• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        פברואר 2026

        גד סגל, ורד רובינזון, ריקי טסלר, אורי מנור, אוהד ביתן, דניאלה נעה זוהר, רעות שוהם, יעל פרנקל, שחר שפירא, רעות כסיף לרנר, יעל לוי שרגא, איתי פסח, יצחק קרייס
        עמ' 76-81

        רקע: מצוקת כוח האדם הרפואי בישראל הביאה את המרכז הרפואי שיבא בשנת 2021 להקים את רשות ההוראה. במקביל, הוחל בתכנון אסטרטגי רב-שנתי להרחבת קיבולת הוראת הסטודנטים לרפואה.

        שיטות: קיבולת ההוראה הקלינית במרכז הרפואי הורחבה באמצעות שלושה מאמצים עיקריים: תוספת שעות הוראה אחר הצהריים ובערב, הסטת חלק מההוראה הקלינית לאימוני סימולציה, ותוספת הוראה קלינית במרפאות אמבולטוריות. לנוכח הימנעות האוניברסיטאות הישראליות להשתמש בהרחבות, השדות הקליניים החדשים נוצלו להוראת סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל, בפקולטות המאושרות על ידי רפורמת יציב בלבד.

        תוצאות: מספר שבועות ההוראה בשיבא עלה משמעותית מ-500 שבועות בשנה לבסיס, ל-876 שבועות בשנת הלימודים 2025, לקראת הכפלת הקיבולת בשנת 2026 – לכ-1,000 שבועות הוראה במחלקות האשפוז. תוספת שעות ההוראה אחר הצהריים והערב גרמה גם לעלייה ניכרת בתפוקות ההוראה בבוקר. במקביל, הושקה תכנית להקמת מרפאות הוראה בשעות אחר הצהריים, בהן למדו עד כה 267 סטודנטים בתחומי הנוירולוגיה, המחלות הזיהומיות ומחלות דרכי העיכול. בנוסף, הוראה הוסטה למתקני סימולציה במחלקות ההרדמה וטיפול נמרץ, במחלקה לרפואה דחופה ובמערך הכירורגי. תוספות אלה שימשו לשיפור משמעותי של החינוך הרפואי לסטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל, מתן מענה לסטודנטים שלא יכלו להמשיך בלימודיהם בחו"ל עקב מגפת הקורונה או שירות מילואים, ולהנחת בסיס להרחבת ההוראה בפקולטות בארץ, הקיימות והעתידות לשלוח סטודנטים להכשרה קלינית בשנים הקרובות.

        סיכום והמלצות: ניסיון רשות ההוראה בשיבא בארבע השנים בין 2021 ל-2025 מראה כי ניתן להכפיל את קיבולת ההוראה במרכז הרפואי. הצלחה זו נשענה על שילוב של הרחבת ההוראה לשעות אחר הצהריים והערב, פתיחת מרפאות הוראה ייעודיות בשעות אלה, והסטת הוראה למתקני סימולציה. תובנות אלו, אם יאומצו במרכזים נוספים, יאפשרו להעביר את לימודי הרפואה חזרה לישראל. פתרון זה מחייב יישום מודל כלכלי וניהולי המבטיח שמירה על סגל רופאים-מורים כ-Full Timers והפרכת תפיסות ישנות שהאטו את מערכת הבריאות במשך שנים. רשות ההוראה בשיבא קוראת לכל בתי החולים ולמשרד הבריאות לאמץ מודל ייחודי זה.

        דצמבר 2024

        בלהה פריינטה, יהודה שינפלד, מוטי רביד
        עמ' 734-737
        ביקורת ספרים: משפחה של גיבורים, לחיות יותר, ספרות ורפואה ביצירות דוברי גרמנית בין שתי מלחמות העולם

        ינואר 2024

        שפרה שורץ, איה בר עוז
        עמ' 4-9
        "בשניים במרץ 2022 הודיעה אוניברסיטת רייכמן כי היא פועלת להקמה של פקולטה ייחודית לרפואה. לפי התוכנית, מחזור בין 70–100 סטודנטים – שיעברו .1 הודעת רייכמן עוררה מיידית תגובות הכשרה קלינית במרכז הרפואי שיבא" רחבות נגד היוזמה, כשעיקר ההתנגדות הגיעה משש הפקולטות לרפואה, . 2 שטענו כי "אין בו צורך, ושהוא אף עלול לדרדר את הרמה המקצועית".

        התנגדות הפקולטות לרפואה ליוזמת רייכמן הייתה צפויה, לנוכח ההיסטוריה רבת ההתנגדויות להקמת פקולטות לרפואה בישראל, החל מהעשור הראשון למדינה, כשהפקולטה לרפואה בירושלים התנגדה להקמת פקולטה לרפואה בתל אביב, כשירושלים ותל אביב התנגדו להקמת פקולטות לרפואה בחיפה ובבאר שבע, כשארבע הפקולטות לרפואה, ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, פעלו לדחיית הקמתה של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, וכאשר כל הפקולטות לרפואה פעלו כגוש אחד נגד הקמתה של פקולטה לרפואה באריאל ושחברו עתה יחד נגד הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן.

        בעבודה זו באה להציג את התחרות רבת השנים שעלתה כנגד הקמתם של הפקולטות לרפואה במדינת ישראל במשך 70 שנות מדינה. מאמר זה לא ידון בהתנגדויות להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, שכן ההתייחסויות להקמתה היו רובן ככולן בשדה הפוליטי.
        מרים עופר, אבי עורי
        עמ' 17-20

        במהלך תקופת מלחמת "חרבות ברזל" בולטות סוגיות רפואיות שיצריכו מחקר ודיון לכשתתקבל פרספקטיבה רחבה יותר. חלקן קשורות בפעילות המחבלים וכוללות פשעי מלחמה כמו אי מתן סיוע תרופתי ותזונה הכרחית לחטופים ולשבויים, ניצול בתי חולים פעילים להסתרת נשק ולשיגור טילים ולוחמה תוך סיכון החולים המאושפזים והפיכתם לחומת מגן, ולהבדיל, סוגיות רפואיות וביו-אתיות בצד הישראלי כמו השימוש בזרע של חיילים שנפלו בקרבות, אופן הטיפול הרפואי במחבלים שביצעו פשעי רצח עם (ג'נוסייד) מובהקים ועוד. מצב הקיצון שהחברה הישראלית נקלעה אליו מעלה אתגרים רבים שיש להתמודד איתם בעורף, ביניהם הניסיון לחזור לשגרה ככל האפשר בתחומי החיים השונים, בשעה ש-150,000 מפונים הורחקו מבתיהם לזמן בלתי מוגבל ואלפי חיילים לוחמים ומגויסים מרותקים לצרכי הלחימה. אחת הסוגיות שאינה יורדת מסדר היום היא מועד פתיחתן של מוסדות ההשכלה הגבוהה. בתוך כך סוערות הרוחות גם ביחס לבתי הספר לרפואה ומקצועות הבריאות.  

        ייתכן שהאופן שבו התמודדו צוותי הרפואה המובילים בימי השואה בגטאות ובאופן בולט בגטו ורשה, יכול להוות חומר למחשבה ולהשראה על מאמץ לקיים שגרת הוראה, הכשרה ומחקר גם בתנאי קיצון ולצד רפואת החירום האופיינית כמובן למצבים אלה. תופעה ייחודית בעניין זה היא כינון בית הספר היהודי הראשון בהיסטוריה ללימודי רפואה, שקם למרבה הפלא בתנאי הג'נוסייד בגטו ורשה.

        פברואר 2023

        הווארד עמיטל, אבי עורי, צבי דוולצקי
        עמ' 124-127

        אוטואימוניות, קורונה, תסמונת בתר-קורונה וחיסון נגד קורונה ((COVID-19

        הוצאת Elsevier , מספר עמודים: 330, מחיר: 175$ 

        מחברים: יהודה שינפלד וארד דותן (מרכז זבלודוביץ למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן)

        הרהורים על ספרות ורפואה, דילמות ביחסי רופא-חולה, כרך ו' : רפואה וביוטכנולוגיה

        הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, 468 עמודים, מחיר 120 ₪

        מחברת: לימור שריר

        עת לחיות – השפעה ולקיחת שליטה על תהליך ההזדקנות

        הוצאת מטר, 208 עמודים, מחיר: 89 ₪

        מחבר: אפרים יאול

         

        אוגוסט 2022

        אריה קויפמן
        עמ' 530-531

        דצמבר 2021

        יניב מקייס, הילה קליין, גלעד לזרוביץ, עודד וולובלסקי
        עמ' 833-838
        למרות פגיעות נשנות בכליה לאורך החיים, אין יצירה של נפרונים חדשים בשל התמיינות מתואמת ומלאה של תאי האב לנפרונים בסוף ההיריון. מספר הנפרונים נקבע במהלך ההיריון על ידי גורמים גנטיים, סביבתיים ומיילדותיים, עם שונות גבוהה בקרב האוכלוסייה. מספר נפרונים נמוך בלידה מעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליות כרונית בגיל המבוגר. סביבה תוך רחמית לא תקינה ולידה מוקדמת מפריעות לתהליך יצירת הנפרונים ומעלות באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליות באוכלוסיות אלו. מאמר סקירה זה מתאר את התהליכים הקובעים את מספר הנפרונים בכליה כמו גם את ההשלכות של ירידה במספר זה לבריאות הכליה באוכלוסיות בסיכון ומציע כיוונים עתידיים להתמודדות עם הבעיה.

        ספטמבר 2019

        בת-שבע פורת כץ
        עמ' 615
        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל.השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן.מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.