מאמרים

פרופ׳ רועי גילבר, ד"ר סיון תמיר מכון ון ליר בירושלים 

בעשורים האחרונים, ישראל חוותה הצטברות ניכרת של עוברים עודפים ביחידות הפריה חוץ-גופית. גורמים כמו המספר הגבוה של טיפולי פוריות, החשיבות הרבה לערך הפריון בחברה והתפיסה של זכות להולדה כזכות יסוד תרמו לכך. העוברים העודפים אינם נדרשים ומהווים נטל כלכלי ומוסרי-משפטי על היחידות והמטופלים.

מחקר שנערך בשנים 2020-2021 בחן את עמדות המטופלים ביחידות הפריה החוץ-גופית לגבי עתידם של העוברים העודפים. המחקר כלל 286 מטופלים משלושה מרכזים רפואיים בישראל, המשרתים אוכלוסייה מגוונת: המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים והמרכז הרפואי העמק בעפולה.
 

ממצאים:

1. תפיסה ונכונות לתרום עוברים: 
   אין הלימה בין תפיסה ליברלית של המשפחה לבין נכונות לתרום עוברים למחקר או להולדה. מרבית המשתתפים מעדיפים השמדה של עוברים ללא כל שימוש מחקרי או חברתי.
2. פער בידע:
    קיים פער בידע של מטופלים לגבי האפשרויות שלהם בנוגע לעוברים העודפים.
3. ציפיות לאחסון עוברים:
    המטופלים מצפים לאחסון עוברים לטווח ארוך או בלתי מוגבל, אך זה אינו מתיישב עם צרכי המערכת הרפואית.

יש לבחון מחדש את המדיניות הקיימת לגבי הטיפול בעוברים עודפים כדי להבטיח שימוש מיטבי במשאבים לתועלת הפרט והציבור, ולהתאים את המדיניות לצרכים הרפואיים, המוסריים והחוקיים המעודכנים.

למאמר המלא