תוצאת חיפוש

המועצה המדעית של הר"י רואה במדעי היסוד אמצעי חשוב לחשיפת רופאים צעירים בתחילת דרכם לתחום המחקר הרפואי ולעידודם להמשיך ולעסוק בתחום חשוב זה בהמשך דרכם הרפואית. לשם קידום הנושא, החליטה המועצה המדעית על הענקת פרסים כספיים ותעודות הצטיינות לעבודות נבחרות שבוצעו במסגרת מדעי היסוד בהתמחות. אחת לשנה בוחרת ועדת הפרס שחבריה הם פרופ' אריק שינוול, פרופ' הווארד עמיטל ופרופ' יהודה שינפלד, עבודות מצטיינות במספר קטגוריות מקצועיות מתוך עשרות רבות של עבודות שעליהן ממליצים הסוקרים חברי ועדת מדעי היסוד של המועצה המדעית. טקס הענקת הפרסים והתעודות לזוכים יתקיים ביום 19.11.2025  במשרדי הר"י.

להלן תקצירי שש העבודות הזוכות לשנת 2025:

הקדמה: מחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעולם המערבי, והזדקנות האוכלוסייה מביאה לעלייה בשכיחות הצורך לטפל באבנים בחולים מבוגרים עם מחלות רקע רבות יותר. במטופלים עם אבנים בקוטר 2 ס"מ ומעלה מקובל לטפל בריסוק מלעורי שהוא פולשני יותר. כך, במטופל המבוגר עולה ההתלבטות האם לבצע ריסוק מלעורי או שמא לבחור דווקא בריסוק אנדוסקופי, אף במחיר ביצוע מספר פעולות לשם השגת המטרה. בבחירה בריסוק מלעורי בשנים האחרונות עולה התלבטות נוספת: האם לנקוט בגישה הסטנדרטית המהירה יותר אך עם תעלת עבודה רחבה יותר (30F) או לעשות שימוש בשרוול עבודה זעיר-פולשני שעלול להיות במחיר של פעולה איטית יותר ועם השפעות לוואי רבות יותר.

מטרות: להעריך את הבטיחות והיעילות של ריסוק מלעורי סטנדרטי בקרב מטופלים מבוגרים לעומת צעירים העוברים את אותה פעולה.

שיטות מחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי חד מרכזי בכל המטופלים שעברו ריסוק מלעורי סטנדרטי לאבני כליה בין השנים 2023-2019. נאסף מידע דמוגרפי, דימותי וקליני.

תוצאות: אוכלוסיית המחקר מנתה 81 מטופלים, 18 מהם (22%) בגילאי 70 שנים ומעלה, ו-63 מהם (78%) מתחת לגיל 70 שנים. כצפוי, הקבוצה של בני ה-70 שנים ומעלה הייתה עם מדד תחלואה נלווית על שם צ'רלסון ומדד ASA גבוהים יותר (p=0.003 ו-p<0.001, בהתאמה). קוטר האבן הגדול ביותר היה 2.2 ס"מ ללא הבדל בין הקבוצות (p=0.995). לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במספר האבנים, מיקומן, נפחן או צפיפותן. לא נמצא הבדל במשך הניתוח, ירידה בהמוגלובין או במדד סינון הכליות לאחר הניתוח. שארית האבן לפי בדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT) ללא חומר ניגוד שבוצעה יום לאחר הניתוח לא הייתה שונה אף היא בין הקבוצות (גודל חציוני של 2 מ"מ בקבוצה הצעירה יותר לעומת 1.5 מ"מ בגילאי ה-70 ומעלה). בני ה-70 שהו באשפוז משך זמן ממושך יותר (5 ימים לעומת 4 ימים, p=0.023), אך לא היה הבדל בסיבוכים בתר-ניתוחיים.

מסקנות ודיון: ריסוק מלעורי סטנדרטי בגילאי 70 ומעלה ניתן לביצוע בהצלחה ובבטחה ללא הבדלים משמעותיים מהתוצאות והשפעות הלוואי מהביצוע בגילאים צעירים יותר. אין לשלול האפשרות המלעורית מהאפשרויות הטיפוליות המוצעות לאוכלוסייה המבוגרת עם אבני כליה רק בשל גילם הכרונולוגי.

טעויות ברפואה מציבות סיכון מהותי לבריאות הציבור. טעות היא תוצאה גרועה הניתנת לרוב למניעה על ידי הנגשה בזמן של המידע שנעלם מעיני מקבל החלטה. כשל בתקשורת בתוך הצוות אחראי למרבית המקרים של טעות עם נזק למטופל. במאמר זה נסקרת ספרות על אתגרים בהקטנת טעויות באמצעות הטמעת תרבות של הקשבה בתוך הצוות המטפל.

מחסום משמעותי בתקשורת טובה בצוות הוא פחד לדבר. על פי סקרים בארה"ב ובישראל, קרוב לשליש מהצוות העידו על חשש מלדווח על דבר שעלול לסכן חולה. הקושי להתבטא באופן חופשי מונע תיקון כשלים וגורם לשחיקה בעבודה. תקשורת משופרת קשורה להשראה של ביטחון פסיכולוגי בתרבות הארגונית: המנהיג מפגין ענווה, סקרנות והכרת תודה מול דעות של חברי הצוות ודואג שאף אחד לא ייפגע אם יביע רעיון, שאלה, דאגה או ידווח על טעות. הכשרת זוטרים ובכירים עם מתן כלים לשיפור התקשורת בתוך הצוות עשויה להועיל וניתנת לביצוע דרך סדנה מבוססת סימולציה.

אתגר של הקשבה למניעת אסונות נלמד בדרך טרגית בסוכנות החלל האמריקאית, וגם בישראל – עם היוודע היקף ההתעלמות מן ההתרעות לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.   

הקשבה מכבדת היא מפתח חיוני לשיתוף פעולה והצלחה בחברה בכלל ובארגוני בריאות בפרט.

אנו מדווחים במאמר זה על פרשות חולים עם הופעת טנוסינוביטיס (דלקת המתפתחת במעטפת הגידים) של המדור המיישר הרביעי בלבד, ללא עדות לדלקת מערכתית, שקרתה במסגרת עבודתנו ובמקביל לשינויים במבנה סביבת העבודה על רקע מגפת הקורונה. ייתכן שזיהוי מוקדם של ההשפעות המזיקות שיש לעבודה וירטואלית/תלוית-טכנולוגיה הנעשית מהבית יכול לשפר, הן את הטיפול והן את המניעה של מצבים מסוג זה. אנו מתארים במאמר זה את התופעה ומציעים דרך טיפול בה.

מאמרו של אשל בנושא השואה, המתפרסם בגיליון הנוכחי של 'הרפואה', הוא מלאכת מחשבת של מחקר היסטורי בעל חשיבות רבה. מחקר זה, יחד עם מחקרם הקודם של אשל וחב',  מביא לידיעתנו את הקשר הבלתי נתפס בין רופאים יהודים ומערכת ההכשרה הרפואית הגרמנית בתקופת השלטון הנאצי. סיפורם של הרופאה ושני הרופאים היהודים מלמד אותנו על אומץ ליבם ונחישותם כאשר נסעו לגרמניה הנאצית כדי להשלים את הכשרתם תוך סיכון חייהם. אנו למדים מהמאמר גם על נכונותם של שלושת המדריכים הגרמניים לעזור לרופאים היהודים לסיים את הכשרתם המקצועית ולקבל תואר דוקטור לרפואה. אף כי חלפו למעלה משמונים שנים מהאירועים בגרמניה הנאצית, המאמר רלוונטי גם לימים אלה ומלמד אותנו על יכולתם של בודדים העוסקים ברפואה להצליח ולפעול בהגינות ובאנושיות מול כוחות גדולים ואפלים. 

המועצה המדעית של הר"י רואה במדעי היסוד אמצעי חשוב לחשיפת רופאים צעירים בתחילת דרכם לתחום המחקר הרפואי,  ולעידודם להמשיך ולעסוק בתחום חשוב זה בהמשך דרכם הרפואית. לשם קידום הנושא, החליטה המועצה המדעית על הענקת פרסים כספיים ותעודות הצטיינות לעבודות נבחרות שבוצעו בהתמחות במסגרת מדעי היסוד. אחת לשנה בוחרת ועדת הפרס, שחבריה הם פרופ' אריק שינוול, פרופ' הווארד עמיטל ופרופ' יהודה שינפלד, עבודות מצטיינות במספר קטגוריות מקצועיות מתוך עשרות רבות של עבודות המומלצות על ידי הסוקרים – חברי ועדת מדעי היסוד של המועצה המדעית. טקס הענקת הפרסים והתעודות לזוכים יתקיים ביום 4.3.2024 במשרדי הר"י. להלן תקצירי שבע העבודות הזוכות לשנת 2023

צוות סיעודי במחלקות וביחידות משפטיות נתקלים בקשיים ובדילמות אתיות ייחודיות במהלך עבודתם, המהווה אתגר טיפולי מורכב. אחד האתגרים הוא הניגוד שבין מתן טיפול לבין השמירה על ביטחון ובטיחות. דילמה זו מעוררת שאלה באשר לתפקיד הסיעוד ביחידות ובמחלקות אלו – האם הם סוהרים או סוכני טיפול סיעודי?

המעבר לחינוך רפואי מבוסס כשירויות – Competency Based Medical Education  הוא אחת המגמות הבולטות כיום בחינוך רפואי בצפון אמריקה ובאירופה, ונמצאת בראשית דרכה גם בישראל. במאמר זה נתמקד בהערכת כשירויות (Competencies) קליניות על ידי כלי לתצפית ומשוב – ה-Mini-Clinical Evaluation Exercise) Mini-CEX) – שפירושה הערכה קצרה של ביצוע קליני. הערכה קצרה של ביצוע קליני (Mini-CEX) היא כלי להערכה ממוקדת של ביצוע קליני  שאומץ על ידי ה-American Board of Internal Medicine (ABIM) וה-European Federation of Internal Medicine  (EFIM)  - ככלי להערכה בעקבות תצפית ישירה במפגש מטפל-מטופל. המהימנות והתוקף של  מיני-הערכה קצרה של ביצוע קליני נבדקו ואושרו במספר רב של מחקרים בעבר.  יתרונות הערכה קצרה של ביצוע קליני: גמישות המאפשרת הערכה במגוון מתארים קליניים, זמן קצר יחסית הדרוש לביצוע הערכה, מהימנות גבוהה בשל האפשרות לבצע הערכות מרובות לכל לומד, תוקף רב יותר של תוכן ההערכה בגלל ביצוע הערכות של בעיות קליניות מגוונות, ואפשרות לעקוב אחר התקדמות המתאמן באמצעות אותו כלי הערכה. הטמעת מיני-הערכה קצרה של ביצוע קליני בלימודי הרפואה ובתכניות ההתמחות בישראל יכולה להיות נדבך משמעותי ביישום  עקרונות ה-CBME בישראל. היכרות של העוסקים בחינוך רפואי בישראל עם כלי זה תקדם את האפשרות להעריך המפגש הקליני ולתת משוב במסגרת חינוך רפואי מבוסס מיומנויות  בישראל.

בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה מתמדת במעמדה של הרפואה הפנימית. מספר הסטודנטים הממשיכים את דרכם המקצועית ברפואה פנימית נמצא בירידה. מבין העוסקים ברפואה פנימית, רבים חווים שחיקה, עומס עבודה ניכר ולחצים נפשיים. בשל כך, חלה הפחתה במעמדה של הרפואה הפנימית וכן חלה זליגה מואצת של רופאים מומחים ברפואה פנימית לעיסוק בלעדי במקצועות התת התמחות, שהם לעיתים יוקרתיים ומתגמלים יותר.

מאמר זה מציג שיחה עם שלושה מומחים צעירים ברפואה פנימית, אשר בחרו להישאר לתקופה, או לחזור לאחר התת התמחות לעבודה כרופאים בכירים במחלקה פנימית. במאמר מתוארות חוויותיהם החיוביות והשליליות מהעבודה במחלקה פנימית. בנוסף נעמוד על אפשרויות הקידום המקצועי והמחקרי הקיימות במחלקה הפנימית וכן על ההשפעה של ביצוע התמחות-על על העבודה במחלקה הפנימית.

מטרת המאמר היא להציג תמונה מהימנה של העבודה במחלקה פנימית מעיניהם של ה"בכירים הצעירים", ובנוסף להציף את חשיבות הנושא של שימור כוח אדם איכותי בעמדות בכירות במחלקות הפנימיות

ההכרה בילוד כמטופל על כל צרכיו וזכויותיו הופיעה מאוחר יחסית לתחומים אחרים ברפואה. בד בבד עם התפתחות תחום הניאונטולוגיה המודרנית בארץ והקמת יחידות לטיפול מיוחד בילוד, החל תהליך של ארגון צוותים מיומנים וסטנדרטיזציה בשיטות הטיפול, תוך יצירה שפה משותפת, שיטות עבודה, וסנכרון של עבודת הצוותים. חשיבות התמיכה שיקבל ילוד במצוקה לאחר לידתו – בדקה הראשונה, ועל פי הצורך במשך השעה הראשונה לחייו, "שעת הזהב" – מודגשת בכל הדרכה של צוותים המטפלים בילודים ובפגים בלידה. תמצית העקרונות מועברים היום בקורסים מבוססי סימולציה של צוותים רב-תחומיים ברוב בתי החולים בישראל, כפי שמפורטים בהמלצות של הארגונים המובילים בתחום ומוסכמים במסגרת ארגון-העל ה-International Liaison Committee for Resuscitation (ILCOR). מאמר זה עוסק בתהליכים שאפשרו את ההגעה להישגים הקיימים היום, ומתווה את המטרות לעתיד המערך המופקד על המשך שיפור התנאים, הביצועים והתוצאות של החייאת הילוד במצוקה לאחר הלידה בישראל