• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2002

        איתן מור, נתי בר-נתן, ריקי שפירא, מילה קצ'קו וגבריאל דינרי
        עמ'

        איתן מור(1), נתי בר-נתן(1), ריקי שפירא(2), מילה קצ'קו(3), גבריאל דינרי(2)

         

        המח' להשתלות (1), המכון לגסטרואנטרולוגיה (2) המח' להרדמה (3), המרכז הרפואי שניידר לילדים, פתח תקווה, מסונף לפקולטה לרפואה סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב

         

        יתר-לחץ-דם שערי בילדים ללא מחלת כבד ראשונית מהווה אתגר טיפולי. במרבית הילדים הלוקים בבעיה זו אין מניעה בגדילה ובהתפתחות, ולכן קיימת נטייה לטיפול שמרני על-ידי קשירה של הדליות בוושט. עם-זאת, עם התהוותו של יתר-לחץ-דם שערי משמעותי, קיים סיכון לדמם בלתי-נשלט ממעקפים ורידיים לאורך מערכת-העיכול. כמו-כן, שריעות הטחול גורמת להפרעה מכאנית ולפעילות-יתר של הטחול (hypersplenism). ניתוחי הדלף בין מערכת השער לוורוד החלול או לווריד הכליה גורמים לירידת הלחץ במערכת השער, ובכך מהווים טיפול סופי לבעיה בריאותית זו.

        המטרה במאמר זה היא להציג את ניסיוננו בניתוחי דלף שערי-מערכתי.

        במשך 5 שנים (1998-2001) הופנו למחלקתנו 9 ילדים (ממוצע גיל 11.4 שנים) לביצוע ניתוח דלף שערי-מערכתי. הנתונים על הניתוח ולאחריו נאספו מתיקי האישפוז והמעקב (סוג הדלף והלחצים במערכת השער לפני ביצוע הדלף ולאחר-מכן). בחמישה ילדים בוצע דלף בין וריד הפדר (המזנטריום) העליון לבין הווריד החלול התחתון, ב-3 ילדים בוצע ניתוח דלף בין וריד הטחול לווריד הכליה, ואילו ילד נוסף עבר כריתת טחול בלבד בעקבות אבחנה משוערת של יתר-לחץ-שערי מישני לפקקת וריד הטחול.

        במעקב שנמשך בין 63-3 חודשים (ממוצע 21.2 חודשים), ב-7 מתוך 8 הילדים נשאר הדלף פתוח, והביא מיידית לירידת הלחץ בשער ולהפחתה ביתר-פעילות הטחול. בילדה נוספת שכבר עברה ניתוח דלף קודם בחו"ל, אירעה חסימה של הדלף החדש בסמוך לניתוח, ובילד אחר שעבר כריתת טחול בלבד הופיעו דליות בוושט לאחר הניתוח שנשלטו באמצעות קשירה אנדוסקופית. במעקב ארוך-טווח לא לקה אף אחד מהילדים בדמם נישנה במערכת-העיכול, ובשלושת הילדים שלקו בשריעות ניכרת של הטחול (splenomegaly) חלה נסיגה בגודלו.

        לסיכום, יש מקום לביצוע ניתוחי דלף שערי-מערכתי בילדים הלוקים ביתר-לחץ-דם שערי ללא מחלת כבד ראשונית, עם דמם בלתי-נשלט או עם שריעות ניכרת של הטחול המלווה בפעילות-יתר של הטחול.

        מרץ 1998

        יעקב גורביץ, יוסי פז, מנחם מצא, אמיר קרמר, דימיטרי פבני, אורן לב-רן, חיים לוקר ורפאל מור
        עמ'

        Skeletonized Internal Mammary Arteries for Coronary Bypass Grafting

         

        Jacob Gurevitch, Yosef Paz, Menachem Matsa, Amir Kramer, Dimitri Pevni, Oren Lev-Ran, H. Locker, Raphael Mohr

         

        Dept. of Thoracic and Cardiovascular Surgery, Sourasky-Tel Aviv Medical Center

         

        The skeletonized internal mammary artery (IMA) is longer, and its immediate spontaneous blood flow is greater than that of the pedicled IMA, thus providing increased versatility for complete, arterial myocardial revascularization without the use of saphenous vein grafts. From April 1996 to May 1997, 583 patients underwent coronary artery bypass grafting here and in 415 (71%) complete arterial revascularization was achieved using bilateral skeletonized IMA. The right gastroepiploic artery was used in 57 (13%); there were 329 males (79%) and 86 women (21%); average age was 64 (30-87) and 175 (36%) were older than 70; 131 (32%) were diabetics. Average number of grafts was 3.2 (range 2-6 grafts). At 30 days, 5 (1.2%) had died and there had been 6 perioperative infarcts (1.4%), 5 CVA's (1.2%), and 6 had sternal wound infections (1.4%). Up to 1-12 months of follow-up was achieved in 409 (99%). Late mortality was 1.4% (of which 3 were noncardiac). 394 (97%) were angina-free at latest follow-up. We conclude that arterial revascularization using bilateral skeletonized IMA is safe, as postoperative morbidity and mortality are low, even in old and diabetic patients.

        יוסף רוזנמן, חיים לוטן, הישאם נסאר ומרוין ש' גוטסמן
        עמ'

        Percutaneous Revascularization of the Left Main Coronary Artery as Coronary Artery Bypass in High Surgical Risks

         

        Yoseph Rozenman, Chaim Lotan, Hisham Nassar, Mervyn S. Gotsman

         

        Cardiology Dept., Hadassah-University Hospital (Ein Kerem) and Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem

         

        Coronary artery bypass grafting is the treatment of choice for obstructive disease of the left main coronary artery. Its proximal location and easy accessibility make the left main artery an inviting target for percutaneous intervention, an approach contraindicated by the high associated risk. We describe 2 patients at high operative risk in whom the obstructed main coronary artery was successfully revascularized percutaneously. Coronary stenting and rotational ablation of calcified arteries are essential for successful outcome and minimize complications.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.