כאמור זכות השביתה, ככל זכות אחרת, אינה מוחלטת וניתנת להגבלה ביחס לזכויות אחרות. על זכות השביתה אפשר להטיל הגבלות מהותיות או פרוצדוראליות1. במקרים מיוחדים זכות השביתה עשויה להיות מוגבלת עד כדי איסור לשבות. כפי שנראה בהמשך, איסור כזה אפשרי במקרה של קבוצות עובדים מסוימות בשירות הציבורי ובאספקת שירותים חיוניים2.
ככלל, המשפט הישראלי אינו מטיל מגבלות רבות על השביתה הכלכלית מתוך התפיסה שההגנה על העובד מפני ניצול לרעה עולה בחשיבותה על הנזק הנגרם למעסיק. עם זאת, גם על השביתה הכלכלית מוטלות הגבלות מסוימות. לדוגמה, סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה 3מחייב מתן הודעה מראש על שביתה של 15 יום לממונה הראשי על יחסי עבודה.
הגבלות נוספות מוטלות על זכות השביתה בפסיקה כאשר בימ"ש נוכח לדעת שזכות השביתה נוצלה לרעה או שהיא אינה מידתית. ואף פסק בימ"ש בעבר כי "חירות השביתה מוגבלת על ידי זכויות הזולת, ובוודאי שאין לומר כי כל מעשה עוולה שבוצע במהלך שביתה מותר הוא [...] אין קיימת אף שיטת משפט, לרבות שיטת המשפט בישראל, הפוטרת את המשתתפים בשביתה מחבות בכל מקרה, והמקנה לשובתים חסינות על כל מעשה שנעשה על ידם בקשר עם השביתה4.
לגיטימיות השביתה נקבעת על-פי משתנים כגון מטרת השביתה, הגוף שכלפיו השביתה מכוונת, הליך ההכרזה על השביתה, סוג פעולת הלחץ הננקטת על-ידי העובדים ומידתיות. שביתה שאינה מוגדרת כשביתה לגיטימית אינה נהנית מן החסינויות, ופירושה הפרת חוזה עבודה והפרת חובת המשמעת המוטלת על העובדים. במקרים אלו השובתים ומארגני השביתה חשופים לסנקציות ולצווי מניעה.5
לבסוף, הדין הישראלי מגביל את זכות השביתה בשירות הציבורי או כאשר מדובר במוסדות המספקים שירותים חיוניים דוגמת בריאות, חשמל ומים. נפרט לגבי הגבלות אלה בהמשך.
______________________________
1סעיף 8 לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966.
2לעיל הערה 11.
3חוק יישב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.
[1]4ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק ז"ל ואח' פ"ד מא(3) , 169, 170, 192.
[1]5מ' שקד, "תיאוריה של איסור השביתה הפוליטית", שנתון משפט העבודה ז', 1999, עמ' 185. רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב 2003, עמ' 144.