תוצאת חיפוש

בשנים האחרונות חלה התקדמות דרמטית ביישום בינה מלאכותית ברפואת נשים, מיילדות ופוריות. הבינה המלאכותית, הכוללת שיטות כמו למידת מכונה, למידה עמוקה ומודלי שפה גדולים, משנה את האופן שבו נאספים, מנותחים ומיושמים נתונים קליניים.

תחום עיבוד התמונה, ובעיקר יישומי למידה עמוקה, מאפשר שיפור בזיהוי מומים בעוברים בבדיקות אולטרסאונד (US), סיווג איכות עוברים בטיפולי פוריות, וזיהוי מוקדם של פתולוגיות גינקולוגיות. שילוב מערכות בינה מלאכותית במיומנות הקלינית מביא לשיפור הדיוק האבחנתי, במיוחד בתחומי הדימות והפתולוגיה, תוך הפחתת שיעור תשובות חיוביות כוזבות בממצאי דימות ובבדיקות פתולוגיות. עם זאת, הבינה המלאכותית מהווה כלי מסייע בלבד, ואינה מחליפה את שיקול הדעת הרפואי או את הסטנדרטים האבחנתיים המקובלים.

במקביל, פיתוח מודלים מבוססי למידת מכונה מאפשר חיזוי סיבוכי היריון, הצלחת טיפולים אונקולוגיים בגינקולוגיה ועוד. יתרונם של מודלים אלו מקורו ביכולת להסביר את תהליך קבלת ההחלטות, דבר המגביר את היתכנות הטמעתם הקלינית.

מודלי שפה גדולים תורמים לניתוח תיקים רפואיים, לסיכום מחקרים ולסיוע בהחלטות קליניות, אם כי קיימות מגבלות בשימוש בשפות שאינן אנגלית. טכנולוגיות מציאות רבודה מציעות אפשרויות חדשות לשיפור חוויית המטופלת, בהפחתת כאב וחרדה בפרוצדורות רפואיות.

למרות הפוטנציאל הרב בתחום זה, קיימים עדיין אתגרים משמעותיים בהטמעת בינה מלאכותית ברפואה, לרבות סוגיות של פרטיות ואבטחת מידע, בעיות דיוק ואמינות המודלים, והצורך בהסדרה רגולטורית מותאמת. מדינת ישראל, בזכות מערכת בריאות מתקדמת אך עמוסה ושיעורי ילודה גבוהים, ניצבת בעמדה ייחודית להובלת התחום ברמה העולמית. חקר היכולות והמגבלות של הכלים החדשים יאפשר יישום מושכל, בטוח ויעיל, תוך קידום רפואת נשים מותאמת אישית ושיפור ניצול משאבי הבריאות הציבוריים. מטרת סקירה זו היא לבחון את האופן שבו מוטמעים כלים מבוססי בינה מלאכותית ברפואת נשים, מיילדות ופוריות יחד עם האתגרים הצפויים כתוצאה משינויים אלו.

שליה חודרנית היא סיבוך מיילדותי מסכן חיים שבו יש השרשה לא תקינה של השליה אל דופן הרחם, קרי לתוך שכבת המיומטריום (Myometrium). השליה חודרת את המיומטריום בצורה חלקית או מלאה, מבלי שתהיה חציצה בין השניים על ידי הדצידואה (Decidua) ובמקרים נדירים יכולה אף לחדור לאיברים סמוכים (placenta percreta).

סיבוך זה כרוך בסיכון גבוה לדמם מסכן חיים במהלך היריון ולידה, ועלול להוביל לתחלואה משמעותית ואף לתמותה. תופעת השליה החודרנית מתבטאת בקושי רב בהפרדת השליה מן הרחם לאחר הלידה ומחייבת פעולות רבות ושונות על מנת להפריד את השליה, כתלות ברמת החודרנות של השליה.

מהספרות עולה, כי הניתוח המומלץ הוא כריתת הרחם והשליה שבתוכו. עם זאת, לעיתים יש מצבים בהם יש עניין מיוחד בביצוע מאמץ גדול לשימור הרחם, המהווה אתגר כירורגי משמעותי.

קיימות שיטות שונות לניהול משמר רחם בשליה חודרנית: טיפול שמרני ללא הוצאת השליה כלל, שימוש ברדיולוגיה התערבותית וניתוחים שונים.

בסקירתנו הנוכחית, אנו מפרטים את השיטות השונות שתוארו בספרות לשימור רחם בנשים עם שליה חודרנית, ולבסוף מציגים את ניסיוננו בניתוחים משמרי רחם במצבי שליה חודרנית בדרגת נעיצות גבוהה, כולל הצעה לפרוטוקול כירורגי טיפולי.

Multiresistant Escherichia Coli from Elderly Patients

Ilana Slucky-Shraga, Moshe Wolk, Sofia Volis, Israel Vulikh, David Sompolinsky

Dept. of Medicine and Microbiology Laboratory, Mayanei Hayeshua Hospital, Bnei Brak; Central Laboratories, Ministry of Health, Jerusalem; and Faculty of Life Sciences, Bar Ilan University, Ramat Gan

We examined all ceftriaxone-resistant Escherichia coli isolates obtained from clinical samples during 16 months (1‚Dec. '97 - 31 Mar. '99). A total of 97 resistant isolates from 36 patients were obtained, mostly from urine specimens. Of these patients, 35/36 were over 75 years old, most lived in nursing homes, were dependent on nursing in their daily lives, and were incontinent and/or had indwelling catheters.

All 97 isolates had similar susceptibility profiles: resistant to ciprofloxacin, gentamicin, ampicillin, amoxycillin/clavulanate, tricarcillin/clavulanate, aztreonam, and cefuroxime; decreased susceptibility to ceftazidime and cefepime; and susceptible to imipenem and meropenem. Double-disc tests indicated that all strains produced extended spectrum beta-lactamase(s). All the isolates belonged to 1 of 3 E. coli serotypes: 79 were 0153:H31, 13 were 0142:H10, and 5 were 0102:H6.