עמוד בית
יום ד, 14.04.21

מרס 2021


אקטואליה
שירן בורד, יורם אפשטיין, נורית גוטמן, מילכה דונחין, רונית יעקובוביץ, אוהד כהן, יהודה ניומרק, אסנת קידר, ינון שנקר, עמ' 132-138
בישראל, המובילה את התחסנות האוכלוסייה בחיסון הקורונה בהשוואה המדינות בעולם, עטיית מסכות ושמירה על ריחוק פיזי מומלצות כאמצעי לקידום בריאות ציבור ולמניעת ההדבקה וההדבקות בנגיף קורונה. והמלצות אלה יישמרו למשך זמן מה נוסף. בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הקפדה על יישום הנחיות לאומיות לעטיית מסיכות אינה אוניברסלית, זאת למרות שיש בישראל זמינות ונגישות למסכות יעילות ובמחיר סביר. לצוותים רפואיים ולצוותים במקצועות אחרים בתחום תפקיד חיוני בהפצת מידע לציבור לגבי החשיבות של עטיית מסכות ולעידוד השימוש במסכות בצורה נכונה ועקבית. סקירה זו מתייחסת לחשיבות עטיית המסכה, סוגי המסכות והיעילות שלהן, חסמים לשימוש נרחב ומתמשך במסכות (פיזיים, פסיכולוגים, חברתיים, כלכליים), כמו גם לאסטרטגיות לשיפור ההיענות להנחיות בנושא המסכות, כגון: שינוי נורמות חברתיות באמצעות התערבויות מקומיות ממוקדות, ובקרה ממשלתית על איכות המסכות ועלותן
מרינה איזק, ורד יהלום, יסמין מאור, אורן צמחוני, דניאל כהן, יעקב חן, אילת שנער "הרפואה" - עמ' 139-143

מסוף שנת 2019 הקהילה הרפואית בעולם מתמודדת עם מחלה הקרויה Corona Virus Disease (COVID-19) שנגרמת על ידי נגיף ה-SARS CoV-2. הנגיף עובר מאדם לאדם בעיקר באמצעות נתז נשימתי, גורם לתסמינים שונים ומגוונים, ועיקר התחלואה הקשה והתמותה מופיעה בקרב אוכלוסיות בסיכון.

מחקרים בעולם הראו שקיים ייצוג יתר של בעלי סוג דם A בקרב חולי קורונה וסיכון מוגבר שלהם לסבול מאי ספיקה נשימתית לעומת אפקט מגן לבעלי סוג דם O. בין הטיפולים המקובלים למחלה נמנה גם מתן עירויי פלסמה. בישראל הקים משרד הבריאות פרויקט לאומי של איסוף פלסמה בתהליכי פרזיס ממחלימים בשירותי הדם של מד"א, ואישור הטיפולים, במסגרת ניסוי קליני או כטיפולי חמלה, על ידי ועדת מומחים במשרד הבריאות והצט"מ. עד למועד כתיבת הסקירה טופלו בארץ כ-3,300 חולים, שקיבלו כ- 6,600 מנות פלסמה (שתי מנות לכל חולה). ניתוח ראשוני של נתוני 49 מהם העלה שיפור ב-49% מהחולים, ונמצאה חשיבות לרמת הנוגדנים במנות שקיבלו.

מנות הפלסמה נתרמו על ידי 4,800 תורמים מתנדבים, שב-72.2% מהם נמצאו נוגדנים בבדיקות סרולוגיות, אך נצפתה ירידה של 16.5%/חודש ברמת הנוגדנים בתרומות פלסמה חוזרות.  בניגוד למחקרים שפורסמו בעולם, בארץ לא נמצאה שכיחות יתר של סוג דם A בין התורמים המחלימים לעומת אוכלוסיית תורמי הדם.

למרות שיעור גבוה של מחוסנים באוכלוסיית ישראל, עדיין טיפול בפלסמה ממחלימים מהווה אמצעי זמין לחולי קורונה מאושפזים עם מחלה בינונית או קשה. הפלסמה משמשת גם כמקור לייצור גלובולין עשיר בנוגדנים לטיפול בחולי קורונה או להכנת תכשיר לחיסון סביל מונע לאוכלוסיות בסיכון שלא התחסנה בחיסון אקטיבי מסיבה כלשהי.

מאמרים
חן חן שועלי, ניסים אריש, אריאל רוקח, אמיר ג'רג'ועי, גבריאל איזביצקי,עמ' 144-147
שיתוק סרעפת חד צדדי הוא תופעה נפוצה אשר לרוב אינה תסמינית. במקרים של הסתמנות חדה או בלווי מחלת ריאה במקביל, התופעה עלולה להיות תסמינית ואף מגבילה. במאמר זה אנו מציגים פרשת חולה, מטופלת עם שיתוק סרעפת חד צדדי שהגיעה עם קוצר נשימה בשכיבה אשר הופיע באופן חדיד (sub-acute) ועברה בירור מקיף. כפי שקורה במרבית החולים, סיבת השיתוק נותרה אידיופתית גם בפרשת חולה. מוצגת סקירה של הגורמים, האבחנה המבדלת, דרכי האבחון והטיפול בשיתוק סרעפת חד צדדי
זאב מינר,ענת מרמור, מוראד ג'אלג'יל, שמעון שירי, איזבלה שוורץ, עמ' 148-154

הקדמה: במגפת שיתוק הילדים (פוליומיאליטיס) בשנות החמישים של המאה העשרים חלו בישראל יותר מ-7,000 איש שבמשך השנים גילו יכולות התמודדות והשתלבו במעגל העבודה. בשנים האחרונות הם מפתחים החמרה ניכרת במצבם התפקודי על רקע הזדקנות מואצת וכן בשל הופעת תסמונת פוסט-פוליו.

מטרות: מחקר חתך חוזר לקביעת מאפיינים תפקודיים, תעסוקתיים ונפשיים של חולי שיתוק הילדים בירושלים בהשוואה למחקר קודם לפני 10 שנים.

שיטות מחקר: נתונים דמוגרפים, תעסוקתיים, סוציאליים ותפקודיים של נפגעי שיתוק ילדים יהודים וערבים בירושלים נאספו על ידי העברת שאלון ייחודי. חומרת תסמיני שיתוק ילדים נבדקה על פי מדד IPPS, תסמינים פסיכולוגיים נבדקו על פי  מדד GHQ, מדד התקווה ומדד שביעות רצון מהחיים.

תוצאות: נבדקו 145 חולי שיתוק ילדים, הגיל הממוצע היה 0.±866.4 לעומת 57.8±12.8 שנים במחקר הקודם. 75.9% מן הנכללים היו יהודים ו-28.3% עדיין עבדו בהשוואה ל-75% ו-37.3% במחקר הקודם, בהתאמה. לגבי כל החולים נמצאה עליה בחומרת תסמיני שיתוק ילדים על פי מדד IPPS וכן ירידה ברמת תפקודי ADL, אך לא נמצאה החמרה מבחינה נפשית במדד GHQ. מצבם הנפשי והתעסוקתי ושל חולי שיתוק ילדים הערבים גרוע מזה של מקביליהם היהודים.

מסקנות: תסמיני מחלת שיתוק ילדים מחמירים עם השנים ונמצאים במתאם עם הירידה בתפקוד היום יומי. מבחינה נפשית נראה שלחולי שיתוק ילדים יש עמידות למרות מצבם הגופני המחמיר, ושעבודה היא מקור חשוב של עמידות ויכולת התמודדות.

דיון: למחלת שיתוק הילדים השפעה משמעותית על מצבם הגופני והתפקודי של החולים גם לאחר שנים רבות. המחלה גורמת לתופעות של הזדקנות מוקדמת אצל החולים, ולפיכך קיימת חשיבות רבה לקידום תכניות שיקום ייחודיות למניעת התדרדרות תפקודית כולל התאמת סביבת העבודה בצורה מרבית ליכולותיהם.

סיכום: נפגעי שיתוק ילדים סובלים מירידה תפקודית ונפשית הקשורות לחומרת מחלתם שהולכת ומחמירה עם השנים

הדר רותם בטיטו, צופית דהן, דורון הלפרין, אודי קצנל, עמ' 155-160
לשיקום שמיעה נודעת חשיבות רבה, שכן ידוע כי ההשלכות של ירידה בשמיעה עלולות להשפיע על המטופל במישור החברתי, המקצועי והמשפחתי, ובילדים נראה גם קשיי למידה וקושי ברכישת שפה. הדרך הנפוצה לשקם שמיעה היא באמצעות מכשירי השמיעה הקונבנציונאליים הממוקמים באופן חלקי או מלא בתעלת השמע החיצונית. מכשירי שמיעה המושתלים לאוזן התיכונה מציבים אפשרות נוספת לאנשים שמכשירי השמיעה הקונבנציונאליים אינם מתאימים להם מסיבות רפואיות, בעיקר עקב מחלות של תעלת השמע החיצונית והאוזן התיכונה. שתלים אלו מורכבים מחלק פנימי, מושתל, המכיל רכיב המחובר לעצמות השמיעה ומעביר להן את גל הקול באופן מכני (רטט) ורכיב חיצוני שדומה למכשיר שמיעה. גל הקול מגיע אל הרכיב החיצוני, מומר לאות דיגיטאלי ובהמשך לאות מכני המרטיט את עצמות השמע באמצעות השתל המחובר אליהם. במאמר זה מוצגת פרשת חולה של מטופלת אשר הושתלה עם Vibrant Soundbridge, לאחר ניסיונות חוזרים בשימוש במכשירי שמיעה קונבנציונליים שנכשלו עקב דלקות אוזן חיצונית חוזרות. המטופלת הפיקה תועלת רבה משתל זה, ולכן השימוש במכשירי שמיעה המושתלים לאוזן התיכונה עשוי להיות אפשרות נוספת לשיקום שמיעה של מטופלים שאינם יכולים להשתמש במכשירי השמיעה הקונבנציונאליים
סקירות
רון שאול, מירי פבזנר, זהבית גולדשטיין, עמ' 161-166

בשנים האחרונות, נחקרות באופן נרחב ההשפעה של תזונת האם בהיריון וההשפעה של תזונת התינוק בשנה הראשונה על התפתחות אלרגיה ומחלות אטופיות אצל התינוק.

עיקרי ההמלצות העדכניות של גופי בריאות באירופה וארה"ב: (1) מניעת אלרגיה בתינוקות יונקים בסיכון (הורה או אח עם אלרגיה): ארגוני הבריאות בעולם מסכימים שמשך ההנקה הבלעדית המומלץ הוא בששת חודשי החיים הראשונים למען התועלת הבריאותית הכוללת לתינוק; (2) מניעת אלרגיה בתינוקות שאינם יונקים, בסיכון לאלרגיה: יש מחקרים שהעלו, כי תמ"ל על בסיס חלבון מפורק באופן מלא עשוי להפחית את הסיכון של תגובות אלרגיות, ובעיקר דרמטיטיס אטופית, בתינוקות בסיכון גבוה, שאינם יונקים. מידע מבוסס ספרות בנוגע לתפקידו של תמ"ל מפורק, שהוא מניעת גנחת הסימפונות ואלרגיה למזון, אינו חד משמעי. חלק מההמלצות בנוגע לתינוקות בסיכון גבוה שאינם יונקים, תומכות בהאכלה עד 4-6 חודשים בתמ"ל על בסיס חלבון פרה מפורק. נדרש מחקר נוסף בנושא. בהשוואה לתמ"ל על בסיס חלב פרה, תמ"ל על בסיס סויה נכשל למנוע אלרגיה בהמשך החיים אצל תינוקות בסיכון לאלרגיה.

א. התנהלות במקרה שיש תסמיני אלרגיה לחלב פרה אצל תינוקות יונקים: למרות שכמות קטנה של אלרגנים למזון עשויה להיות נוכחת בתוך החלב יש לעודד אימהות להמשיך להניק תוך הימנעות מצריכת חלב פרה ומוצריו; ב. התנהלות במקרה שיש תסמיני אלרגיה לחלב פרה אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל:

מתחת לגיל חצי שנה תמ"ל על בסיס חלבון שעבר הידרוליזה מתאים ברב המקרים של אלרגיה לחלב פרה, למעט מצבים קליניים קשים, שבהם נדרש תמ"ל על בסיס חומצות אמיניות חופשיות. מעל גיל חצי שנה ניתן לשקול תמ"ל על בסיס סויה. אין לתת תמ"ל מפורק חלקית.

חשיפה למזונות מוצקים: ההמלצות העדכניות היום הן התחלה של מוצקים בגיל 6-4 חודשים ואין המלצה על הימנעות מניעת אלרגנים ידועים, למרות האנמנזה המשפחתית. חשיפה מאוחרת לא רק מקטינה, אלא אף ככל הנראה מעלה סיכון לאלרגיה.

על מנת לתת מענה מקצועי והולם לתינוקות ולהורים, חשוב להכיר את ההנחיות העדכניות, המבוססות על מחקרים מהשנים האחרונות, מאחר שההמלצות הקליניות השתנו במהלך העשורים האחרונים

אבי עורי, עמ' 167-169
הנוירולוג השוויצרי אוטו ורגוט (Veraguth, 1870-1944) תיאר את הקמט בין העפעפיים כסימן המופיע באלה הסובלים ממלנכוליה ומדיכאון כרוני. סימן נשכח זה תואר לאחר מחקרים פיסיולוגים שחקרו את התכונות החשמליות של העור במצבים נפשיים ורגשיים מגוונים
נייר עמדה
חופית כהן, רונן דורסט, אבישי אליס, דב גביש, דניאל שור, עמ' 170-174
הומוזיגוטים של היפרכולסטרולמיה משפחתית לוקים במחלה תורשתית נדירה, הגורמת לעלייה קיצונית ברמת הכולסטרול בדמם. החולים במחלה זו לוקים בפגם גנטי, הגורם לליקוי בתפקוד של הקולטן לחלקיק ה-LDL. בעוד ששכיחות המחלה בעולם היא1:1,000,000 , בישראל, השכיחות באוכלוסייה גבוהה יותר. הסיכונים המשמעותיים של המחלה כוללים התפתחות מואצת ומוקדמת של תהליכי טרשת עורקים, ותחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם מהעשור הראשון לחיים. יש צורך בטיפול תרופתי מוגבר מגיל צעיר, לאיזון מיטבי ככל האפשר של ערכי הכולסטרול בפלסמה של חולים אלו, לצורך צמצום הסיכון הקרדיווסקולרי של חולים אלו. לפיכך, אנו ממליצים על המדרג האבחוני והטיפולי הבא: הטיפול בהיפרכולסטרולמיה הומוזיגוטית יתבצע במרכזים המתמחים בנושא זה. אם הועלה חשד קליני ביוכימי לאבחנה, יש לבצע אבחון גנטי למחלה וכן סיקור בקרב בני המשפחה מדרגה ראשונה לנשאות למחלה. יעד הטיפול בכולסטרול נקבע על פי דרגת הסיכון וההנחיות של החברה האירופאית לטרשת עורקים (EAS). הקו התרופתי הטיפולי הראשון הוא מינון מרבי של סטטינים במשלב עם אזטימיב, כאשר המטרה היא הפחתה של 50% לפחות ברמות ה- LDLc בפלסמה מערכי הבסיס. באלו שאינם מגיעים ליעד הטיפולי של רמות הכולסטרול, יש להוסיף נוגדן כנגד PCSK9  Evolocumab  לטיפול. חולים אשר אינם מגיעים ליעד הטיפולי תחת טיפול ב- Evolocumab מופנים להליך אפרזיס. במטופלים הנזקקים לביצוע אפרזיס, יש להוסיף Lomitapide מעכב MTP , על מנת להפחית את תכיפות הביצוע של הליך זה
חינוך רפואי
שמואל רייס, עמ' 175-180
"מומחיות" היא התרגום המילולי של "אקספרטיזה" בלעז, והיא גם התואר שמעניקה המדינה, לאחר אישור המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות, לרופאים שעמדו בדרישות לקבלת תואר מומחה ב-56 מקצועות המומחיות המוכרים בישראל. אין מחלוקת על כך שאין זהות בין שני המושגים  הללו: המומחה והאקספרט – המומחה בקיא בפעולות שגרתיות שעליהן הוא חוזר במשך שנים, בעוד שהאקספרט מסוגל להתמודד עם מצבים בלתי צפויים ולהרחיב את ידיעותיו ותחומי מומחיותו במהלך השנים. המועצה המדעית מגדירה את המומחה שהיא מסמיכה כמי שמסוגל לתפקד עצמאית בתחום המקצועי שאליו הוסמך. הספרות המקצועית העוסקת בתחום מציגה מדרג מורכב בין "מתחיל" (novice), "מתחיל מתקדם", מיומן (competent), בקי (proficient), אקספרט, ולבסוף מאסטר. המחקר באקספרטיזה מזוהה עם שמו של אנדרס אריקסון, והוא שקבע את המושג של "עשרת אלפים שעות" כזמן הממוצע הנחוץ להשגת אקספרטיזה. יחד עם זאת, אריקסון גם מדגיש שלא מדובר רק בזמן אלא גם בשיטה. קרי: אימון מוכוון מומחיות (אמ"מ - deliberate practice) שבו הלומד חייב לעזוב את אזור הנוחות שלו, להתמקד בתרגול שמטרותיו ברורות ומובחנות ולקבל משוב חיצוני. ניתן לסכם את רוח הדברים של אריקסון, שעשרת אלפים השעות הן המינימום, ושבמהלכן המומחה, אם ברצונו להיות אקספרט, לא יחזור על אותן פעולות שגרתיות. בספרות מתוארות פדגוגיות ברוח אמ"מ המאיצות השגת אקספרטיזה, ויש גם מחקר ענף שמודד מדדים פיזיולוגיים של ביטוי שלבי התפתחות אקספרטיזה במוח ובמערכות אחרות. מתוארות גם סכנות הכרוכות בהתפתחות אקספרטיזה שהחמורות שבהן הן נוקשות וחוסר צניעות. בעוד שבמקצועות הכירורגיים נמדדה עלייה בביצועים כפונקציה של ותק ונפח ניתוחים, הרי שבמקצועות הלא־כירורגיים יש שחיקה במיומנות כפונקציה של ותק בהיעדר תשתית של כישורי למידה לחיים מוכווני אמ"מ. מוצעת פרדיגמה חדשה ומבוססת מידע מהימן: מטרת ההכשרה של רופאים היא השגת אקספרטיזה (מסתגלת ולא שגרתית), ולא בקיאות או מיומנות בסיסית בלבד, שהיא משמעות המונח מומחיות (שגרתית ולא מסתגלת), אף על פי שהפרדיגמה מגובה בנתונים תיאורטיים ואמפיריים מרובים, מעבר לכישורים
מזוית אישית
רועי מרין, יעקב פרוינד, אלון אנג'ל, רות סטשפסקי מרגלית, איתי שביט, עמי נויברגר, דני אפשטיין, עמ' 181-185

זו השנה השנייה שבה הפקולטה לרפואה של הטכניון, בשיתוף עם היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי רמב"ם שבחיפה ותוכנית ״ברית עולם״, מקיימות סבב בחירה בבית חולים בעיר קיבוגה (Kiboga) שבאוגנדה, כחלק מתוכנית הלימודים הקליניים. הסבב אורך כשלושה שבועות בחודשי הקיץ תחת הדרכתו של רופא ישראלי, ומתקיים בבית חולים ציבורי באחד המחוזות העניים במדינה – כחלק מתוכנית לבריאות גלובלית שמתפתחת בטכניון.

במרבית מהפקולטות לרפואה בעולם המערבי מתקיימים סבבי בחירה במדינות מועטות משאבים כחלק מתוכנית הלימודים. תכניות אלה תורמות להתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנטים הלוקחים בהן חלק. כך גם לנו, החשיפה לבית החולים בקיבוגה תרמה תרומה נכבדה. למדנו להכיר כיצד נראית רפואה במדינה עם משאבים מועטים, ראינו רפואה מבוססת על אנמנזה ובדיקה גופנית בלבד, למדנו על תהליכי קבלת החלטות בתנאים קשים ללא משאבים, ויכולנו לבחון ולהעריך מחדש את המחויבות האישית שלנו לתחום הרפואה.

למרות עלייה בכמות התוכניות מסוג זה ברחבי העולם, בישראל קיימות תכניות בודדות החושפות את הסטודנטים לרפואה למערכת הבריאות במדינות מעוטות משאבים. סבב זה היווה עבורנו חוויה משמעותית ביותר. אנו חושבים כי שילוב נושא ״בריאות גלובלית״ בתוכנית הלימודים והגדלת ההזדמנויות לסבבים מסוג זה יכולים לתרום לסטודנטים רבים בהבנת אתגרי הרפואה בעולם, ולהכשרתם כדור הרופאים העתידי בישראל

תמונות ברפואה
מילנה טוקוץ, מרב לידר, עמ' 186-187
במאמרנו, אנו מדווחים על גבר בן 68 שנים, ממוצא רוסי. ברקע: עישון, דלקת מפרקים שגרונתית משנת 1995 עם אירועים נשנים של תפיחות, אודם וכאב בכפות ידיים דו-צדדית שמופיעים ונעלמים לסירוגין
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303