• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2017
        מרק גלזרמן ואהוד גרוסמן. "הרפואה" – כרך 156 חוב' 6, יוני 2017. עמ' 365-368

         

        מרק גלזרמן1,2,3 , אהוד גרוסמן1,2,4

        1ועדת האתיקה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 4מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

        היעדים העיקריים בפרסום מדעי הם לחדש ולגלות מציאות חדשה ולחלוק עם עמיתים הישגים מדעיים, אך קיימות סיבות נוספות בעלות משקל כמו כמיהה לפרסום מדעי. מרחפת מעלינו, החוקרים, סכנת החרב של "פרסם או היעלם". הפרסום דרוש לקידום אקדמי ומקצועי, להעלאת היוקרה ולקבלת מימון למחקר. רוב הסוגיות שבהן דנה הוועדה לאתיקה של הפקולטה לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב עוסקות במחלוקות בין חוקרים אודות הקרדיט בפרסום. הסוגיות שבהן דנה ועדת האתיקה מסווגות למספר קטגוריות, ביניהן מתן מקום בין רשימת המחברים לאדם שלא השקיע די במחקר, על מנת שהכללת שמו תהיה מוצדקת. קטגוריה זו היא מתן מְחַבְּרוּת מטעמי כבוד, על מנת לקבל תמורה כלשהי, או כ"עסקה". הסוגיה הנוספת היא העלמת שמו של חוקר מרשימת המחברים כנגד רצונו. מושג שמוכר כ"מחבר צללים". איגודים של עורכים המליצו על מדדים ברורים למְחַבְּרוּת שמובאים במאמר ונדונים בו.

        ועדת האתיקה של הפקולטה לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב עוסקת בנושאים של אתיקה המופנים על ידי אנשי הסגל, אשר אינם קשורים ישירות להוראה או לנושאים שבהם מטפלת ועדת הלסינקי. רוב הסוגיות שבהן דנה הוועדה עוסקות במחלוקות בין חוקרים אודות הקרדיט בפרסום. במאמר זה, מובאות הבעיות שהועלו לוועדת האתיקה ודרכים אפשריות למניעתן.

        אסף שמר ויהודה שינפלד. עמ' 363-364

        אסף שמר1,2, יהודה שינפלד1,2

        1מרכז זבלודוביץ למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        העולם המדעי בכלל ומדעי הרפואה בפרט מתקדמים בצעדי ענק. קצב גידול הידע גדל והולך עם הזמן באופן מעריכי. בעוד שעד שנת 1900 הידע האנושי הוכפל כל מאה שנים, הרי שעם תום מלחמת העולם השנייה, הידע הוכפל כל 25 שנים, וכיום הידע מוכפל מידי שנה [1].

        אחת הדרכים המקובלות להבאת חידושי המחקר לכלל הקהילה הרפואית בעולם נעשית על ידי פרסומם בכתבי עת מדעיים ובעיתונות המקצועית. בנוסף, דרך זו סוללת  קריירה אקדמית והכרה עולמית עבור החוקרים בזירה המקומית והבינלאומית.

        הקידום האישי של החוקר תלוי בפרסומים מדעיים, לכן קיימת רגישות רבה לסוגיות הנוגעות בהתנהגות בלתי הולמת. בשנת 2000 קבע הממשל הפדראלי בארה"ב הגדרה אחידה להתנהגות זו המורכבת מזיוף (Fabrication), עיוות נתונים (Falsification) או גניבה ספרותית (Plagiarism), וחייב את כל סוכנויות המחקר ליישם הגדרה זו בתוך כשנה [2].

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303