איילת ברג (1), טוביה חורב (2), שלמה פ' זוסמן (3),

(1) ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה, (2) המח' למדיניות וניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (3) האגף לבריאות השן, משרד הבריאות, ירושלים

המחסור בנתונים בתחום הדנטלי, הביא את ג'וינט-מכון ברוקדייל לערוך מחקר מקיף באוכלוסייה הכללית. מאמר זה מהווה חלק מהמחקר המקיף, ומטרתו העיקרית היא לאתר הבדלים בנגישות, בזמינות ובאיכות השירות בין סוגי מירפאות-השיניים.

באוכלוסיית המחקר נכללו כל תושבי המדינה שגילם מעל 22 שנה. הנתונים נאספו באמצעות ריאיונות טלפוניים בחודשים מרץ-מאי 1998.

ממימצאי המחקר הנוכחי עולה, כי 59% מהמרואיינים דיווחו על ביקור בשנה האחרונה במירפאת-שיניים. רק 12% דיווחו כי הגיעו למרפאת השיניים ביוזמתם לביקורת מונעת תקופתית. מרואיינים שביקרו במירפאות השיניים של קופת-חולים דיווחו על השיעור הגבוה ביותר של כוח-עזר, כגון סייעות או שינניות, ועל קבלת הסברים מרופא השיניים לגבי מהות הבעיה הרפואית והטיפול בה. ההמתנה לתור במירפאות של קופות-החולים היא הארוכה ביותר, אולם משך ההמתנה לטיפול בתחומי המירפאות הוא הקצר ביותר. לעומת זאת, זמן ההמתנה לטיפול במירפאות הציבוריות הוא הארוך ביותר.

מימצאי המחקר מדגימים, ששביעות הרצון מהסדר והניקיון במירפאות של קופות-החולים (90%) היא גבוהה יותר בהשוואה למירפאות הפרטיות (78%) והציבוריות (46%). הציון המשוקלל הגבוה ביותר (טוב מאוד) לשביעות רצון מטיפול, ניתן למירפאות השיניים הפרטיות ולמירפאות השיניים הקיבוצים (63% ו-67%, בהתאמה), בהשוואה למירפאות של קופות החולים (49%), למירפאות הציבוריות (55%) ולמירפאות של חברה או תאגיד (43%).

עלות הטיפול נתפסת כגבוהה יותר בקרב המבקרים במירפאות קופות-החולים לעומת המירפאות הפרטיות, ובאופן כללי נתפסת העלות של טיפול שיניים כגבוהה. שיעור נמוך של האוכלוסייה פונה למירפאת השיניים לצורך ביקורת מנע, ורבים מהמרואיינים דיווחו שלא קיבלו מרופא-השיניים שלהם כל הסבר על מהות הבעיה בה הם לוקים או על הטיפול הנדרש.

במחקר מוצגים גם נתונים ממדינות אחרות. מימצאי המחקר יכולים להוות בסיסי מידע, שיסייע למקבלי ההחלטות בתחום המדיניות של בריאות השן בישראל.

זיו גיל (1,2), ריבי טאומן (3) , יעקב סיון (3) , אבי אור-אורטרגר (4), שלמה קונסטנטיני (1)

(1) היח' לנירוכירורגיית ילדים, בית-חולים דנה, מרכז רפואי סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, תל-אביב, (2) מרכז זלוטובסקי לחקר המוח, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע, (3)מעבדת השינה לילדים והיח' לטיפול-נמרץ ילדים, בית-חולים דנה, (4) המכון הגנטי, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

אכונדרופלזיה היא המחלה הגנטית הנפוצה ביותר מבין המחלות הגנטיות הגורמות להפרעה ביצירת עצם. המחלה מועברת בתורשה אוטוסומית-שולטנית, אולם רוב המקרים נובעי ממוטציה עצמונית. החולים במחלה גנטית זו לוקים בגמדות ובמיבנה אופייני של הגפיים והראש. כמחצית מהחולים באכונדרופלזיה לוקים בתסמינים נירולוגיים בדרגות חומרה משתנות, והסיבוך הקשה ביותר ממחלה זו הוא דום-נשימה פיתאומי, הנובע מלחץ גרמי על גזע-המוח. במאמר זה מדווח על תישעה חולי אכונדרופלזיה שעברו 12 ניתוחים נירוכירורגיים. טווח הגיל של החולים בין 3 חודשים עד 40 שנה. החולים לקו בתסמינים של קושי בהליכה, כאב-גב, חולשת גפיים, אי-שליטה על הטלת-שתן, הפרעות בדיבור ובהתפתחות המוטורית, דום-נשימה בשינה (sleep apnea) וכשל נשימתי מתמשך. ארבעה מהחולים נבדקו במעבדת שינה ונמצא כי הם לוקים בדום-נשימה חסימתי בשינה. בבדיקת תהודה מגנטית (MRI) שבוצעה בתישעה מהחולים הודגם לחץ גרמי על גזע-המוח או חוט-השידרה עקב היצרות הנקב הגדול (foramen magnum), איחוי בסיס הגולגולת עם חוליית הצוואר הראשונה או היצרות של תעלת-השידרה. בחמישה מהחולים הודגמה התרחבות של חדרי-המוח והידרוקן-הראש. בשיבעה חולים בהם הודגם לחץ על גזע-המוח התחתון בוצע ניתוח להרחבה של הנקב הגדול ולמינקטומיה של חוליות הצוואר C1-C2. בשלושה חולים בהם הודגמה היצרות של חוליות עמוד-השידרה הגבי ולחץ על חוט-השידרה, בוצעה למינקטומיה של החוליות המעורבות (T12-L5). שניים מבין החולים נזקקו למספר ניתוחים עקב הישנות מאוחרים של התסמינים הנירולוגיים. לא נדרשו פתיחה של הקשית (dura) או ביצירת דלף (shunt) בין חדרי המוח לחלל הצפק. משך האישפוז הממוצע לחולה היה 6 ימים. במיעקב מירפאתי אחר החולים המנותחים, שנמשך בין 3-24 חודשים לאחר הניתוח (13.5 חודשים בממוצע), נמצא שיפור ניכר בסימנים ובתסמינים ב-8 מתוך 9 החולים שנותחו.  

נדרש מעקב שיגרתי אחר חולים הלוקים באכונרופלזיה החל מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות, על-מנת למנוע תחלואה ותמותה קשים בחולים אלה. במעקב יש לכלול בדיקה נירולוגית ובדיקות תהודה מגנטית תקופתיות. בחולים מבוגרים נדרשת בדיקת דימות רק בקרב אלה הלוקים בתסמינים נירולוגיים טיפוסיים. בחולים שבהם מאובחנים סימנים רנטגניים או קליניים של לחץ על גזע-המוח התחתון, טיפול הבחירה כולל הרחבה בניתוח של הנקב הגדול ולמינקטומיה של חוליות עמוד-השידרה המעורבות. זיהוי וטיפול מוקדמים בילדים ובמבוגרים הלוקים באכונדרופלזיה, יכולים למנוע את הסיבוכים הקשים הקשורים בדחיסת גזע-המוח וחוט-השידרה, ביניהם אי-ספיקה נשימתית, דום-נשימה פיתאומי ומוות.

אריאל רוגין, שלמה עמיקם

המח' לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה

מטרת הטיפול בהשתלת קוצב-לב מטרתו לתקן את ההפרעה של דופק לב איטי תסמיני, הנגרם בעיקר עקב חסם פרוזדורי-חדרי או תיסמונת הסינוס החולה (sick sinus syndrome). קוצבי-הלב הראשונים הושתלו בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, ומאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה שלהם: משקלם וניפחם קטן בהרבה, הם ניתנים לתיכנות חיצוני, יש בהם חיישנים המשנים את קיצבם לפי דרגת המאמץ,  ניתן לקבל מהם מידע על מצב הסוללות והאלקטרודות ועוד. בשנות השישים והשיבעים היה הקוצב החדרי (סימונו – VVI) הפיתוח היחיד בנמצא. בהמשך פותחו קוצבים פרוזדוריים (סימונם – AAI), שגם הם חד-לישכתיים, אך מפעילים את הלב דרך הפרוזדורים.  בתחילת שנות השמונים נכנס לשימוש הקוצב הדו-לישכתי DDD)), המווסת את הקצב הן בפרוזדורים והן בחדרים, באמצעות שתי אלקטרודות מושתלות (פרוזדורית וחדרית).  קוצב זה נחשב לקוצב "פיסיולוגי", מאחר ששיטת פעולתו היא הקרובה ביותר לפעילות החשמלית הטבעית בלב.

אלינה וייסמן (1), עינת אלרן (2), שלמה גבעוני (3), ליאון פולס (4), בועז תדמור (1)

(1) ענף רפואת אב"כ, צה"ל, (2) המח' לגינקולוגיה, תל-השומר, (3) המח' לגסטרואנרולוגיה, שניידר, (4) פיקוד העורף, צה"ל

חומרי-הדברה המכילים זרחנים אורגניים נמצאים בשימוש נרחב. הרעלה מזרחנים אורגניים עלולה להתרחש לאחר חשיפה לא מבוקרת של העור ודרכי-הנשימה לחומר הרעיל.

מובא בזה דיווח על שמונה פועלים לא-מנוסים, שעבדו עם חומרי-הדברה שהכילו זרחנים אורגניים, ללא אמצעי מיגון. והודגמו בנפגעים סימנים בדרכי-העיכול, הזעה, ריור, כיווץ אישונים וטישטוש ראייה. חולה אחד לקה בחולשה קשה, בפסיקולציות, בחוסר התמצאות ובישנוניות. בכל הנפגעים היתה רמת התסס אצטילכולי-אסטראזה בדם נמוכה. כל הנפגעים טוהרו במקלחות הפנימיות של חדר-המיון. הנפגעים אושפזו בבית החולים וטופלו באטרופין ובטוקסוגונין. בעקבות הטיפול השתפר מצבם והם שוחררו כעבור 48 שעות.

זיהוי קליני של ההרעלה נעשה עם הגעת הנפגע הראשון; הוזעקו כונני המיון, המחלקות לרפואה פנימית, הנהלת בית החולים והאחות האחראית – שגייסה אחיות מהמחלקות השונות לסיוע בחדר המיון.

אירוע זה ממחיש את החשיבות של טיפול בזרחנים אורגניים על ידי צוות מאומן ומנוסה, ואת חשיבות המיגון למניעת הרעלות.

בנוסף, מדגיש מקרה זה את החשיבות של תירגולי בתי החולים להעלאת המודעות והמוכנות של צוות בית החולים בזיהוי מהיר ובהערכות לטיפול בנפגעים אלו.

מודי משגב (1), שלמה ברלינר (2), עמירם אלדור (1)

(1) המכון להמטולוגיה, (2) המח' לרפואה פנימית ד' (היחידה לטיפול בנוגדי-קרישה), מרכז רפואי תל-אביב סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

ארגמנת תרומבוטית תרומבוציטופנית (את"ת) ( thrombotic thrombocytopenic purpura–TTP) היא מחלה רב-מערכתית קשה, ושכיחותה מוערכת ב- 3ץ7 חולים לכל 100,000 נפש. שיעור התמותה מהמחלה, שהיה למעלה מ-90%, ירד עד כדי 20%-10% בזכות השיפור בטיפול, המתבסס על החלפת פלסמה (plasma exchange). מנתונים שונים שנאספו לאורך השנים ידוע, כי בתהליך הפתולוגי מעורבים תאי אנדותל, גורם וון-וילברנד וטסיות, אך החוליה המקשרת את השלושה היתה חסרה. בסקירה זו נתמקד בעיקר בידע החדש אודות הפתוגנזה של המחלה; כיום, אנו לא רק מבינים אותה טוב יותר, אלא גם מבינים את ההיגיון בטיפול, שהתבסס עד כה על תצפיות קליניות.

The Influence of the Presence of Students on the Consultation - Attitudes of Tutors in Family Medicine Clinics

Shlomo Vinker, Shlomo Monnickendam, Orly Cohen, Simon Zalewski and Eliezer Kitai

Dept of Family Medicine, Sackler School of Medicine, University of Tel Aviv, Tel Aviv.

Background: The consultation is the pivot of clinical teaching in ambulatory care. It is therefore essential that students observe the consultation. The students' presence itself influences the consultation and also requires the patients' consent. Moreover the introduction in Israel of the ``Patients' Rights Act'' in 1996 has made us more acutely aware of the place of the patient in teaching especially with regard to the consent to be part of the teaching process.

Aim: This study was undertaken in order to investigate how tutors in family medicine perceive changes in the consultation caused by the presence of students.

Methods: An anonymous physician questionnaire was distributed on the first day of the 6th year clinical clerkship in family medicine. The questions pertained to perceived influence on length and content of the consultation. In addition physician and patient background information was gathered; and the physicians were asked to estimate the patients' willingness to be part of the teaching process.

Results: 46 tutors in family medicine participated, 70% of whom were female. Sixty four percent of the doctors thought that the student's presence had an influence on the consultation. Ninety one percent thought that it increased consultation length, especially of the physical part (93%). More than half thought that the student's presence might interfere with asking intimate questions. The majority held the opinion that the patient's gender and socioeconomic background were inconsequential. Ninety two percent of physicians estimated that 5% or less of the patients would refuse the presence of a student.

In conclusion: Tutors in family medicine think that the presence of a student affects the consultation. Those involved in and responsible for teaching should take this into account. Further research of these changes with objective measurements is needed.

קרן אלישקביץ, יצחק שפירא, שלמה ברלינר

המח' לרפואה פנימית ד' והיחידה לטיפול בנוגדי קרישה, מרכז רפואי תל אביב סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הקשר בין היפרליפידמיה ומחלות לב וכלי דם מוכח וידוע. פחות מוכרת העובדה, שהיפרליפידמיה קשורה בשינויים המוריאולוגיים שעשויים לגרום להאטת זרימת הדם בנימיות. הטיפול בהיפרליפידמיה עשוי לשפר את ההיבטים ההמוריאולוגיים הנ"ל ובכך לתרום להאצת הזילוח הריקמתי. לאור החשיבות הרבה שמייחסים לטיפול תזונתי ותרופתי בהיפרליפידמיה, ולאור התוצאות המיטיבות של טיפול זה, ברצוננו לסכם את ההיבטים ההמוריאולוגיים הקשורים בו. יש בכך כדי להדגיש היבט נוסף המקשר בין היפרליפידמיה ומחלות איסכמיות שונות.

בסקירה זו, נתרכז בהיבטים השונים הקשורים בכדוריות הדם האדומות.

אסנת ולפיש, שלמה ולפיש

היחידה למחלות הכרכשת והחלחולת, מרכז רפואי סורוקה, באר-שבע

הגישה הניתוחית לשאת רחיקנית של החלחולת (הממוקמת בשליש הרחיקני של החלחולת, במרחק של פחות מ- 5-6 ס"מ מפי-הטבעת), השתנתה באופן משמעותי לאורך השנים. במשך שנים רבות, כריתה רדיקלית בניתוח בטן כמו כריתה ביטנית-עכוזית (כב"ע) היתה הניתוח היחיד שנערך בחולים עם שאת בחלחולת הרחיקנית, שאינם מתאימים לכריתה קידמית נמוכה, הטיפול בכב"ע מאפשר הישרדות בשיעור גבוה מהמטופלים הלוקים בשאת מוקדית (ללא גרורות); אולם הוא כרוך בתחלואה רבה, גורם גם לאין-אונות ולעיתים לפגיעה בתיפקוד דרכי השתן. התמותה הסב-ניתוחית נעה בין 1%-5% ועולה בחולים עם סיכון ניתוחי גבוה. בנוסף, כב"ע מלווה בפיום קבוע של הכרכשת, דבר הגורם לנכות גופנית. נוכח כל זאת, גברה בשנים האחרונות ההתעניינות בניתוחים משמרי פי הטבעת בחולים עם שאת רחיקנית של החלחולת. מטרת הניתוחים האלה היא שימור איכות החיים של החולים, ללא פגיעה בסיכויי ריפויים מהשאת הממארת.

Folic Acid for Preventing Neural Tube Defects

Ziv Gil, Adi Aran, Orna Friedman, Liana Beni-Adani, Shlomo Constantini

Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba; Division of Pediatric Neurosurgery, Dana Children's Hospital, Sourasky Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv

Spina bifida and anencephaly are the most common, serious malformations in neural tube defects (NTD). Randomized trials in the last 2 decades have demonstrated that folic acid, 0.4 mg/d, reduces the incidence of NTD by more than 50%. We investigated the use of folic acid and multivitamins containing folic acid in childbearing women.

Of 221 women interviewed, 67 (30%) regularly took pills containing 0.4 mg folic acid. Women with higher educational levels were more likely to take multivitamins with folic acid than were the less educated (p=0.05). Of the women who took folic acid, only 5 (7.5%) used separate folic acid tablets, before and during their pregnancy. The rest used multivitamins containing folic acid. The 5 women who took folic acid separately were college-educated and nonreligious, and they took multivitamins in addition (p>0.05).

Of the women interviewed, 58 (26.2%) were Bedouin of the Negev. 24 (41.4%) of them took pills containing folic acid on a regular basis. This percentage is higher than that in the Jewish women in the study who took folic acid for prevention of NTD (17%; p=0.038).

Most of the women took folic acid after the first trimester. Only a minority took daily periconceptional folic acid. Multivitamins containing 0.4 mg of folic acid were more popular than folic acid tablets alone. This study emphasizes the need for continuing efforts to increase consumption of folic acid and awareness of its benefits among women of childbearing age.

Coloring the Floor of Schlemm's Canal in Deep Sclerectomy

Ben Zion Silverstone

Eye Dept., Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem

Increased intraocular pressure in glaucoma, resistant to maximal tolerated medical therapy, can be relieved by deep sclerectomy. Its advantage over classical trabeculotomy is fewer postoperative complications. This probably results from its being relatively noninvasive, since the anterior chamber is not penetrated.

Successful deep sclerectomy requires preservation of the trabeculo-descemetic membrane, which forms part of the floor of Schlemm's canal. Aqueous flows from the anterior chamber across the trabeculo-descemetic membrane and into the ocular venous drainage. Despite the importances of its preservation, during deep sclerectomy it is perforated in 10-15% of cases.

Coloring the endothelium lining the floor of the canal with gentian violet solution improves visualization of the membrane and thus aids in its preservation. Its use makes the procedure easier and should improve results.

Rational Use of Albumin 

Emanuel Sikuler, Aviel Shapira, Shlomo Mor-Yosef, Pnina Shlaeffer, Dafna Slovik, Madlen Brutin, Gabriel Gurman

Divisions of Medicine and Surgery, Hospital Administration, Quality Control Unit, Pharmacological Service, Nursing Service, and Division of Anesthesiology; Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

The use of albumin has been a matter of debate since its introduction in the 1940's. Albumin is not only expensive but may also be harmful when administered inappropriately. Until recently our use of albumin was controlled by a number of authorized physicians who signed all albumin prescriptions.

In August 1998, a multidisciplinary team reviewed the indications for albumin use and introduced simple guidelines for its supply and administration. As a result, the use of albumin has decreased by almost 70%. This indicates that rational use of albumin can be achieved by appropriate guidelines, without requiring administrative limitations. We believe that this conclusion holds true for other diagnostic and therapeutic procedures as well.

Thrombolytic Therapy or Primary Coronary Angioplasty in Acute Myocardial Infarction?

David Pereg, Shlomo Behar, Alexander Battler, Valentina Boyko, Shmuel Gottlieb, Jonathan Leor: Israel Thrombolytic Survey Group

Cardiology Division, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba; Neufeld Cardiac Research Institute, Tel Hashomer and Tel Aviv University; and Cardiology Dept., Rabin Medical Center, Petah Tikva

There has been continuous debate over the superiority of primary percutaneous, transluminal, coronary angioplasty (PTCA) over thrombolysis for acute myocardial infarction (AMI). It was questioned whether this advantage of primary PTCA reported in selected populations by experienced centers can be replicated in our clinical practice.

We compared demographic and clinical variables, therapies and outcome in AMI treated with primary PTCA vs thrombolytic therapy. Clinical and demographic variables of 1,678 unselected AMI patients (admitted January/February and May/July 1996) were analyzed in 16 cardiac care units with on-site catheterization facilities and ability to perform PTCA. Of these 803 (48%) were treated by thrombolysis and 99 (6%) by primary PTCA.

The prevalence of adverse prognostic variables, such as anterior wall MI, heart failure on admission or during hospital stay, pulmonary edema, and ventricular tachycardia or fibrillation, was higher in the PTCA group. The 7-day, 30-day and 1-year mortality rates were similar in the 2 groups: 4%, 7.2% and 12.8%, respectively, in the PTCA group and 5%, 7.2% and 11.1% in the thrombolysis group. There was a trend toward lower mortality in subgroups of high-risk patients: those with heart failure on admission (Killip class >1), the elderly (>65 years), and those with previous MI treated with PTCA. After adjusting for confounders, treatment with primary PTCA was not found to be associated with lower mortality.

Only a small proportion of AMI patients in Israel were treated with primary PTCA in 1996. The frequency of adverse prognostic factors among them was higher but their short and long term outcomes were similar to those of high risk patients treated with thrombolysis.

Physicians' Reminders Promote Annual Fecal Occult Bloodtesting Compliance

Shlomo Vinker, Vardina Shumla, Eliezer Kitai

Family Medicine Dept., Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Screening for the early detection of colorectal cancer using the fecal occult blood test has been shown to be effective in reducing mortality. In Israel family physicians recommend that their patients, aged 50-75, have the test performed annually. But compliance with testing in the general population has been poor.

We therefore studied this issue in 3 primary care facilities, in 384 patients, average age 62.7‏6.9 years; 81 (21.1%) performed the fecal occult blood test. Performance rates were significantly lower (13.9%) in those aged 50-59 (p = 0.0003), as compared wh those aged 60-69 and 70-75 (24.3% and 24.7%, respectively). Compliance rates of the patients of different physicians varied as well.

Recommendation of family physicians led to overall compliance of 21.1%. Additional efforts are needed to increase compliance in order to decrease colorectal cancer morbidity and mortality in Israel.

Family Physicians' Attitudes to Clinical Guidelines for Treatment of Diabetes 

Sasson Nakar, Shlomo Vinker, Tal Baro-Aloni, Eliezer Kitai

Dept. of Family Medicine, Rabin Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Clinical guidelines are systematically developed statements designed to help practitioners and patients make decisions about appropriate health care for specific clinical states. Attitudes of family physicians to clinical guidelines for treating diabetes and guidelines in general were evaluated from anonymous questionnaires answered by physicians participating in continuous medical education throughout the country (May-June 1998). The questionnaire dealt with attitudes to the recently published specific guidelines for treating the diabetic patient and overall perception of the efficacy of clinical guidelines.

293 family physicians, aged 40.2‏7.0 responded (83%). 93.5% appreciated the guidelines and thought them applicable. Most (83.7%) reported the guidelines to be of help in their daily work; 31.4% said they were oversimplified; a quarter said they aimed main at containing costs. Most respondents preferred written guidelines of up to 5 pages.

In view of our results, attention can now be turned to developing ways to implement the guidelines. To improve adherence, they need to be short and the rate of publication of new clinical guidelines should be slowed.

Early Detection of Glaucoma by a Mobile Unit

S. Kurtz, M. Goldenfeld, S. Melamed

Sam Rothberg Glaucoma Center, Goldschleger Eye Institute, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

Glaucoma, the third leading cause of blindness in the western world, is characterized by painless, gradual loss of visual fields which may lead to severe visual impairment or even blindness. In 4 years of operation of a mobile glaucoma unit for screening and early diagnosis of glaucoma, 10,037 subjects aged 18-95 years were screened (4504 women, 45%); 55% were under 50 years (Graph 1).

Ocular hypertension was diagnosed in 8.0%; primary open angle glaucoma (POAG) in 0.8%, with 2/3 already under treatment, the rest newly diagnosed. Pseudo-exfoliative glaucoma was diagnosed in 0.2%; only 2 cases had closed angle glaucoma; 91% of those screened were normal (Fig. 4; age stratification, Graph 3).

POAG increased with age, from 0.2% in those under 40 years to 10% in those over 80; POAG was more common in men, but OHT was similar in both sexes (6.0% vs. 5.3%). There was no correlation between incidence of POAG and place of work except in the Sorek Nuclear Center (1.9% vs. 0.8%, p=0.11). Other conditions significantly more frequent in POAG than normals were diabetes mellitus (x 2.5), systemic hypertension (x 4), myopia (x 2) and history of intraocular surgery (x 6).