הרפואה | כרך 164
חוברת 9, נובמבר 2025
עמ׳ 588-590
תקציר
עובדי מערכת הבריאות בתחומים השונים, רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדומה, מטפלים ועובדים בתנאי סביבה עם חשיפה גדולה, לעיתים יום-יומית, למצבים הדורשיםהתמודדות נפשית ומוסרית עם דילמות אתיות. עשרת הדיברות התנכיים הקדימו את זמנם, ביצירת מסגרת של כללי עשה/אל תעשה, המשמשים ככלי מרכזי וחשוב בהתמודדות זו.
הוראת כללים אלה והדרך ליישומם אמורים להיות חלק מההוראה הבסיסית, כבר בשלבים הראשונים של הוראת מקצוע הרפואה – זאת על ידי יישום זהיר, נחוש, מתעדכן ומושכל לתנאי העבודה במקצועות הבריאות, תוך שמירה על החוקים המשפטיים והמקצועיים המהווים תוספת והשלמה לכללי יסוד שנטבעו כבר בעשרת הדיברות התנכיים, המשותפים לדתות שונות: יהדות, נצרות, אסלאם.
מטרתנו במאמר זה לבחון את "עשרת הדיברות" בראי ימינו ולסקור את יישומם בנוסחים משתנים במקצועות הבריאות השונים.