שביתת רופאים מעוררת מטבעה דיון ציבורי בשאלות ערכיות ומוסריות. מחד, הביקורת המרכזית נגד שביתה כזו היא שהרופאים נוטשים באופן בלתי מוסרי את מטופליהם על מנת לקדם את האינטרסים הכספיים של עצמם. לפי ביקורת זו, יש בשביתה כזו משום התנערות מאחריות הרופאים ומעילה באמון שרוכשים להם המטופלים. מאידך, נטען כי לרופאים זכות שווה להיאבק על זכויותיהם בדומה לכל יתר העובדים במשק וכי אמנם ישנה פגיעה מסוימת בציבור – שוב, בדומה כמעט לכל שביתה אחרת – אך דווקא שביתת הרופאים תורמת בטווח הארוך לרווחת הציבור ולחיזוק מערכת הבריאות.
הספרות האקדמית מתייחסת בהרחבה לדיון זה ולהיבטים האתיים של שביתת רופאים. הקווים המנחים לדיון האקדמי בנושא הונחו עוד ב-1986 בעבודתו של Sachdev, 1 אשר הציע לבחון את ההצדקות הערכיות לשביתת רופאים באמצעות ארבע שאלות:
- האם התועלת ארוכת הטווח שמפיקים הרופאים והציבור מהשביתה יש בה כדי לפצות על הנזק, ככל שנגרם כזה כתוצאה מהשביתה – לרבות מקרי מוות שניתן היה למנוע?
- האם הציפייה לתועלת עתידית כתוצאה משביתת רופאים מצדיקה את דחיית הטיפול בצרכים מידיים?
- האם יש בחוזה הבלתי כתוב שבין הרופא למטופל או בין הרופא לחברה כדי לשלול שביתת רופאים?
- האם שביתה פוגעת במעמדם הציבורי של הרופאים?
שתי השאלות הראשונות מבטאות את המתח שבין מחויבות הרופא לפי שבועת היפוקרטס, האוסרת עליו להרע, 2לבין זכויותיו כעובד וכמי שחותר תמידית לשיפור מערכת הבריאות. כידוע, הרופאים מוסיפים לספק שירותי חירום ושירותים חיוניים גם בזמן שביתה ובכך פועלים לצמצם את הפגיעה בציבור3. מעבר לכך, הפגיעה העיקרית שגורמת שביתת רופאים היא דחיית הליכים רפואיים שאינם דחופים והתארכות זמני ההמתנה לטיפול. הגם שאין להקל ראש באלה, אין לשכוח כי מערכת הבריאות סובלת ממילא ממצוקת תשתיות הגורמת לעיכובים ולהתארכות זמני ההמתנה. לפיכך, שביתת רופאים המניבה הישגים לכלל מערכת הבריאות עשויה דווקא לתרום בסופו של דבר לחיזוק התשתיות ולקיצור זמני ההמתנה לרווחת המטופלים4. עוד ראוי לציין, כי בניגוד לטענות ולפיהן שביתת רופאים פוגעת בבריאות הציבור, 5 מחקרים מלמדים כי שביתה כזו אינה מזיקה בהכרח לאיכות השירות הרפואי6.
השאלה השלישית בעבודתו של Sachdev מבטאת את מחויבות הרופאים מכח ה"אמנה החברתית" שבינם לבין מטופליהם והחברה בכללותה. מחויבות זו עשויה דווקא להטות את הכף לטובת שביתה ככל שזו נועדה לשפר את מצבה של מערכת הבריאות לרווחת המטופלים. למעשה, דווקא משום שרופאים אינם עובדים "רגילים" ודווקא משום שמחויבותם למטופל אינה מסתיימת עם סיום השעות הפורמאליות של יום העבודה יש בכך כדי להטיל עליהם אחריות לשיפור מצבה של מערכת הבריאות מעבר לתנאיהם שלהם. אחריות זו ממחישה את תפקידם המרכזי של הרופאים במערכת הבריאות כמטפלים וכמחוללי שינוי בעת ובעונה אחת. לפיכך, ככל שרופאים בוחרים להיאבק ואף לשבות למען הקצאת משאבים נוספים לטובת מערכת הבריאות, למען הוספת תקני כח אדם רפואי, ולצורך שיפור השירות הניתן לפריפריה ולציבור הרחב – מאבק זה יש בו כדי לחזק את מחויבות הרופאים כלפי המטופלים וכלפי החברה בכללותה7.
באשר להשפעתה של שביתה על מעמד הרופאים בעיני הציבור, כפי שמעלה השאלה הרביעית בעבודתו של Sachdev, מחקרים מצביעים על כך שההשפעה אינה בהכרח שלילית8. למעשה, הסכנה האמיתית למעמד הרופאים נשקפת מההידרדרות הנמשכת במערכת הבריאות, המריעה את מצב המטופלים וגורמת לרבים מהם לזהות בטעות את הרופאים עם אדישות למצבם ודאגה לכיסם האישי בלבד9. לטווח הארוך, תפיסה ציבורית כזו עלולה להיות הרסנית למעמדם של הרופאים בעיני מטופליהם. לחלופין, מאבק נחוש מצדם של רופאים לשיפור המערכת תוך מתן מידע שוטף ועדכני למטופלים אודות הדרישות המועלות במאבק, התקדמותו והדאגה הנמשכת לרווחתם עשוי להגביר את הזדהות המטופלים עם רופאיהם ולחזק את מעמדם הציבורי של הרופאים.
1 P. S. Sachdev, Ethical issues of a doctors’ strike, BMJ, Journal of medical ethics, Vol 12, 53-54, 1986
2 שבועת היפוקרטס- גרסה קלאסית, https://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=1124 last accessed 31st May
3 European Foundation for the Improvement of Living and Working conditions, Employment and industrial relations in the health care sector, http://www.eurofound.europa.eu/docs/eiro/tn1008022s/tn1008022s.pdf , last accessed May 2011; Freedom of association and the effective recognition of the right to collective bargaining, ILO, COLL-COMPILED-2000-01-0003-30-EN.DOC, 2000.
4 Frank Frizelle, Is it ethical for doctors to strike? The New Zealand Medical Journal, Vol 119 No 1236, 23 June 2006.
5 Shlomo Barnoon, Sara Carmel, and Tsila Zakman. Perceived health damages during a physicians’ strike in Israel. Health Services Research, 22: 141-55; 1987
6 Ellencweig AY and Ginat-Israeli T, Effects of the Israel physicians' strike on the treatment and outcome of acute appendicitis in Jerusalem, Israel Journal of medical sciences, 26(10):559-63, October 1990; Aro S, Hosia P., Effects of a doctors' strike on primary care utilization in Varkaus, Finland. Scandanavian journal of primary health care, 5(4):245-51; November 1987.
7 Ogunbanjo GA and Knapp van Bogaert D, Doctors and strike action: Can this be morally justifiable?, South Africa Family Practice; Vol 51 No 4, 2009
8 Nicole Baer, Despite some PR fallout, proponents say MD walkouts increase awareness and may improve health care, Canadian Medical Association Journal; 157:1268-71, 1997
9 Spencer B King III, Trust me, I’m a doctor, JACC Cardiovascular Interventions; Vol 3; No. 10 ;1100-1101, 2010