• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        פברואר 2008
        רונית נשר, הדס משולם, אהוד זמיר ויעקב פאר
        עמ'

        רונית נשר1, הדס משולם2, אהוד זמיר2, יעקב פאר2

         

        1מח' עיניים, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2מח' עיניים, מרכז רפואי הדסה והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

         

        ציקלופוטואבלציה היא שיטת טיפול בברקית (גלאוקומה) באמצעות לייזר; זה האחרון גורם להרס גוף העטרה היוצר את נוזל הלישכה הקדמית בעין.

         

        הצלחת הטיפול תלויה ברמת אנרגיית הלייזר המופעלת והנקלטת על-ידי גוף העטרה; רמת הקליטה קשורה במידת הצבענות של גוף העטרה, וזו, בניגוד לצבע הקשתית, אינה ניתנת להערכה בהסתכלות חיצונית בלבד.

         

        בעבודה זו בדקנו האם קיים קשר בין צבע הקשתית למידת הצבענות של גוף העטרה.

         

        דגימות היסטולוגיות צבועות בהמטוקסילין-אאוזין של 31 עיניים נבחרו באופן אקראי. המדדים לתיאור כמותי (על-פי דירוג מ-0 עד 5) של אפיתל הצבענות של שלוחות גוף העטרה היו על-פי 6 מדדים היסטולוגיים: צבענות התא, טישטוש גבולות התאים, מספר המלנוציטים, איגור מלנוזומים בתאים, כמות הבועיות בתאים ומספר כלי-הדם (ואסקולריזציה) בגוף העטרה. ההערכה ההיסטולוגית בוצעה על-ידי בודק מנוסה יחיד באופן סמוי לאבחנה ולצבע הקשתית. המימצאים הושוו ביחס לצבע הקשתית. מידע לגבי צבע הקשתית התקבל בראיון או מהסתכלות על דגימת הריקמה הרטובה.

         

        בקבוצת הקשתית הכהה (19 עיניים) נמצאו מדדים מוגברים של צבענות בגוף העטרה לעומת קבוצת הקשתית הבהירה (12 עיניים). צבענות התא בגוף העטרה, טישטוש גבולות התא, ריבוי מלנוציטים, איגור מלנוזומים וריבוי כלי-דם (ואסקולריזציה) היו מוגברים באופן משמעותי בקבוצת העיניים בעלות קשתית כהה (P<0.01). בעיניים בעלות קשתית בהירה היו יותר בועיות בתאי גוף העטרה (P<0.01).

         

        לסיכום, נמצא קשר בין צבע הקשתית למידת הצבענות של גוף העטרה. הערכת צבע הקשתית עשויה לסייע בקביעת עוצמת הלייזר הנחוצה לטיפול בציקלופוטואבלציה.

        נובמבר 2005
        ארנה גייר, עלוית וולף, אליה לוינגר, תגיל ערב, איתן שגב
        עמ'

        ארנה גייר, עלוית וולף, אליה לוינגר, תגיל ערב, איתן שגב

         

        מח' עיניים, מרכז רפואי כרמל, חיפה

         

        טיפול טרבקולופלסטי ברירני בלייזר (Selective laser trabeculoplasty) (טטב"ב)(1) הוא טיפול חדש להורדת הלחץ בעיניים עם ברקית פתוחת-זווית. תכונות הלייזר מכוונות כך שהוא פוגע רק בתאי הטרבקולום המכילים צבען (פיגמנט) מבלי להרוס את הריקמה שאינה מכילה צבען מסביב.

         

        בעבודה הנוכחית נבדקו באופן פרוספקטיבי התוצאות של 12 חודשי מעקב אחרי טטב”ב שנערך בחולים עם ברקית לא מאוזנת בטיפול בתרופות.

         

        בין מרץ לספטמבר 2004 ביצענו טטב”ב ב-50 חולים (50 עיניים) עם ברקית פתוחת-זווית לא מאוזנת בטיפול בתרופות. הטיפול בוצע בלייזר מסוג ניודימיום – יאג עם תדר כפול, אורך גל 532 במכשיר סלקטרה 0700 של חברת קוהרנט ((Coherent, Inc., Palo Alto, CA. בין 85 ל-90 צריבות  לייזר בוצעו על-פני המחצית (1800) האפית של הזווית. אנרגית הלייזר לצריבה נעה בין 0.6 ל-1.4 מיליגאול. בחולים שהזדקקו לטיפול לייזר נוסף הטיפול בוצע ב-1800 של הזווית שלא טופל. המשך תקופת המעקב החולים קיבלו טיפול לברקית בנדרש. הצלחה של הטיפול הוגדרה כירידה בלחץ של 3 או יותר ממ"כ לאחר טטב”ב וללא תוספת טיפול בתרופות או ניתוח.

         

        הירידה הממוצעת בלחץ הייתה 21% לאחר 6 חודשים ו-21% לאחר 12 חודשים. ההצלחה לאחר 6 חודשים הייתה 66% ולאחר 12 חודשים 55%. ארבעה חולים (8%) לא הגיבו לטטב”ב. בחמש עיניים (10%) הלחץ עלה ב-5 או יותר ממ"כ שעה לאחר הטטב”ב. שיבעה חולים (14%) נזקקו לטטב”ב נוסף.

         

        לסיכום, הטטב”ב מוריד ביעילות את הלחץ בחולי הברקית שאינם מאוזנים בטיפול בתרופות. לכן יש לשקול טטב”ב לפחות באותם החולים שקיימת לגביהם הוריית-נגד לניתוח או המסרבים לעבור ניתוח.

        מיכאל בלקין וזהר חבוט-וילנר
        עמ'

        מיכאל בלקין1, זהר חבוט-וילנר2

         

        מכון העיניים על-שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר1, המכון לחקר העין על-שם גולדשלגר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, תל-השומר2

         

        השמנה היא הפרעת חילוף-החומרים השכיחה ביותר במדינות המפותחות, וקיימת מגמה עולמית של עלייה בשכיחותה. במאמר זה נסקור את המחקרים המעידים על השפעת ההשמנה על מחלות העיניים העיקריות: ניוון מקולרי הקשור בגיל, רטינופתיה שמסוכרת, ירוד (Cataract) וברקית (Glaucoma). מהסקירה נראה, כי השמנה מהווה גורם-סיכון משמעותי למחלות אלה, הגורמות למרבית מקרי הירידה בראייה והעיוורון בעולם.

        דצמבר 2004
        חיים לוי, צבי טסלר, אורן טמיר, טובה ליפשיץ
        עמ'

        חיים לוי, צבי טסלר, אורן טמיר, טובה ליפשיץ

         

        המחלקה לרפואת עיניים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

         

        ברקית ראשונית מלידה היא מחלה גנטית נדירה המאובחנת בדרך-כלל במהלך השנה הראשונה לחיים. המחלה נגרמת בשל פגם בהתפתחות זווית הלישכה הקדמית המונע את ניקוז הנוזל המימי, ועקב כך נגרמת עלייה בלחץ התוך-עיני. ההיארעות של המחלה היא אחד לכל 10,000 לידות חי במדינות המערב לעומת אחד לכל 1,200 לידות חי בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב. מרבית האירועים אקראיים. בקרב הלוקים בברקית ראשונית מלידה קיימת מוטציה בגן לציטוכרום P4501B1, הנמצא בתוך הלוקוס GLC3A על-פני כרומוסום 2p21. שלושת התסמינים המשולב של דמעת, אי-סבילות לאור ועווית עפעפיים הם קלאסיים למחלה. לבדיקת לחץ תוך-עיני, קוטר הקרנית ואורך הציר של ילדים מתחת לגיל 4 שנים נדרשת בדרך-כלל הרדמה כללית. ברקית מלידה מטופלת כמעט תמיד בניתוח, והטיפול התרופתי ניתן באופן זמני עד לניתוח או בעקבות כישלונות נשנים של ניתוחים לתיקון המצב. לפחות 50% מהעיניים עם ברקית ראשונית מלידה מגיעות לחדות ראייה הנחשבת לעיוורון בעיני החוק (חדות ראייה של פחות מ-6/60).

        יולי 2003
        אליה לוינגר, איתן שגב, ארנה גייר
        עמ'

        אליה לוינגר, איתן שגב, ארנה גייר

         

        המח' לרפואת עיניים, מרכז רפואי כרמל, חיפה

         

        המטרה במחקר הנדון במאמר זה הייתה לבחון את יעילותו של הלייזר דיוד המועבר לגוף העטרה דרך הלובן, בהורדת הלחץ התוך עיני בחולים עם ברקית עמידה (resistant glaucoma).

        למטרה זו נכללו בעבודה 33 חולים עם ברקית מתקדמת ועמידה שאינה מגיבה לשום טיפול תרופתי או לניתוח, ועברו טיפול בלייזר דיוד לגוף העטרה. קרן הלייזר (באורך גל של nM810) הועברה מהמתמר לעין דרך סיב אופטי שבקצהו עיפרון (G-probe), וזה הונח על הלובן במרחק של 1.2 מ"מ מאחורי הגובלת (limbus). הטיפול כלל 45-40 כוויות באנרגיה של 2 וואט (watt) למשך 2 שניות. השפעת הטיפול על הלחץ תוך-עיני, מספר התרופות לברקית להן נזקק החולה כדי לאזן את הלחץ, חדות הראייה וסיבוכים נבדקו בתום שנת מעקב. הצלחת הטיפול הוגדרה כלחץ הנמוך מ-22 ממ"כ עם טיפול תרופתי.

        בתום תקופת מעקב של שנה ירד הלחץ התוך-עיני ממוצא של 8.0+- 37.8 ממייכ לפני הטיפול בלייזר דיוד לגוף העטרה ל-9.2+-18.2 ממ"כ (0.05 > p). הטיפול הצליח ב-37% מהחולים. מספר התרופות ירד בממוצע מ- 1.1.+-3.4 לפני הלייזר ל- 1.3 +- 2.4 אחרי הלייזר (p<0.05). חלה החמרה בראייה ב-55% מהחולים לאחר טיפול הלייזר. הסיבוכים האחרים היו מעטים וחולפים, וכללו דימום ודלקת בלישכה הקידמית, היפרדות דמית ותת-לחץ.

        לסיכום, לייזר דיוד לגוף העטרה במתווה הטיפולי שנבחר בעבודה זו מפחית את הלחץ התוך-עיני ומספר התרופות הניתנות בחולים עם ברקית קשה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי או לניתוח כמקובל. המיגבלה לחולה היא הירידה בראייה הנגרמת בעקבות הטיפול.

        אפריל 2003
        האיתם גאווי, יולנדה פרידריך, גבריאל דיקשטיין וצבי פרידמן
        עמ'

        האיתם גאווי (1), יולנדה פרידריך (1), גבריאל דיקשטיין (2), צבי פרידמן (1)

         

        המח' לרפואת עיניים אנט וארון רוזין (1), מעבדה אנדוקרינית (2), מרכז רפואי בני ציון והפקולטה לרפואה של הטכניון, חיפה

         

        במחקר פרוספקטיבי נכללו 83 חולים עם ברקית ראשונית פתוחת-זווית שהופנו למירפאתנו (קבוצת המחקר) ו-62 חולים שעברו ניתוח ירוד (cataract) במחלקתנו (קבוצת הבקרה). שתי הקבוצות עברו בירור למציאת תת-תריסיות על-ידי תישאול, קביעת רמת ה-TSH ובמידת הצורך גם רמת ה-T4 החופשי בדם.

        מתוצאות המחקר עלה, כי 9 חולים (10.8%) לוקים בתת-תריסיות (hypothyroidysm), מהם 6 חולים ידועים ו-3 חולים שאובחנו לראשונה. בקבוצת הבקרה ידוע היה רק על חולה אחד (1.6%) הלוקה בתת-תריסיות. ההבדל בשכיחות המחלה נמצא משמעותי סטטיסטית (p<0.005).

        מחלת הברקית הראשונית פתוחת-הזווית (ברפ"ז) היא מחלה רבת-גורמים, וסוגיית הקשר בין ברפ"ז לתת תריסיות היא בעלת השלכות על הטיפול והפרוגנוזה.

        המטרה במאמר היתה לבחון את ההנחה כי תת-תריסיות קיימת בשכיחות גבוהה יותר בחולי ברפ"ז לשם כך בוצע מחקר פרוספקטיבי שנכללו בו 83 חולי ברפ"ז עוקבים, אשר הופנו למירפאת העיניים במרכז הרפואי בני-ציון (קבוצת המחקר). חולים אלה עברו בירור לנוכחות תת-תריסיות, שכלל תיחקור מלא לגבי האנאמנזה והסימנים של תת-תריסיות, בדיקה של רמת ההורמון TSH ובמידת הצורך גם רמת T4 חופשי בדם. 62 חולים שנותחו להסרת ירוד (cataract) במחלקתנו ולא לקו בברקית, עברו בירור דומה והיוו קבוצת בקרה. חולים שנמצאה בדמם רמת TSH גבוהה ורמת T4 חופשי נמוכה, עברו הערכה נוספת על-ידי אנדוקרינולוג ואובחנו כלוקים בתת-תריסיות.

        בקבוצת המחקר נמצא כי 9 חולים (10.8%) לוקים בתת-תריסיות. שישה חולים כבר היו ידועים וטופלו באלטרוקסין (thyroxine sodium), ואילו שלושת החולים הנותרים אובחנו לראשונה. בקבוצת הבקרה נמצא כי רק חולה אחד (1.6%) לוקה במחלקה ומטופל בהתאם.

        לסיכום, השכיחות של תת-תריסיות בקבוצת הבקרה דומה לשכיחות המחלה בכלל האוכלוסייה (2%). אולם בקבוצת הלוקים בברפ"ז נמצאה תת-תריסיות בשכיחות גבוהה יותר במידה משמעותית גבוהה יותר במידה משמעותית (10.8%, p<0.005). מימצאים אלו מצביעים על קשר אפשרי בין שתי המחלות, ויתכן כי לתת-תריסיות השפעה על ההתהוות של ברפ"ז או על התקדמותה.

        פברואר 2003
        רותי ספיר-פיצ'חדזה ואיתן בלומנטל
        עמ'

        רותי ספיר-פיצ'חדזה, איתן בלומנטל,

         

        המח' לרפואת עיניים, בית חולים הדסה עין-כרם, ירושלים

         

        סטרואידים ידועים בנטייתם לגרום להשפעות-לוואי רבות, ביניהן בעיניים. טיפול בסטרואידים בטיפות עיניים, בהזרקה או במישחה סביב העין, במתן מערכתי או בשאיפה, עלול לגרום לעליית הלחץ התוך-עיני ולעתים אף לברקית פתוחת-זווית משנית. עלייה ניכרת בלחץ התוך-עיני חלה בשליש לערך מהמטופלים בתכשירים אלה. אחד מגורמי-הסיכון לנטייה זו הוא אנאמנזה משפחתית של ברקית כרונית פתוחת-זווית.

        סטרואידים גורמים לעלייה בלחץ התוך-עיני עקב שינויים מורפולוגיים ב-trabecular meshwork - האזור האחראי על ניקוז נוזל-הלישכה מתוך העין. בתגובה לטיפול בסטרואידים חלה עלייה בביטוי הגן GLC1A, הממוקם על-פני כרומוסום 1 ומתבטא בתאי ה- trabecular meshwork. גן זה, הידוע גם בשם TIGR מקודד לחלבון מיוצילין.

        בעוד שהעלייה בלחץ התוך-עיני לאחר טיפול בתכשירי סטרואידים שנמשך פחות משנה היא הפיכה, הרי שטיפול הנמשך למעלה מ-18 חודשים עלול להביא לעלייה בלתי הפיכה בלחץ התוך-עיני. לכן נודעת חשיבות לבצע מעקב אחר חולים אלו שיתבצע על-ידי רופא עיניים, כולל מדידות נישנות של הלחץ התוך-עיני, שדות הראייה ובדיקת עצב הראייה.

        ינואר 2003
        רותי ספיר-פיצ'חדזה ואיתן בלומנטל
        עמ'

        רותי ספיר-פיצ'חדזה, איתן בלומנטל

         

        המח' לרפואת עיניים, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים

         

        ברקית כרונית פתוחת-זווית היא מהסיבות השכיחות ביותר לעיוורון. גורם הסיכון החשוב ביותר למחלה זו הוא לחץ תוך-עיני מוגבר. כיום נהוג להתחיל בטיפול תרופתי להפחתת הלחץ התוך-עיני 'כערך המטרה', במטרה להאט את הנזק לעצב הראייה. עד העשור האחרון ניתנו כטיפול תרופות ממשפחת חוסמי ביתא, אגוניסטים אדרנרגיים ופארא-סימפטומימטיים במתן מקומי וחוסמי carbonic anhydrase במתן בדרך פומית. בשנים האחרונות נוספו תרופות חדשות לטיפול מקומי ממשפחת ה-  carbonic anhydrase inhibitors ועוד. תרופות אלו מאופיינות בפחות השפעות-לוואי מערכתיות, ויעילותן בהפחתת הלחץ התוך-עיני רבה. אין עדיין קונצנזוס חדש לגבי תרופת הבחירה לטיפול ההתחלתי בברקית, ולכן עדיין רווחת הגישה המסורתית, שבה נהוג להתחיל בטיפול מקומי בחוסמי ביתא כקו טיפול ראשון. המטרה בסקירה זו היא להביא לידיעת ציבור הרופאים על התרופות החדשות לטיפול בברקית.

         

        יולי 2002
        אריה נמט, רונית נשר, יהושע אלמוג ואהוד אסיה
        עמ'

        אריה נמט, רונית נשר, יהושע אלמוג ואהוד אסיה

         

        מובאת בזאת פרשת חולה בברקית (glaucoma) סגורת-זווית חדה ובו-זמנית בשתי העיניים, באישה בת 64. הבקית משנית לטיפול תרופתי בדרך פומית בטופירמאט (topiramate). החולה הופיעה עם תלונות של כאבי-ראש, טישטוש ראייה ותחושת נימלול (paresthesia) היקפית, ואובחנה כלוקה בברקית סגורת-זווית דו-עינית. הוחל טיפול מקומי בטיפות, טיפול מערכתי וטיפול לייזר לקשתית, תוך איזון הלחץ התוך-עיני. אולם בבדיקת על-שמע למיקטע הקדמי של העין הודגמו לשכות שנותרו רדודות מאוד, מלוות בהפרדות עטרה-דמית (cilio-chorodial) היקפיות. לנוכח ההנחה, כי מנגנון ההתהוות של ברקית סגורת-זווית דו-צדדית בפרשת חולה זו שונה ממנגנון חסימת האישון, ומקורו למעשה בגורם חיצוני, הופסק הטיפול בטופירמאט, והוחל בטיפול במרחיבי אישון וסטרואידים. עם הפסקת התרופה, חל בהדרגה שיפור בחדות הראייה, הלשכות הקדמיות העמיקו ובצקת הדמית נספגה. המנגנון המשוער בפרשת חולה זו להתף סגירת זווית חדה דו-צדדית בו זמנית, משני לגורם תרופתי, הוא דליפת נוזלים בתת-דמית, בצקת, היפרדות הדמית ודחיקת הקשתית לפני, הגורמת לרידוד הלישכה ולחסימת מערכת הניקוז בזווית העין.

        אפריל 2000
        בן-ציון סילברסטון, יצחק אייזנמן, כרמית לנדוי ועקב רוזנמן
        עמ'

        Non-Penetrating Deep Sclerectomy without Collagen Implantfor Glaucoma

         

        Ben Zion Silverstone, Isaac Aizenman, Carmit Landau, Yaacov Rozenman

         

        Ophthalmology Dept., Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem

         

        Deep sclerectomy (DS) can be used in glaucoma with increased intraocular pressure when medical treatment fails. It involves removing part of the ocular drainage apparatus. Resistance to intraocular fluid drainage is decreased, improving drainage and decreasing intraocular pressure. By avoiding anterior chamber penetration, DS diminishes frequency of the complications of filtering surgery.

        24 eyes of 23 patients underwent DS for primary or secondary open angle glaucoma with elevated intraocular pressure not controlled medically. It included preparation of a 4.0 x 4.0 mm limbal-based external scleral flap, dissecting and removing most of an internal scleral flap (leaving it 1 mm smaller than the external flap), unroofing Schlemm's canal and removing fine endothelial tissue lining its inner walls. The external scleral flap was then repositioned and sutured. Collagen implants were not used. In some cases DS was combined with extracapsular cataract extraction and intra-ocular lens implantation.

        Mean intraocular pressure decreased from 24.8‏3.9 mmHg initially to 12.8‏4.4 mmHg 6 months after operation (p<0.0001). There was no difference in postoperative intra-ocular pressure between DS as a single procedure or as part of a combined operation. Comations were mild and of short duration.

        If long-term follow-up shows that lowered intraocular pressures are maintained, DS should be a surgical option in earlier stages of glaucoma.

        פברואר 2000
        שמעון קורץ, מרדכי גולדנפלד ושלמה מלמד
        עמ'

        Early Detection of Glaucoma by a Mobile Unit

         

        S. Kurtz, M. Goldenfeld, S. Melamed

         

        Sam Rothberg Glaucoma Center, Goldschleger Eye Institute, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        Glaucoma, the third leading cause of blindness in the western world, is characterized by painless, gradual loss of visual fields which may lead to severe visual impairment or even blindness. In 4 years of operation of a mobile glaucoma unit for screening and early diagnosis of glaucoma, 10,037 subjects aged 18-95 years were screened (4504 women, 45%); 55% were under 50 years (Graph 1).

        Ocular hypertension was diagnosed in 8.0%; primary open angle glaucoma (POAG) in 0.8%, with 2/3 already under treatment, the rest newly diagnosed. Pseudo-exfoliative glaucoma was diagnosed in 0.2%; only 2 cases had closed angle glaucoma; 91% of those screened were normal (Fig. 4; age stratification, Graph 3).

        POAG increased with age, from 0.2% in those under 40 years to 10% in those over 80; POAG was more common in men, but OHT was similar in both sexes (6.0% vs. 5.3%). There was no correlation between incidence of POAG and place of work except in the Sorek Nuclear Center (1.9% vs. 0.8%, p=0.11). Other conditions significantly more frequent in POAG than normals were diabetes mellitus (x 2.5), systemic hypertension (x 4), myopia (x 2) and history of intraocular surgery (x 6).

        נובמבר 1998
        ארנה גייר
        עמ'

        Nonpenetrating Deep Sclerectomy

         

        Orna Geyer

         

        Ophthalmology Dept., Tel Aviv-Sourasky Medical Center

         

        This is the first report from Israel of nonpenetrating deep sclerectomy (DS), a new operation for the surgical management of glaucoma. It facilitates ocular fluid drainage without entering the eye. It involves performance of a conjunctival flap and creation of a 565 mm superficial scleral flap. A deeper scleral flap is dissected off the scleral bed together with the roof of the canal and corneal stroma, leaving behind the wall of the canal and membrane. Aqueous will flood the dissected area. A collagen device is then sutured to the scleral bed, the superficial scleral flap sutured into position and the conjunctiva closed. With this procedure, the surgeon can avoid the common complications of conventional glaucoma surgery.

         

        We report a 6-month follow-up of 15 patients after DS. Mean preoperative intraocular pressure was 26.7+2.5 mm Hg, which decreased to 15.5+4.7. After 6 months there was no change in visual acuity after surgery. DS is associated with good middle-term intraocular pressure control and a low rate of postoperative complications. It is therefore a good alternative to standard glaucoma surgery.

        מרץ 1998
        דני געתון, עדיאל ברק, שלמה שגב, יובל יסעור וגיורא טרייסטר
        עמ'

        Prevalence of Pigmentary Dispersion Syndrome in Israel

         

        D. Gaton, A. Barak, S. Segev, Y. Yassur, G. Treister

         

        Ophthalmology Dept., Beilinson Medical Center, Petah Tikva and Ophthalmology Dept. and Institute for Medical Screening and Assessment, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        Pigmentary dispersion syndrome is a precursor of pigmentary glaucoma whose prevalence in the urban population of USA was found to be 2.45%. We evaluated its prevalence during ocular screening examinations among normal Israelis. We screened for excessive pigmentation on the corneal endothelium with the slit-lamp and determined in each patient best corrected visual acuity, intra-ocular pressure (after mydriasis), condition of the anterior segment, cup-disk ratio, posterior segment abnormalities and questioned about history of any ocular disease and family history of glaucoma. 374 patients (mean age 49±11) were examined on 10 consecutive days. In 5.9% excessive corneal endothelial pigmentation was found. Intra-ocular pressure (after mydriasis) averaged 15.52±1.93 mm Hg as compared to 14.73±2.04 among the rest of our study population, (p=0.01). The prevalence of suspected pigmentary dispersion syndrome among young adults in Israelis is high.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303