• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2020
        טליה רוטשטיין, גיא קליינמן, עמ' 835-838

        ניתוח לכריתת ירוד (קטקרט) הוא אחד הניתוחים השכיחים בעולם (הניתוח השכיח ביותר במטופלים אמבולטוריים). ניתוח כריתת הירוד והשתלת עדשה מלאכותית עבר בשנים האחרונות מהפכה בשל התקדמות טכניקות הניתוח, הכנסת חומרים מיוחדים המגנים על אברי העין הסמוכים במהלך הניתוח (חומרים ויסקואלסטיים), שיפור בחומרים ועיצוב העדשות התוך עיניות המושתלות במהלך הניתוח, התקדמות רבה בשיטות המדידה והחישוב של העדשות התוך עיניות המושתלות במהלך הניתוח וגם כניסת עדשות מיוחדות כגון עדשות טוריות (לתיקון אסטיגמטיזם) ועדשות מולטיפוקליות (לצמצום תלות במשקפי קריאה). לאחרונה הוחל שימוש בלייזר פמטוסקונד ככלי עזר בניתוח המחליף חלק מהפעולות הידניות של המנתח. מטרתו לשפר את הדיוק, בטיחות וגם את תוצאות הרפרקציה. בסקירה זו נסקור את הספרות ונבדוק האם אכן יש יתרונות לשימוש בלייזר לעומת השיטה הידנית

        יולי 2014
        מודי נפתלי, אינה מובשוביץ וחנין ג'באלי-חביב

        מודי נפתלי1,2, אינה מובשוביץ1, חנין ג'באלי-חביב1,2 

        1המרכז הרפואי על שם ברוך פדה בפוריה, 2הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר אילן

         

        הקדמה: ניתוח ירוד (Cataract) הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר ברפואה, וחשיבה מחודשת על זמני הביקורות לאחר הניתוח עשויה לחסוך עשרות אלפי ביקורי מירפאה וימי עבודה בשנה.

        המטרה: להראות שביקורת לאחר ניתוח, ביום הניתוח, אינה מגבירה את הסיכון לסיבוך בהשוואה לביקורת המקובלת בישראל המבוצעת יממה לאחר הניתוח.

        שיטות: סקירת תיקיהם הרפואיים של  מטופלים שעברו ניתוח ירוד במירפאה פרטית ללא כל סיבוך במהלך שנתיים, אשר עברו ביקורת ראשונה ביום הניתוח וביקורת שנייה לאחר שבוע.

        תוצאות: נמצאו 662 תיקים של מטופלים שעברו ניתוח ירוד ללא כל סיבוך וללא מחלת עיניים נוספת ידועה אשר עברו ביקורת ראשונה ביום הניתוח עצמו. בקרב 29 מתוכם נמדד לחץ תוך עיני גבוה מ-22 ממ"כ ביום הניתוח, בשניים מתוכם נותר הלחץ גבוה גם לאחר שבוע. בשני מטופלים נמצאו שאריות עדשה, שהוצאו כעבור שבוע, בשניים נמצאה ארוזיה שטחית ובאחד הידוק קדמי שטופלו במקום. ארבעה מטופלים אושפזו: שלושה עקב אנדופתלמיטיס ללא תרבית חיובית ואחד עקב Toxic Anterior Segment Syndrome (TASS). שניים מתוך הארבעה עברו ניתוח ויטרקטומיה ושניים טופלו שמרנית –  כולם עם תוצאות טובות בחדות הראייה. כל ארבעת המטופלים נבדקו בעקבות פנייתם בטלפון בתלונה על החמרה במצב הראייה והגיעו בשלב מוקדם לאשפוז ללא עיכוב בקביעת האבחנה.

        מסקנות: שינוי במדיניות המעקב לאחר ניתוח ירוד במהלך תקין אינו מגביר את הסיכון לסיבוכים. ביצוע ביקורת ביום הניתוח במקום למחרת עשוי לחסוך מאמץ וכסף רב, כמעט ללא הגדלה בסיכון, זאת בתנאים של יכולת היענות טובה להוראות ונגישות טובה לעזרה רפואית. אנו ממליצים לשקול את שינוי המדיניות הנפוצה של ביקורת למחרת הניתוח.

         

        1הוצג בכנס למיקרו כירורגיה של העין באילת ינואר 2012.

        מרץ 2006
        עדי מיכאלי, דיויד ס' רוטמן ואלן ר' סלומוביק

        עדי מיכאלי, דיויד ס' רוטמן, אלן ר' סלומוביק

         

        מח' עיניים,  Toronto Western Hospital, University Health Network

        אוניברסיטת טורונטו, טורונטו, אונטריו, קנדה

         

        בניתוח לכריתת ירוד (Cataract) נגרם אובדן של תאי אנדותל. קרנית בריאה יכולה לעמוד באובדן של 10%-15% מהתאים. לעומת זאת, בחולים עם בעיה בסיסית בתאי האנדותל הסכנה ללקות בבצקת מתמשכת של הקרנית לאחר הניתוח היא מוגברת. שינוי קטן בשיעור אובדן התאים יכול לתרום לשקיפות הקרנית.

         

        המטרה הייתה להשוות את השינוי בעובי הקרנית המרכזית ואת שיעור אובדן תאי האנדותל לאחר ניתוח לכריתת ירוד בשיטת הפאקואמולסיפיקציה בחתך קרנית לעומת חתך מסוג תעלה של לובן העין.

         

        חמישים-ואחת עיניים של 51 חולים שטופלו במחלקת העיניים בבית-החולים הכללי בטורונטו, הוגרלו והוכנסו לאחת משתי הקבוצות שבמחקר. כל החולים עברו בדיקת עובי קרנית לפני הניתוח וכן בימים 1, 7, 30 ו-90 לאחר הניתוח. מספר תאי אנדותל נקבע לפני הניתוח ולאחר 3 חודשים.

         

        ממוצע מספר תאי האנדותל לפני הניתוח היה 360±2,355 ממ"ר ו- 376±2,305 ממ"ר לאחר הניתוח. שיעור אובדן תאי האנדותל הממוצע היה 19.7%±0.82%. בקבוצת התעלה של לובן העין עמד השיעור על 21.5%±1.8%, ואילו בקבוצת חתך הקרנית היה 18.3%±0.13% .(P>0.05) בניתוח שונות דו-כיווני הודגם, כי לא הייתה השפעה לסוג החתך ולזהות המנתח על אובדן תאי האנדותל. מקדם המיתאם בין סך כל אנרגית הפאקו ואובדן תאי אנדותל חושב בנפרד לכל סוג של חתך ולכל אחד משני המנתחים, ונמצא לא משמעותי מבחינה סטטיסטית. עובי הקרנית עלה באופן משמעותי בכל המדידות שלאחר הניתוח, וחזר לרמה ההתחלתית לאחר 3 חודשים. לא היה הבדל בשינוי בעובי הקרנית בין שתי קבוצות המחקר.

         

        לסיכום, בבדיקה שנערכה שלושה חודשים לאחר הניתוח, לא נמצא הבדל משמעותי באובדן תאי אנדותל בניתוח ירוד בשיטת הפאקואמולסיפיקציה בין חתך קרנית לעומת חתך מסוג תעלה של לובן העין.

        נובמבר 2005
        אהוד אסיה ומיכאל בלומנטל

        אהוד אסיה1,2, מיכאל בלומנטל2

         

        1מח' עיניים, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, 2עין טל מכון לרפואת עיניים, תל אביב

         

        ניתוח ירוד (Cataract) הוא הניתוח השכיח ביותר ברפואת עיניים. זיהום תוך עיני בתר-ניתוחי (אנדופתלמיטיס) הוא אחד הסיבוכים הקשים ביותר, העלול להסתיים בפגיעה קשה בראייה ועד אובדן העין.

        בישראל לא נערך רישום מסודר ועקבי אחר מספר הניתוחים השנתי ושכיחות הסיבוכים הבתר-ניתוחיים.

        המטרות היו לסקור באופן עקבי את סך כל ניתוחי הירוד המבוצעים מדי שנה בישראל, לבחון את השינויים בשיטות הניתוח וסוגי עדשות תוך-עיניות ולבדוק את שכיחות הזיהום התוך-עיני החד לאחר הניתוח.

        החל משנת 1990 נשלח שאלון לכל מרכזי האישפוז והמרכזים האמבולטוריים המוכרים שבהם מבוצעים ניתוחי ירוד. משנת 2000 הוסף גם שאלון שנסקרת בו שכיחות הזיהום התוך-עיני.

        במספר ניתוחי הירוד מודגמת עלייה עקבית בעשור האחרון ובשנת 2004 עמד על כ-39,000 ניתוחים. שכיחות הזיהום התוך-עיני עומדת על 0.13%-0.25% עם נטייה לירידה בשנים האחרונות.

        לסיכום, העלייה במספר הניתוחים מקורה, קרוב לוודאי, הן במגמת עלייה אמיתית במספר הניתוחים והן בטיוב איסוף המידע הכלל ארצי. מספר הניתוחים יחסית לגודל האוכלוסייה עומד על הגבול התחתון המקובל בעולם המערבי. שכיחות הזיהומים התוך-עיניים בישראל נמצאת במיתאם עם המדווח בסיפרות על סדרות מבוקרות. קיים צורך במיסוד המעקב אחר מספר הניתוחים ושכיחות הסיבוכים בישראל.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303