• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        נובמבר 2026

        נובמבר 2026

        פתיחה

        דורון בולטין, בלה אונגר
        עמ' 629-632

        בגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מתפרסמים ניירות עמדה, סקירות ופרשות חולים, המציגים את מגוון התחומים שבהם עוסקת הרפואה הגסטרואנטרולוגית בישראל, מתזונה ים־תיכונית בתסמונת המעי הרגיש, המשך בסיבוכי סוכרת במערכת העיכול וטיפולים עתידיים במחלת הדגנת, ועד מדדי איכות והכנה מיטבית בקולונוסקופיה.

        בנוסף, נייר עמדה חשוב ועדכני מפרט את קבוצות הסיכון הגנטיות / משפחתיות בישראל הנמצאות בסיכון לחלות בסרטן הלבלב, בדיקות הסקר הרלוונטיות עבורם ותכיפותן.  בנוסף לאלו, מובאים בגיליון זה פרשות חולים עם אבחנה מבדלת רחבה ופתרונות טיפוליים מורכבים, ובכלל זה אנצפלופתיה על שם ורניקה כביטוי מקדים של דגנת, לימפנגיאקטזיה אינטסטינלית ראשונית, ותת־תזונה קשה לאחר ניתוח מעקף קיבה, וכן נפתח צוהר לרפואה מונעת בדגש על תזונה שיכולה להשפיע על תהליכי ההזדקנות.

        ניירות עמדה

        אורלי סנה -ארביב, לב ליכטנשטיין, ברוניסלבה קלברייסקי, נמרוד קמחי, פביאנה בנימינוב, דן קרת, גליה ספקטר, אבי לידר, עידית דותן, טליה דיקר-כהן, יערה ליבוביץ -וייסמן, טלי שטיימנץ, בניה רוזן- צבי, מאיה אהרוני גולן, אורי סגול, רחל גינגולד-בלפר, שלי שכמן, תמר פפר-גיק, זהר לוי
        עמ' 633-640

        רקע: הכנה לקולונוסקופיה כרוכה בניקוי יסודי של המעי ובהתאמות תרופתיות, לרבות הפסקה או שינוי במינון של נוגדי-קרישה ותרופות נוגדות סוכרת. קיומם של פרוטוקולים מגוונים עשוי להוביל לבלבול בקרב מטפלים ומטופלים כאחד. אף שזהו שלב הכרחי להצלחת ההליך, תהליך ההכנה עלול להיות כרוך באי נוחות ובסיכונים פוטנציאליים.

        מטרות: מטרת נייר העמדה היא לגבש הנחיות קליניות ברורות ואחידות להכנה לקולונוסקופיה, תוך השגת הסכמה רחבה בין איגודים מקצועיים, במטרה להבטיח הליך בטוח ויעיל, לרבות הנחיות ייעודיות למטופלים

        שיטות: נייר עמדה זה מבוסס על הנחיות של איגודים מקצועיים באירופה ובארה"ב. נציגים מעמותות בגסטרואנטרולוגיה, פרמקולוגיה, המטולוגיה, נפרולוגיה, אנדוקרינולוגיה וגריאטריה שיתפו פעולה כדי לפתח המלצות אלו.

        תוצאות: הכנת המעי מחייבת כיום תהליך של יומיים, תוך יישום שיטת מינון מפוצל. ההנחיות המעודכנות כוללות הגדרה של פרוטוקולי הכנה "מתוגברים", התאמות בטיפול בתרופות נוגדות סוכרת, הפסקת נוגדי-קרישה, גישור באמצעות  אנוקספרין, וחידוש הטיפול התרופתי לאחר הפרוצדורה. התכשיר Pico-salax מתאים לחולים עם תפקוד כלייתי (GFR) מעל 30 מ"ל/דקה. ההנחיות החדשות לגבי אגוניסטים לקולטן GLP-1 מתייחסות לעיכוב ריקון קיבה (גסטרופרזיס) ולסיכונים הקשורים בטשטוש. לבסוף, מוצגות גם המלצות להנקה סביב מועד ביצוע הקולונוסקופיה.

        מסקנות: נייר עמדה זה מספק הנחיות בין-תחומיות שמטרתן להבטיח הכנת מעיים יעילה, תוך התייחסות להיבטי בטיחות, והן מקור מידע חשוב עבור צוותים רפואיים ומטופלים כאחד.

        מאיה אהרוני גולן, זהר לוי, פביאנה בנימינוב, דנה בן-עמי שור, רויטל קריב, ליאור כץ, אליזבט הלף, עידו לייש, נעמה לב כהן, מוריאל ווב, ערן שדות, עינת שחם שמואלי, טליה גולן, יעל גולדברג, שרי ליברמן, שלומית תמיר
        עמ' 641-646

        אדנוקרצינומה של הלבלב (PDAC) מאובחנת לעיתים קרובות בשלב מתקדם, שבו אפשרויות הטיפול מוגבלות. מחקרים מצביעים על כך שתוכנית לגילוי מוקדם בקרב אנשים עם סיכון גנטי או משפחתי מוגבר עשויה לאפשר אבחון מוקדם יותר של המחלה – בשלב שבו ניתוח עשוי להיות אפשרי ובעל פוטנציאל לריפוי. התוכנית לגילוי מוקדם של ממאירות לבלב  מראה יעילות וכלכלית כאשר היא מיושמת בהתאם להגדרת קבוצות סיכון ולגיל תחילת המעקב. אין תועלת בהשתתפות בתוכנית למי שאינו מעונין בניתוח או אינו מועמד לניתוח מפאת מצב רפואי.

        ההמלצה היא לבצע מעקב שנתי באמצעות תהודה מגנטית (MRI) או אולטרסונוגרפיה אנדוסקופית (EUS)  בקרב נשאי מוטציות עם קשר מוכח לסרטן לבלב (כמו BRCA2) גם ללא אנמנזה משפחתית, נשאים של גנים אחרים רק עם אנמנזה משפחתית של סרטן הלבלב ואנשים עם אנמנזה משפחתית משמעותית גם בהיעדר נשאות גנטית. נייר עמדה זה מפרט את המלצות המעקב לקבוצות האוכלוסיה שבסיכון.

        מאמרים

        ירון ניב, אולגה ברונשטיין, מיכאל קוניאבסקי, אלכסנדר קונסון, לימור פרידנזון, יפעת ארליך שהם
        עמ' 647-650

        הקדמה: סרטן המעי הגס והחלחולת (רקטום) הוא הרביעי בשכיחותו מכלל מחלות הסרטן המאובחנות כיום בארה"ב. הסרטן מתפתח בפוליפ מסוג אדנומה ותהליך של שינוי סרטני עשוי להימשך יותר מחמש שנים. כריתת הפוליפ מונעת את התפתחות הסרטן. התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה נוסדה בשנת 2012 ועם השנים הגיעה למדידה רציפה של 65 מדדים. מדד איתור פוליפים (להלן, PDR – polyp detection rate) נבחר בשל הקשר בין שיעור בדיקות הקולונוסקופיה שבהן נמצא לפחות פוליפ אחד לבין התפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת לאחר קולונוסקופיה שנחשבה לתקינה.

        מטרות: מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך את ביצועיהן של היחידות לגסטרואנטרולוגיה בבתי החולים בישראל בשתי שנות מדידת ה-PDR ואת הקשר לגורמים שונים, תוך השוואת נותני השירות.

        שיטות מחקר: בוצע מחקר רטרוספקטיבי שמתבסס על נתונים מהתוכנית הלאומית כפי שפורסמו לשנות המדידה 2022 ו-2023. נותחו נתוני ה-PDR ב-32 בתי חולים כלליים, חושב היעד הלאומי שאליו הגיעו בתי החולים הללו ובוצעה השוואה ביניהם.  

        תוצאות: בשנים אלה בוצעו 87,813 ו-90,499 קולונוסקופיות בכל ההתוויות, בהתאמה. טווח ה-PDR היה בשנת 2022 בשיעור שבין 23% ל-47% ובשנת 2023 בשיעור שבין 19% ל-47%. בשנת 2022, סך הכול 8 בתי חולים הגיעו לשיעור של 42% או עברו אותו, ובשנת 2023 – 10 בתי חולים. שיפור במדד חל ב-20 בתי חולים, ב-5 בתי חולים חלה ירידה בציון, וב-5 בתי חולים לא חל שינוי במדד. בעקבות זאת, בשנת 2022 חל שיפור לאומי שהגיע משיעור PDR של 37% לעלייה לשיעור PDR של 38% בשנת 2023.

        סיכום: נמצאה עלייה בשיעור ה-PDR לאורך הזמן. עדיין יש מקום לשיפור איכות הקולונוסקופיות בישראל, על מנת להגביר את יעילותן במניעת סרטן המעי הגס והחלחולת. יש צורך בפיתוח אסטרטגיה לשיפור שיעורי ה-PDR תוך התחשבות בגורמי תהליך שונים.

        עידית פלג, דורון בולטין, רם דיקמן, ילנה ברוק, נטליה מיכאלי, רחל גינגולד-בלפר
        עמ' 651-654

        מחלות הפוגעות ברירית המעי, כדוגמת דגנת (מחלת צליאק), גורמות להפרעה בספיגה שעלולה להוביל לתסמינים נוירולוגיים, הן במנגנון אימוני והן על ידי הפרעה לספיגת ויטמינים חיוניים.

        מחלת הדגנת עשויה להתגלות בקרב מטופלים המתייצגים עם אטקסיה (שגשון) שאינה תורשתית. במטופלים אלה ניתן לייחס את התסמינים לחשיפה לגלוטן ("גלוטן אטקסיה"), והם ככל הנראה משניים לנזק אימונולוגי למערכת העצבים המרכזית וההיקפית (פריפרית). תיאמין הנו ויטמין חיוני אשר חסרונו גורם לספקטרום קליני רחב, אך האבחנה של מצב זה הנה מאתגרת, ואף דורשת חשד קליני גבוה מצד הרופא המטפל. אנצפלופתיה משנית לחסר תיאמין מכונה אנצפלופתיה על שם ורניקה, והיא מתאפיינת בטריאדה קלינית הכוללת: בלבול, הפרעות בשרירי העיניים ואטקסיה. בפרשת חולה זו אנו מציגים מקרה של אישה בת 40 שנים, בהריונה הרביעי, אשר סבלה מהקאות מרובות (היפראמזיס גרבידרום) קשות ועמידות לטיפול בנוגדי הקאה במהלך השליש הראשון להריונה. בשבוע ה-13 להיריון, התקבלה במחלקה לרפואה דחופה עקב בלבול וחולשה קיצונית. בבדיקות המעבדה היו הפרעות אלקטרוליטיות קשות, עליית אנזימי כבד וערכי CPK מוגברים. היא אובחנה עם רבדומיוליזיס משנית להקאות הממושכות. בבדיקה הנוירולוגית נצפו איטיות פסיכומוטורית ואטקסיה. הועלה חשד לאנצפלופתיה על שם ורניקה, ואכן נמדדו רמות B1 נמוכות- 12 מיקרוגרם/ליטר. היא אושפזה במחלקת טיפול נמרץ לאיזון אלקטרוליטים וטיפול תוך-ורידי בתיאמין. לאישוש האבחנה הושלם MRI מוח שהדגים תמונה קלאסית של אנצפלופתיה על שם ורניקה. שישה חודשים לאחר מכן היא ילדה, אך החסרים הנוירולוגיים שלה החריפו. נלקחה סרולוגיה לדגנת שחזרה חיובית. גסטרוסקופיה הדגימה רירית מחורצת ובביופסיה ממצאים המתאימים ל-Marsh 3C. היא החלה בדיאטה נטולת גלוטן במקביל לשיקום נוירולוגי. באנמנזה חוזרת היא דיווחה שסבלה מכאבי בטן עוד טרם להיריון, אך הבירור הרפואי שעברה לא הוביל לאבחנה ספציפית. מקרה זה מלמד כי אנצפלופתיה על שם ורניקה עשויה להיות ביטוי נדיר של מחלת הדגנת וכי אטקסיה במחלה זו יכולה להיגרם גם כתוצאה מחסר בתיאמין. בנוסף, כיוון שאבחנה של חסר תיאמין היא מאתגרת, המקרה מדגיש את חשיבות המודעות של הרופאים המטפלים לביטויים אפשריים של אבחנה זו.

        טלי שרר פישלר, אלחנן ברוקהיימר, עינב כהן
        עמ' 655-660

        לימפאנגיאקטזיה אינטסטינלית היא מחלה לימפטית נדירה, המתבטאת באובדן חלבון דרך מערכת העיכול ובתת-ספיגה של שומנים, הגורמת לחסרים תזונתיים, בצקת ולעיתים גם דיכוי חיסוני. האבחנה מבוססת על שילוב ממצאים קליניים, מעבדתיים, דימותיים והיסטולוגיים. הטיפול הראשוני כולל דיאטה עשירה בחלבון ודלת שומן עם תוספי שומן בעלי שרשראות שומן בינוניות, והשלמת חסרים תזונתיים. במקרים שבהם לא מושגת תגובה מספקת, נשקלות התערבויות לימפטיות פולשניות. במאמר זה מוצג מקרה של מטופלת צעירה עם מהלך כרוני של המחלה, אשר חוותה החמרה קלינית תחת טיפול שמרני. בירור מקיף הדגים פגיעה לימפטית ובעקבותיו בוצע צנתור לימפטי לשיפור הניקוז. ההתערבות הביאה להטבה זמנית, אך בהמשך נדרש צנתור חוזר בשל הישנות התסמינים. פרשת חולה זו מדגישה את המורכבות בניהול מחלה עמידה, ואת החשיבות של גישות אינטגרטיביות הכוללות תזונה קלינית, בדיקות דימות מתקדמות, והתערבויות אנדוסקופיות ורדיולוגיות.

        רויטל אלון, דוד חכימיאן
        עמ' 661-666

        ניתוחים בריאטריים, ובפרט מעקף קיבה מסוג  Roux-en-Y (RYGB), הפכו נפוצים בשנים האחרונות ומהווים כלי יעיל לטיפול בהשמנת יתר חולנית. עם זאת, הם עשויים להוביל לסיבוכים ארוכי-טווח, בהם תת-תזונה קשה, הנובעת מתת-ספיגה או בהפרעה בסבילות למזון דרך הפה בשל הצרויות, כיבים בהשקה, תסמונות תפקודיות שונות, או שילוב של מספר גורמים יחד. אבחון תת-תזונה במטופלים אלו מאתגר במיוחד וסיווגו לאטיולוגיות השונות חיוני למציאת פתרון הזנה הולם ומניעת סיבוכים נוספים. אנו מביאים בזאת פרשת חולה כ-20 שנה לאחר ניתוח RYGB שהתייצגה עם תת-משקל קשה  ותסמיני תת-תזונה כרונית. בירור גסטרואנטרולוגי הדגים היצרות באזור ההשקה קיבה-מעי עבירה וכיב בשולי ההשקה. חרף טיפול ממושך במעכבי חומצה והרחבות אנדוסקופיות חוזרות לאורך השנים, המטופלת לא השתפרה תזונתית ואף תסמיניה הוחמרו, והיא פיתחה דיספגיה למוצקים ולנוזלים וסיבוכים אחרים.

        כחלק מהערכה הושלם בירור מקיף שלא הדגים סיבה ברורה לירידה במשקל. נסיון העשרת מזון לא היה מספק והוחלט על ניסיון הזנה זמני בצינורית הזנה, אך עלה צורך לפתרון ארוך-טווח להזנה. עקב השינויים האנטומיים בעקבות מעקף קיבה RYGB, התקנת צינורית הזנה ישירה למעי הדק direct percutaneous endoscopic jejunostomy (DPEJ)  נחשבת לעדיפה אך מאתגרת.  ניסיון לביצוע DPEJ באמצעותpush enteroscopy  (PE) לא צלח בשל היעדר החזר אור בדופן הבטן, אך התקנה במיקום רחיקני (דיסטלי) יותר התאפשרה באמצעות double-balloon enteroscopy (DBE), ובוצעה בהצלחה וללא סיבוכים. במעקב מרפאתי ודיאטני מצב המטופלת השתפר קלינית ותזונתית עם הזנה אנטרלית ב-PEJ, מועשרת באכילה דרך הפה. החלפת ה-PEJ הראשוני לשניוני בוצעה באמצעות DBE כעבור חצי שנה כמקובל וללא סיבוכים. תת-תזונה קשה עשויה להתפתח גם שנים רבות לאחר ניתוח RYGB. אבחנה מדויקת בין תת-ספיגה לבין ירידה בצריכת מזון דרך הפה חיונית להתאמת הטיפול. התקנת DPEJ  באמצעות DBE  היא פתרון בטוח ויעיל להזנה ארוכת-טווח במטופלים, גם עם אנטומיה מורכבת לאחר ניתוחים בריאטריים.

        סקירות

        תמר פפר-גיק, רם דיקמן
        עמ' 667-669

        תסמונת המעי הרגיש היא ההפרעה התפקודית השכיחה ביותר במערכת העיכול ומאובחנת על פי הקריטריונים של רומא IV. תסמונת המעי הרגיש מתאפיינת בכאבי בטן ובשינויים בהרגלי היציאות. הגישה הטיפולית בתסמונת המעי הרגיש מתבססת על מודל ביו-פסיכוסוציאלי רב-תחומי, שבו משולב גם הטיפול התזונתי. בשנים האחרונות נחקרו אסטרטגיות טיפול תזונתיות בתסמונת המעי הרגיש, ודיאטה דלה ב- FODMAPs היא הגישה המבוססת ביותר. אולם כיוון שדיאטה זו מגבילה קבוצות מזון רבות וקשורה בשינוי במגוון המיקרוביום, משך הטיפול בה מוגבל. לכן קיים צורך בגישה תזונתית לטיפול בתסמונת המעי הרגיש שתהיה אפשרית ליישום ארוך-טווח. תזונה ים-תיכונית, היא דפוס תזונה המומלץ על ידי משרד הבריאות לאורח חיים בריא. דפוס זה מאופיין בצריכה גבוהה ומגוונת של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית ודגים. ומנגד בצריכה מתונה של עוף ומוצרי חלב ובהפחתת מזון אולטרה מעובד ושומן רווי. תזונה ים-תיכונית (MedDiet) תורמת להפחתת סיכון למחלות כרוניות, ובשנים האחרונות נבחנת השפעתה גם על תמ"ר.

        מחקרים אפידמיולוגיים ראשוניים מצביעים על קשר הפוך בין היענות לדפוס תזונה ים-תיכונית לבין שכיחות תסמינים במערכת העיכול. מחקרי התערבות שפורסמו לאחרונה מצאו כי קיימת היתכנות לשילוב דפוס תזונה ים-תיכונית במטופלים עם תסמונת המעי הרגיש, וכי דפוס זה שיפר בצורה מובהקת תסמינים מערכת העיכול. במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נמצא, כי 83% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות הים-תיכונית דיווחו על שיפור בתסמינים לעומת 37% בלבד בקבוצת הביקורת. מחקר נוסף משנת 2025 הראה יתרון מובהק לתזונה ים-תיכונית דלה ב- FODMAPs על פני ההמלצות של NICE, הן בהפחתת תסמינים והן בשימור השיפור לאחר החזרת מזונות. ממצאים אלו מצביעים על כך שדפוס התזונה הים-תיכונית עשוי לשמש כגישה תזונתית יעילה מאוזנת לטווח ארוך במטופלים עם תסמונת המעי הרגיש, תוך ביצוע התאמות אישיות למניעת תסמינים במערכת העיכול. שילוב עקרונות התזונה הים-תיכונית במסגרת טיפול רב-תחומי ובהנחיית דיאטן קליני, עשוי לתרום לשיפור איכות החיים ולשמירה על בריאות כללית כחלק בלתי נפרד מהמודל הביו-פסיכוסוציאלי לטיפול בתסמונת המעי הרגיש.

        ריטה ברון, רם דיקמן
        עמ' 670-675

        סיבוכי מחלת הסוכרת המערבים את מערכת העיכול קשורים ברובם לפגיעה עצבית או לנוירופתיה (diabetic autonomic neuropathy). בהקשר זה, לאיזון גרוע של רמת הסוכר בדם יש חשיבות בהתפתחות הנוירופתיה. סיבוכי מחלת הסוכרת במערכת העיכול מערבים במידה זאת או אחרת את כלל האיברים לאורך צינור העיכול. עלולות להיגרם פגיעה במנגנון הבליעה, פגיעה בתפקוד הוושט (מחלת החזר קיבתי ושטי או GERD) ובקצב התרוקנות הקיבה (גסטרופרזיס) המתבטאת בהקאות, בבחילות, בשובע מוקדם ובירידה במשקל. מחלת הסוכרת יכולה לפגוע בתפקוד המעי הדק והגס (אנטרופתיה) המתבטאת בשלשול או בעצירות ובאי שליטה על הסוגרים. לבסוף, מחלת הסוכרת עלולה לפגוע בתפקוד הלבלב ולגרום לאי ספיקה אקסוקרינית (EPI) ואף לפגוע בכבד, לדוגמה, מחלת כבד מטבולית ודלקתית –  metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease  ובקצרה MASLD.  בסקירה זו, נתאר את מעורבות הסוכרת בתפקוד מערכת העיכול דרך המנגנון המעורב ונסכם את הידוע על דרכי הטיפול. 

        מאיה קורנובסקי כהן, דורון בולטין, רחל גינגולד-בלפר
        עמ' 676-679

        דגנת היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על המעי הדק כתוצאה מחשיפה לגלוטן. ההתייצגות הקלינית כוללת תסמינים הקשורים למערכת העיכול, תסמינים מחוץ למערכת העיכול והסתמנות תת-קלינית. הטיפול המקובל למחלה הוא דיאטה קפדנית נטולת גלוטן, לכל החיים. הטיפול הפרמקולוגי היחיד שמאושר כיום לדגנת הוא Diaminodiphenyl Sulfone (Dapsone) בהתוויה של דרמטיטיס הרפטיפורמיס, תפרחת עורית שלפוחיתית מגרדת המופיעה בכ-1/20 מהחולים הלוקים בדגנת. כשליש מהמטופלים עם דגנת אינם מגיבים לדיאטה נטולת גלוטן וממשיכים לחוות תסמינים המשויכים למחלה על אף הדיאטה. אוכלוסיה זו של מטופלים מחולקת לשתי קבוצות: “non-responsive celiac disease”  (NRCed) ו-“refractory celiac disease” (RCD), כאשר לקבוצה הראשונה אין כיום טיפולים פרמקולוגים שאושרו לטיפול ולכן עלה הצורך לפתחם. במאמר זה נסקור מספר תרופות אשר נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים לטיפול במחלת הדגנת, במנגנונים שונים: אנזימים מפרקי גלוטן, תרופות המעכבות שפעול מערכת החיסון בתגובה לגלוטן, ותרופות הפועלות במנגנון של השראת סבילות חיסונית.

        אוה ניב
        עמ' 680-684

        הזדקנות היא תהליך ביולוגי מורכב המערב שינויים גנומיים, מולקולריים, תאים, רקמתיים ומערכתיים. בשנים האחרונות הצטברו עדויות מחקריות לכך, שדפוסי תזונה שונים מסוגלים להשפיע באופן משמעותי על קצב ההזדקנות בכל הרמות הללו, להפחית סיכון להתפתחות של מחלות הזקנה ולהעלות את תוחלת החיים. דיאטות כמו הדיאטה הים-תיכונית, דיאטה צמחונית, דיאטה קטוגנית,  DASH וכן דפוסי אכילה הכוללים צום לסירוגין ועוד – נמצא כי כל אלה מפחיתים דלקת, משפרים מדדים מטבוליים, מאטים קיצור טלומרים, מפחיתים נזק חמצוני ומשנים מרכיבים נוספים של  תהליך ההזדקנות. מחקרי תצפית ומחקרי התערבות, כולל מחקרי תאומים ומחקרי עוקבה ארוכי-טווח, מראים כי תזונה פרו-בריאותית (עשירה בירקות, פירות, דגים ודגנים מלאים) קשורה להאטה בגיל האפיגנטי בהשוואה לגיל הכרונולוגי, להפחתת דלקת ולשיפור בפרופיל הבריאותי – גם בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר. לעומת זאת, דפוסי תזונה מערביים המאופיינים במזון מעובד, סוכרים ושומן רווי, מאיצים את תהליך ההזדקנות ומעלים את הסיכון למחלות זקנה.

        התקדמות טכנולוגית, ובעיקר כניסת הבינה המלאכותית (AI) למחקר התזונתי, פותחת עידן חדש של רפואה מותאמת אישית. בינה מלאכותית מאפשרת ניתוח שלBig Data , זיהוי דפוסים חבויים בין תזונה, גנטיקה, מיקרוביום ומחלות, חיזוי השפעות עתידיות של שינויים תזונתיים, ואף בניית מודלים תזונתיים אישיים המבוססים על הגנום, הטרנסקריפטום והמיקרוביום של כל אדם. החזון לעתיד הוא שכל אדם יוכל להיעזר בעוזר וירטואלי אישי מבוסס בינה מלאכותית, שיבנה עבורו תזונה מדויקת ויחזה כיצד כל רכיב תזונתי ישפיע על תהליך ההזדקנות, הסיכון למחלות ואיכות החיים. כך נוכל לנהל את ההזדקנות שלנו בצורה מושכלת, מונחית-נתונים, ולפעול לא רק לשימור הבריאות, אלא גם להארכת חיים בריאים ואיכותיים.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.