מגפת הקורונה העלתה לסדר היום את החשיבות למתן פתרונות בבעיות התקשורת והמידע הקיימות מזה זמן רב במערכות הבריאות במדינות ה-OECD. במהלך המגיפה, מדינות רבות הבינו כי חסר להן מידע בסיסי מעודכן וזמין לקבלת החלטות, כגון: מידע על מצבת עובדי בריאות, משאבים, אשפוז ותמותה של חולים. כמו כן, מדינות רבות הבינו גם כי חסר להן הידע כדי להגיב למגיפה בצורה הטובה ביותר, הן בהיבט של אבחון מוקדם וניטור המגיפה כדי לבלום התפרצויות נוספות, והן בהיבט של הסקת מסקנות ולמידה לעתיד.
בסקר שערך ה-OECD בשנת 2021 בנוגע לרפורמה בניהול מערכות מידע בתחום הבריאות, השתתפו 24 מדינות וישראל ביניהן. מדינות רבות וגם ישראל, דיווחו על רפורמה כלשהי במערכות המידע -רגולציה, חקיקה או מדיניות בשנים 2020-2021 לטובת ניטור וניהול יעיל יותר של המגיפה; אימוץ טכנולוגיות חדשות לשיפור זמינות ונגישות המידע או הגנה על פרטיות ובטחון; וכן הקצאת משאבים פיננסיים לשיפור זמינות ונגישות למידע.
מרבית המדינות שהשתתפו בסקר דיווחו על שיפור בשיתוף המידע עם נותני שירותי בריאות לטובת שיפור הטיפול הרפואי ותוצאי בריאות עקב המגפה. ישראל ומדינות נוספות, ביניהן אוסטריה, קנדה וקוריאה הדרומית, דיווחו על שיתוף מידע לא רק לגבי המגפה אלא גם בנושאי בריאות נוספים. ישראל באופן ספציפי דיווחה על שיתוף מידע בנושאי תחלואה, חיסונים וכן טלפונים ודוא"ל של מבוטחים. כמו כן ישראל נמנית על המדינות אשר דיווחו על שיתוף מידע בנושא הקורונה עם מועצות מקומיות ועם הציבור הרחב. מדינות מעטות, כפי שמדווח הדו"ח, פעלו לטובת שיתוף פעולה בינלאומי של מידע.
אימוץ טכנולוגיות חדשות, כגון טלרפואה, והקצאת משאבים כלכליים למתן שירותי רפואה מרחוק צמחו באופן מואץ בתקופת המגיפה. הדוח מצביע על שדרוג או פיתוח פלטפורמות לקבלת ייעוץ מרחוק בכל מדינות ה-OECD ועל עלייה חדה בשימוש בייעוץ רפואי מרחוק עקב הסגרים והדרישה לריחוק חברתי. בנוסף, מדינות רבות זיהו בתקופת המגיפה את הצורך בפיתוח מערכות חדשות או בצורך לשדרג מערכות קיימות לטובת ניטור בריאות הציבור, משאבים וזמינותם.
הקורונה תרמה להשקעה משמעותית במערכות מידע ומעקב לטובת יכולת בדיקה והערכה של תוצאי בריאות הציבור. באיטליה לדוגמא, אחד ממוקדי התחלואה המשמעותיים, פותחה מערכת לאומית למעקב, אשר סיפקה לכל מחוז מידע שבועי בנוגע לסיכוני המגיפה ועמידות מערכת הבריאות. הדו"ח מציין לסיכום על שיפור משמעותי בזמינות ואיכות המידע בנושא בריאות במדינות ה-OECD ותקווה כי שינויים אלו יישמרו, תוך השקעת משאבים ומאמצים נוספים לניצול מלוא הפוטנציאלי של כוח המידע.
מה באשר לישראל?
ישראל מצוינת בדוח כמדינה בעלת תשתית מפותחת יחסית של בסיסי מידע. בדוח מוזכר פיתוחן של מערכות מידע על תחלואה והתחסנות וכן מערכת לאומית המאפשרת הוצאה של "תו ירוק" באמצעות הטלפון ודוא"ל.
בסקר שנערך בקרב 22 מדינות, ישראל מדורגת שישית במדד המדרג את זמינות המידע ובשלותן של מערכות מידע במדינות השונות. לעומת זאת, במדד משילות המידע, דהיינו מכלול המסגרות החקיקתיות והכלים הרגולטוריים שנועדו לארגן ולהסדיר היבטים חשובים של ניהול מידע בהם פרטיות, שקיפות ואבטחת מידע, ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית (רק חמש מדינות זכו לציון נמוך יותר). הדבר מעיד על פיגור מסוים של התשתית המשפטית והרגולטורית אחרי יכולותיה הטכנולוגיות המרשימות של ישראל בתחום מערכות המידע.
de Bienassis, K., et al. (2022), "Health data and governance developments in relation to COVID-19: How OECD countries are adjusting health data systems for the new normal", OECD Health Working Papers, No. 138, OECD Publishing, Paris.