• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אפריל 2026

        שגיא לביא, עידן אהרוני, גיל זלצמן
        עמ' 247-252

        בסקירה זו, אנו בוחנים את החפיפה התסמינית, התחלואה הנלווית והאתגרים האבחוניים בין הפרעת הקשת האוטיסטית (ASD) והפרעת אישיות גבולית (BPD), במיוחד בקרב נשים. סקירת הספרות העדכנית מצביעה על קשיים משותפים בתפקוד חברתי, בוויסות רגשי ובנטייה להתנהגויות אימפולסיביות ופגיעה עצמית בשתי ההפרעות. עם זאת, קיימים תסמינים מבדילים מהותיים: הפרעת קשב אוטיסטית מאופיינת בדפוסים חוזרניים, בתחומי עניין מצומצמים ובעיבוד חושי ייחודי, בעוד שהאישיות גבולית מתמקדת בפחד מנטישה, בחוסר יציבות בדימוי העצמי ובתחושת ריקנות. ההקשר המגדרי מדגיש את תופעת ה"הסוואה" בנשים אוטיסטיות, המובילה לתשישות קוגניטיבית ולפרשנות שגויה של תסמיניהן כתסמינים של הפרעת אישיות גבולית. אבחון שגוי זה עלול להוביל לטיפול לא יעיל ואף מזיק. הסקירה מדגישה את חשיבות האבחנה המבדלת המדויקת באמצעות ראיונות קליניים מובנים, שאלונים לדיווח עצמי והערכה התפתחותית קפדנית, תוך דגש על אישוש קשיים מהילדות על ידי משיב חיצוני. לבסוף, מומלץ בסקירה זו על העלאת המודעות לפנוטיפ הנשי של האוטיזם ואימוץ גישות אבחוניות וטיפוליות מותאמות, כדי למנוע אבחון שגוי ולשפר את איכות חייהן של המטופלות.

        יולי 2025

        חגית נגר שמעוני, שחר גינדי, אפרת זילברשוט פינק, מירי בן שבת סרי, אלעד לוי, דורית הוטר־בארי, מיכל הדיה כהן, יעל לייטנר
        עמ' 412-417

        מחקר זה מציג טכניקת תצפית קבוצתית לצורך דיוק תהליך האבחון של הפרעת הקשת האוטיסטית (ASD) בקרב ילדים ומתבגרים. ההליך, שמבוצע על ידי נוירולוג התפתחותי/פסיכיאטר ילדים/פסיכולוג מומחה, כולל שש פגישות רצופות של 50 דקות המתפרשות על פני שישה שבועות, ומיועד לגילי 6–18 שנים במסגרת קבוצת שווים. שלוש פרשות חולים מדגימות את הטכניקה. על ידי בחינת הקשר החברתי והאינטראקציות בין בני אותו גיל לאורך זמן, הטכניקה מסייעת להמשיג מורכבויות קליניות בתהליך האבחון של ASD, ומציעה הסברים חלופיים להתנהגויות שנצפו במפגשים פרטניים בין המטופל לפסיכולוג ולנוירולוג/פסיכיאטר. תיאורים מפורטים של המקרים מדגימים את ערכה של גישה זו. התצפית הקבוצתית מספקת תובנות ייחודיות בנוגע לתקשורת חברתית ולהתנהגויות מצומצמות, ומעניקה תוספת חשובה לפרקטיקות האבחון הקיימות של ASD.

        אנו מצטרפים לקריאתם של קוק וחב' במאמרם משנת 2024, העוסק במורכבות אבחון בנות עם אוטיזם. המאמר מדגיש את הצורך בשיפור פרוצדורות האבחון בקרב בנות עם קשיים תקשורתיים, וקורא להימנע מהסתמכות בלעדית על אלגוריתמים אבחוניים כמותיים. במקום זאת, המחברים מציעים לשלב מידע איכותני שנאסף על ידי הקלינאי עם נתונים נוספים שנאספים לאורך תהליך האבחון, ולהצליבם עם הקריטריונים האבחנתיים לאוטיזם. אנו מבקשים להרחיב קריאה זו גם לאבחון אוטיזם בקרב ילדים מעל גיל שש שנים – בנים ובנות כאחד.  

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.