• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ינואר 2026

        הגר ברמי, אסנת ולפיש, שפרה שורץ
        עמ' 8-13

        הקדמה: בעשורים האחרונים אנו עדים למהפך מגדרי במקצוע הרפואה. נשים הופכות לרוב בכוח העבודה הרפואי. המהפך המגדרי בא לידי ביטוי בבחירת תחום ההתמחות על ידי רופאות ובאופן בולט בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, שהפך להתמחות עם רוב נשי.

        מטרות: עד כה  לא נעשה מחקר הבוחן את הגורמים המשפיעים על בחירת נשים בתחום התמחות זה בישראל ומידת השפעתה הצפויה על העבודה בתחום זה.

        שיטות מחקר: מחקר איכותני מבוסס ראיונות עומק לא מובנים (Depth interview). רואיינו 64 סטודנטים לרפואה שנבחרו אקראית מהפקולטה לרפואה  באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומבית הספר לרפואה של הטכניון. בנוסף רואיינו 24 רופאים בכירים ורופאים בכירים ומתמחים בחטיבה הגינקולוגית שבמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה ובמרכז הרפואי אוניברסיטאי רמב"ם. בוצע ניתוח תמטי ראשוני לראיונות, מיפוי, ולאחר מכן בוצע ניתוח ממוקד וניתוח פרשני.

        תוצאות: ההתמחות בגינקולוגיה היא פופולרית ומבוקשת במיוחד בקרב סטודנטיות לרפואה (41.4%). השיקול המרכזי הדומיננטי בבחירת ההתמחות הוא העניין מקצועי (97%) והוא גובר על החשש מתנאי ההתמחות ותנאי העבודה הקשיחים העשויים להקשות על חיי זוגיות ומשפחה בתקופה זו (42%, 37% בהתאמה). לקלרקשיפ (התנסות) בלימודים יש השפעה מכרעת על בחירת ההתמחות (86% מהסטודנטים ציינו אותו). בקרב רופאים בכירים קיים מחד גיסא חשש כי הפיכת ההתמחות בגינקולוגיה לתחום נשי תוביל לירידה ביוקרה ובשכר, ומאידך גיסא חשש זה הוא גורם משני בקרב סטודנטים לרפואה הבוחרים להתמחות בתחום זה (62% ציינו זאת כגורם שישפיע מהותית על התחום בעתיד עם הפיכתו לתחום בעל רוב נשי).

        לסיכום: תחום ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות יהפוך בתוך עשור לתחום בו יהיה רוב רופאות מובהק. המהפכה  המגדרית צפויה להוביל בעתיד לשינוי בדפוסי ותנאי העבודה במערכות הבריאות בישראל ובעולם המערבי המתמודד עם תהליך דומה.

        דצמבר 2018

        יוחנן בן בסט
        עמ' 779-782

        במאמר זה מובאים שלושה אתגרים שלדעתי ימקדו את עניינם של מחנכים רפואיים בעתיד. אתגרים אלה הם שיטות המיון של המועמדים לפקולטות לרפואה (האם ניתן לזהות כישורים "לא אקדמיים" כגון חמלה ואוריינטציה חברתית?), סביבת הלמידה הקלינית (האם ההכשרה "ליד מיטת החולה" היא מיטבית גם היום?) ומשך ההכשרה הרפואית (האם היא ניתנת לקיצור?).

        אני מנסה לנמק את השערותיי כי במשך העשורים הבאים, ההערכה של כישורים "לא אקדמיים" במיון מועמדים לפקולטות לרפואה תהיה נתונה לבחינה ביקורתית חוזרת, ואולי גם תבוטל; כי המגבלות של סביבת הלמידה בבתי חולים יובילו להעברת ההכשרה הקלינית למרפאות בקהילה; וכי ייעשה מאמץ לקצר את משך ההכשרה הרפואית על ידי פיצול תכנית הלימודים למסלולי קריירה נפרדים, כגון רפואה ראשונית בקהילה, מחקר ביו-רפואי ואבחון באמצעות בדיקות עזר, רפואה קלינית שניונית ושלישונית, ואפידמיולוגיה ובריאות הציבור.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.