אוטם שריר הלב מסוג 2 נגרם כתוצאה מחוסר איזון בין אספקת חמצן לבין צריכת חמצן בשריר הלב, שלא במנגנון של קרע רובד טרשת, האחראי למנגנון באוטם שריר הלב מסוג 1. לעיתים הסיבה לכך היא עקב עלייה בדרישה לחמצן ולעיתים עקב ירידה באספקתו. אוטם שריר הלב מסוג 2 הוא אירוע שכיח במחלקות הפנימיות המלווה בשיעורי תחלואה ותמותה ניכרים, אולם יש אי הסכמה באשר לדרכי האבחון של החולה והטיפול בו.

היעדר קריטריונים ברורים לאבחון אוטם שריר הלב מסוג 2 מוביל לקביעת אבחנות שגויות, וכתוצאה מכך נמנע לעיתים טיפול חיוני באותם חולים הזקוקים לו. בנוסף, גם כאשר מבוצעת האבחנה של אוטם מסוג 2, יש אי בהירות בנוגע להמלצות הטיפול ויחד עמו שונות גדולה בגישה הטיפולית. ככלל, נמצא כי חולים אלו מקבלים פחות טיפול בתרופות, ופחות התערבות ושיקום מאשר חולים הלוקים באוטם מסוג 1.

חולים הלוקים באוטם שריר הלב מסוג 2 הם מבוגרים ובעלי תחלואות נלוות (קו מורבידיות) מרובות משל חולים הלוקים באוטם שריר הלב מסוג 1, והפרוגנוזה שלהם אף גרועה יותר.

מובאת בזאת פרשת חולה, בן 64 שנים, אשר התקבל עם דמם ממערכת העיכול התחתונה ועם אירוע לב שהוגדר בתחילה כאוטם שריר הלב מסוג 2, עקב ירידה באספקת הדם לשריר לב שנבעה מהדימום החד (Acute bleeding), שהתברר בדיעבד כאוטם שריר הלב מסוג 1. בנוסף, נסקרת ספרות עדכנית באשר למאפיינים הקליניים, האבחון, הפרוגנוזה והטיפול באוטם שריר הלב מסוג 2.

אמיר סולומוניקה, אריאל רוגין

המחלקה לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה 31096

מובאת במאמרנו פרשת חולה, מטופלת שעברה צנתור והרחבה של היצרות בעורק כלילי ימני. במהלך הצנתור וההרחבה תועדה הפרעת קצב מסוג פרפור חדרים שחלפה בעקבות חבטה בבית החזה.

רונן רובינשטיין¹, אריק וולק¹, אורלי גויטין², רן קורנובסקי¹, תמר גספר², גלית אבירם², אריאל רוגין¹, ג'ורג' בלינדר², יוסף שמש¹, אלי קונן²

¹האיגוד לקרדיולוגיה בישראל ²והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד לקרדיולוגיה והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

*שני המחברים הראשונים תרמו למאמר במידה זהה.

טומוגרפיה מחשבית של הלב היא טכנולוגיית דימות חדשה יחסית, המאפשרת להדגים היטב את העורקים הכליליים ומבני הלב השונים. עם ההתקדמות הטכנולוגית של הסורקים והעלייה בשימוש בסורקים אלו בהתוויות של הלב, עולה גם הצורך להגדיר בצורה מדויקת יותר את ההתוויות לביצוע הבדיקה. במאמר זה מסוכמות ההתוויות המתאימות לביצוע טומוגרפיה מחשבית של הלב, כפי שסוכמו על ידי ועדה משותפת לאיגוד לקרדיולוגיה ורדיולוגיה בישראל.

חאלד עדווי¹, שאול עטר<sup>2 

1</sup>מח' פנימית, בית-החולים האנגלי, נצרת, ²היחידה לטיפול נמרץ לב, המרכז הרפואי העמק, עפולה

המשמעות הקלינית והמאפיינים הקליניים של חולים עם אוטם מלווה בעליות קטע ST בדופן האחורי (חיבורים V₇-V₉) של החדר השמאלי עדיין לא הוגדרו היטב. המימצאים האנגיוגרפיים וההתאמה לתרשים האק"ג בהתקבלות חולים אלו הם בעלי משמעות טיפולית רבה.

נבדקו המאפיינים הקליניים והדמוגרפיים, מהלך האישפוז והתוצאים הקליניים (כולל גודל האוטם, אי-ספיקת לב מגודש ואי-ספיקה משמעותית של המסתם הדו-צניפי), במהלך האישפוז בחולים עוקבים עם אוטם שריר הלב ועם עליות קטע ST בתרשים האק"ג בעת התקבלותם. נבדקו כל החולים שעברו אנגיוגרפיה כלילית במהלך האישפוז, ובוצעה התאמה של מימצאי תרשים האק"ג בעת ההתקבלות למימצאים האנגיוגרפיים.

נבדקו 198 חולים בגיל ממוצע 57±12 שנים, (טווח 30-88 שנים), מהם 158 גברים (79.8%) ו-40 נשים (20.2%). בקרב 119 חולים הייתה מעורבות של הדופן התחתון: 68 לקו באוטם בדופן התחתון בלבד, ו-51 נוספים לקו באוטם תחתון צדדי (עם מעורבות חיבורים I, AVL או  חיבורים V₅-V₆). אוטם בדופן הקדמי ניצפה ב- 80 חולים, וב-56 חולים ניצפתה מעורבות של הדופן האחורי. עליות קטע ST בחיבורים אחוריים בלבד (V₇-V₉) ניצפו ב-4 חולים (2%). מיקטע הפליטה (Ejection fraction) של חדר שמאל היה נמוך יותר בחולים עם אוטם קדמי (41%±6) לעומת אוטם עם מעורבות הדופן האחורי ((44%±8 או אוטם תחתון (54%±6) (P=0.023). האוטם הגדול ביותר מבחינה אנזימית ניצפה בקבוצה עם מעורבות הדופן האחורי, היה גדול משמעותית מאוטם תחתון בלבד, והיה דומה לגודל אוטם בדופן הקדמי. שכיחות אי-ספיקת לב הייתה מעט גבוהה יותר בחולים עם אוטם קדמי, אך אי-ספיקה משמעותית של המסתם הדו-צניפי הייתה גבוהה יותר בחולים עם מעורבות הדופן האחורי, אם כי ללא משמעות סטטיסטית. העורק הכלילי שגרם לאוטם אחורי היה משמעותית יותר העורק הכלילי הימני (57.1%) לעומת העורק העוקף (37.5%) (P<0.01).

לסיכום, העורק העיקרי הגורם למעורבות הדופן האחורי הוא העורק הכלילי הימני. בחולים עם מעורבות הדופן האחורי באוטם שריר הלב ניצפה אוטם בגודל זהה לאוטם קדמי, עם שכיחות סיבוכים זהה. שכיחות אי-ספיקה משמעותית של המסתם הדו-צניפי הייתה גבוהה יותר בחולים עם אוטם אחורי, ושכיחות אי-ספיקת לב הייתה גבוהה בשתי הקבוצות. אי לכך, יש לבצע תרשים אק"ג כולל, חיבורים אחוריים וימניים בכל החולים המתקבלים עם חשד לאוטם שריר הלב.

נועם בור, נמרוד רוזן

המח' לאורתופדיה, מרכז רפואי העמק, עפולה

תיסמונת המדורים החדה היא סיבוך ידוע הנגרם בעקבות חבלות קהות או שברים בשוקה או באמה. תיסמונת זו שכיחה פחות בירך. אם היא אינה מאובחנת ומטופלת במועד, הסיבוכים קשים עד כדי אובדן הגף.

מובא בזאת דיווח על שלוש פרשות חולים שלקו בתיסמונת המדורים של הירך. בשלושתן התפתחה התיסמונת על רקע שברים פתוחים בירך בעקבות תאונת דרכים ופצעי ירייה. בשניים מהחולים זוהתה פגיעה בכלי דם עורקיים קטנים, אשר אובחנה רק לאחר ביצוע אנגיוגרפייה. תיסחוף (אמבוליזציה) של כלי דם אלו עצרה את הדימום. בשני חולים אלו בוצעה הבדיקה לאחר שכבר עברו את הניתוח לשיחרור מדורי הגף המעורבים בתיסמונת, וזאת עקב הפרעה המודינמית מתמשכת אשר התבטאה בירידת ערכי ההמוגלובין ודימום פעיל מפצעי הניתוח.

כל החולים נותחו מיד עם הופעת הסימנים הקליניים של תיסמונת המדורים. הם עברו פתיחה של החיתולית העמוקה. בוצעה הערכה קלינית של החולים, ונסקרו צילומי הרנטגן ותיקי האישפוז.

שניים מהחולים השתקמו היטב לאחר הניתוח וחזרו לתיפקוד מלא. חולה שלישי עדיין בתהליכי שיקום.

לסיכום, נדרשת רמת חשד גבוהה על מנת לאבחן את תיסמונת המדורים של הירך לנוכח נדירותה. מודגשת חשיבות האנגיוגרפיה בחולים עם חשד לתיסמונת מדורים. יש לבצעה בהקדם בכל חולה שאינו יציב המודינמית או הממשיך לדמם מפצע הניתוח, לפני או לאחר הניתוח לשיחרור מדורי הגף הפגועים. הפרעה במערכת קרישת הדם מהווה אף היא גורם מחשיד להתפתחות התיסמונת. הפנייה מהירה לניתוח מונעת את התפתחותם של סיבוכים ארוכי טווח, האופיינית לתיסמונת זו.

גלית אבירם

מכון הדימות, המרכז הרפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הטכנולוגיה לדימות בלתי פולשני של הלב באמצעות טומוגרפיה מחשבית (CT) התקדמה בצורה ניכרת במהלך השנים האחרונות. הודות לפיתוח מואץ של החומרה והתוכנה.

עבד-אל-ראוף זינה¹, אלישע ברמאיר¹, ג'ורג' בלינדר², אורי רוזנשיין³

¹מכון הרנטגן ומכון מא"ר, המרכז הרפואי בני-ציון, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, ²מכון מא"ר, בית-חולים ביקור-חולים, ירושלים, ³המח' לקרדיולוגיה, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית ניכרת בתחום סורקי הטומוגרפיה המחשבית (ט"מ)¹ המאפשרת לראשונה דימות מדויק, בלתי פולשני, של עורקי הלב הכליליים. הסורקים הרב-פרוסתיים המתקדמים מספקים 16 ואף 64 פרוסות בכל סיבוב של השפופרת, הנמשך 0.42 שניות. כך מתאפשרת "הקפאת" תנועות ההתכווצות של הלב ומופקות תמונות אנטומיות איכותיות של העורקים הכליליים ללא ארטפקטים של תנועה. הטומוגרפיה המחשבית האנגיוגרפית (CTA-CT Angiography) (טמ"א)² מיושמת כבר מספר שנים בהצלחה להדגמת עורקי המוח, הגוף והגפיים, ומחליפה בהצלחה צינתורים איבחוניים פולשניים. יישום השיטה לאיבחון מחלות כלי-הדם הכליליים של הלב מאפשר איבחון מהיר ומדויק, במהלך עצירת נשימה אחת, של שינויים הנגרמים על-ידי מחלה טרשתית של העורקים. בנוסף, פיתוחים חדישים מאפשרים גם הערכה תיפקודית של שריר הלב, מיקטע הפליטה Ejection fraction) וזילוח שריר הלב.

בחלק לא מבוטל מצינתורי הלב המבוצעים כיום נמצאים עורקים כליליים תקינים. בדיקת טמ"א של העורקים הכליליים היא מהירה, חסרת סיבוכים וניתנת לביצוע באופן אמבולטורי, ועל-כן  מתאימה ליישום איבחוני בנבדקים ללא תסמינים, עם גורמי-סיכון, בגיל מעל 40 שנה. הבדיקה מיועדת גם לחולים עם צינתור שאינו חד-משמעי, לנבדקים שהושתל בהם תומכן (Stent) ולמעקב אחר ניתוחי מעקפים. צינתור הלב מיועד בעתיד בעיקר לאותם חולים שמצבם מחייב התערבות טיפולית.

אילן אשר, אריאל המרמן וזאב שטגר

המח' לרפואה פנימית ב', המרכז הרפואי קפלן רחובות, מסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים, המח' לרוקחות ופארמקולוגיה, שירותי בריאות כללית, ההנהלה הראשית

במאמר זה נסקרת הסיפרות הרפואית העדכנית לגבי הטיפול בחומר נוגד-החימצון אצטילציסטאין (א"צ) למניעת פגיעה בכליות כתוצאה ממתן חומר-ניגוד בבדיקות דימות, שהיא הסיבה השלישית בשכיחותה לאי-ספיקת כליות חדה הנרכשת בבית-חולים. מנגנון הפגיעה של חומר-הניגוד אינו ברור, אך נראה שהירידה בפעילות הכיליה נובעת ממישלב של איסכמיה במדולה ומפגיעה רעילה ישירה של חומר-הניגוד בתאי אפיתל אבוביתיים.

הטיפול המקובל למניעת פגיעה זו, מתן מיום (Hydration) מתאים לפני ולאחר מתן חומר-הניגוד יעיל באופן חלקי בלבד, ועל כן אי-ספיקת כליות מופיעה בשיעור גבוה יחסית של חולים. לאחרונה פורסמו תוצאות מספר מחקרים שנבדקה בהם יעילות א"צ במניעת תופעה זו. לנוכח ניתוח מיכלול הנתונים, נראה שראוי להמליץ על מתן טיפול מונע בתרופה זו לאוכלוסיות בסיכון (בעיקר חולים עם אי-ספיקת כליות וחולי סוכרת), וזאת לנוכח התועלת שניצפתה בטיפול בתרופה, פרופיל הבטיחות הרחב שלה, קלות נטילתה ועלותה הנמוכה.

­___________________________________________

1 א"צ – אצטילציסטאין

אלי עטר

היח' לרדיולוגיה פולשנית, המכון לדימות, מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה, פתח תקוה

דימות מערכת כלי-הדם מתבסס בעיקר על צינתור, תוך הסתייעות בחומר-ניגוד הבנוי על תרכובות המכילות יוד. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התהודה המגנטית מאפשרת דימות מדוייק של כלי-הדם המרכזיים וההיקפיים לאחר הזרקת חומר-הניגוד גדוליניום, באיכות המתחרה בצינתור, וזאת מבלי לחשוף את הנבדק לסכנות הכרוכות בצינתור ובהסתייעות בתרכובות היוד. הצגתו של אמצעי דימות חדיש זה והכרה שלו, על יתרונותיו וחסרונותיו, לרופאים שאינם רופאי דימות, ישפר את איבחון החולים הלוקים במחלות כלי-הדם.

מלכה יהלום, מרק גלרמן, אליסיה וישניאק, מרק ברזינס, נתן רוגין

המח' לקרדיולוגיה, בית החולים לגליל המערבי, נהריה

תרשים האלקטרוקרדיוגרם (אק"ג) הוא בעל חשיבות עליונה באיבחון אוטם שריר-הלב. דווח על מצבים קליניים (שמקורם בלב או שמקורם אינו בלב), כדלקת כפורת-הלב, קרע בוושט, כיב חודר בתריסריון, דמם מוחי תת-עכבישי, אוורת-חזה משמאל, ועל מצבים לאחר היפוך חשמלי (cardioversion), שבהם עשוי תרשים האק"ג לדמות לזה הנרשם בחולים עם אוטם שריר-הלב.

המטרה במאמר זה היא להגביר את מודעות הרופאים לאפשרות של אבחנה מבדלת בין מצבים שמקורם בלב לבין כאלה שמקורם אינו בלב, בהם תרשימי אק"ג הדומים לאלה של הלוקים באוטם שריר-הלב, זאת על-מנת לתת את המענה הרפואי הנכון ולהימנע מטיפול ממיס קרישים (thrombolytic therapy) שלא לצורך.

מובא בזאת דיווח על פרשת חולה, שבתרשימי האק"ג שעברה לאחר התקף כיפיון ניצפו שינויים בקטע ST ובגלי T, שחיקו אוטם שריר-הלב ותרשים אא"ג פתולוגי. נוסף על כך ניצפתה עלייה באנזימים מקובלים בלב (מלבד טרופונין), ובצינתור לב הודגמו כלי-דם כליליים תקינים.

Computed Tomographic Angiography of the Peripheral Vasculature - Role & Applications in Vascular Surgery

G. Szendro¹, D. Lumelsky², A. Klimov², I. Faingersh³

The department of vascular surgery Soroka Medical Center, Ben-Gurion university Beer-Sheva¹, the department of radiology Ha'Emek Medical Center Afula² and the department of surgery "B" Ha'Emek Medical Center Afula³

Computed tomographic angiography (CTA) is a relatively new diagnostic modality in the field of vascular surgery. Despite being new it has already been introduced into a wide range of diagnostic applications in this field and in many cases it can precede or replace the conventional intra-arterial angiography. During a 12 month period between 1.8.98 and 1.8.99 sixty five peripheral arterial imaging scans were performed using a CT Twin - 2 helical scanner (Spiral Twin Flash., Elscint, Israel) with a 100% technical success rate and no complications at all. Twelve patients (18.5%) were operated upon and 20 (30.7%) underwent endovascular procedures with full intra-procedural agreement with the pre-operative or pre-procedure CTA findings. Despite possible pitfalls and a few disadvantages the technique carries major benefits and significant advantages to both the patient and the clinician. Therefore we recommend considering CTA as a first line diagnostic modality whenever peripheral vasculature has to be demonstrated whether electively or urgently and to spare the conventional angiography for selected cases only.

Selective Embolization of Hepatic Arteries in the Management of Severe Liver Trauma

Avraham Yitzhak¹, Gadi Shaked², Liliana Lupu³, Soli Mizrahi, Yoram Kluger⁴

¹Department of Surgery A, ²Trauma Service, ³Interventional Radiology, Soroka Medical Center, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, and Trauma Service⁴, Tel Aviv Medical Center, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

Two cases of severe hepatic injury in which selective hepatic artery embolization was used to control hemorrhage are presented. The first case is that of a 35 year old patient who sustained a severe liver injury after a car accident. A CAT scan of the abdomen revealed an AAST grade 5 liver injury, pooling of contrast material within the liver parenchyma, and blood within the peritoneal cavity. The patient was given fluid resuscitation and taken to angiography where bleeding from branches of the right hepatic artery was demonstrated. While angiography was being undertaken the hemodynamic status of the patient deteriorated, blood transfusion was started, and a selective embolization of the right hepatic artery was performed. The bleeding stopped promptly and hemodynamic stability was regained.

The second case is that of a 40 year old pedestrian run over by a car. Abdominal ultrasound revealed free fluid in the peritoneal cavity and the patient was rushed to the O.R. Crushed right lobe of the liver, and inferior vena cava and bowel tears were found. After perihepatic packing and resection of the right and sigmoid colons retrohepatic vena cava tear was repaired and perihepatic packing restored. The abdominal cavity was closed and the patient was taken to the ICU for the correction of hypothermia, metabolic acidosis, and coagulopathy that had developed during the surgery. After 8 hours in the ICU the patient was transferred for angiography and a selective embolization of branches of the right hepatic artery was performed.

The clinical course of the patients after angiographic embolization of the hepatic arteries is described and the literature that discusses the use of angiography and embolization of hepatic arteries after traumatic hepatic bleeding is reviewed.

Cortical Blindness Following Coronary Angiography 

Addie Ron, Simcha Meisel, Myra Shapiro-Feinberg,Herman O. Klein

Depts. of Medicine, Cardiology and Diagnostic Imaging,Meir Medical Center, Kfar Saba

Cortical blindness has been occasionally reported as a complication after cerebral angiography, but is rare after coronary angiography. The contrast agent is believed to be responsible for the sudden development of blindness. Although the exact mechanism is unknown, it appears that the contrast agent disrupts the blood brain barrier, mostly in the occipital areas.

We report a 77-year-old man who suddenly developed transient, bilateral cortical blindness 4 hours after coronary angiography. Using contrast enhancement, the CT scan showed typical, symmetrical involvement of both occipital lobes. There were no other neurological deficits. Vision and CT findings returned to normal within 48 hours.