• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מאי 2010
        אילן בן-צבי, אלכסיי ניימושין, אבי ליבנה

        אילן בן-צבי, אלכסיי ניימושין, אבי ליבנה

        מחלקה פנימית ו', מרכז רפואי שיבא, תל השומר

        בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בזכות התפתחות טכניקת האקו התוך-ושטי (TEE), התגלה כי רובד הטרשת של ותין בית החזה מהווה מקור לתסחיפים למוח ולאיברים אחרים. בספרות הרפואית קיימות עדויות שונות ואף סותרות לגבי הטיפול השמרני המיטבי למניעת תסחיפים מערכתיים נשנים, ולפיכך הטיפול המיטבי אינו מוגדר. מובאת במאמר זה פרשת חולה שלקה באוטם בטחול כתוצאה מתסחיף שמקורו כנראה בתהליך טרשת קשה של ותין בית החזה היורד. במאמר הנוכחי נעמוד על הקשר בין טרשת הוותין לבין תסחיפים מערכתיים, ועל הגישה הטיפולית למניעת תסחיפים נשנים, ונסקרת הספרות הרפואית העדכנית בנושא זה. לנוכח היעדר הנחיות בנושא והיעדר מחקרים אקראיים עם תוצאות חד משמעיות, טיפול הבחירה בכל חולה נתון להחלטת המטפל, ועליו להיקבע על פי מאפייני רובד הטרשת וגורמי הסיכון הנוספים, כמדווח במאמר זה.

        אתי פיורה ובנימין פיורה

        אתי פיורה1, בנימין פיורה2

        1החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי ספיר, כפר-סבא, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

        גרורות בטחול נדירות לעומת גרורות באברים אחרים. רוב הגרורות בטחול הן חלק משאת מפושטת, והן ממוקמות בדרך כלל בקופסית הטחול ופחות בפארנכימת הטחול. מקורות שכיחים לגרורות בטחול כחלק משאת מפושטת הם סרטן השד, סרטן הריאה ומלנומה ממארת. גרורות בטחול כממצא יחיד נדירות וממוקמות בדרך כלל בפארנכימת הטחול וזריעתן בטחול היא דרך כלי הדם. גרורות בטחול מסרטן השחלה הן בדרך כלל חלק משאת מפושטת, ממוקמות בקופסית הטחול ונזרעות בטחול באמצעות התפשטות דרך קרום הצפק. גרורות בטחול מסרטן רירית הרחם הן בדרך כלל ממצא יחיד, ממוקמות בפארנכימת הטחול ונזרעות בטחול דרך כלי הדם. גרורות בטחול מסרטן צוואר הרחם מסווגות במידה שווה לגרורות שהן חלק משאת מפושטת וגרורות כממצא יחיד. דווח עד כה על פחות מ-100 אירועים של גרורות בטחול כממצא יחיד, ומחציתם הם גרורות משאתות ממאירות של אברי המין הנקביים: סרטן השחלה – 30, סרטן רירית הרחם – 11, סרטן צוואר הרחם – 8, וסרטן החצוצרה – 1. דווח על מספר חולות עם קרע בטחול עקב גרורות מכוריוקרצינומה. הימצאות גרורות בטחול משאת ממארת של אברי המין הנקביים כחלק משאת מפושטת, כרוכה בפרוגנוזה גרועה, וכריתת טחול אינה יעילה, אלא אם כן היא מסייעת לכריתה מרבית של השאת. לעומת זאת, הימצאות גרורות בטחול משאת ממארת של אברי המין הנקביים כממצא יחיד מייצגת מחלה מתונה יותר, וטיפול הבחירה במצב זה הוא כריתת הטחול. כיוון שגרורות בטחול כממצא יחיד יכולות להתגלות לאחר מרווח זמן ממועד אבחון השאת הראשונית, זקוקות חולות בשאת ממארת של אברי המין הנקביים, גם כשהן אי תסמיניות, למעקב צמוד וארוך טווח, הכולל בין היתר בדיקות דימות תקופתיות של הטחול.
         

        מרץ 2002
        אילן ליבוביץ, איליה פוליצ'וק, טטיאנה רייטבלט, דוד גיאורגיו ודורון זמיר

        אילן ליבוביץ, איליה פוליצ'וק, טטיאנה רייטבלט, דוד גיאורגיו ודורון זמיר

         

        מובאת בזה פרשת חולה, שאובחנה כלוקה במורסה של הטחול והחלימה לכאורה בעקבות טיפול אנטיביוטי. בשל היעדר סיבה ברורה או גורמי סיכון למורסה, בוצע צילום לאחר חוקן באריום שחשף שאת של הכרכשת באזור כפף הטחול, שלא הודגמה בבדיקת טומוגרפיה מחשבית ובבדיקת על-שמע של הבטן.

        בחולים הלוקים במורסה של הטחול מסיבה לא ברורה, מן הצורך לשלול שאת של הכרכשת, ולשם כך נדרשת בדיקת דימות או בדיקה אנדוסקופית של הכרכשת.

        נובמבר 1999
        בולסלב קנובל, אנריקה מלמוד, שרון נופך מוזס וליליאנה זיידל

        Follicular Splenic Lymphoid Hyperplasia Associated with EBV Infection

         

        Boleslaw Knobel, Enrique Melamud, Sharon Nofech-Moses, Liliana Zeidel

         

        Dept. of Medicine B and Institute of Pathology, Edith Wolfson Medical Center, Holon and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Massive splenomegaly is defined as a spleen weighing about 10 times normal weight. We describe a 36-year-old man who had huge splenomegaly and secondary pancytopenia simulating malignant lymphoma for about 3 months. Splenectomy was necessary because of the suspicion of hematologic malignancy, especially isolated lymphoma of the spleen, and pain and mechanical abdominal disturbances.

        On operation, the spleen was 25 cm long and weighed 250 g. There was florid, reactive follicular lymphoid hyperplasia. Immunohistochemical staining with CD-20(L26), CD-45Ro(UCHL), bcl-2 oncoprotein (Dakopatts), EBV (anti-EBV mol weight 60 KD, Dakopatts) was consistent with reaction to EBV infection and not with follicular lymphoma. Lack of PCR amplification using DNA extracted from paraffin-embedded splenic tissue indicated absence of a monoclonal B cell population carrying rearranged immunoglobulin genes. The lymphocytic population was proven polyclonal by the negative results of PCR for the bcl-2 gene rearrangement. EBV seroconversion from high titer antibodies of anti-EBV-VCA-IgM to negative, and from negative EBNA to positive was consistent with an apparent primary EBV infection.

        We have not found on computerized search a previous report of reactive follicular splenic hyperplasia to EBV infection causing huge splenomegaly, with or without EBV-induced infectious mononucleosis.

        מאי 1999
        ניר שהם ויחיאל שויד

        Conservative Approach in Abdominal Trauma in Childhood

         

        Nir Shoham, Yechiel Sweed

         

        Dept. of Ophthalmology, HaEmek Medical Center, Afula and Dept. of Pediatric Surgery, Nahariya Medical Center

         

        To determine the results of the conservative approach in the treatment of pediatric abdominal trauma, we retrospectively analyzed data from the files of 95 cases of abdominal trauma in children during a 5-year period.

         

        51 patients (54%) had isolated abdominal injury, while 44 (46%) had multiple trauma. The most common causes of injury were road accidents and falls from heights (74%). CT scans were performed in 61 (64%) with positive results in 90%. Ultrasonography was done in 22 (23%) and was positive in 55%.

         

        The spleen was the most vulnerable intra-abdominal organ (33 patients, 35%), as well as the organ most severely damaged. Other injured organs were: liver (30 cases), kidney (16), stomach (2), large blood vessels (2), and pancreas, duodenum and diaphragm (1 case each).

        83 patients (87%) were treated conservatively, while 11 were operated on for penetrating abdominal trauma (3 cases), hemodynamic instability (3), positive DPL (3), and Scale 4 splenic injury and free intra-abdominal air on CT scan (1 case each). Early and late complications were mild.

         

        It is concluded that CT is an efficient and reliable imaging method for diagnosis and staging of severity of injury in blunt abdominal trauma. Nonoperative management of solid organ injuries under careful observation in a pediatric trauma center is safe and appropriate. Most Scale 4 splenic injuries can be treated successfully without surgical intervention. Using this conservative approach there were no late complications.

        מרץ 1999
        אלדד זילברשטיין, אלכסנדר סמוליקוב ויצחק לוי

        Portal and Mesenteric Vein Thrombosis after Splenectomy for Idiopathic Thrombocytopenic Purpura

         

        Eldad Silberstein, Alexander Smolikov, Itzhac Levi

         

        Surgery B Dept. and Nathanzon Institute of Radiology, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Mesenteric and portal vein thrombosis are rare complications of splenectomy. Their presentation depends on the underlying disease. It is most frequent in lymphoproliferative disorders but extremely rare in trauma. We describe a 22-year-old man and a 49-year-old woman who underwent splenectomy for idiopathic thrombocytopenic purpura and developed mesenteric and portal vein thromboses. Both were treated successfully with anticoagulants for 3 months until the thrombi regressed, as shown by CT scan. During a year of follow-up they were asymptomatic.

        ע' רביד, ד' לב, ו' מקרין, י' קלאוזנר, מ' אומנסקי וי' קלוגר

        The Wandering Spleen

         

        A. Ravid, D. Lev, V. Makarin, Y. Klausner, M. Umansky Y. Kluger

         

        Surgery B and C Depts., Sourasky Medical Center, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        We describe a 26-year-old woman with thrombocytopenia discovered during gestation. On admission for evaluation of abdominal pain, torsion of an ectopic spleen was found. The spleen was removed and the thrombocytopenia resolved.

        יוני 1998
        מרדכי שמעונוב, מיכאל נובל, מרים קוניצ'בסקי ואליהו ענתבי

        Splenic Artery Aneurysm

         

        M. Shimonov, M. Nobel, M. Kunichevski, E. Antebi

         

        Depts. of Surgery A and Pathology, Rabin Medical Center, Petah Tikva

         

        Splenic artery aneurysm is an uncommon form of vascular disease of unknown etiology. Its clinical importance is due to its high mortality, especially in pregnancy, when maternal mortality is 70% and fetal mortality 95%. Most cases of splenic artery aneurysm are asymptomatic and are diagnosed incidentally. We present a woman with incidentally diagnosed splenic artery aneurysm in whom the splenic artery and its aneurysm were resected.

        פברואר 1998
        דן בר-זהר, יניב שרר, חנה מנור, אמיר פאר, סימון שטראוס ואריאל הלוי

        Epidermoid Cyst of the Spleen

         

        Dan Bar-Zohar, Yaniv Sherer, Hana Manor, Amir Peer, Simon Strauss, Ariel Halevy

         

        Dept. of Surgery B and Institute of Radiology, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Splenic cysts are rarely found or diagnosed. Excluding cases of trauma, the events preceding their development have not been fully understood. We describe a 22-year-old woman in her 34th week of pregnancy in whom ultrasound revealed a cystic lesion 8610 cm. in diameter in the left upper abdomen. Further imaging tests followed by laparotomy confirmed the splenic origin of the cyst. Splenectomy was performed and the lesion was histopathologically defined as an epidermoid cyst.

         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303