הקשר בין פעילות גופנית, גדילה, אבחנה וטיפול בילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות-יתר

תקציר

הפרעת קשב ופעלתנות-יתר (attention deficit hyperactivity disorder – ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית נפוצה שסיבתה אינה ברורה לחלוטין אך היא קשורה, ככל הנראה, לליקוי בפעילות הדופמינרגית של המוח. פעילות גופנית מוצעת לעיתים כטיפול משלים ל-ADHD בזכות הקשר ההדוק והדו-כיווני בינה לבין המערכת הדופמינרגית. עם זאת, הממצאים לגבי יעילותה של פעילות גופנית לשיפור תסמיני ADHD אינם עקביים. בילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות-יתר, מצאנו כי העלייה ברמות הקטכולאמינים, ובעיקר דופמין, כמו גם הפרשת הורמון הגדילה, פחותה בתגובה למאמץ גופני בהשוואה לילדים ללא ADHD. הטיפול במתילפינידט ממתן את הדיכוי בהפרשת הדופמין והורמון הגדילה בתגובה למאמץ גופני ומספק הסבר, ולו חלקי, מדוע הטיפול בתרופות מעוררות (סטימולנטיות) בילדים עם ADHD מאפשר להם גדילה תקינה. התבססות על תגובת הקטכולאמינים והורמון הגדילה למאמץ גופני לצורך אבחון ילדים עם ADHD וקביעת הטיפול בהם מחייבים הערכה במחקרים נוספים.