני השיגרה: חיסון נגד שעלת בכתה ח', החיסון המצומד נגד פנימוקוקים, החיסון נגד נגיף רוטה והחיסון נגד נגיף הפפילומה.

מאיר ורמן ודורון הלפרין

מחלקת אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי קפלן, רחובות

שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת כתוצאה משיפעול (Reactivation) של נגיף הוואריצלה זוסטר (Varicella zoster virus) שקיים בצורה סמויה (Latent) בעוצבות התחושתיות.

הזיהום בשלבקת מבטא ככל הנראה היחלשות של מערכת החיסון התאית בגוף המאכסן. בהופעתו בצעירים הוא חייב להעלות חשד להידבקות ב-HIV. הדרמטומים של בית-החזה, הבטן ועצבי הגולגולת נפגעים בשכיחות הגבוהה יותר משלבקת חוגרת.

מובאת בזאת פרשת חולה שלקתה בהסתמנות נדירה של שלבקת חוגרת המערבת את הסעיף השני (מקסילרי) של עצב הגולגולת החמישי, יחד עם זיהום בעור משני לנגעי השלבקת.

לסיכום, נסקרים האפידמיולוגיה, האיבחון ודרכי הטיפול המקובלים בשלבקת חוגרת, תוך שימת-דגש על הזיהום בעצבי הגולגולת.

ברכה רגר,

משרד הבריאות והמח' למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע

תרומתם של החיסונים השונים למניעה ולמיגור מחלות, אינה מוטלת בספק. שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות כמו אבעבועות שחורות, שיתוק ילדים וחצבת, ירדו בצורה משמעותית במדינות בהן חיסון האוכלוסייה הפך להיות חלק מרכזי מהשמירה על בריאות הציבור. אומנם, עם התקדמות הרפואה וההבנה של מנגנוני מחלות, התרבו העדויות, שלתרכיבי חיסון גם צד שלילי. למרות זאת, אין לפגוע בפיתוח תחום זה וחשוב להמשיך ולחסן את האוכלוסייה כפי שנעשה עד כה. באותה מידה, יש להמשיך לפתח תרכיבים חדשים ולשפר את הקיימים.