• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מאי 2021
        יוסף עוזיאל, ע"מ 276-278
        עם תחילת מגפת הקורונה החל שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ בריאומטולוגיה ילדים. תוך ימים בודדים הוקם אתר רישום לאיסוף מידע על ילדים עם מחלות שגרוניות (ראומטיות) החולים בקורונה, ובמקביל נפתח אתר רישום למטופלים ובני המשפחה. נכתבו דפי עמדה והנחיות איגוד. עם גילוי התסמונת הדלקתית דמוית מחלת קוואסאקי לאחר תחלואת קורונה, נפתח רישום בינלאומי גם אודות תסמונת זו. המידע המצטבר הראה כי תחלואת קורונה בילדים ובילדים עם מחלות שגרוניות אינה קשה. נמצא גם כי גבר השימוש ברפואה מרחוק
        דצמבר 2020
        שמואל רייס, תם אקסלרוד, עמ' 870-875

        מגפת הקורונה היא הדגמה של אירוע בלתי צפוי המשבש את מהלך החיים התקין, ומשפיע רבות על ההכשרה הרפואית של רופאים וצוותים רפואיים. עם פרוץ המגפה, נפסקו הלימודים הקליניים בפקולטות לרפואה בכל הארץ, והלימודים הטרום-קליניים הועברו ללמידה מקוונת בדומה לשאר הלימודים באוניברסיטה. כיוון שמצב דומה מתרחש במרבית מדינות העולם המערבי, מתבקשת חשיבה סדורה על החלטות לגבי מעבר להוראה מקוונת, בעיקר קלינית – עקרונות, מטרות ויישום, תוך התייחסות למתח בין חובת הטיפול מול חובת שמירה על בריאות המטפל. במאמר זה נציג את הדילמות איתן מתמודדים מוסדות החינוך הרפואי השונים בעולם, ואת דרכי ההתמודדות והניסיון שהצטבר ממצבים דומים – כולל בישראל. נדון בעקרונות הטכנו-פדגוגיים העומדים בלב ההוראה המקוונת, נדגים מהניסיון בארץ ובעולם, נציע מסגרת לדיון מקיף וגיבוש נהלים למצבים המסכנים לומדים בחינוך רפואי, ולבסוף נספק רשימת משאבי הוראה מקוונת להוראה קלינית (רובה חינמית ותוכל לשמש את צוותי החינוך הרפואי).

        דנה פישביין, חנוך קשתן, רון אלישר, גידי פרת, עמ' 856-860

        מגפת הקורונה העולמית הציבה אתגרים משמעותיים בתחומי חיים רבים – בין היתר בתהליכי עבודה, שאליהם היינו רגילים מאז ומעולם.

        מערכת הבריאות אף היא הושפעה ממנה בדרכים רבות, וניצבת אף היא בפני התמודדות חדשה ושונה בעוצמתה מכל התמודדות אחרת בעבר. החינוך הרפואי, בארץ ובעולם כולו, הוא אחד התחומים שהושפעו מהתמודדות זו. לא ייפלא, אפוא, כי המוסדות האחראים להכשרת רופאים, כמו גם מוסדות רבים אחרים, מתמודדים אף הם עם אי ודאות המובילה לאי שקט.

        במאמר זה נסקור בקצרה את התהליכים, שאימצה המועצה המדעית – האמונה על הכשרת הרופאים המתמחים בישראל בכלל מקצועות הרפואה – בחודשים הראשונים לפרוץ המגפה, ממרץ ועד יולי , על מנת להמשיך ולשמור על איכות ההתמחות.

        יולי 2020
        רשא ח'ורי, ניקולא נסר, סהר לזרי, איליה וולוביק, מיגל גורנברג, עמ' 470-474

        הקדמה: חולי סרטן ריאות שנדבקו בנגיף הקורונה SARS-CoV-2, הקרוי גם COVID-19, מצויים בסיכון יתר לסיבוכים ולתמותה. סיכויי הבראתם תלויים בשלבי התקדמות המחלה ובדרכי הטיפול השונות.

        מטרה: הכנת נהלי טיפול בחולי סרטן ריאות בשעת מגפת נגיף הקורונה המבוססים על ניסיון רפואי שנצבר ברחבי העולם.

        שיטות: סקירת המלצות האיגודים האונקולוגים באירופה וארה"ב לטיפול בחולי סרטן ריאות בזמן מגפת הקורונה.

        תוצאות: בזמן מגיפה, יש להמשיך ולטפל בחולי סרטן ריאות על מנת לא לפגוע בסיכוי החלמתם. במהלך הטיפולים יש לשקול ולאזן היטב בין הסיכון כתוצאה מהטיפולים לבין התועלת למיגור המחלה. ההמלצות הן לאפשר מתן טיפולים פליאטיביים קצרים ולא לדחות מתן טיפולים משלימים וטיפולים שמאריכים תוחלת חיים. לגבי חולי סרטן ריאות שנדבקו בנגיף הקורונה, ההנחיה היא הפסקת כל טיפול אונקולוגי עד להחלמה מהמגיפה.

        מסקנות: סיכום מגוון ההמלצות מהווה בסיס טוב לטיפול בחולי סרטן ריאות בזמן המגיפה, כאשר יש להתחשב בכל מקרה לגופו.

        ינואר 2010
        ורד מולינה חזן, רן בליצר, איתמר גרוטו, סלמאן זרקא, עומר אנקול, יעל בר-זאב, חגי לוין ונחמן אש

        ורד מולינה חזן1, רן בליצר1, 2,  איתמר גרוטו1, 3, סלמאן זרקא1, 4, 5, עומר אנקול1, 6, יעל בר-זאב1, חגי לוין1, 3, 7, נחמן אש8

        1ענף בריאות הצבא, מיפקדת קצין הרפואה הראשי, צה"ל, 2המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 3 שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, 4חיל הרפואה, פיקוד הצפון, צה"ל, 5בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 6המחלקה למינהל בריאות, בית הספר למדעי הבריאות, מרכז אוניברסיטאי אריאל, 7המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 8חיל הרפואה, משרד קצין רפואה ראשי, צה"ל

        שפעת פנדמית היא אחד האתגרים העיקריים העומדים בראש מעיניהם של העוסקים במוכנות לחירום רפואי בישראל ובעולם. מצב זה מחייב היערכות מוקדמת לתחלואת יתר בשפעת וסיבוכיה, כולל עומס במרפאות הקהילה, בחדרי המיון ובבתי החולים, במקביל להיעדרות מהעבודה, כולל במערכת הבריאות. מערכת הבריאות האזרחית בישראל חזקה, ערוכה ומסוגלת להתמודד עם אתגרים מורכבים. אולם במדינות שונות ובתרחישים מסוימים ייתכן שתידרש מעורבות הצבא בהיערכות לאירוע מסוג זה. במאמר זה מתוארים התפקידים המרכזיים אשר צפויים גופים בטחוניים בכלל והצבאות בפרט ליטול במשבר מסוג זה. 

        לצבאות מספר מאפיינים העשויים להוות יתרון משמעותי בעת מצב של פנדמיה של שפעת: יכולת ניהול מצבי משבר, התמודדות עם מספר רב של משימות בתנאים תת מיטביים, יתירות לוגיסטית של אחזקת מלאים ושינוע שלהם (דלק, מזון, מים), ניידות ופריסה רחבה בכל המדינה, היכולת להפעיל אנשים גם בהינתן סיכון ממשי לחייהם.

        תפקידי הצבא בעת פנדמיה יכולים לכלול ניהול האירוע ברמה הלאומית, סיוע בידיים עובדות לשם שמירה על תפקוד המשק, הסתייעות במאגרים לוגיסטיים צבאיים, ניצול של ציוד צבאי למטרות אזרחיות, שמירה על הסדר הציבורי, הפעלת אמצעי בריאות הציבור כגון בידוד וסגר (לא רלוונטי ברוב המקרים בפנדמיה), וסיוע למערכת הבריאות. בנוסף, קיים צורך חיוני לשמור על כשירות הצבא לצורך הגנה על גבולות המדינה, במיוחד לנוכח אפשרות של חוסר יציבות פוליטי וצבאי במדינות שונות במצב של פנדמיה.

        החל ממרץ 2009 התפשט נגיף השפעת
        A/2009 H1N1 ברחבי העולם, ולכן הכריז ארגון הבריאות העולמי על פנדמיה של שפעת. על פי החלטת ממשלה, עשוי ניהול האירוע לעבור למערכת הביטחון במקרה של פגישה במרקם החיים, מצב שלא נדרש עד כה באירוע הנוכחי. לנוכח חיוניות השמירה על הכשירות המבצעית, והאפשרות (שהתממשה) להתפרצויות תחלואה נרחבות ביחידות מבצעיות, מדיניות צה"ל לצמצום התחלואה מחמירה ממדיניות משרד הבריאות.

        מערכות הביטחון בישראל ובעולם צריכות להיערך לאפשרות של מחלה מפושטת וחמורה יותר מהנוכחית, שתצריך מעורבות משמעותית שלהן בניהול המשק בשל שיבוש אורח החיים התקין במדינה. 

         
         

        עמית הופרט, חגי כתריאל, רמי יערי, אורן ברנע, אורי רול, אלי שטרן, רן בליצר ולואי סטון

        עמית הופרט1, חגי  כתריאל2 רמי יערי2, אורן ברנע2, אורי רול2, אלי שטרן1, רן בליצר4,3, לואי סטון2

        1המרכז להערכות סיכונים, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, 2היחידה לביו-מתמטיקה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 3המחלקה למחקר ותכנון מדיניות בריאות, אגף תכנון ומדיניות בריאות, הנהלה ראשית, שירותי בריאות כללית, 4המחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, 6בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב

        פנדמיית שפעת החזירים מתפשטת בימים אלו ברחבי העולם. מודלים אלו הם הכלי העיקרי לחיזוי ולמעקב אחר התפשטות המגפה בזמן ובמרחב, וכן לצורך הערכה, חיזוי ובקרה של יעילות הפעולות הננקטות במהלך ההתפרצות. בשל כך, ההתבססות על מודלים חיונית לפיתוח אסטרטגיות היערכות לקראת התפרצות מגפה ולעדכונן בזמן אמת, במהלך המגפה, ככל שלמדים יותר על מאפייניה.

        במאמר זה מובאים העקרונות האפידמיולוגיים והמתמטיים העומדים בליבם של המודלים המיועדים לחקר וחיזוי הדינאמיקה של התפשטות מחלות. תחילה נסקר ה-
        SIR – המודל הבסיסי להבנת תהליך ההדבקה, ונסקרת תרומתו בהגדרת מושגי יסוד הנחוצים להבנת הדינאמיקה של מחלות מדבקות, כמו עיקרון הסף,   R0 ו"חסינות העדר". בהמשך, מפורט כיצד ניתן להרחיב את המודל באופן כזה שיכלול מורכבות ביולוגית וחברתית מסוגים שונים. בנוסף כן מדווח במאמר כיצד ניתן לשלב במודל אמצעי מיגון שונים, הננקטים במטרה למזער ככל האפשר את התפשטות המגפה, ולנסות להביא לדעיכתה במהירות וביעילות. לבסוף, מודגמים באמצעות הדמיות מחשב תרחישים אפשריים של התפשטות שפעת החזירים בישראל, וניתנות לראשונה הערכות על גודלו של R0 בישראל על סמך נתונים שנאספו בתחילת הקיץ.
         

        דצמבר 2009
        אלכס לבנטל וזהר מור

        אלכס לבנטל1,2, זהר מור3

        1המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות, 2בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, 3נפת רמלה, מחוז מרכז, משרד הבריאות



        בסוף חודש אפריל 2009, לאחר סיום פעילות השפעת העונתית של החורף, נודע לעולם על התפרצות שפעת מזן חדש ולא מוכר של שפעת מסוג
        A/H1N1 בארה"ב ובמקסיקו. זו התפשטה במהרה ברחבי העולם והפכה לשפעת פנדמית, הראשונה מסוגה מאז שנת 1968.

        במאמר זה נדונים היבטים בינלאומיים של התפרצות שפעת פנדמית חדשה זו, החל מהאירוע הראשון של "שפעת עופות" בהונג-קונג בשנת 1997, המשך במגפת הסארס בשנת 2003, בשפעת העופות שהחלה בשנת 2003 ועדיין נמשכת, וכלה בקביעת תקנות הבריאות הבינלאומיות בהנהגת ארגון הבריאות העולמי (אב"ע).

        לראשונה בהיסטוריה התכוננו מדינות העולם לקראת השפעת הפדנמית, אף שלא ידעו מתי תפרוץ, על ידי יצירת תוכניות חירום לאומיות והכנת מאגר תרופות נגד שפעת.

        תקנות הבריאות הבינלאומיות מעניקות סמכויות לאב"ע לפעול ולהוביל באופן מרכזי את התמודדות העולם עם השפעת החדשה, החל מדיווחים וניטור, המשך בהדרכות ובהוראות, כולל הודעות על העלייה בשלבי המוכנת לפנדמיה, וכלה בשלב השישי והפנדמי ב-11 ביוני 2009. למרות המוכנות והאמצעים שעמדו לרשות אב"ע והמדינות החברות, התפשט הנגיף ברחבי העולם ליותר מ-230 מדינות וטריטוריות, וגרם לתחלואה של מיליונים ולמותם של 6,770 בני אדם במהלך שבעת החודשים הראשונים של המגפה.

        במאמר זה נבחנת התנהלות אב"ע והמנכ"לית העומדת בראשו, אשר הפעילו לראשונה את תקנות הבריאות הבינלאומיות והנהיגו מקצועית את האירוע, תוך התאמה למהלך ההתפרצות, באופן מתוזמן ולאחר שיקול דעת מקצועי, תוך התייחסות למצבן של המדינות שנפגעו. אולם הפנדמיה, שפרצה ביתר עוז ודעכה בחצי הכדור הדרומי, ועתה נמצאת בהתפרצות נשנית בחצי הכדור הצפוני, טרם הסתיימה. עדיין ניכרים סימני שאלה בקשר לאופי התפשטותה והשפעותיה בעתיד. יש בהשפעות אלו כדי לקבוע את ניהול המערכה הבאה ואת מוניטין אב"ע כולו. שיתוף הפעולה האזורי עם הרשות הפלשתינאית וירדן לפני התפרצות ובמהלכה, מצוין בנפרד. 

        איתמר גרוטו ודן אנגלהרד

        איתמר גרוטו2,1, דן אנגלהרד3

         

        1שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, 2המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 3מחלקת ילדים, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים

        היקפי התחלואה בשפעת A/H1N1 2009 (שפעת החזירים) נמצאים במגמת עלייה בישראל ובכל מדינות חצי הכדור הצפוני. במקביל, הוחל במבצעי חיסון המוניים, בראש ובראשונה במטרה למזער את התחלואה הקשה ואת שיעור התמותה. ההתייחסות בסקירה הנוכחית היא בעיקר לחיסונים הניתנים בישראל, ומפורטות הראיות המדעיות בדבר בטיחותם ויעילותם של חיסונים אלו. הבסיס לאישור מתן החיסונים כנגד שפעת A/H1N1 2009 מושתת על: 1) הניסיון שנרכש בחיסון כנגד השפעת העונתית, 2) תהליכי הפיתוח של חיסונים כנגד שפעת פנדמית שהיוו בסיס לייצור החיסון העכשווי, 3) מידע על מרכיבים שונים של החיסונים כנגד שפעת A/H1N1 2009 בחיסונים אחרים, וכן 4) מידע מצטבר לאחר תחילת השיווק (Post-marketing). האימונוגניות של החיסונים גבוהה: 92% ויותר פיתחו נוגדנים ברמה הנחשבת כמגינה, לאחר שחוסנו במנה אחת. מובאים בסקירה זו נתונים המצביעים על בטיחותם של האדג'ובנטים (Adjuvants) ושל תיאומרסל המצויים בחיסונים השונים. החיסון בטוח והשפעות לוואי קשות נדירות ביותר. השפעות לוואי קלות, אשר דומות לאלו המופיעות לאחר חיסון כנגד שפעת העונתית, מופיעות בשכיחות של עד 18%-12% להשפעות מקומיות ועד כ-8% להשפעות מערכתיות. החיסונים אושרו על ידי רשויות הבריאות המוסמכות באירופה, לאחר שנמצאו יעילים ובטוחים. לבסוף מובאת מדיניות החיסון הנהוגה כיום בישראל.

        נובמבר 2009
        רן בליצר, אמיליה אניס, דניאל גולדמן, דיקלה דהן, רועי סינגר ואיתמר גרוטו

        רן בליצר1,2,3*, אמיליה אניס1, 4*,  דניאל גולדמן1, דיקלה דהן1, רועי סינגר1, איתמר גרוטו1,3

        * תרומה שווה לכתיבת המאמר

        1משרד הבריאות, 2שירותי בריאות כללית, 3המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 4בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

        רקע: מאז חודש מרץ 2009 מתפשטת בעולם מחלה עקב נגיף שפעת A/H1N1. הנתונים שפורסמו עד כה אודות מאפייני החולים, קבוצות הסיכון ופרוגנוזת החולים, הם חלקיים. האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות מבצע מעקב שוטף ומתמיד אחר החולים בישראל, נתונים המאפשרים ללמוד על מאפייני המחלה והתפשטותה בישראל.

        שיטות: מתחילת ההתפרצות עד לתאריך 30.6.09 בוצעו חקירה אפידמיולוגית ובדיקת מעבדה לאימות המחלה לכל חשוד כחולה בישראל. החל מתאריך 1.7.09 בוצעו בדיקות המעבדה רק לחלק מהחשודים כחולים. אודות כל חולה נאספו ונותחו נתונים דמוגרפיים, קליניים ואפידמיולוגיים. נאסף גם מידע על אשפוזים מסיבות רפואיות. נותחו נתוני האגף לאפידמיולוגיה על החולים שאובחנו ודווחו עד ה-29.7.

        תוצאות: 596 חולי שפעת
        A/H1N1 אובחנו מעבדתית בישראל עד ל- 30.6.09, מתוכם ל-476 הושלמה חקירה אפידמיולוגית. חמישים-ושמונה אחוזים (58%) מהחולים הללו היו בני 30-10 שנים, ורק 5% היו בני 50 שנה ומעלה. חמישים-ושמונה אחוזים (58%) היו גברים, 83% לקו בחום גבוה, 74% מהחולים דיווחו פרט לחום על שיעול בעת האבחנה, 59% דיווחו על נזלת, וכ-53% דיווחו על כאבי ראש וכאבי גרון, 64% מהחולים נדבקו בישראל, וכ-22% נדבקו בארה"ב. לשלושים-ושלושה חולים היו גורמי סיכון לתחלואה חמורה ו-4 חולים לקו בסיבוכים שהצריכו אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ. בקרב 83.9% מהחולים, שעבורם ניתן היה לקבוע את תקופת הדגירה המשוערת, היא נעה בין 1 ל-4 ימים. תשע-מאות-חמישים-ושניים (952) חולים נוספים אובחנו עד ה-29.7.09, רובם עקב הדבקה מקומית, ל-822 מתוכם הושלמה חקירה אפידמיולוגית. מאה-עשרים-ושבעה (127) מהחולים בכל התקופה היו עם גורמי סיכון לתחלואה חמורה. שלושה-עשר (13) חולים אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ, 8 מהם על רקע גורמי סיכון ידועים למחלה, ו-3 חולים נפטרו.

        דיון: מאפייני ההתפרצות בישראל דומים לאלו אשר נצפו במדינות מערביות אחרות. הנתונים אשר נאספו בשלבי ההתפרצות הראשונים מצביעים על מחלה המתפשטת בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות, ואשר מתאפיינת בסימנים קליניים לא סגוליים. השקעה מתמדת בתשתיות איסוף המידע וניתוחו בזמן אמת יאפשרו למערכת האפידמיולוגית לספק נתונים חשובים אלה להמשך ההתמודדות עם התפרצות המחלה.    

         

        אוקטובר 2009
        אלה מנדלסון, מיכל מנדלבוים, זהבה גרוסמן, דניאלה רם ומוסה הינדייה

        אלה מנדלסון2,1, מיכל מנדלבוים3,1, זהבה גרוסמן4,1, דניאלה רם1, מוסה הינדייה1

         

        1המעבדה המרכזית לנגיפים, המעבדות לבריאות הציבור, משרד הבריאות, והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר, 2 הפקולטה למדעי החיים מינה ואבררד גודמן, אוניברסיטת בר-אילן, 3המרכז הלאומי לשפעת, המעבדה המרכזית לנגיפים, משרד הבריאות, והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר, 4החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        רקע: אבחון מחלות נגיפיות חדשות ומגיחות הוא מתפקידיה של המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, שבה קיים שילוב של טכנולוגיות וידע מתקדמים. באפריל 2009 החלה התפרצות עולמית של נגיף השפעת A/H1N1-2009, שהגיח לראשונה במקסיקו. ארגון הבריאות העולמי (אב"ע) הכריז על פנדמיה והופעלה תוכנית המוכנות של מערכת הבריאות בישראל. אבחנה מעבדתית של חולים היא אבן יסוד בהיערכות זו, לזיהוי חדירת הנגיף, אפיונו והמעקב אחריו.

        מטרות: פיתוח ויישום תבחיני מעבדה לזיהוי הדבקה בנגיף H1N1-2009/A, אבחון החולים במתאר התפרצות, ואפיון הנגיף והתחלואה.

        שיטות ותוצאות: בהיעדר תבחין מעבדה סטנדרטי יושמו יכולות גנריות לפיתוח ויישום מהיר של תבחין המבוסס על הגברת רצפי רנ"א נגיפי המשותפים לכל נגיפי שפעת A, ולאחר מכן ריצוף וניתוח גנטי. בהמשך, התקבלה ממעבדת הייחוס של אב"ע בארה"ב ערכת אבחון בשיטת Real-Time RT-PCR. הערכה עברה תיקוף, הוספו תבחינים מ"תוצרת בית" ושוכלל מהלך האבחון המעבדתי באופן הדרגתי, עד לקבלת תהליך מיטבי. בנוסף, נערכה המעבדה לביצוע מאות אבחונים, תוך עמידה בלוחות זמנים נוקשים. בין סוף אפריל לאמצע יולי 2009, נערכו במעבדה אבחונים ל-2,809 חולים, אשר מתוכם 1,082 היו "חיוביים" לנגיף A/H1N1-2009. מנתונים שנאגרו בתוכנת התפעול של המעבדה נערך אפיון ראשוני של התחלואה. נמצא, כי מרבית החולים היו מאזור ירושלים ומרכז הארץ. בקבוצת הגיל 29-20 שנה הייתה התחלואה הרבה ביותר, בקבוצת הגיל 19-10 שנים היה שיעור המאובחנים שנדבקו ("חיוביים") הגבוה ביותר, וגברים חלו בשיעור גבוה יותר מנשים.

        מסקנות: במתאר התפרצות של גורם חדש נודעת חשיבות עליונה לקיום מעבדה בעלת יכולות גנריות גבוהות ומגוונות. תודות ליכולות אלו של המעבדה לנגיפים, הייתה ישראל אחת המדינות הראשונות בעולם לאבחן את הנגיף ולעקוב אחר התפשטותו. המעבדה נתנה מענה למתאר של התפרצות.
         

        איתמר גרוטו, חגי לוין ורן בליצר

        איתמר גרוטו1,2, חגי לוין1,2, רן בליצר 2,3

         

        1שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, 2החטיבה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 3אגף תכנון ומדיניות בריאות, שירותי בריאות כללית

         

        חיסונים יעילים לסיכול התפשטות נגיף פנדמיה, ולמניעת תחלואה ומוות הקשורות בזן מידבק של נגיף. הם מהווים עמוד תווך מרכזי בתכנון היערכות לפנדמיה של שפעת. פיתוח והפצה של חיסון לשפעת מהווים מרכיבים קריטיים בהיערכות לשפעת פנדמית. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות שונות מבחינת יכולות הייצור, סדרי העדיפויות והמשאבים של כל אחת מהן לכונן מדיניות יחד עם תוכנית לחיסון נגד שפעת עולמית.

        במאמר זה נסקרים מאמצי הפיתוח הקיימים כיום במעבדות בעולם, וכן האפשרויות, הדילמות והשיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות במדינות השונות, לקביעת מדיניות הקצאת משאבים לתרכיב במסגרת המוכנות לפנדמיית שפעת. החיסון כנגד נגיפי שפעת עונתית איננו צפוי להיות יעיל כנגד נגיף שפעת פנדמית, וכך כנראה גם בפנדמיה הנוכחית.

        לנוכח זאת, על מאמצי הפיתוח להתמקד בייצור חיסונים יעילים כנגד טווח רחב של נגיפי שפעת, עונתיים ועולמיים, ועדיף להשקיע את המשאבים הנדרשים לפני הפנדמיה. חלוקה הוגנת של המשאבים המוגבלים בעולם מחייבת מתן תשומת לב לדילמות האתיות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי רב-תחומי. 

        ספטמבר 2009
        מיכל ברומברג, זלמן קאופמן, מיכל מנדלבוים, חנה ספטי, ורדה שלו, רחל מרום, אלה מנדלסון, מנפרד גרין ותמי שוחט

        מיכל ברומברג1, זלמן קאופמן1, מיכל מנדלבוים2, חנה ספטי1, ורדה שלו3, רחל מרום3, אלה מנדלסון2, מנפרד גרין4, תמי שוחט1,5

         

        1המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מכון גרטנר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, 2המעבדה המרכזית לנגיפים, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, מרכז רפואי שיבא תל השומר, 3מכבי שירותי בריאות, תל אביב, 4הפקולטה לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, 5המחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        רקע: ניטור התחלואה הנגרמת על ידי זן שפעת פנדמי ממלא תפקיד מרכזי בבניית תמונת מצב עדכנית עבור מערכת הבריאות.

        מטרות: לדווח על מערכת הניטור לשפעת פנדמית במרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם).

        שיטות: המלב"ם מפעיל מספר שנים מערכת לניטור שפעת עונתית הבנויה משתי זרועות. הזרוע הקלינית מבוססת על פניות של חולים בגלל מחלה דמוית שפעת או דלקת ריאות לשירותי הבריאות בקהילה (בעיקר למכבי שירותי בריאות) ולחדרי המיון בבתי החולים. זרוע המעבדה מבוססת על בדיקת מעבדה של משטחי אף ולוע מחולים עם תחלואה דמוית שפעת, שפנו אל רשת מרפאות זקיף ייעודית שהוקמה לשם כך. ניטור המעבדה מבוצע על ידי המרכז הלאומי לשפעת במעבדה המרכזית לנגיפים ומספק מידע משלים אודות זני השפעת הפעילים, עמידויותיהם לתרופות נוגדות נגיפים ומידת התאמתם לחיסון העונתי. ניטור השפעת במלב"ם תוגבר עם ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי בסוף אפריל 2009 על מעבר לשלב 4 בהיערכות לפנדמיה.

        תוצאות: רשת מרפאות הזקיף איתרה לראשונה מקרי תחלואה בשפעת פנדמית שמקורם בהדבקה בחו"ל בשבוע האחרון של חודש מאי 2009. במחצית השנייה של יוני 2009 אותרו לראשונה מקרים של הדבקה מקומית, והחלה להסתמן עלייה בשיעורי החולים הפונים לרופאי הקהילה ומאובחנים בשפעת קלינית, בעיקר בבני 18-0 שנים ובתושבי תל אביב, מרכז וירושלים. לקראת סוף יולי 2009 נצפתה עלייה בשיעור החולים בקהילה שאובחנו עם דלקת ריאות (בעיקר 18-2 שנים). 

        מסקנות: תמונת המצב שנבנתה מנתוני רשת הניטור מסוף אפריל ועד סוף יולי 2009 תאמה מאוד את זו שהתקבלה מבדיקות מעבדה של חולים מחוץ לרשת הניטור. עם התפשטות המגפה, איפשרה עובדה זו  לוותר על ביצוע בדיקות אבחוניות לכל חולה בקהילה ולהתבסס על רשת הניטור של המלב"ם לקבלת תמונת מצב עדכנית. 

        אוגוסט 2009
        רן בליצר, אבי ישראלי ואיתמר גרוטו

        רן בליצר1,2,3, אבי ישראלי2,4, איתמר גרוטו2,3

        1שירותי בריאות כללית, אגף תכנון ומדיניות בריאות, 2משרד הבריאות, 3המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, 4בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה

        אירוע השפעת הפנדמית (עולמית) עקב נגיף שפעת החזירים (A/H1N1) – אף על פי שכל מספר מאפיינים בלתי צפויים – לא התקבל בהפתעה בקרב אנשי רפואה בישראל ובעולם. משנת 1997, עת התפרצה בהונג קונג שפעת העופות לראשונה, ובעיקר משנת 2003, עת חזרה המחלה להתפשט בעולם, ממתינים אנשי הבריאות בדריכות לקראת התפרצות פדנמיה של שפעת.

        מורן בודס ורן בליצר

        מורן בודס1, רן בליצר2,3

        1החוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2אגף תכנון ומדיניות בריאות, הנהלה ראשית, שירותי בריאות כללית, 3המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

        שפעת היא דוגמה למחלה נגיפית, שבה השינויים התכופים שעובר המחולל הם בעלי חשיבות מכרעת להתפרצותן של מגפות עתיות, העלולות להתפשט לכדי מגפות עולמיות (פנדמיות). 

        פנדמיה מוגדרת כהתפרצות זן יחיד של מחולל, בעל יכולת הדבקה מוגברת ו/או תכונות אלימות יתרות, במגפות מקומיות באזור תפוצה רחב (לעיתים עולמי) במקביל, תוך פגיעה במספר רב של בני אדם. שלוש פנדמיות השפעת האחרונות מיוחסות לנגיפי שפעת שהתפתחו בעופות וחצו את מחסום המינים, תוך רכישת היכולת להדביק בני אדם ויכולת העברה מאדם למשנהו. יחד עם זאת, סכנת התפתחות זן שפעת פנדמית איננה מוגבלת רק לעופות, כפי שניתן לראות מהתפרצות השפעת בשנת 2009, שמקורה היה בעיקר מנגיפי שפעת של חזירים.

        לפנדמיה של שפעת שתפרוץ בימינו עלולות להיות השלכות חמורות על החברה והכלכלה. לפיכך, היערכות מקדימה עומדת בבסיס יצירת תשתית ההתמודדות. אומנם כל פנדמיה של שפעת מביאה עימה אתגרים חדשים, אך ההיערכות הלאומית והבינלאומית מבוססת על אותם מערכי התמודדות – רפואיים ובלתי רפואיים. ככל שניטיב לתכנן ולהתכונן מראש, תוך למידת לקחי הפנדמיות בעבר, כך יגברו הסיכויים להתגבר על פנדמיה חמורה בעתיד.

        מורן בודס, נדב דוידוביץ ורן בליצר

        מורן בודס1, נדב דוידוביץ2, רן בליצר3,4

        1החוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 3אגף תכנון ומדיניות בריאות, הנהלה ראשית, שירותי בריאות כללית, 4המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

        מחלת השפעת בחזירים מוכרת משנת 1918. במרוצת ארבע העשורים שלאחריה הצליחו מדענים לבסס את הבנתם על המחלה, ולבודד את הנגיפים המסוגלים לעבור מחזירים ולהדביק בני אדם. על פי רוב, נגיפי שפעת התוקפים חזירים, בדומה לאלו התוקפים עופות, אינם מדביקים בנקל בני אדם, אך יכולתם של נגיפי השפעת לעבור שינויים גנטיים תכופים עלולה לגרום להופעתם של זני שפעת חדשים בעלי פוטנציאל מגפתיות גבוה. הבעייתיות מתחדדת לנוכח יכולתם של החזירים לשמש "מיכלי ערבול" לנגיפי שפעת ממקור אדם ועופות, אשר עלולה להוביל להופעתם של זני שפעת אלימים במיוחד.

        תחלואת בני אדם בנגיפי שפעת ממקור חזירים תועדה בעבר הן בתחלואה אקראית והן בהתפרצויות. ההתפרצות המפורסמת ביותר בהקשר זה התרחשה בשנת 1976 בארה"ב, אשר בסיומה חוסנו כ- 45 מיליון אזרחי ארה"ב – מהלך שעורר ביקורת ציבורית נוקבת.

        התפרצות מגפת השפעת הנוכחית (S-OIV, H1N1) הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה של שפעת. הכרזה זו מביאה אל קיצה את השאלה "מתי תפרוץ הפנדמיה הבאה?", ומניחה את היסודות לבחינת תוכניות ההערכות וההתמודדות שגובשו לשם כך. נודעת חשיבות רבה בהמשך איסוף המידע על ההתפרצות הנוכחית ועדכון הנהלים בהתאם.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303