מאמרים

למאמר המלא

מחקר חדש בחן את גיל האבחון והזיהוי של אוטיזם בישראל. הממצאים מצביעים על פערים מטרידים בגישה לאבחון מוקדם, שהינו קריטי להתערבות אפקטיבית.

בדומה למגמה העולמית, בשני העשורים האחרונים חלה בישראל עלייה דרמטית בשכיחות אבחנות אוטיזם. בתקופה זו עלו שיעורי האבחנות פי 20, כתוצאה מעלייה במודעות, תמריצים ממשלתיים וקבלה חברתית.

המחקר כלל את כל הילדים שנולדו החל מ 1 בינואר 2014 , שהיו זכאים לקצבה מהביטוח הלאומי בשל אבחנה ברצף האוטיסטי, עד לתאריך 19 במרץ 2023. המשתנה התלוי היה הגיל המוקדם ביותר שבו היה הילד זכאי לקצבה. משתני המחקר כללו מאפיינים דמוגרפיים של האם, מדדים הקשורים ללידה והערכות התפתחותיות לאורך זמן.  

ילדים בשכונות חרדיות מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם שנתיים מאוחר יותר מילדים בשכונות לא-חרדיות ובכך מחמיצים את חלון הזמן הקריטי לטיפול אפקטיבי. בקרב החברה הערבית ובשכונות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך פחות ילדים מגיעים לאבחון למרות חשיפה גבוהה לגורמי סיכון.

המחקר מציע להשתמש במודל ניבוי המאפשר הערכה מדויקת של סיכון לאוטיזם על בסיס אבני דרך התפתחותיות שנבדקות באופן שגרתי בתחנות טיפת חלב. בנוסף החוקרים ממליצים על ליווי פרואקטיבי למשפחות מקהילות מוחלשות, מהסיקור הראשוני והנגשת השירותים, דרך תוכניות הסברה בקהילה, חומרי חינוך מותאמים והכשרה ברגישות תרבותית לנותני שירותים, ועד תוכניות גישור שמפחיתות חסמים במסגרת הקהילתית הקיימת.