מאמרים

ברמלי-גרינברג, ש., בורגר, א. ופן, נ. (2024). השינוי בתמהיל הניתוחים בישראל בעקבות התוכנית "קיצור תורים לניתוחים במימון ציבורי".  דמ-24-029. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.  

למאמר המלא


בישראל וברוב מדינות ה OECD  שירותי הבריאות ממומנים על ידי שילוב בין המגזר הציבורי והפרטי, כאשר  קיימת מגמה של ירידה במימון הציבורי ועלייה במימון הפרטי. במטרה לצמצם את ההשפעות השליליות של המימון הפרטי, משרד הבריאות השיק ב-2016 תוכנית לקיצור תורים לניתוחים במימון ציבורי (הקצ”תים), שכללה תמיכה תקציבית לבתי חולים ולקופות החולים על בסיס עמידה ביעדים. בסוף שנת 2023 הממשלה שינתה את מנגנון המימון של התוכנית כחלק מהגדלת תקציב הסל. משרד הבריאות ביקש לבחון את יישום התוכנית ואת השינויים במערכת בעקבותיה.

1. לבחון כיצד מגדירים מקבלי ההחלטות את מטרותיה, את דרכי יישומה ואת השפעותיה של תוכנית הקצ”תים
2. לבחון כיצד מגדירים אנשי המקצוע בשטח והמומחים את מטרותיה, את דרכי יישומה ואת השפעותיה של התוכנית ולהשוות את הגדרותיהם לאלו של מקבלי ההחלטות
3. לבחון כיצד תופסים שחקנים מרכזיים במערכת את השינוי בתמהיל הניתוחים במערכת הפרטית והציבורית בעקבות יישום התוכנית

המחקר שילב בין שלושה כלים איכותניים: סקירה של מסמכי מדיניות, ראיונות עומק וסקר דלפי.

שחקנים שונים הצהירו על מטרות שונות. ממצא מרכזי במחקר היה שבתי חולים פרטיים בבעלות קופת חולים היו שחקן חשוב ביישום תוכנית הקצ”תים, והתוצאות בשנים הראשונות הראו שסכום ניכר מתקציב התוכנית הועבר אליהם.

התוכנית הביאה לגידול בשיעור הניתוחים במימון סל הבריאות והפחתת שיעור הניתוחים בתוכניות שב”ן. עם זאת לא ברור אם המטרה, שהוגדרה כקיצור תורים למטופלים במימון ציבורי, אכן הושגה בפועל. מערכת האשפוז הפרטית הגדילה את מעגל מטופליה והרחיבה את מקורות התקציב שלה.

• גיבוש ופרסום מסמך המגדיר את מטרות התוכנית והמשאבים המוקצים לביצועה
• חיזוק המערכת הציבורית לנוכח ההשפעות השליליות של פוטנציאל השתכרות בשוק הפרטי לעומת השכר במערכת הציבורית, כגון מעבר של רופאים מן המערכת הציבורית לפרטית.  
• צמצום יוקר המחיה – תוכניות השב“ן השאירו במערכת הפרטית את הניתוחים הרווחיים יותר. נוסף על כך משנת 2020 אין דיווח נגיש לציבור על שינוי בפרמיות תוכניות השב“ן.
• על השלב הבא להתמקד בסוגיית הקשר שבין המערכת האשפוזית הציבורית לפרטית.