• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2017

        רפאל ביאר
        עמ' 548-550
        הרפואה מבוססת על הטיפול האנושי והרפואי של הצוות המטפל, הרופאים/רופאות, האחים/אחיות והמקצועות הנלווים, והתקדמותה מבוססת על מחקר וטכנולוגיה. בגיליון זה מובאת סדרת מאמרים שנכתבו על ידי הרופאים בקמפוס רמב"ם, המשקפים את היקף המחקר המתרחש בבית החולים. ערכי הרמב"ם שעליו אנו אמונים מעמידים הן את החולה והן את אנשי המקצוע בתחום הבריאות במרכז העשייה. חלק מרכזי בערכים שלנו הוא שילוב של רפואה, טכנולוגיה ואנושיות. הודות למיקום הייחודי שלנו בסמיכות מיידית לפקולטה לרפואה רפפורט-הטכניון, למחויבות שלנו לשילוב בין מחקר ורפואה יש השפעה ייחודית. אנו משקיעים בפיתוח ובקידום של הרופאים-חוקרים ושל צוותי בית החולים השונים העוסקים במחקר. אנו מספקים טווח של מענקי מחקר לאורך הקריירה של החוקרים. 

        מענק ״עתידים״ מיועד לרופא הצעיר המעוניין להיחשף למחקר בסיסי או יישומי, תחת הנחייה של מדען בכיר. מענק "אופקים" מיועד לרופא הבכיר בצעדיו הראשונים המעוניין להקים פעילות מחקר. מענק "ניצוץ" מיועד לרופא-יזם שיש לו רעיון למוצר ורוצה לבנות אב-טיפוס, כצעד ראשון לקראת הקמת חברת טכנולוגיה רפואית. מענקי "מעוף" מיועדים למחקרים בתחום הסיעוד, וניתנים גם מענקים המיועדים למחקר ולסקרים בתחומי הרפואה הקלינית והמעבדתית, הסיעוד ותחומים אחרים. נוסף על כך קיימים מגוון של מקורות לאומיים ובינלאומיים למימון מחקר על בסיס תחרותי בכל התחומים, ואנו מעודדים את הצוותים שלנו לפנות למקורות אלו. שיתופי פעולה עם האוניברסיטאות השכנות שלנו, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, עם התעשייה סביבנו ועם מוסדות מחקר וחינוך אחרים, הם בעלי חשיבות עליונה להמשך הפיתוח של תרבות המחקר הבסיסי, היישומי והקליני בקמפוס שלנו. לאחרונה פירסמנו מאמר המתאר את הסיבות שהביאו לכך שישראל הפכה להיות מדינת הזנק רפואי בתחומים רבים, ואחת הסיבות המובילות לכל היא השילוב בין הרפואה הקלינית, המחקר והתעשייה [1]. בגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מתפרסמים מאמרים שנכתבו על ידי רופאים מרמב"ם במגוון מייצג של תחומים.

         
        ירון בר-לביא, חיתאם חוסיין, עמי מאיו, דניאל קינג, ציפי קרא עוז, מיכל פאול
        עמ' 559-563
        הקדמה: המידע לגבי מאפיינים ותוצאות טיפול של חולי שפעת מאושפזים בטיפול נמרץ בישראל, מוגבל. 

        מטרות: במחקר קוהורט היסטורי, נבחנו מגמות לאורך זמן בקרב חולים שאושפזו בטיפול נמרץ של בית החולים רמב"ם עקב שפעת בין השנים 2014-2009. 

        שיטות: החולים אותרו על פי רישומי המעבדה, ונתונים נאספו מתוך גיליון החולה האלקטרוני של טיפול נמרץ. 

        תוצאות: נכללו 64 חולים עם שפעת מאובחנת במעבדה. גיל החולים החציוני היה 54 שנים (טווח 83-17 שנים) ומשך המחלה לפני התקבלותם לטיפול נמרץ היה חמישה ימים (14-1 ימים). מדד APACHE-II החציוני בהתקבלות לטיפול נמרץ היה 31.5 ו-63.5% היו בהלם המודינמי שחייב תמיכת וזופרסורים. כל החולים הונשמו, הנשמה עם Nitric Oxide נדרשה בשליש מהחולים, 14.3% נזקקו להנשמה בשיטת Intra Pulmonary Percussive Ventilation (IPV) וסטרואידים ניתנו ל-57.1%. שיעור התמותה בטיפול נמרץ היה 24/64 (37.5%) וכל שאר החולים שרדו ושוחררו מבית חולים. גורמים קשורים משמעותית לתמותה היו גיל מבוגר, משך מחלה ממושך יותר לפני התקבלותם לטיפול נמרץ ומספר מדדי חומרת מחלה בהתקבלותם לטיפול נמרץ, כולל מדד APACHE-II, הלם אלחי (Septic shock) וערכי קריאטינין גבוהים. שיעור התמותה בעונה האחרונה היה נמוך מזה שנצפה בשנים קודמות, למרות חומרת מחלה גבוהה יותר. 

        מסקנות: הופעתו של זן שפעת חדש מלווה בתחלואה, בסיבוכים ובשיעורי תמותה גבוהים, מאחר ששיעור גבוה מהאוכלוסייה אינו מחוסן. לא נערכו מחקרים אקראיים מבוקרים שנבדקה בהם היעילות של תרופות נוגדות נגיפים וטיפולים אחרים בשפעת קשה עם סיבוכים. 

        דיון וסיכום: הטיפול בחולי שפעת עם סיבוכים חמורים מורכב, ומחייב שיטות מתקדמות להנשמה ותמיכה המודינמית. תחת טיפול תומך אינטנסיבי, מרבית החולים עם סיבוכי שפעת שורדים. נדרשים מחקרים רב מרכזיים מבוקרים כדי לבדוק יעילות תרופות וטיפולים שונים בשפעת קשה עם סיבוכים.

         
        רוני ביטרמן, איילת רז-פסטר, זאהר עזאם, אמיר קרבן, ישי לוי, טוני חאיק, אייל בראון, אילנה אורן, ירון בר-לביא, עימאד קסיס, חתאם חוסין, מיכל פאול
        עמ' 573-577
        מבוא: תוכניות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה מיועדות לטיוב הטיפול באנטיביוטיקה והוכחה יעילותן בהפחתת החיידקים העמידים.

        מטרה: לבחון את השפעת התוכנית לטיפול מושכל באנטיביוטיקה על צריכת אנטיביוטיקה במוסדנו ולהשוות את הצריכה האנטיביוטית במוסדנו לזו המדווחת בישראל ובעולם.

        שיטות: בתקופה שבין אוקטובר 2012 למרץ 2013 יושמה במוסדנו תוכנית לטיפול מושכל באנטיביוטיקה שכללה מספר התערבויות: פעילויות חינוכיות; פרסום הנחיות מקומיות לטיפול אנטיביוטי אמפירי; שימוש בטופס ייעוץ מובנה; צורך בקבלת אישור מקדים לטיפול בסוגי אנטיביוטיקה נבחרים ומתן אישור לזמן מוגבל. השווינו את שיעור צריכת אנטיביוטיקה נוגדת חיידקים [(אנטי בקטריאלית) ב-Defined Daily Doses (DDD) ל-100 ימי אשפוז)] בין התקופה שלפני יישום התוכנית (1/2010-3/2013) לבין התקופה שלאחר יישומה (4/2013-9/2014). המחקר התבצע במחלקות הפנימיות, המחלקה ההמטולוגית, המחלקה לטיפול נמרץ כללי (טנכ"ל) ובית החולים לילדים.

        תוצאות: הצריכה האנטיביוטית הכוללת בתקופה שלפני ההתערבות הייתה 96±11.2 DDDל-100 ימי אשפוז במחלקות פנימיות, 186±42.8 בטיפול נמרץ כללי ו-185.5±59 בהמטולוגיה. ערכים אלה היו גבוהים משמעותית מערכים ממוצעים מדווחים בספרות למחלקות המקבילות בעולם. לאחר יישום התוכנית לטיפול מושכל באנטיביוטיקה, נצפתה ירידה של כ-12% בצריכת כלל התרופות האנטיביוטיות במחלקות פנימיות (ל-84.6±10.1 DDD ל-100 ימי אשפוז, p=0.008) ושל 26% בהמטולוגיה (ל-137.6±29.2 DDD ל-100 ימי אשפוז, p=0.002), בעיקר על חשבון סוגי אנטיביוטיקה שלא הוגבלו על ידי צורך באישור מומחה בזיהומים. לא נצפו שינויים משמעותיים בסך הצריכה האנטיביוטית בטיפול נמרץ כללי ובמחלקות ילדים, אולם בכל האגפים נצפתה ירידה משמעותית בנטילת קרבפנמים וונקומיצין. טיפול בקרבפנמים, שהיו מטרה ייעודית של התוכנית, פחת כמעט למחצית. שיעור הטיפול באמיקצין, שהומלץ ללוקים בזיהומים בדרכי השתן במחלקות הפנימיות, עלה פי ארבעה. 

        דיון ומסקנות: יישום של תוכנית לטיפול מושכל באנטיביוטיקה הביא לירידה בטיפול בתרופות אנטיביוטיות, הן ללא הגבלה והן עם הגבלת אישור מקדים, בעיקר קרבפנמים. 

         
        ישראל הניג, יעקב רואו, נוהאד חדאד, ריבה פיינמן, נועם בנימיני, צילה צוקרמן
        עמ' 589-594
        השתלת לשד עצם מיועדת לרוב לטיפול במחלות ממאירות המטולוגיות. ההשתלה העצמית מאפשרת מתן כימותרפיה רבת עוצמה לצורך הריסת תאי שאת (Tumor) שאריים מבלי שהחולה יישאר באפלזיה של לשד העצם. ההשתלה האלוגנאית מאפשרת מתן כימותרפיה כנגד השאת, והטמעת לשד עצם חדש ומערכת חיסון חדשה שתוכל להגיב ולהרוס תאי שאת שאריים או נשנים.

        הניסיונות הראשונים בבני אדם החלו כבר משנת 1939. גילוי מערכת האנטיגנים הליקוציטים, עם פיתוח היכולת הטכנית לסווג רקמות וההבנה שיש צורך במתן טיפול מדכא חיסון בכדי למנוע ולהחליש את התגובה החיסונית של השתל כנגד המושתל, הביאו ליכולת המעשית לבצע השתלות אלוגנאיות כשיטת טיפול. משנות ה-70 החלו מרכזים בארה"ב ובאירופה לבצע השתלות לשד עצם במספר גדל והולך של חולים. בארבעת העשורים מאז ועד דצמבר 2012 בוצעו בעולם מיליון השתלות לשד עצם. בין ספטמבר 1995 למאי 2014 בוצעו ברמב"ם 2,000 השתלות: שליש היו אלוגנאיות מתורם ושני שלישים היו עצמיות.

        בעולם כולו חל בעשור האחרון שיפור משמעותי בהישרדות המושתלים, עקב שיפור בטיפול התומך ומעבר למשלבים כימותרפיים מכינים מופחתי רעילות ועוצמה, המתבססים על התגובה החיסונית של השתל כנגד השאת. מחלת השתל נגד המאחסן נותרה בעיה משמעותית, ושיפור תגובת השתל נגד השאת מבוצע כיום על ידי מתן ייעודי של עירוי לימפוציטים מהתורם. שיטות חדשות למנוע את מחלת השתל נגד המאחסן תוך הגברת תגובת השתל נגד השאת, מתבססות על שליטה בהרכב תאי ה-T בשתל ועל יצירת תאי T מהונדסים כנגד תאי שאת או מזהמים. בשנים הבאות יש לצפות להשתלות מורכבות יותר, מותאמות יותר אישית ויעילות הרבה יותר.

         

        מרץ 2016

        שגית זולוטוב, בן-ציון יהושע, מיכל מקל, דניה הירש, איריס יעיש, אוהד רונן, איל רובנשטוק, מרב פרנקל, מיכל ויילר-שגיא, ג'מאל זידאן וזיו גיל
        עמ' 191-193

        שגית זולוטוב1, בן-ציון יהושע2, מיכל מקל3, דניה הירש4, איריס יעיש5, אוהד רונן6, איל רובנשטוק7, מרב פרנקל8, מיכל ויילר-שגיא9, ג'מאל זידאן10, זיו גיל11

        1המרכז למחלות ראש וצוואר, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, מרכז רפואי רמב"ם חיפה, 2השירות לכירורגיה אנדוקרינית והמערך לכירורגיה כללית, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה, 3מחלקת אא"ג וניתוח ראש צוואר, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע, 4המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 5המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 6מחלקת אא"ג, מרכז רפואי הגליל המערבי, נהרייה, 7המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 8היחידה לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע, 9המחלקה לרפואה גרעינית, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה, 10מכון אונקולוגי, מרכז רפואי זיו, צפת, 11המרכז למחלות ראש וצוואר, מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

        לסרטן פפילרי של בלוטת התריס טווח הסתמנות רחב. מרבית החולים מבריאים מהמחלה לאחר טיפול ראשוני, ולעומתם, בקרב 15%-10% מהחולים המחלה משלחת גרורות, עמידה לטיפול, וגורמת לירידה באיכות החיים ובתוחלת החיים. האתגר הניצב בפני הצוות המטפל הוא לזהות את החולים בדרגת סיכון גבוהה להישנות המחלה או לתמותה, ולהפחית את שיעור הסיבוכים הכרוכים בניתוח ובטיפול הנלווה מחולים בדרגת סיכון נמוכה. הכנס התמקד בדיון בסוגיות טיפוליות שנויות במחלוקת, במהלכו הוצגו פרשות חולים על ידי שגית זולוטוב ולאחר מכן נערכו "עימות" ודיון בהרכב מומחים בינלאומי. בנוסף ניתנו הרצאות על ידי רופאים אורחים: מייקל טאטל, אנדוקרינולוג ממוריאל סלואן קייטרינג בניו יורק, ו-עזרא כהן, אונקולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו. הרצאות הכנס והדיונים הוקלטו וניתן לצפות בהם באתר RAMBAM PRO ב-YOUTUBE.

        מאי 2007

        מיכאל קראוס1, משה מיכלסון2, שלומי ישראלית1, האני בחוס3, אלכסנדר לרנר4, ניר הוס5, שלום שטהל6, מיכה פלד7, אהרון הופמן8, יובל בן משה9, לירון אלדור10, דן פבר11, מירית ברזילי12, אבירם נצר13, מנשה זערור14, בנימין מילר15, אבישי זיסר16, ירון בר לביא17
        עמ'

        מיכאל קראוס1, משה מיכלסון2, שלומי ישראלית1, האני בחוס3, אלכסנדר לרנר4, ניר הוס5, שלום שטהל6, מיכה פלד7, אהרון הופמן8, יובל בן משה9, לירון אלדור10, דן פבר11, מירית ברזילי12, אבירם נצר13, מנשה זערור14, בנימין מילר15, אבישי זיסר16, ירון בר לביא17

        1המח' לכירורגיה כללית א', 2מח' מיון, 3כירורגיה כללית ב', 4אורתופדיה א', 5אורתופדיה ב', 6כירורגיית כף יד, 7כירורגיית פה ולסת, 8כירורגיית כלי דם, 9אורולוגיה, 10כירורגיה פלסטית, 11כירורגיית בית החזה, 12סיעוד החטיבה לכירורגיה, 13אף אוזן גרון, 14נירוכירורגיה, 15עיניים, 16הרדמה, 17טיפול נמרץ, רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה

        המרכז הרפואי רמב"ם ערוך בכל ימות השנה לקליטת פצועים בדרגות חומרה שונות ובמספרים גדולים. במשך כל ימי המלחמה – מה 12.7.2006 ועד ה 15.8.2006 – הופנו לבית החולים 849 פצועים ואושפזו מתוכם 281 פצועים מהם 213 חיילים, 67 אזרחים וחייל או"ם אחד. מבית חולים אחר הועברו 25 פצועים. נפטרו בבית החולים 2 חיילים ו- 3 אזרחים. מבין הפצועים, ב- 211 נגרמה פציעה חודרת, ב- 73 נגרמה פציעה כהה, ב- 18 נגרמו כוויות, ו- 9 נפצעו פציעת מעיכה.

        ינואר 2006

        גיל בר-סלע, לואיז לב, אברהם קוטן, מיריאנה וולנר, ניסים חיים
        עמ'

        גיל בר-סלע, לואיז לב, אברהם קוטן, מיריאנה וולנר, ניסים חיים

         

        המכון האונקולוגי, מרכז רפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה של הטכניון-המכון הישראלי לטכנולוגיה, חיפה

         

        שאתות משתית מערכת העיכול (Gastrointestinal stromal tumors) (להלן, שממ"ע)1, הן ממאירויות נדירות שמקורן מזנכימי, בעלות מאפיינים היסטולוגיים ייחודיים. קבוצת שאתות זו עמידה בפני כימותרפיה או קרינה, ולכן נחשבה עד לאחרונה כחשוכת מרפא בחולים שלא יכלו לעבור כריתה שלמה של השאת. Imatinib, תרופה חדשה המדכאת טירוזין קינאזה בחלבון C-kit, נמצאה כבעלת יעילות גבוהה בטיפול בחולים הלוקים בשממ”ע בשלב מתקדם.

         

        במאמר זה מדווח על 13 חולים, גילאי 43-78 שנה, אשר טופלו במרכז הרפואי רמב"ם בין השנים 2001-2004. התרופה  Imatinibניתנה כטיפול טרום-ניתוחי בשני חולים, וכטיפול למחלה המשלחת גרורות בשאר החולים.

           

        את התגובה לטיפול ניתן היה להעריך ב-11 מתוך 13 החולים. תגובה אובייקטיבית ניצפתה ב-10 מתוך 11 חולים (91%) ובשניים מהם (18%) הייתה תגובה מלאה. בשני חולים הייתה מחלה מפושטת שאינה ניתנת להערכה. לאחר מעקב של 4-33 חודשים (חציון 7 חודשים) עדיין לא הושג זמן החציון עד להתקדמות המחלה. הטיפול נסבל בדרך כלל היטב, והשפעות-הלוואי העיקריות כללו בצקות סביב ארובות העיניים ובגפיים התחתונים.

         

        לסיכום, מתן Imatinib הוא בטוח ובעל יעילות גבוהה בטיפול בחולים עם שממ”ע. מתן הטיפול לחולים אלו מפיח תקווה חדשה עבורם להשגת הפוגה משמעותית במחלתם.

        אפריל 2003

        אופיר אביזהר וג'רלד ברוק
        עמ'

        אופיר אביזהר, ג'רלד ברוק

         

        המכון לבדיקה תקופתית מונעת, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

         

        טרשת העורקים, כפי שהיא באה לביטוי במחלות הלב וכלי-הדם, היא הגורם הראשון לתמותה בישראל. גורמי-הסיכון העיקריים ידועים במידה רבה וניתנים לטיפול, ושני גורמים אלו הביאו לירידה בשכיחות המחלה ובשיעור התמותה. במאמר הנוכחי נסקרת השכיחות של גורמי-הסיכון העיקריים באוכלוסיית הנבדקים במכון לבדיקה תקופתית מונעת בבית-החולים רמב"ם, חיפה. אוכלוסייה זו צעירה בדרך-כלל ונחשבת לבריאה.

        נמצא, כי שכיחות גורמי-סיכון עיקריים באוכלוסייה זו היא גבוהה, וחלק בלתי מבוטל מהנבדקים נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות לב וכלי דם. לאיתור גורמי-הסיכון ובעלי הסיכון הגבוה ללקות בטרשת העורקים, נודעת חשיבות עליונה.

        אוקטובר 2000

        אדוארד רוזנבלט, נאוה זיגלמן-דניאלי, ג'מאל זידאן, ניסים חיים ואברהם קוטן
        עמ'

        Preservation of the Larynx in Advanced Cancer

         

        Edward Rosenblatt, Nava Siegelmann-Danieli, Jemal Zidan, Nisim Haim, Abraham Kuten

         

        Oncology Dept., Rambam Medical Center and Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

         

        The effectiveness of sequential chemo-radiotherapy in preserving the larynx in advanced laryngeal carcinoma was assessed. 4 Unselected patients (19 men and 2 women, mean age 60 years) with advanced squamous cell carcinoma of the larynx (T3-4/N0-3) received induction chemotherapy consisting of 2-3 cycles of cisplatin (100 mg/m2) and 5-flourouracil (1000 mg/m2/day) as a continuous infusion on days 1-5 followed by definitive radiotherapy: 50 Gy to the whole neck, 70 Gy to the larynx and clinically involved nodes, using a combination of 6 MV photons and 9-12 MeV electrons.

        19 of The 21 patients responded to combined therapy but there was no response to induction therapy in 2 (10%) and 2 did not complete therapy due to severe toxicity. At a mean follow-up of 40 months, 7 had undergone total laryngectomy (33%), for an overall 5-year laryngeal preservation rate of 66%. Reasons for total laryngectomy in 2 patients were no response and in 5 tumor recurrence.

        Mean survival was 39 months (range 11-46 months); at last follow-up 17 of 21 were alive and disease-free, 11 of whom had a functional larynx (65% of survivors). 2 died due to disease progression and 1 due to a cardiovascular event. Sequential chemo-radiation allows laryngeal preservation in about 2/3 of surviving patients without compromising survival.

        אוקטובר 1997

        י' פיקל, י' גלפנד וב' מילר
        עמ'

        Occupational Accidents and Eye Injuries

         

        Joseph Pikkel, Yuval Gelfand, Benjamin Miller

         

        Ophthalmology Dept., Rambam Medical Center and Technion Faculty of Medicine, Haifa

         

        To determine the prevalence of occupation-related eye injuries, we analyzed the records of 24,632 patients treated at our emergency surgical department over a 3-year period. Occupational accidents accounted for 17.6% of such cases. A third of them (1374 patients) were referred to the ophthalmic emergency room for further examination. In 89% (1223) of these, at least 1 pathological ocular finding was detected, and 8.3% (114) of them were hospitalized. Penetrating eye injuries were found in 5.2%(72). The commonest eye injury was corneal foreign body found in 42.8%.

        ינואר 1997

        יוסף פיקל, יובל גלפנד, עידי מצר ובנימין מילר
        עמ'

        Motor Vehicle Accidents And Eye Injuries

         

        J. Pikkel, Y. Gelfand, E. Mezer, B. Miller

         

        Dept. of Ophthalmology, Rambam Medical Center and Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

         

        The medical records of 24,632 patients treated in our surgical emergency service over a 3-year period were reviewed to determine the frequency and characteristics of ocular trauma caused by motor vehicle accidents (MVA). MVA-related injuries accounted for 13.9% of all visits to the service and involved 1106 of the patients (33%), of whom 77% were young males. At least 1 pathological finding was found in 858 (77.6%) and 169 (15.2%) were admitted. 16 patients sustained very severe ocular injuries which resulted in poor vision.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.