תוצאת חיפוש

לידיה הרכבי(1), אבנר שחר(2)

(1) היח' לפארמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי קפלן, האוניברסיטה העברית, ירושלים, (2) המח' לגריאטריה, בית-חולים הרצפלד, האוניברסיטה העברית, ירושלים

הפרעות בחוש הטעם שכיחות בקרב הקשישים כתוצאה מתהליכים פתופיסיולוגיים והשפעת חומרי-מרפא. אחד-עשר אחוזים מהקשישים הנוטלים תרופות רבות מדווחים על שיבושים בחוש הטעם. ההשלכה מסכנת-הבריאות של ירידה או הפרעה בחוש הטעם בקשישים היא אי-הנאה ממזון הגורמת בעקבות זאת לירידה בצריכה הקלורית וברכיבים התזונתיים.

המטרה במאמר זה היא לדווח על הפרעות בחוש הטעם הקשורות לתרופות, במיוחד בקרב קשישים. לשם כך נסקרה במאמר הספרות הרפואית העברית והאנגלית.

נמצא בסקירה, כי שיבושי חוש הטעם מסווגים ל-'היפוגזיה (hypogeusia – הפחתה בחדות חוש הטעם), 'אגזיה' (ageusia – חסר מלא בחוש הטעם) ולשני סוגי 'דיסגוזיה' (dysgeusia – עיוות בחוש הטעם): 'אליאגוזיה' (aliageusia – עיוות הקשור למזון) ו-'פאנטוגוזיה' (phantogeusia – אשליות בחוש הטעם). המנגנונים להשפעת התרופות על חוש הטעם הם מרובים וקשורים לעתים למיבנה הכימי של התרופה. הטיפול בשיבושי הטעם, שהוא אמפירי והצלחתו מוגבלת, כולל חילוף תרופה מאותה קבוצה פארמקולוגית או תוספת אבץ (והוכח כיעיל בחיזוק חוש הטעם למתוק, למר ולמלוח). אמצעים פשוטים כגון מציצת סוכריות, לעיסת גומי נטול סוכר ושטיפות פה בסודה לשתיה, ונטילת נאיצין וויטמין A, עשויים להקל על היפוגוזיה ודיסגוזיה.

לסיכום, עקב השכיחות של שיבושי תחושת-הטעם בקשישים, יש להעלות תופעה זו כאפשרות במצבים של ירידה תזונתית בלתי מוסברת. סקר תרופות מדוקדק הוא מחוייב המציאות ואמצעי התערבות נוספים עשויים להיטיב.

נטליה בילנקו (1), דני שחר (2), איריס שי (2), שמעון ויצמן (3), דרורה פרייזר (2,3),

(1) משרד הבריאות – מחוז דרום, (2) המרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה דניאל אברהם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (3) המח' לאפידמיולוגיה ולהערכת שירותי בריאות

ניטור האיבחון של מחלות כרוניות, כגון מחלות לב, סוכרת ויתר-לחץ-דם הוא מידע חשוב לתיכנון שירותי הבריאות ולזיהוי אוכלוסיות המצויות בסיכון.

המטרות במחקר היו לדווח על איבחון מדווח של אוטם שריר-הלב, סוכרת ויתר-לחץ-דם באוכלוסייה היהודית בנגב, דפוסי הסתייעות בשירותי בריאות והברות (diet) של הלוקים במחלות אלו.

לדגימת אשכולות אקראית ופרופורציונית לאוכלוסייה (סה"כ 1,159 בני אדם בגיל מעל 35 שנה) נערך ריאיון בביתם בין השנים 1999-1998. הריאיון כלל דיווח על מחלות כרוניות, פנייה לשירותי בריאות והרגלי תזונה וברות (nutrition and diet).

בקרב גברים נמצא שיעור כפול של אוטם שריר-הלב, וכן התערבויות פולשניות לטיפול בבעיות לב וכלי-דם. שיעור התחלואה הגבוה ביותר באוטם שריר-הלב וביתר-לחץ-דם נמצא בנכללים ילידי מרכז-ומזרח-אירופה, בעוד ששיעור התחלואה מסוכרת נמצא בקרב ילידי מערב-אירופה. מקרב הנכללים בגיל הנמוך מ-61 שנה, 19% מהמדווחים על סוכרת ו-33% מהמדווחים על יתר-לחץ-דם לא נטלו תרופות ולא היו במשטר ברות מתאים. מכאן שכשליש מהמדווחים על יתר-לחץ-דם ו-15% מהמדווחים על סוכרת לא היו בטיפול כלשהו. שיעורי התחלואה שנמצאו במחקר זה גבוהים מהנתונים הכלל-ארציים.

בסקר הבריאות והתזונה שבוצע בדרום נמצאו שיעורי תחלואה מדווחים גבוהים מאלו של אזורים אחרים בישראל. בקרב החולים בסוכרת ויתר-לחץ-דם שיעור נכבד אינו מטופל בתרופות ובברות רפואית מתאימה. המידע המוצג עשוי לסייע בתיכנון שירותי הבריאות לאזור הדרום ובאיתור אוכלוסיות הנמצאות בסיכון.

רונית אנדוולט¹, יהודית צמיר², דנית שחר³, דרורית סירקיס⁴, יעקב מנצ'ל⁵

¹דיאטנית, האגף הרפואי, מכבי שירותי בריות, ²יחידת הסקרים, מכבי שירותי בריאות, ³דיאטנית, המרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה על-שם דניאל אברהם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ⁴דיאטנית, מחוז ת"א, מכבי שירותי בריאות, ⁵יועץ גריאטרי, האגף הרפואי, מכבי שירותי בריאות

אוכלוסיית העולם מזדקנת; שיעור הקשישים (בני 65 שנה ומעלה) בישראל עמד בנובמבר 1999 על 10% והוא צפוי לעלות. במכבי שירותי בריאות שיעור הקשישים קטן יותר ועומד על 6%. קשישים רבים נמצאים בסיכון לתת-תזונה בשל מחלות חדות וכרוניות או בשל בעיות גופניות ונפשיות. המטרות במחקר זה היו לבחון את צריכתם התזונתית של קשישים החיים בתל-אביב ורשומים במכבי שירותי-בריאות, להשוות צריכה זו עם ההמלצות הבינלאומיות ולהעריך את הקשר בין צריכה תזונתית לבין פנייה לשירותי בריאות.

נבחרה דגימה אקראית של בני 70 ומעלה בקרב חברי מכבי באזור תל-אביב. הנכללים במחקר נשאלו לגבי צריכתם התזונתית טלפונית או פנים אל פנים, באמצעות שאלון. כמו-כן נאספו משתני אורח-חיים, מצב בריאות ופנייה לשירותי הבריאות הראשוניות בוצעו על-ידי סוקרים, עובדי יחידת הסקרים של מכבי שירותי-בריאות.

נכללו במחקר 158 קשישים. נמצא כי 8% מאוכלוסיית הקשישים בתל-אביב צורכים פחות מ-800 קלוריות ביום, וכי 33% מהאוכלוסיה צורכים מתחת ל-1,200 קלוריות ביום. כמות כזו של קלוריות אינה מאפשרת צריכה מספקת של ויטמינים, מינרלים ויסודות קורט. למעלה מ-40% מהמרואיינים לוקים במחלה כרונית כלשהי ול- 19% בעיות שיניים. מרבית הנשאלים (70%) נוהגים לבקר בתדירות גבוהה יחסית אצל רופא המשפחה (לפחות פעם בחודש), 71% ביקרו אצל רופא מומחה אחד לפחות בששת החודשים האחרונים ו- 12% ביקרו אצל דיאטן. למעלה מ- 90% מהנשאלים אוכלים שלוש ארוחות ביום ומעל 50% עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. נמצא כי מספר הביקורים אצל רופא המשפחה היה ביחס הפוך ומשמעותי סטטיסטית לצריכת הקלוריות. יחס דומה לא נמצא לגבי ביקור אצל רופאים מומחים.

תוצאות סקר זה מדגימות צריכת קלוריות פחותה מהמומלץ בקרב למעלה מ- 30% מהמרואיינים. נראה כי נדרשת הגברת מודעות האוכלוסייה הקשישה לחשיבות התזונה הנצרכת והשפעתה על איכות חייהם. לנוכח נתונים אלו, נראה כי יש מקום לערוך מחקר מקיף יותר וארצי על אוכלוסיית גיל זאת, ולאמוד ביתר פירוט את היקף הבעיה.

ורדה גרוס-צור, אלי להט, אייל בנין, אלי שחר ורות שלו

ויגבטרין, תרופה נוגדת-כיפיון חדשה יחסית, פועלת באמצעות עיכוב ברירני של התסס גאמא-אמינו-בוטירית-טרנספראזה. התרופה יעילה בטיפול בחולים עם התקפי כיפיון (epilepsia) חלקיים ובלתי-נשלטים או הלוקים בתיסמונת West (infantile spasm).

לאחרונה נמצאה היצרות דו-צדדית סימטרית בשדות הראייה ב-30% לערך מהמבוגרים המטופלים בתרופה זו. קיים מידע מועט בלבד לגבי הטיפול בתרופה בילדים. במאמר זה מדווח על 24 ילדים בגילי 3.5-18 שנה, ללא תסמינים בדרכי הראייה, שטופלו בוויגבטרין במינון 20-90 מ"ג/ק"ג במשך רטינוגרמה (ERG), ו-11 עברו בדיקה של תגובת המוח לגירוי ראייתי (VEP).

א' שחר, ג' חסון, ש' פולק

המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

רקע: בשנים האחרונות גדל והולך בבתי-החולים בישראל השימוש בכפפות לטקס, בעקבות עלייה ניכרת בשיעור המחלות הזיהומיות המועברות דרך דם והפרשות, כגון דלקת כבד מסוג B ו-C ומחלת האיידס. אולם השימוש הגובר בכפפות לטקס וגומי גרם לעלייה במספר מקרי האלרגיה ללטקס בין עובדי מערכת הבריאות. בשני סקרים שנערכו לאחרונה בישראל בבית חולים כללי ובבית חולים לילדים, נמצאה שכיחות נמוכה של אלרגיה ללטקס.

מטרה: לבדוק שיעור אלרגיה ללטקס בין עובדי בית חולים כללי בישראל החשפוים למגע עם כפפות לטקס.

שיטות: נכללו במחקר 203  עובדים של מרכז רפואי רמב"ם, ממחלקות שבהן יש שימוש רב בכפפות לטקס. כל עובד ענה בשאלון על פרטים דמוגרפיים, פרטים הקשורים למחלקתו ולפקידו, אנאמנזה אישית ומשפחתית על אלרגיות ופרטים קליניים הקשורים לחשיפה לכפפות לטקס. דגימות-דם ניטלו מכל הנכללים במחקר למטרת בדיקה כמותית של נוגדן IgE כללי ושל נוגדן IgE סגולי ללטקס, שנבדק בשיטת DPC Alastat-ELISA.

תוצאות: 75 מבין 203 העובדים (36.9%) הצהירו על תופעות קליניות העלולות להיות קשורות לחשיפה ללטקס. רק 32 עובדים (15.8%) הצביעו על תופעות קליניות שניתן ליחסן לתגובת רגישות-יתר מיידית (אלרגיה מטיפוס I), כגון נזלת, התעטשויות, דמעת והפרעות-נשימה, בקרב 30 מהם (המהווים 14.8% מכלל העובדים) נמצאו נוגדני IgE סגוליים ללטקס (מעל 0.35 יב"ל/מ"ל), וב-21 מהם (המהווים 10.3% מכלל העובדים) נמצאו רמות גבוהות מאוד של IgE סגולי ללטקס (1.5 יב"ל/מ"ל). כמחצית מהעובדים (43.4%) עם נוגדני IgE סגוליים ללטקס היו רופאים והשאר אחיות (23.3%), עובדי משק (20.0%) ועובדי מעבדה (13.3%). המאפיינים המשמעותיים ביותר בקרב 30 עובדים עם אלרגיה ללטקס מטיפוץ I היו אנאמנזה אישית ומשפחתית של אלרגיה, רמות גבוהות של IgE כללי וחשיפה ללטקס מעל שעתיים ביום.

מסקנות: היארעות תגובת יתר של רגישות מיידית ללטקס בקרב עובדי בית חולים כללי בישראל (14.8%) דומה לזו שנמצאה במרכזים רפואיים אחרים בעולם. עובדים עם אנאמנזה אישית או משפחתית של אלרגיה, החשופים ללטקס מעל שעתיים ביום ושבדמם נמצאה רמה גבוהה של IgEכללי, היו בסיכון גבוה ללקות בתופעות קליניות של אלרגיה ללטקס מטיפוס I. על סמך נתונים אלה, ניתן לאתר עובדים במערכת הבריאות שיש למנוע את המשך חשיפתם ללטקס, על-מנת למנוע או להפחית התהוות תופעות קליניות הקשורות באלרגיה ללטקס.

The Chemotherapeutic Treatment of Advanced Hodgkin's Disease

R. Epelbaum¹, N. Haim¹, M. Ben-Shahar¹, I. Valtuch¹, D. Faraggi³, A. Sharabi-Nov³, Y. Ben-Arie², Y. Cohen⁴

Departments of Oncology¹ and ²Pathology, Rambam Medical Center, and Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology; ³Department of Statistics, Haifa University, Haifa; and ⁴Department of Oncology, Soroka University Medical Center, Beer Sheba

Between 1972 and 1994, 121 adult patients with advanced Hodgkin's disease received MOPP (M) combination chemotherapy, MOPP alternating with ABVD (M-A) or MOPP and ABV hybrid (M/A). Radiation therapy was given to 1/3 of them. The median age was 35 years, 58% had stage III and 42% had stage IV disease. Failure-free survival at 10 years was 43.9%. It was 66.7%, 48.4% and 29.9% for patients treated by M/A, M-A and M, respectively. Overall survival at 10 years was 40.8%, and 78.2%, 48% and 27.7% for patients treated by M/A, M-A and M, respectively. Multivariate analysis found age (above or below 65 years) and combination chemotherapy (with or without adriamycin) to be significant prognostic factors. M/A combination was more myelotoxic, while M combination caused more second primaries. Today, 80% of patients with advanced Hodgkin's disease may be cured, with low rate of long-term toxicity.

Attitude of Hospital Visitors Towards Cigarette Smoking inside Hospital Buildings; One More Step Towards a "Smoke Free Hospital" in Israel

S. Varsano*, S. Shachar⁺, O. Bacal⁺, N. Eldor⁺, G. Hevion**, M. Garenkin^#

Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar-Sava 44281 and Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University, Ramat-Aviv, Tel-Aviv, Israel ^*Asthma Care - Education Unit, Department of Pulmonary Medicine ⁺Meir School of Nursing **Hospital Management Office ^#Epidemiology and Medical Data Unit

In order to determine a policy within the hospital restricting smoking we previously surveyed the attitude of the hospital staff towards smoking inside the hospital buildings. In the present survey we examined the attitude of the hospital visitors on the same issue. One hundred and fifty-seven hospital visitors participated in the survey and answered a questionnaire; 93 visitors were smokers, 64 were non-smokers.

Eighty-eighth percent of the visitors smoked during their visit, 4 cigarettes on the average, during an average length of stay of 2.8 hours, until completing the questionnaire. Eighty-three percent of the smokers were aware of the law that prohibits smoking in public buildings, and 71% were aware of the signs and advertisements that prohibit smoking in the hospital. Two thirds of the smokers declared that they would have refrained from smoking in the hospital if others around them also refrained from smoking and justified the law that prohibits smoking in public buildings, including hospitals. Sixty-nine percent of the smokers declared that they were willing to cooperate with hospital management in restricting smoking to the hospital grounds outside the hospital buildings, and would accept directives regarding smoking restriction from any hospital personnel. In fact, only 11% of the smokers were requested to stop smoking during their visit.

These findings reinforce the results of our pervious survey conducted among the hospital staff and indicates the existence of a paradoxical vicious cycle of behavior among smokers and non-smokers, visitors and staff, in the hospital. On the one hand the smokers do not have the self-obedience necessary to stop smoking while visiting in the hospital, although they are aware of their misdeed. On the other hand the non-smokers lack the confidence that they will obtain the cooperation of the smokers, although the smokers are willing to cooperate. Both groups expect someone else to either actively restrict them from smoking or to encourage them to restrict the smokers.

Our findings suggest that this “someone else” is the hospital management (and the staff endorsed to implement this directive).

Hospitalization for Renal Colic: Epidemiological Features and Clinical Manifestations

Yahav Oron, Amir Shahar, Eran Dolev

Sheba Medical Center, Tel Hashomer; Israel Defense Forces Medical Center; Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar Saba; and Dept. of Medicine H, Sourasky-Tel Aviv Medical Center

The medical records of all patients referred to the emergency department (ED) of Sheba Medical Center for renal colic during 1996 were analyzed. Patients discharged from the ED and those hospitalized were compared.

There was no significant difference between the 2 groups with regard to average age or sex distribution. Statistically significant differences were found with regard to frequency of chills and fever, history of renal colic, referral for renal colic during that year or hospitalization for renal colic or nephrolithiasis, previous positive imaging, stone removal by surgery or extracorporeal shock wave lithotripsy, fever exceeding 37.5^o and administration of fluids, pethidine or pramin in the ED, prolonged stay in the ED and previous appendectomy.

A conditional regression model tested the predictive value of each of those factors. Inclusion of independent variables into the model led to an overall correct classification rate of 84.43%, with 44.83% sensitivity and 93.16% specificity. There were correlations between referrals for renal colic, overall renal colic rate and average monthly temperature, so there was no pure correlation between average monthly temperature and referrals to the ED for renal colic.

The major indications for hospitalization were actually the clinical ones, indicating either an active metabolic disease or suspected obstruction of the urinary tract. Treatment in the ED and duration of the visit indicated disease severity.

Ethnicity and Emergency Department Visits in the Negev

Shahar Livnat, Eyal Almog, Gad Rabinowitch, Yoram Snir

Dept. of Emergency Medicine, Soroka University Medical Center and Dept. of Industrial Engineering and Management, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

The population of the Negev consists mainly of Jews and Bedouin, who have very different life styles. Patients of both ethnic groups use our emergency department exclusively, providing a unique opportunity to study comparative patient habits.

In gathering and processing the information we used Data Mining technology, which allows search for unique patterns in large data bases. We examined demographic data on some 64,000 emergency department visits during 1997-8, mostly medical and surgical cases, but not trauma cases. Many more were by Bedouin than Jews, and between the ages of 25 and 44, more by women than men. There were changes in trends in comparison with an arrival survey conducted some 11 years before.

Clinical and Immunological Characteristics of HIV-Positive AIDS in Children in Northern Israel

E. Kedem, A. Etzioni, E. Shahar, S. Pollack

Institute of Immunology, Allergy and AIDS and Dept. of Pediatrics A, Rambam Medical Center and B. Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

We are treating 11 children in our AIDS clinic. All were infected by vertical transmission from carrier mothers. However, among 31 HIV-carrier AIDS patients who were under follow-up during pregnancy, supposedly taking zidovudine prophylaxis, only 1 (3.3%) gave birth to a baby infected with HIV. Our children with HIV and AIDS are 3 months to 12 years of age (average 4.5 years); mean age at diagnosis was 18 months. All are either symptomatic or have laboratory evidence of progressive immunodeficiency, 1 is asymptomatic (N2), 1 has mild symptoms (A2) and the rest present significant symptoms or AIDS-defining disease. All have moderate to severe immunodeficiency, as evidenced by CD4+ cells counts. 60% have rapidly progressive disease, based on their symptomatology and immune state, whereas clinical reports in the literature point to only 10-15%. However, the average CD4+ cell count was 22% (749/mm³) at diagnosis and 22% (759/mm³) at last follow-up. These stable findings during an average follow-up of 28 months probably reflect the effect of medical and supportive treatment.

All received antiretroviral medication consisting of a combination of 2 or 3 drugs. 8 of 11 also received prophylactic treatment against opportunistic infections and 8 of 11 are clinically well. Routine follow-up and a good relationship with the patient's family increase cooperation and promote optimal medical treatment, and consequently improve the clinical condition and quality of life.

Transcatheter Closure of Atrial Septal Defects: Initial Clinical Applications

Shahar Zimand, Einat Birk, Mira Frand, Patricia Benjamin, Julius Hegesh

Dept. of Pediatric Cardiology, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Schneider Medical Center, Petah Tikva

The incidence of congenital heart defects is 0.8% of live-born infants. Of these 13% are ostium secundum atrial septal defects (ASD) which can be successfully repaired by open heart surgery with less than 1% mortality. However, morbidity associated with cardiac surgery is universal. Transcatheter closure of ASDs was introduced 2 decades ago to decrease surgical complications, hospital stay and cost. Few devices have undergone clinical trials but all of them have been associated with instances of failure and complications. The most important mechanism for acute failure was selection of cases with too large a defect or selection of a defective device. In the past decade great progress has been made with the aid of transesophageal echocardiography (TEE) and modifications of the device. We present our experience in our first 5 patients. They ranged in age from 4 to 27 years; the ASD diameter was 11-15 mm and the device diameter was 17-33 mm. All transcatheter closures were performed on the same day without any complications, and all patients were discharged home after 2 days of hospitalization. We conclude that transcatheter occlusion of ASDs up to 15 mm is feasible, relatively safe and effective. This transcatheter method appears to be a viable alternative to surgery for some patients with secundum atrial septal defects.

Transurethral Microwave Thermotherapy

Boaz Moskovitz, Shahar Madjar, Sarel Halachmi, Ofer Nativ

Dept. of Urology, Bnai Zion Medical Center, Haifa

The effectiveness of transurethral microwave thermotherapy (TUMT) for benign prostatic hypertrophy in poor surgical risk patients (ASA class IV) with indwelling catheters, was assessed. All had had an indwelling catheter for 1-12 months. Removal of the catheter was possible in 14 out of the 24 (58.3%). Urinary peak flow rates were 12.2±3.5 ml/sec at 3 months of follow-up and post-voiding residual urine volumes of less than 50 ml were recorded in 13 catheter-free patients. Our data suggest that TUMT is an effective procedure for management of high risk patients with indwelling catheters in whom surgery or anesthesia are contraindicated.

Clinical Characteristics of those who Leave the Emergency Room Against Advice

A. Carmel, H. Amital, Y. Shemer, A. Sahar

Emergency Dept. and Dept. of Medicine B, Gertner Institute for Medical Service Research, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

The object of this study was to characterize those who leave the emergency department agmedical advice and to examine the short-term consequences. The study was conducted retrospectively 1992 and prospectively during May-August 1993 by telephone interviews. About 0.5% of all the patients who applied to the emergency department left against medical advice. Their main characteristic was that they were mostly young, single men. A wide range of complaints had brought them to the emergency department, very similar to that of the control group, but with a higher tendency to abuse drugs and alcohol. Most of those who left against medical advice had less severe disease than the controls. However 10% of them had to be hospitalized within the subsequent 2 weeks, in comparison with 4% of the controls. This study suggests that improving the efficiency of the emergency department will decrease the number leaving against advice.

Continuous Quality Improvement in Anesthesia

Luis Gaitini, Sonia Vaida, Shahar Madgar

Depts. of Anesthesia and of Urology, Bnai-Zion Medical Center, Haifa

Slow continuous quality improvement (SCQI) in anesthesia is a process that allows identification of problems and their causes. Implementing measures to correct them and continuous monitoring to ensure that the problems have been eliminated are necessary. The basic assumption of CQI is that the employees of an organization are competent and working to the best of their abilities. If problems occur they are the consequences of inadequacies in the process rather that in the individual. The CQI program is a dynamic but gradual system that invokes a slower rate of response in comparison with other quality methods, like quality assurance. Spectacular results following a system change are not to be expected an the ideal is slow and continuous improvement.

A SCQI program was adapted by our department in May 1994, according to the recommendations of the American Society of Anesthesiologists. Problem identification was based on 65 clinical indicators, reflecting negative events related to anesthesia. Data were collected using a specially designed computer database. 4 events were identified as crossing previously established thresholds (hypertension, hypotension, hypoxia and inadequate nerve block). Statistical process control was used to establish stability of the system and whether negative events were influenced only by the common causes. The causes responsible for these negative events were identified using specific SCQI tools, such as control-charts, cause-effect diagrams and Pareto diagrams. Hypertension and inadequate nerve block were successfully managed. The implementation of corrective measures for the other events that cross the threshold is still in evolution. This program requires considerable dedication on the part of the staff, and it is hoped that it will improve our clinical performance.

Angioedema Caused by Splenectomy with Malignant Lymphoma Foll-Owed by Multiple Myeloma 7 Years Later

A. Shahar, R. Sharon, M. Lorber, S. Pollack

Institute of Allergy, Clinical Immunology and AIDS and Institute of Hematology, Rambam Medical Center and B. Rappaport Technion- Faculty of Medicine, Haifa

Acquired C1-inhibitor (C1-INH) deficiency has been reported in patients with immunoglobulin abnormalities and lymphoproliferative disorders, and angioedema has appeared simultaneously with the lymphoproliferative disease. We present a 50-year-old woman with acquired C1-INH deficiency and angioedema which preceded by 7 years the diagnosis of malignant mantle cell lymphoma. During the interval she was treated with Danazole and there were no attacks of angioedema. When routine follow-up bone marrow aspiration revealed infiltration of nonspecified lymphoma cells, exploratory laparotomy and splenectomy were performed. A month later Danazol was stopped, C1-INH levels returned to normal and there were no attacks of angioedema. Mantle cell lymphoma consisting of lymphocytes with cytoplasmic IgM-lambda was diagnosed in the excised spleen but chemotherapy was not initiated. 6 months later, a second lymphoproliferative disorder, multiple myeloma IgA kappa, was diagnosed.