• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מאי 2024

        נועה כהן סיני, רואן חרעובה, יעקב רבינוביץ, אנאס אגבריה, יוליה שיינפלד, ענבל מן פלס, ניצה גולדנברג-כהן
        עמ' 291-294

        הקדמה: מחלת הקורונה (COVID-19) פוגעת בעיקר במערכת הנשימה, אך יחד עם זאת מצטברות עדויות לכך שמחלה זו גורמת גם להפרעות קרישה, המופיעות בצעירים בריאים ללא גורמי סיכון אחרים. מבחינת העין, יש עדויות לאובדן ראייה במקרים של חסימת העורק התרדמני וחסימות עורקיות וורידיות ברשתית. לעיתים הדיווחים על הסתמנות בעין מקדימים את זיהוי המחלה, ולעיתים מופיעים כסיבוך מאוחר.

        מפרשות החולים: בפרשת חולה ראשון במאמרנו, גבר בן 43 שנים, ללא מחלות רקע ידועות, פנה למיון מספר שעות לאחר שהתעורר מכאב ראש חד, מלווה בטשטוש ראייה בעין ימין. המטופל דיווח על מחלת חום כשבועיים טרם לכן, בהיעדר תבחין PCR בזמן מחלת החום הועלה חשד קליני להדבקה במחלת COVID-19. בבדיקה ראשונית במיון עיניים חדות הראייה הייתה שמורה, ונמצאה פגיעה עדינה בתפקודי העצב. בבדיקות נמצאה דלקת גתות האף (סינוסיטיס), *-והמטופל טופל בהתבסס על אבחנת עבודה של נויריטיס אופטית  קלה על רקע סינוסיטיס ספנואידית. בבדיקתו החוזרת מספר שעות לאחר מכן נתגלה עיוורון מוחלט לאור בעין זו.  בבדיקת דימות מגנטית דחופה הודגמה בתירה (דיסקציה) של העורק התרדמני הפנימי הימני (Internal carotid).

        בפרשת החולה השני במאמר, גבר בן 43 שנים הסתמן עם פזילה, שיתוק פלג גוף משמאל וקשיים בדיבור. המטופל עבר טומוגרפיה מחשבית (CT) של המוח אשר הדגימה אוטם נרחב בפיזור עורק המוח מימין, ובטומוגרפיה מחשבית אנגיוגרפית (Computed Tomography Angiography — CTA) הודגם חישוף של העורק התרדמני הפנימי הימני. בבדיקת החולה התגלה כחולה קורונה פעיל. המטופל קיבל טיפול ראשוני ב-TPA, ובהמשך חסימת העורק עברה רזולוציה ללא צורך בהפניה לניתוח.

        דיון וסיכום: בסקירה זו אנו מדווחים על הסתמנות פתאומית בעין, שהקדימה חסימה של העורק התרדמני על רקע בתירה (דיסקציה), ובמקרה השני גרמה לאוטם נרחב במוח על רקע חסימת כלי דם גדולים במוח. נדמה כי האירועים נגרמו עקב הידבקות במחלת הקורונה. מאחר שהפתוגנזה והמנגנונים מאחורי סיבוכי מחלת הקורונה אינם ברורים דיים, הוצעו מספר מנגנונים, כולל נזק לתאי האנדותל ושיבוש בתפקודם. הדעה הרווחת היא שהנגיף מחולל מצב מעודד קרישת דם (פרוקואגולנטי) על ידי חדירתו לתאי האנדותל  ופגיעה בתפקודם. יש לשים לב להסתמנויות לא שכיחות בצעירים, לשלול מיד בעיית קרישיות, ולהעלות חשד לאבחנות המסכנות את הראייה וחשוב מכך מסכנות חיים, גם במקרים שבהם אין גורמי סיכון ידועים.

        אשחר רביב סספורטס, טליה רוטשטיין, גיא קליינמן, חגי אביזמר
        עמ' 295-297

        הקדמה: שימוש במנורת Ultra violet C (UVC) הוכח כיעיל בחיטוי אוויר, מים ומשטחים ללא חרירים ונמצא יעיל כנגד SARS-Corona. עקב ההנחה כי אותו אורך גל יעיל גם כנגדSARS-CoV-2 , הנגיף המחולל של COVID-19, נעשה בו שימוש גם במגפה הנוכחית. במאמר זה מוצגת סדרה של ארבעה מטופלים שהסתמנו עם פוטוקרטיטיס דו-צדדי כתוצאה משימוש ללא אמצעי הגנה במנורות UVC לצורך חיטוי אוויר החדר.

        מטרות: העלאת המודעות לשימוש בטוח במנורות UVC.

        שיטות מחקר: מדווח על ארבע פרשות חולים שאובחנו עם פוטוקרטיטיס דו-צדדי לאחר שימוש במנורות UVC לצורך חיטוי אוויר החדר, במהלך החודשים מאי-דצמבר 2020 – תקופת הגל הראשון של התפרצות פנדמית הקורונה.

        תוצאות: ארבעה מטופלים אשר התקינו מנורות UVC לצורך חיטוי אוויר החדר במהלך מגפת הקורונה, לא השתמשו במשקפי מגן ואובחנו עם פוטוקרטיטיס דו-צדדי.

        מסקנות: חשיפה למנורות באורך גל UVC, גם למשך חשיפה קצר עשויה לגרום לפגיעה בקרנית ויש לנקוט באמצעי זהירות והגנה בעת שימוש בהן.

        דיון וסיכום: חשיפה חדה (אקוטית) לקרני UVC עשויה לגרום ל"כוויה" בקרנית, הידועה כ"פוטוקרטיטיס". סימני פוטוקרטיטיס מופיעים לרוב מספר שעות לאחר החשיפה גם לאחר זמן חשיפה קצרה. יש להשתמש במשנה זהירות במנורות אלו וכן לפעול למען חינוך האוכלוסיה לשימוש נכון במשקפי מגן בכל חשיפה למנורות UVC.

        דצמבר 2023

        הדר מילוא רז, מרים בן-חמו, נגה מינסקי, גליה זכאי, גבריאלה סגל-ליברמן
        עמ' 666-671

        רקע: מחקרים קודמים הדגימו עלייה בשכיחות השמנה ודירוג סוציו-אקונומי נמוך בקרב חולי קורונה מאומתים, וזאת על רקע הקשר הידוע בין השמנה וסטטוס סוציו-אקונומי נמוך.

        מטרת המחקר: לנסות ולהבין טוב יותר את הקשר החשוב בין משקל הגוף, דירוג סוציו-אקונומי והסיכון להדבק בנגיף הקורונה.

        שיטות המחקר: ביצענו מחקר חתך רוחבי שבדק את הסיכון  לבדיקת PCR  חיובית ל-SARS-Cov-2 במטופלים שפנו לאגף לרפואה דחופה במרכז הרפואי שיבא, במהלך הגל הראשון של הפנדמיה.

        תוצאות: מצאנו כי בהשוואה למשקל תקין, עלייה ב- BMI קשורה בעלייה בסיכון לתוצאות חיוביות ללא תלות בגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או צפיפות אוכלוסין.  (BMI 25-29.9 kg/m2: OR = 1.42, 95% CI 1.07 - 1.90; BMI 30-34.9 kg/m2: OR = 1.50, 95% CI 1.06 – 2.11; BMI ≥ 35 kg/m2: OR = 1.61, 95% CI 1.02 – 2.46).

        בנוסף, מין זכר, מצב סוציו-אקונומי נמוך וצפיפות אוכלוסין קשורים גם הם בסיכון מוגבר לתוצאת בדיקה חיובית כגורמים בלתי תלויים במשקל הגוף.

        מסקנות: הבנת גורמי הסיכון להדבקות והאופן בו הם קשורים זה בזה יכול להוות בסיס ליצירת אסטרטגיה להגנה על אוכלוסיות בסיכון מפני הדבקות במחלות נגיפיות עונתיות או התפרצות פנדמית.

        מאי 2023

        אביעד גרביץ, ולדימיר טנק, ודים מז'יבובסקי, מיכאל גורביץ', סיגל אייזנר, רות רחמימוב, אביתר נשר
        עמ' 310-314

        הקדמה: מגפת נגיף הקורונה שפרצה בחודש דצמבר 2019, הובילה למשבר חברתי, כלכלי ובריאותי אשר השפיע על מיליוני אנשים וגרם למותם של מאות אלפים ברחבי העולם. המגפה, על נטל העבודה והעומס על כוח האדם בבתי החולים הכרוך שבה השפיעה באופן ניכר על תחום השתלות האיברים.

        חששות בנוגע לחשיפה לנגיף ולמחלת הריאות הקשה הקשורה בו השפיעו באופן מהותי על תהליך תרומת והנצלת האיברים להשתלה, ניהול מועמדים להשתלה ותורמים פוטנציאליים ומעל הכול, על אוכלוסיית מושתלי הכליה מדוכאי החיסון. כל הנושאים הללו דרשו הטמעה של נהלים חדשים ושינוי  פרוטוקולי טיפול יחד עם התאמה רציפה של אלו למצב המשתנה במהירות.

        שיטות ומטרות: זהו ניתוח רטרוספקטיבי המתאר את ניסיון השתלות הכליה במרכז ההשתלות בבילינסון בתקופת מגפת הקורונה. מידע בנוגע לדרגת הסיכון החיסוני, טיפול ההשראה לדיכוי מערכת החיסון והתפתחות של מחלת הקורונה לאחר ההשתלה נאספו מתיקי המטופלים. עוד תיארנו את האמצעים וההגבלות שננקטו ברמה הלאומית והמוסדית בשלביה השונים של המגפה.

        תוצאות: 185 מטופלים עברו השתלת כליה בין התאריכים 1 במרץ 2020 ל-28 בפברואר 2021. מתוך 124 המטופלים שעברו השתלת כליה מתורם חי ו-61 המטופלים שעברו השתלה מנפטר, 4 (3.2%) ו-7 (11.5%) מטופלים בהתאמה לקו במחלת הקורונה לאחר ההשתלה כאשר 2 (1.6%) ו-4 (6.5%) מהם בהתאמה נפטרו כתוצאה ממחלת הריאות הקשה.

        מסקנות: מגפת הקורונה הציבה אתגר חסר תקדים בפני ענף השתלות האיברים. אמצעי הזהירות והמניעה אשר ננקטו במרכז ההשתלות בבילינסון אפשרו לנו לשמור על נפח השתלות יציב, תוך שמירה על רמת תחלואה ותמותה נמוכה באופן יחסי.

        דצמבר 2022

        יפית סגמן, אדריאן דואק, יאיר גולדהכט, מרינה מקלובסקי, מיכל צ'יפוק, מרב לייבה
        עמ' 732-735

        נגיף הקורונה (ה-SARS-CoV-2) (COVID-19) התגלה לראשונה בווהאן, סין בנובמבר 2019, וגרם לפנדמיה כלל עולמית ולאוכלוסייה הולכת וגדלה של מחלימים. על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, תסמונת בתר-קורונה (Post-COVID-19 syndrome) מתפתחת בזמן המחלה או אחריה, נמשכת יותר מחודשיים ואינה מוסברת באבחנה אחרת. תסמיני תסמונת בתר-קורונה שכיחים כוללים עייפות כרונית, קוצר נשימה וירידה בסבילות למאמצים. יחד עם זאת, הדיווחים על הפרעות המטולוגיות ממושכות הם מועטים. בפרשת החולה במאמרנו, אנו מציגים טופל בן 58 שנים, ללא תחלואת רקע, שפיתח אנמיה עמוקה וממושכת בעקבות מחלת קורונה מתונה.  

        יולי 2022

        ולדימיר פולטייב, דנטה אנטונלי, אהוד רוזנר, יואב תורג'מן
        עמ' 416-418

        אישה בת 30 שנים לקתה במחלת הקורונה ותסמיניה חלפו לאחר ארבעה ימים. שבוע לאחר מכן החלה להתלונן על כאבים בבית החזה והופנתה לחדר מיון. בתחילה אובחנה עם דלקת שריר הלב ((myocarditis, אך לאחר זמן קצר אובחן אוטם חד בשריר הלב עם עליית קטע ST בדופן הקדמי יחד עם ממצאים תומכים במעבדה, ובוצע צנתור כלילי.

        בחולה הושתלו בהצלחה שני תומכנים בעורק הקדמי היורד במסגרת הרחבה מלעורית דחופה. באקוקרדיוגרפיה נצפתה היפוקינזיה בקיר קדמי ומקטע פליטה של 35%. במסגרת מעקב של הלב שישה חודשים לאחר אשפוזה, חשה בטוב ומקטע פליטה שמאלי עלה ל-45%.

        פרשת החולה במאמרנו מצביעה על כך, שקורונה עשויה להיות גורם לאי ספיקה חדה של שריר הלב עם עליית קטע ST גם באנשים צעירים ללא נוכחות ברורה של גורמי סיכון למחלת לב.

        מריה אוליאנסקי, עומרי לובובסקי, רוסלן סוקולוב, פיליפ רוזינסקי
        עמ' 426-430

        הקדמה: בתחילתה של שנת 2020 הוכרז נגיף הקורונה כמגיפה עולמית. אוכלוסיית הקשישים נמצאת בקבוצת הסיכון לתמותה ותחלואה גבוה הן לנגיף הקורונה והן לשברי צוואר ירך הנגרמים מאוסטאופורוזיס. מדיניות הסגרים והריחוק החברתי נועדה להפחית את רמת התחלואה בישראל, והשפעת מדיניות זו אינה ידוע על האפידמיולוגיה של שברי צוואר הירך.

        מטרות: הערכת מדיניות הסגרים על אפידמיולוגיה של שברי צוואר הירך המקורבת בבית חולים שלישוני בדרום הארץ.

        שיטות מחקר: מטופלים עם שברי צוואר הירך אשר התקבלו למוסדנו בין ינואר 2019 לדצמבר 2020 נאספו רטרוספקטיבית. המטופלים סווגו על פי שבועות, בוצעה השוואה בין תקופות הסגרים בשנת 2020 לתאריכים התואמים בשנת 2019, ונערך מעקב אחר מגמת המקרים לאורך שנת 2020.

        תוצאות: 477 מטופלים נכללו במחקר, 259 נמצאו בשנת 2019 ו-218 בשנת 2020. לא נמצאו הבדלים מובהקים בגיל, מין ומקום מגורים ראשי של המטופלים. נמצאה ירידה של 20.45% בהיקף שברי צוואר הירך בשבוע במהלך תקופת הקורונה בהשוואה לתאריכים מותאמים בשנת 2019 (3.89 ± 2.13 לעומת 4.89 ± 2.00, p=0.02), וכן ירידה של 15.95% במהלך כל שנת 2020 (4.11± 2.33 לעומת 4.89± 1.99, p= 0.07). הירידה המשמעותית ביותר נצפתה במהלך הסגר השני (4.60± 1.67 לעומת 2.40±1.82, p=0.04).

        מסקנות: נמצאה ירידה מובהקת בהיקף שברי צוואר הירך במהלך התפרצות נגיף הקורונה, בעיקר בתקופות הסגרים.

        דיון: נראה כי הסביבה הגאוגרפית שבה נמצאים הקשישים משפיעה על הסיכון לשבר. הימנעות מיציאה מחוץ לבית מפחיתה את הסיכוי לשברי צוואר הירך.  

        סיכום: ניתן לשער כי טראומה, אשר מובילה לשברי צוואר הירך בקרב האוכלוסייה המבוגרת מתרחשות בזמן הימצאותם של הקשישים מחוץ לביתם. 

        סמיר קאסם, ערן בן אריה
        עמ' 458-460
        הצוותים הרפואיים המטפלים בחולי קורונה בבתי החולים ברחבי הארץ מתמודדים עם שחיקה גופנית ונפשית ניכרת. במרכז רפואי כרמל שבחיפה נולדה יוזמה מקורית של שיתוף פעולה בין המחלקה הפנימית בבית החולים למערך לרפואה משולבת (אינטגרטיבית) במכון האונקולוגי שבמחוז, יוזמה אשר שמה לה למטרה לטפל באנשי הצוות במחלקות הקורונה ולשמר את חוסנם.

        הצוותים טופלו בשיטות שונות של הרפואה האינטגרטיבית אשר כללו דיקור סיני, טיפול במגע ותנועה, התערבות של גוף-ונפש ורפואה אנתרופוסופית. סך הכול 181 אנשי צוות השתתפו בהתערבות, 109 נשים ו-72 גברים. סך הכול 92 (52%) משתתפים דיווחו על התנסות קודמת עם רפואה משלימה. חציון הגילאים עמד על 34.5 שנים עם גיוון חברתי ותרבותי עשיר עם רקע מגוון של שפות אם שכלל 83 (48%) דוברי ערבית, 51 (29%) דוברי עברית ו-40 (23%) דוברי רוסית. המצוקות שביטאו אנשי הצוות לפני הטיפול כללו כאב, עייפות, מתח חרדה ונדודי שינה. לאחר ההתערבות דיווחו המשתתפים על תחושת שחרור והכלה, הקלה בכאב והתרעננות.

        זהו סיפורה של שותפות בתחום הקליני ובתחום המחקר, שבבסיסה מחויבות לבריאותם הגופנית, הרגשית והרוחנית של אנשי הצוות. זה סיפורו של מפגש בין הרפואה הקונבנציונלית המיוצגת על ידי, כמנהל המחלקה הפנימית (המחבר הראשון, ס' ק'), לרפואה האינטגרטיבית המיוצגת על ידי מנהל השירות האינטגרטיבי אונקולוגי (המחבר השני, ע' ב'-א'). כל אחד מאיתנו מביא את זווית הראייה שלו למצב הייחודי שנוצר ומבטא את הגיגי ליבו, ושניהם עושים זאת יחד.

        מרץ 2022

        ארנה טל, דוד קרייזלר
        עמ' 139-144

        הקדמה: המיקוד בחינוך הרפואי המסורתי לסטודנטים לרפואה הוא מקצוענות (ידע, מיומנות, התנהגויות וערכים) לצד חמלה. בשנים האחרונות מתעצמת חשיבות תפיסת איכות, הגברת בטיחות ומניעת טעויות בטיפול. הרציונל בהוראת סטודנטים הוא כי הקניית מושגים, כלים ותובנות של איכות כמכלול, לא רק תקדם בטיחות אלא גם תגביר את יעילות הטיפול, שביעות רצון המטופלים, ומחויבות הצוות.

        האתגרים בחינוך לשמירת בטיחות המטופל והמטפל עצמו העמיקו בעת מגפת הקורונה, בשל מגבלות הריחוק החברתי וההתמגנות הכבדה של סטודנטים. הקשיים ליישום הוראה מיטבית התבטאו: (1) בהפחתת למידה ליד מיטת החולה; (2) בצמצום סימולציות ודיוני עמיתים בקלרקשיפ; (3) בשימת דגש בהוראה על ניהול סיכונים ומניעת זיהומים במקביל לדגשים קליניים (אנמנזה ובדיקה גופנית).

        מטרה: בחינת עמדות כלפי חינוך לבטיחות כחלק מלימודי רפואה בקרב סטודנטים ומלמדיהם.

        שיטה: סקר בקרב סטודנטים בשנים פרה-קליניות, מנהלי מחלקות וטיוטורים, ודיון בקבוצת מיקוד של מנהלים.

        תוצאות: סטודנטים לרפואה דרגו את למידת עקרונות הבטיחות בטיפול הרפואי בחשיבות מרבית, במקביל לידע אקדמי, מיומנות קלינית וחמלה. מנהלי מחלקות ורופאים מלמדים דרגו חמלה ובטיחות בחשיבות מרבית, יותר מסקרנות מחקרית, ערכים, חוסן, שיתוף המשפחה ומיומנות קלינית, והרבה יותר ממיומנויות טכניות והתחשבות בהעדפות המטופל. בגל המגיפה הראשון דורג החינוך לבטיחות גבוה יותר בקבוצת המיקוד של מנהלים רפואיים בהשוואה לרופאים המלמדים, במקביל לחוסן, חמלה מיומנות וידע. אולם דירוג החשיבות של בטיחות הטיפול בקרב מנהלי המחלקות עלה בגל השני. החשש להדביק משפחה דורג גבוה יותר מהחשש העצמי לחלות/למות.

        מסקנות: חשיפת עמדותיהם של סטודנטים לרפואה, הרופאים המלמדים ומנהלים עשויה לסייע בזיהוי הזדמנויות וחסמים לתכנית חינוך מקצועי מיטבי ומותאם לצו השעה.

        פברואר 2022

        ענבל גרינהאוס, עמית איתי, מירי סקלייר לוי, יעקב לורנס, תמר קצמן, עינב נילי גל-ים
        עמ' 73-76
        מגפת הקורונה מציבה אתגר לכלל מערכת הבריאות ובפרט לחולים אונקולוגיים. הקושי בקבלת טיפול רפואי המשכי משלב האבחנה ועד לטיפול בא לידי ביטוי בפרשה החולה הנוכחית. בפרשת חולה זו מתוארת מטופלת אשר אובחנה במקביל עם קורונה ועם סרטן שד מתקדם. המטופלת נזקקה לטיפול דחוף בשאת (tumor) בשל העיכוב באבחנה שנבע מחרדה לחשיפה בזמן המגיפה. נדון במאמר זה בתחלואה מקורונה בחולי סרטן בכלל וסרטן שד בפרט, במורכבות הטיפול בחולים אלו ובהשפעות של המגיפה על עיכוב באבחנת סרטן
        איילת שי
        עמ' 101-103
        במאמרם המתפרסם בגיליון הנוכחי של 'הרפואה', מדווחים גרינהאוס וחב' על פרשת חולה שאובחנה עם שיתוק בגפיים התחתונים משני ללחץ על חוט השדרה, תוך כדי זיהום חד בנגיף קורונה (Covid-10). באשפוז אובחן לראשונה סרטן שד בשלב IV, עם גרורות בעמוד השדרה אשר גרמו לסיבוך הנוירולוגי, שחייב אבחון וטיפול דחוף. המטופלת סבלה מכאבי גב במשך כשלושה חודשים לפני שאובחנה, וכחודש לפני האשפוז חלה החמרה במצבה, עם הופעת פצע שאתי בשד. ההחמרה במצבה התרחשה עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל במרץ 2020, ובמהלך חודש זה טופלה החולה במסגרת טלה-רפואה בקהילה. למרות שלא יצאה מביתה, בתקופה זו גם נדבקה בקורונה. המטופלת אובחנה במהירות וקיבלה טיפול בקרינה דחופה תוך כדי אשפוז בבידוד וטיפול בתסמיני הקורונה. הודות לטיפול המהיר, חל שיפור במצבה הנוירולוגי והמטופלת חזרה להתהלך בכוחות עצמה

        ינואר 2022

        גיל בר-סלע, וילמוש מרמרשטיין
        עמ' 6-8

        בשנתיים האחרונות הרפואה בארץ ובעולם מתמקדת באבחון, במניעה ובטיפול של המגפה העולמית בנגיף קורונה (CORONA-19). הנחת העבודה של כל ארגוני הבריאות הנה שמגיפה זו תחלוף בשנים הקרובות או תישאר איתנו ברמת תחלואה נמוכה בדומה למרבית המחלות הזיהומיות. למרות שינוי המיקוד של מערכת הרפואה בארץ, מחלת הסרטן עדיין מהווה את סיבת המוות הראשונה מבין המחלות השונות. יחד עם זאת, שיעור המחלימים ממחלות הסרטן נמצא גם הוא בעלייה מתמדת. חלק מהישג זה מבוסס על כניסת טכנולוגיות ותרופות חדשות לטיפול במחלות השונות.

        בגיליון הנוכחי נביא מספר דוגמאות מתוך העשייה והחדשנות בישראל, באמצעות מאמרי מחקר, פרשות חולים וסקירות של התפתחויות טכנולוגיות

        ברליז ויזנגרין, רונה אקס, עידו וולף
        עמ' 9-13

        הקדמה: פנדמיית הקורונה השפיעה על החולים אונקולוגים במגוון דרכים, החל מאיחור באבחנה ובטיפול וכלה בהשפעה ישירה על חומרת מחלת במקרה של הדבקה בנגיף. נכון להיום, נתונים בנוגע למאפייני ההדבקה והמחלה בנגיף בקרב חולים אונקולוגים בישראל טרם פורסמו. מטרת עבודה זאת היא לאפיין את מחלת הקורונה בקרב חולי סרטן שטופלו במרכז שלישוני.

        שיטות: חולים אונקולוגים שנמצאו חיוביים לקורונה בין מרץ לאוקטובר 2020 (בגלי התחלואה הראשון והשני), זוהו על ידי הצלבת נתוני המערך האונקולוגי עם מערך הבדיקות לקורונה בבית החולים ובקהילה. נתונים קליניים ודמוגרפיים נאספו מהרשומות הרפואיות.

        תוצאות: במהלך תקופת המחקר, 60 חולים אונקולוגיים, מתוך כ-12,000 המטופלים במערך, נמצאו חיוביים לקורונה. בנוסף, שלושה חולים אי תסמיניים זוהו במסגרת התוכנית לסקירת חולים טרם אשפוזם במחלקה האונקולוגית. מתוך כלל החולים שנמצאו חיוביים לנגיף, 29 (48%) הוגדרו כחולים קשים ו-10 (34%) נפטרו במהלך איסוף הנתונים. אלו שסבלו ממחלה קשה היו מבוגרים יותר (71 לעומת 59 p-0.001) ורבים מהם סבלו ממחלה גרורתית (47% לעומת 53% p-0.01). לא נמצא קשר בין חומרת המחלה לסוג הסרטן או לסוג הטיפול שקיבלו המטופלים. בקרב חולים שקיבלו טיפול אקטיבי, זמן הדחיה החציוני כתוצאה מההדבקה היה 17 יום.

        דיון: הנתונים שהוצגו מעידים על היארעות הדבקה נמוכה יחסית בקרב חולי הסרטן בישראל, ייתכן שכתוצאה מדבקות בכללי הריחוק החברתי. לא נמצא קשר בין מחלה חמורה בקורונה לבין סוג הטיפול ומכאן שאין מניעה מהמשך הטיפול בסרטן ומניעת דחייתו.

        טארק טאהא, עבד אגבאריה
        עמ' 39-41

        מגפת הקורונה (COVID-19) ממשיכה לאתגר את מערכות הבריאות בעולם עם התפרצותם של זנים חדשים. האתגר גדול אף יותר בתחומים שמטפלים בחולים כרוניים ומדוכאי-חיסון, כגון אונקולוגיה, עקב הטיפול המורכב והמתמשך והצורך במעקב צמוד. מחלה אונקולוגית פעילה, בדומה למחלות רקע אחרות, מהווה גורם סיכון לתמותה מהמגפה ומתחלואה קשה. למרות זאת, לא נמצא קשר בין עלייה בתחלואה או בתמותה לבין סוג שאת מסוימת או קבלת טיפול פעיל, מכל סוג, לרבות כימותרפיה. כל האמור ממקד את הצורך במניעה ראשונית והקפדה יתרה על ההנחיות בקרב חולים אונקולוגיים.

        נובמבר 2021

        נויה שילה, יעל חביב-ידיד, אלכסנדר קוגן, איתי פסח, אמיר שרון, ליאור נוה, רועי רפאל, נירה עבו, רוזה שוקי, רעות כסיף-לרנר, מאיר מועלם, חיים מעין, חיים ברקנשטט
        עמ' 710-716

        עם פרוץ מגפת הקורונה (COVID-19) בשלהי שנת 2019, החלה במרכז הרפואי שיבא ההיערכות לקראת ההתפשטות הצפויה של הנגיף לארץ. הוקם מערך אשפוז לחולים בדרגות החומרה השונות, ובו מחלקת טיפול נמרץ ייעודית לחולי הקורונה הקשים ביותר, שיזדקקו להנשמה פולשנית, חיבור למכונת לב-ריאה וטיפול רב-מערכתי.

        המחלקה נחנכה במרץ 2020, ביום בו חוברה חולת הקורונה הראשונה בשיבא ל-ECMO. המחלקה הופעלה על ידי צוותים רפואיים וסיעודיים ממחלקות טיפול נמרץ, פנימית והרדמה, וכן המערך הסוציאלי, וזאת במקביל להמשך פעילות בית החולים השגרתית.

        רבות דובר ונכתב על מגפת הקורונה, כאירוע מכונן בדורנו. הנגיף הלא מוכר מבחינת מנגנון המחלה אותה הוא מחולל ודרכי ההדבקה להתפשטותו, הכורח בבידוד סלקטיבי ובריחוק חברתי כדי להקטין את מקדם ההדבקה ולצמצם את ההתפשטות, אי הוודאות לגבי גורמי הסיכון, והעדר טיפול נוגד-נגיפים יעיל ומוכח. כצוותי רפואה, אתגר מרכזי נוסף היה הסיכון המוגבר של אנשי הצוות הרפואי מעצם עבודתם, כשחלקם בסיכון אישי גבוה עקב גילם ומצבם הרפואי הם. יתרה מכך, ההשלכות הכלכליות והחברתיות השפיעו על תפקוד שאר המערכת הרפואית, ויכולתה להמשיך לתת מענה לצרכי השגרה.

        במאמר זה נחלוק מניסיוננו, ונסקור באופן כללי את האתגר מולו ניצבנו ואת המסקנות שהפקנו במחלקת טיפול נמרץ קורונה במרכז הרפואי שיבא בחודשים מרץ-מאי 2020, בגל הקורונה הראשון. נדון על מבנה המחלקה, מספר החולים שאושפזו, מאפייניהם הרפואיים, ובהתאם הצוות שנדרש לטיפול בהם. כן נדון באתגרים ובסוגיות האתיות והמוסריות שהטיפול בחולי הקורונה הקשים העלה, ובמסקנות שהתגבשו מתוך העבודה בשטח, מתוך דיונים ולבטים משותפים. מסקנות אלה יכולות לשמש כבסיס לדיון בגלי מגפת קורונה נוספים או מגפות אחרות, בתקווה שלא נזדקק להם וייוותרו בגדר תיאור עבר

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303