תוצאת חיפוש

הכירורגיה הפלסטית נולדה כמיזוג של תרבויות המזרח והמערב. התפתחותה הלכה יד ביד עם התפתחות ניתוחי שחזור האף, על ידי שושרוטה (Shushruta of Benares) באוניברסיטת בנרס, בהודו במאה השישית לפנה"ס ועל ידי גוסטאבו (Gustavo Branca) ממשפחת ברנקה במאה ה-15 בסיציליה

צפורה שחורי-רובין

המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי, באר-שבע

בהיסטוריה של הרפואה הישראלית נחשבת ד"ר שושנה שקופ-פרנקל למנתחת הפלסטית הראשונה בישראל, בת הדור השני של אבות המקצוע בארץ. במאמרי הנוכחי מתוארת הדרך הארוכה שעברה החל מהתקבלותה ללימודי הרפואה בווילנה בתקופה שבה הוגבלה כניסתן של נשים בכלל לפקולטות לרפואה ושל נשים יהודיות בפרט, עובר לקשיים שנתקלה בהם בארץ ישראל בעת התמחותה ברפואה פנימית בבית החולים 'הדסה' בתל אביב כשנמנע ממנה להתמחות בכירורגיה, ועד התקבלותה למחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים תל השומר והיותה הכירורגית הפלסטית הראשונה במדינת ישראל. ד"ר שושנה שקופ-פרנקל הגשימה חלום ילדות להיות רופאה-מנתחת בתקופה שבה הודרו נשים מתחום הרפואה הכירורגית בטענה שזה תחום רפואי 'גברי' ואינו 'הולם אישה'. המאמר נועד להתוות קווים לדמותה של רופאה בארץ ישראל בתקופת המנדט המבקשת להתמחות בכירורגיה, ולהאיר את דרכה בנתיבי הרפואה הכירורגית במדינת ישראל.

איתי ויזר¹ , מיכאל שפלן², ליאור הלר¹

¹המחלקה לכירורגיה פלסטית, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ²מרכז רפואי עתידים, תל אביב

במקביל להולדתה של המדינה ומוסדותיה צמח מוסד הרפואה בישראל. הכירורגיה הפלסטית, ענף שקנה תנופה מחודשת במאה העשרים, התפתחה אף היא במהירות במדינה החדשה. תרמו לכך בין השאר הביקוש לניתוחים משחזרים לנפגעי לחימה רבים, והגעתם ארצה של מנתחים פלסטיים יהודים מרחבי העולם בעלי ידע וניסיון רב שנצבר במדינות המוצא שלהם. במאמר סקירה זה מסופר סיפורה של הכירורגיה הפלסטית בישראל מקום המדינה ועד ימינו. אנו נסקור בתמצית את פועלם של האבות המייסדים לייסודה של הכירורגיה הפלסטית בישראל, נציין אבני דרך משמעותיות בהתפתחותה, ונציג את תרומתה הקלינית והמדעית לכירורגיה הפלסטית העולמית. לסיום, נציג תמונת מצב עדכנית של הכירורגיה הפלסטית בישראל, יחד עם המגמות והאתגרים העתידיים העומדים בפני דור ההמשך שלה.

Burns in Children in Israel: Epidemiology, Prevention and Treatment

Arieh Eldad

Medical Corps, Israel Defense Forces and Burns Unit, Hadassah University Hospital, Ein Kerem, Jerusalem

45% of all hospitalized burn casualties in Israel are children younger than 16 years old. In various hospitals they make up 30-60% of all burn casualties, depending on the proportion of children in the area of hospital intake, social and economic factors and the type of hospital. Length of hospitalization of children is shorter than that of the general population (7.3 vs 9.0 days). Scalding is the main cause of thermal injuries among babies and infants (70%), while fire burns are the most common causes among adolescents (56.5%); 90% of babies are injured at home; only 40% of adolescents are burned in home accidents.

In Israel, burned children are treated in 25 different hospitals and in departments of pediatric surgery, plastic surgery, general surgery, pediatrics or burn departments. There is no pediatric burn unit in Israel.

Malignant Eccrine Poroma

R. Silfen, A. Amir, M. Feinmesser, D.J. Hauben

Dept. of Plastic and Reconstructive Surgery, and Pathology Dept., Rabin Medical Center (Beilinson Campus), Petah Tikva

Malignant eccrine poroma (MEP) is rare and both clinical and histologic diagnosis is often difficult. Therefore, diagnosis is sometimes delayed or even incorrect. We report a case in a 70-year old man with MEP of the leg. He demonstrated typical MEP behavior and the problems of differential diagnosis.

The Diagnosis and Treatment of Fournier's Gangrene

M. Cohen, E. Tamir, S. Abu-Abid, Y. Galili, M. Giladi, S. Avital, R. Shafir, Y. Klausner

Surgery and Infectious Disease Depts. and Division of Surgery, Tel Aviv-Sourasky Medical Center, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

We treated 2 women and 8 men suffering from Fournier's gangrene during 1990-96. 2 had diabetes, 1 suffered from ulcerative colitis and 1 was an alcoholic. In 8 of them the infection was triggered by a mixture of aerobic and anaerobic bacteria. Treatment consisted of repeated wide debridement and early colostomy. This aggressive approach resulted in relief of the septic signs within 24 hours and permitted early skin grafting of the wounds. 2 patients died due to sepsis that caused multiple organ failure. The 8 who survived were hospitalized for an average of 35 days. On follow-up examination 1-5 years later all patients had undergone closure of the colostomy and were completely rehabilitated.

Fournier's gangrene is not rare in the geriatric population. We believe that early diagnosis and aggressive wide debridement, combined with early colostomy, are the keys to successful treatment.