תוצאת חיפוש

פגיעות עיניים במתאר מלחמתי במנגנון של פגיעת רסיסים או הדף גורמות במקרים רבים לפציעה חודרת לגלגל העין, מצב אשר מסכן באופן חמור ומיידי את שלמות העין וגורם במקרים רבים לאבדן ניכר של יכולת הראיה- עד כדי עיוורון ואף אבדן העין עצמה. האתגר הראשון במקרים אלו הינו קביעה מהירה של האבחנה הקלינית בהתבסס על ממצאים קליניים וממצאי הדמייה, והפנייה מיידית להתערבות ניתוחית דחופה.

בפרשת חולה, זו נתאר מקרה של גבר בשנות ה-20 לחייו אשר פונה למרכזנו בדחיפות בתמונה שהוגדרה כפציעה חודרת של לובן העין (פרפורציה סקלראלית) בעין ימין. פציעות חודרות מעין זו כוללות במקרים רבים נוכחותו של גוף זר תוך-עיני או תוך- ארובתי.  כמעט תמיד נדרש ניתוח דחוף בהרדמה כללית שבו מבוצעת חשיפה של אזור הפציעה (אקספלורציה), מבוצעת הוצאה של גוף זר אם אכן היה, ומבוצעת סגירה של גלגל העין הפתוח.

באנמנזה התברר שהפציעה נגרמה בשל התפוצצות של כדור רובה אשר היה טמון באדמה כאשר מעליו בישלו המטופל וחבריו סיר בישול שטח (פוייקה). פציעות מסוג זה הכוללות אנרגיה גבוהה משקפות לרוב פרוגנוזה עגומה לראיה ולעין עצמה.

בפרשת חולה זאת נסקור פציעה יוצאת דופן בעין, אשר למרות מראה קליני ראשוני מדאיג, נוהלה בהצלחה הודות לשילוב של הערכה קלינית מדויקת, הסתייעות בבדיקת דימות מתאימה ובחירה בטכניקה ניתוחית מותאמת. הטיפול בוצע בניתוח פשוט יחסית תחת הרדמה מקומית, והסתיים בהחלמה מלאה של המטופל.

עבדאללה ותד^1,2, הווארד עמיטל^1,2,3, יהודה שינפלד^2,3,4

¹המחלקה לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ²המרכז למחלות אוטואימוניות זבלודוביץ', רמת גן, ³הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ⁴הקתדרה על שם ליאורה שוורץ-קיף לחקר מחלות אוטואימוניות, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

המערכת החיסונית מתפקדת בקפידה יתרה במטרה להבדיל בין מרכיבים עצמיים ולא עצמיים. סטייה קטנה מיכולת זו עלולה לגרום ליתר פעילות של מערכת החיסון כלפי אנטיגנים עצמיים (Autoantigens) ולגרום למחלה אוטואימונית. זה שנים הודגם הקשר בין מחלות אוטואימוניות להיבטים תורשתיים, תזונתיים והורמונאליים וכן לגורמים סביבתיים שונים. הזיהומים נחשבים לגורם הסביבתי המרכזי בתרומתו להתפתחות מחלה אוטואימונית, אך לאחרונה דווח על זיקות חדשות בין גורמים סביבתיים ומחלות אוטואימוניות שלא היו ידועים קודם לכן, כגון הקשר בין מלח למחלות אוטואימוניות. במאמר זה, נסכם את הקשר שבין גורמים סביבתיים שונים לבין מחלות אוטואימוניות ונדגיש את החידושים בתחומים אלה.

עבדאללה ותד^4,1, חוסיין מחאג'נה¹, נעים מחרום¹, ארז רמתי², עדי ברום², איריס קלירס², גד סגל²

יהודה שינפלד^3,4, הווארד עמיטל^1,3,4

¹המחלקה לרפואה פנימית ב', ²המחלקה לרפואה פנימית ט', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ³הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ⁴המרכז למחלות אוטואימוניות זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

מחלת העגבת היא מחלה זיהומית, ייחודית ומעניינת, הממשיכה להוות גם בימינו אלה אתגר גדול לקהילה הרפואית, במניעת התפשטותה, אבחונה והטיפול בחולים בה. בשנים האחרונות מאובחנים בישראל בכל שנה כ-200 חולים חדשים. בשנים האחרונות פורסמו מספר דיווחים בעולם על התפרצויות של המחלה. לנוכח העלייה בשיעורי הלוקים במחלה, יש צורך דחוף בחינוך הצוות הרפואי והעלאת מודעותם לתסמיני המחלה, דרכי האבחון, האוכלוסיות שבסיכון מוגבר ואופן הטיפול.  אנו מציגים במאמרנו הנוכחי ארבע פרשות חולים עם עגבת שטופלו במוסדנו, שאבחונם היווה אתגר. לכן יש להיות מודעים לכך שמחלה זו עדיין קיימת, וכי יש להכירה בכדי לכלול אותה באבחנה המבדלת.