• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2016

        עודד מזור, מרטין גרנק קטריבס ושמואל גבעון
        עמ' 559-562

        עודד מזור2,1 , מרטין גרנק קטריבס2,1, שמואל גבעון2,1

        1הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2שירותי בריאות כללית, המחלקה לרפואת המשפחה, מחוז שרון שומרון, בית חולים מאיר, כפר סבא

        המאמר מוקדש לזכרו של פרופ' דורון חרמוני ז"ל.

        רקע: דלקת גרון חיידקית (Acute bacterial tonsillitis) במבוגרים היא אבחנה שכיחה. קיימת הסכמה נרחבת בספרות הרפואית ובקרב איגודים רפואיים בישראל ובעולם בנוגע לטיפול המומלץ, שהוא Penicillin V  (Phenoxymethyl Penicillin) במינון 1,000 מ"ג ביום, מחולק למספר מנות, למשך 10 ימים.

        מטרה: תיאור ההבדל בבחירת הטיפול האנטיביוטי השגרתי הניתן בקהילה על ידי רופאי משפחה לדלקת שקדיים חדה (Acute) (כמייצגת אבחנה שכיחה ברפואה הראשונית), ובחינת ההתאמה בין הטיפול בַּפועל להמלצות הרפואיות.

        שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה תשעה רופאי קהילה ראשוניים ממירפאות עירוניות בשירותי בריאות כללית, ונאסף מידע אודות הטיפול שהוענק על ידי רופאים אלו ל-320 מטופלים מעל גיל 18 שנים. מטופלים רגישים לפניצילין לא נכללו באוכלוסיית המחקר.

        תוצאות: נאספו נתונים אודות 95 גברים (30% מהמטופלים) ו-224 נשים (70% מהמטופלים). טווח הגילים של המטופלים נע בין 86-24 שנים וממוצע הגילים עמד על 38 שנים. כל סוגי האנטיביוטיקה שנרשמו מכסים היטב זיהום בסטרפטוקוקוס A.

        70% (n=224) מהנכללים במחקר טופלו באמצעות Penicillin V והשאר בסוגי אנטיביוטיקה אחרים. מתוך אלו שטופלו ב-Penicillin V, 54% (n=121) קיבלו את המינון המומלץ (500 מ"ג פעמיים ביום), 34% (n=77) טופלו במינון כפול (1,000 מ"ג פעמיים ביום), ואילו השאר טופלו במינונים אחרים. בבדיקת סוג התרופה שנרשמה ניתן היה לראות הבדל בבחירת סוג האנטיביוטיקה והמינונים בין הרופאים השונים. בתיקים הרפואיים לא צוינו שיקולים לבחירת אנטיביוטיקות או מינונים חריגים.

        מסקנות: דלקת גרון חיידקית היא אבחנה נפוצה עם קונצנזוס רחב לגבי הטיפול המומלץ. למרות זאת, קיים הבדל בבחירת הטיפול בפועל, ולעיתים בניגוד להנחיות הטיפול המקובלות. מימצא זה הוא בעל חשיבות לנוכח העובדה שכלל הרופאים שנבדקו עובדים במירפאות עירוניות דומות באופיין.

        אם לאבחנה פשוטה ונפוצה כדלקת שקדים חיידקית, קיים הבדל בבחירת הטיפול בין רופאים העובדים זה לצד זה, יש מקום לבדוק את אחידות הטיפול לגבי אבחנות נפוצות אחרות במחקרים נוספים. כל זאת, כדי להבטיח טיפול נאות, מניעת סיבוכים של המחלה וחיסכון במשאבים.

        ספטמבר 2014

        מרב גיל מרגוליס, אאורה יאסין, אינה רוזנפלד ועאמר חוסיין
        עמ'

        מרב  גיל מרגוליס1, אאורה יאסין2, אינה רוזנפלד3, 4,5עאמר חוסיין

        1המחלקה לרפואת ילדים א', מרכז שניידר לרפואת ילדים, פתח תקווה, 2מחלקה פנימית ב', 3המחלקה לרפואה דחופה והמחלקה לקרדיולוגיה, 4המחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי זיו, צפת, 5הפקולטה לרפואה בגליל  של אוניברסיטת בר אילן

        מיוקרדיטיס, היא מחלה דלקתית של שריר הלב העלולה להיות מסכנת חיים, עם הסתמנות קלינית רחבה ומגוונת, הנגרמת לרוב עקב זיהום נגיפי, חיידקי או פטרייתי. מובאת בזאת פרשת חולה, גבר צעיר שאובחן  לאחרונה עם דלקת לוע סטרפטוקוקית והופנה לחדר מיון בשל כאבים לוחצים בבית החזה, המקרינים על הכתפיים והזרועות, ומלווים בהזעה והקאות. באק"ג שבוצע נצפו עליות קטע ST בחיבורים  V5-V6,V7-V9 ,II,III,aVF וצניחות קטע  ST  בחיבורים V1-V3. בבדיקות המעבדה הודגמו עלייה באנזימי כבד וכן טרופונין חיובי 5.766 ננוג'/מ"ל. החולה אובחן כלוקה בדלקת שריר הלב והודגם שיפור קליני במצבו לאחר טיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים. בתשאול חוזר, התברר כי שנה טרם אשפוזו, אחיו חלה בדלקת לוע שלוותה בכאבים בבית החזה, אושפז במוסדנו ואובחן כסובל מדלקת במיסב שריר הלב (פרי-מיוקרדיטיס). אבחנה של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) לאחר זיהום בסטרפטוקוקים בשני אחים בהפרש של שנה זה מזה, מעלה את האפשרות של מרכיב גנטי, האחראי לסבירות שפרטים מסוימים באוכלוסייה יפתחו דלקת חדה של שריר הלב לאחר מגע עם מזהמים שכיחים ונפוצים בסביבה.

        מרץ 1999

        שוקי לשם, חוה טבנקין, אילן דן ועדה תמיר
        עמ'

        Knowledge and Practice of Primary Care Physicians Relating to Streptococcal Pharyngitis

         

        S. Leshem, H. Tabenkin, E. Dan, A. Tamir

         

        Family Medicine Dept., Emek Medical Center and Northern District of Kupat Holim; and Northern Branch of Specialization Institute, Faculty of Life Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Knowledge and practice of primary care physicians as to diagnosis and treatment of group A, b-hemolytic streptococcal pharyngitis, and the degree to which they agreed with the medical literature and current clinical guidelines were examined. The study was conducted in a group of 195 general physicians, pediatricians, and family medicine specialists and residents. The data were collected using questionnaires which included personal information and questions relating to b-hemolytic streptococcal pharyngitis and were analyzed by chi-square and t-tests, and logistic regression, as appropriate. A new dependent variable, good clinical practice (GCP), was defined as the total number of correct answers to the questions in the questionnaire. 147 of the 195 eligible physicians returned completed questionnaires, a compliance rate of 76%.

        96.6% cited pV as the drug of choice at a daily dosage of 1 g (43.7%) or 2 g (25.4%), for 10 days (90%). 133 physicians (90%) stated that the goal of penicillin therapy for beta-hemolytic streptococcal pharyngitis is to prevent late complications. 116 physicians (82%) cited rheumatic fever as a complication of group A beta-hemolytic streptococcal pharyngitis, preventable by appropriate antibiotic therapy. However, only 84 (59%) cited glomerulonephritis as a preventable complication.

        When the knowledge and attitudes of the respondents was analyzed in terms of the new variable, GCP, a significant association (p<0.001) was found between physicians’ attitudes and variables such as where they had studied medicine, and work seniority. Those with less seniority and or medical graduates of the Americas demonstrated greater knowledge and better clinical judgment than their more senior colleagues and graduates of European and Asian medical schools. Most primary care physicians in northern Israel treat group A b-hemolytic streptococcal pharyngitis as recommended in the medical literature.

        The level of medical studies in Israel and the Americas and the quality of training of residents in family medicine and pediatrics, have a positive influence on the degree of knowledge of as common a subject as b-hemolytic streptococcal pharyngitis. Emphasis should be placed on continuing medical education among primary care physicians, particularly veteran general physicians and those who studied in European or Asian medical schools.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303