• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2007

        ירון דגן
        עמ'

        כשליש מחייו של האדם הבוגר עוברים עליו בשינה, והשיעור גדול אף יותר בקרב תינוקות וילדים. למרות זאת, אין הרופאים לומדים על חלק כה נכבד של חיי מטופליהם.

        יולי 2006

        אסף טוקר
        עמ'

        אסף טוקר

         

        המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר-שבע

         

        בשנים האחרונות התפרסמו מספר מאמרים על הקשר בין שעות עבודה מרובות וחוסר שינה לבין טעויות רפואיות, שיקול הדעת, הפרעות בריכוז ומעורבות בתאונות דרכים. במאמר זה נסקרים המאמרים שפורסמו בשנים האחרונות על ההשלכות של עבודה רציפה, ללא שינה, בקרב מתמחים ורופאים.

         

        כמו-כן, נסקרות במאמר ההתפתחויות האחרונות בעולם ובישראל בתחום חוקי שעות העבודה והמנוחה.

        ליאוניד אידלמן ויהודה שינפלד
        עמ'

        ליאוניד אידלמן1, יהודה שינפלד2

         

        1אגף ההרדמה, מרכז רפואי רבין, 2פתח-תקווה, המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל-השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        בארה"ב ובאירופה התפרסמו בעשור האחרון עשרות רבות של מאמרים בנושא הגבלת שעות העבודה של רופאים. רוב הכתבות עוסקות בהבעת דעה, בחששות ובציפיות. לדאבוננו, מספר המחקרים שנערכו עד כה בנושא מצומצם.

         

        נשאלת השאלה מדוע עלה הנושא לדיון בשנים האחרונות. התשובה, ככל הנראה, טמונה בהתפתחות שחמקה מעיני רבים העוסקים בתחום – הצטרפותו של דור רופאים חדש לקהילייה הרפואית. דור זה נולד בתקופה שבין תחילת שנות השישים ועד 1980 וזכה לכינוי דור ה-X (Generation X). דור זה החליף את הדור הקודם שכונה The baby boomers. להבדיל מבני הדור הקודם שאחד ממאפייניהם היה השאיפה להישגיות, דור ה-X מתאפיין גם בשאיפה לאיכות-חיים גבוהה ולניצול שעות הפנאי. בתקופה זו, מספר הנשים העוסקות במקצוע הרפואה עלה במדינות המפותחות, ובממוצע, נשים רופאות עובדות פחות שעות מגברים רופאים.

        יוני 2006

        יוליה ט' דולז'נסקי, ירון דגן
        עמ'

        יוליה ט' דולז'נסקי, ירון דגן

         

        המכון לרפואת שינה ועייפות, מרכז רפואי שיבא, והחוג למדעי ההתנהגות בפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        שיטיון אלצהיימר הוא מחלת ניוון עצבי המלווה בדרך-כלל גם בהפרעות שינה קשות. הפרעות השינה באות לידי ביטוי, מחד-גיסא, בערנות-יתר בשעות הלילה, המלווה לעיתים מזומנות בחוסר שקט ואפילו בתוקפנות, ומאידך-גיסא בישנוניות ניכרת בשעות היום. אולם ניסיונות לטפל בחולים אלו באמצעות תרופות מיישנות (סדטיביות) לא הועילו. בשנים האחרונות הוצע לראות את הפרעת השינה של חולי אלצהיימר כחלק מהפרעה מקיפה יותר במנגנוני התיזמון הביולוגי. בגישה זו, הנקראת גישה כרונוביולוגית, יש ניסיון להציע פיתרונות המבוססים על שיקום מנגנון תיזמון השינה של החולים. פעילותו התקינה של השעון הביולוגי, הקוצב את מחזור העירות-שינה כמו גם את רמת הפעילות של תיפקודים פיזיולוגיים רבים אחרים, תלויה בקליטת שינויי אור-חושך מן הסביבה. שינויים אלה מיתרגמים לאותות עצביים המגיעים מן הרשתית אל Suprachiasmatic-nuclei של ההיפותלמוס ומשם אל בלוטת האיצטרובל, וגורמים להפרשת מלטונין בשעות החשיכה. באדם, כמו בבעלי-חיים יומיים אחרים, העלייה ברמת המלטונין בלילה מתרחשת ברובה במהלך השינה, ואילו בשעות העירות, באור יום, נגרם דיכוי בהפרשת המלטונין. לפיכך, ההשערה היא שבחולי האלצהיימר חל ניוון עצבי ברשתית או במסלולים העוברים מהרשתית אל ה-SCN ואל בלוטת האיצטרובל, ואלה גורמים לפגיעה במקצב הפרשת המלטונין ובכך לפגיעה במחזוריות הסדירה של עירות-שינה. שני סוגי הטיפולים הכרונוביולוגיים המוצעים כיום להפרעות אלו הם מתן מלטונין (פומי) לפני השינה או טיפול בחשיפה מבוקרת לאור בהיר בבוקר. במחקרים מודגם, כי טיפולים אלו נוחלים הצלחה מסוימת בשיחזור מחזוריות העירות-שינה  של חולי האלצהיימר, בעיקר בשלבים מוקדמים של המחלה.

        ברוך אלעד
        עמ'

        ברוך אלעד

         

        המרכז לרפואת השינה, הטכניון

         

        השינה ברוב בעלי-החיים, מחרקים ועד יונקים גבוהים, מוגבלת באופן נוקשה למדי לשעות מסויימות ביממה, ומתנהלת כך באופן מחזורי, מדי יממה. תיפקודים רבים אחרים בגופנו מתנהלים אף הם באופן מחזורי (הפרשה אנדוקרינית, חום הגוף, עיבוד סנסורי, תיפקוד קוגניטיבי, ועוד). המחזוריות של התיפקודים האלה נשמרת, גם כאשר אין לנו מושג כלשהו על הזמן האמיתי, בתנאי בידוד מוחלט מכל דבר העשוי לרמוז על הזמן (היעדר שעון, בידוד מאור יום וכדומה). המחזוריות הפנימית של תיפקוד הגוף מחייבת נוכחות קוצב זמן פנימי שאינו תלוי במידע מן החוץ. קוצב זמן זה הוא השעון הביולוגי.

        פברואר 2005

        ארנון גם, ישראל פריאל ודוד הנדל
        עמ'

        ארנון גם1, ישראל פריאל2, דוד הנדל1

         

        1המח' לכירורגיה אורתופדית, מרכז רפואי וולפסון, חולון, 2המח' למחלות ריאה, מרכז רפואי וולפסון, חולון

         

        תיסמונת הפסקת נשימה בשינה מוגדרת כאירועים נישנים של אפניאה והיפופניאה בזמן שינה, המלווים בעייפות ובהירדמות במהלך שעות היום. התיסמונת שכיחה באוכלוסייה בוגרת, וכרוכה בסיכון מוגבר לסיבוכים משמעותיים, במהלך ניתוח ולאחריו. לעיתים קרובות התיסמונת איננה מאובחנת לפני ביצוע ניתוח. בחולים המיועדים לעבור ניתוחי בחירה קיימת חשיבות רבה לאיבחון מוקדם של תיסמונת זו, ולבחירת הטיפול המתאים למניעת החמרה של מצבם, סמוך לניתוח. למרות שכיחות התופעה, המודעות למאפייניה של תיסמונת זו בחולים העוברים ניתוח, נמוכה.

        מובאת בזאת פרשת חולה שלקתה בקשיי נשימה לאחר ניתוח החלפה של מיפרק הברך, עקב תיסמונת הפסקת נשימה בשינה.

        דצמבר 2004

        יוליה טמיר דולז'נסקי, ירון דגן
        עמ'

        יוליה טמיר דולז'נסקי, ירון דגן

         

        המכון לרפואת שינה ועייפות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        כרונוביולוגיה – המדע העוסק בשעונים ביולוגיים בטבע ובכלל זה בבני-אדם - מתקדם והולך. בשני העשורים האחרונים, הידע בתחום המחקר הבסיסי פורץ יותר ויותר גם לתחומי היישום הקליני ברפואה. השעונים הביולוגיים, "המתקתקים" בכל התהליכים הפיזיולוגיים של האדם, משפיעים מאוד גם על תהליכים פתולוגיים, ומכאן ההשלכות הרבות על האיבחון והטיפול במחלות שונות.

        ספטמבר 2004

        נתלי גולן וגיורא פילר
        עמ'

        נתלי גולן(1), גיורא פילר(1,2) 


        (1)מעבדת השינה, (2)מח' ילדים א', מרכז רפואי רמב"ם (בית חולים לילדים מאייר) והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

         

        בעבודות רבות מודגם הקשר בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) (להלן הקו"ר) לבין הפרעות שינה. הורים לילדים עם הקו"ר מדווחים על שינה מקוטעת ולא איכותית יחסית לילדים בקבוצות בקרה. מאידך, בבדיקות אובייקטיביות נמצא על-פי-רוב כי ילדים אלו ישנים יותר, והועלתה אף השערה כי ישנוניות יומית היא הגורמת להפרעות הקשב והריכוז הניצפות בהפרעה זו. בעבודות מבוקרות עם ילדים שנגרם בהם חסך שינה הודגם,

        כי התנהגותם של ילדים עייפים היא דמויית-הקו"ר. בעבודה שנערכה על-ידינו לאחרונה אכן מצאנו, כי ילדים עם הקו"ר לקו בהפרעות שינה ובישנוניות יומית אובייקטיבית. מימצא זה יכול להסביר מדוע ריטלין, שהיא תרופה מעוררת, עוזרת לילדים אלו. חשוב גם להדגיש כי רבות מהפרעות השינה של ילדים אלו, לדוגמה דום-נשימה בשינה או תנועות רגליים מחזוריות בשינה, ניתנות לטיפול, ולכן יש להביא בחשבון אפשרות להפרעות אלו בהערכת ילדים עם הקו"ר.

        מאי 2003

        שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי.
        עמ'

        שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי

         

        החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        נטייה להירדמות היא גורם קובע בחמישית מתאונות הדרכים. הנהג מודע לנטייתו להירדם. ומודעות זו מאפשרת לו להילחם בנטייתו זו, אולם קיימים אמצעים יעילים אחרים למנוע הירדמות בזמן נהיגה.

        המטרה במאמר זה היא לבדוק את הנטייה להירדם בנהיגה בקרב נוהגים בתנאי עייפות ואת אמצעי המגע שהם נוקטים על-מנת לא להירדם. לשם כך נבחרו שלוש קבוצות נוהגים בתנאי עייפות: 1) רופאים המבצעים תורנויות; 2) אחיות העובדות במשמרות לילה; 3) ועובדי טכנולוגיה עלית העובדים 12 שעות ברציפות לפחות יומיים בשבוע. הועבר שאלון אנונימי שכלל שאלות אודות גורמי-סיכון לתאונות, מעורבות בתאונות-דרכים או על סף תאונת דרכים, שיטות של הנהג למניעת הירדמות ונתונים דמוגרפיים.

        נכללו במחקר 115 נהגים (38 רופאים, 37 אחיות ו-40 עובדי היי-טק). גילם הממוצע היה 7.9+-36.0 שנה ו-53% מהם היו גברים. 13% היו מעורבים בשנה האחרונה בתאונות דרכים כנהגים, מתוכם 53% זכרו כי התאונה היתה קשורה להירדמות או לעייפות. 37% זכרו אירוע אחד או יותר של הירדמות במהלך נהיגה עד לסף תאונה או סטייה מנתיב הנסיעה. נוהגים בשעות המסוכנות היו מעורבים יותר באירועים של הירדמות תוך נהיגה עד כדי כמעט תאונה או סטייה מהנתיב (69% לעומת 29%, בהתאמה, p<0.001) ובתאונות (17% לעומת 11%, P לא משמעותי). רופאים היו מעורבים יותר בסף תאונות ('כמעט תאונות') (p>0.005). השיטות השכיחות ביותר למניעת הירדמות היו הפעלת רדיו או טייפ (86.1%), פתיחת חלון (65.2%) והפעלת מזגן (57.4%).

        לסיכום, נהיגה בתנאי עייפות מהווה גורם-סיכון חשוב לתאונות דרכים. קיימות קבוצות עובדים, ביניהם הרופאים, המצויות בסיכון מוגבר לכך. לפיכך, יש להעמיק את מודעותם ומעורבותם של רופאים במניעת תאונות דרכים הן בקרב הרופאים עצמם והן בקרב מטופליהם.

        יוני 2002

        גליה גולן, יעל לצר ואורנה צישינסקי
        עמ'

        גליה גולן, יעל לצר ואורנה צישינסקי

         

        בשלושת העשורים האחרונים מדווח על עלייה מתמדת בשכיחות הפרעות אכילה בחברה המערבית. התסמונות העיקריות הן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא סגוליות נוספות. הפרעות אלו כרוכות בתחלואה מרובה ובסיבוכים רפואיים מסכני-חיים. מבין התסמינים הרבים בולטת שכיחות התלונות על הפרעות שינה. במחקרים רבים נבדקו הפרעות שינה בקרב הלוקים בהפרעות-אכילה, ננקטו מספר שיטות מדידה: רישום שינה פוליסומנוגרפי במעבדה, רישום שינה אמבולטורי באמצעות אקטיגרף ושאלוני דיווח עצמי. במאמר זה נסקרו מרבית המחקרים שנבדקו בהם דפוסי שינה בקרב הלוקים באנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת איכלה בולמוסית. כמו-כן הובאו דפוסי השינה של תיסמונת האכילה הלילית, המוכרת כמישלב של הפרעת איכלה ושינה.

        בסיום המאמר מובאים מנגנוני שינה-ועירות האופייניים לכל תסמונת בנפרד, ונדונו לנוכח ההבדלים ביניהם לבין אוכלוסיית הבקרה. הועלו מספר הסברים אפשריים לפערים שנצפו בין הדיווחים הסובייקטיביים לבין אלה האובייקטיביים שהודגמו בבדקיות השינה. בדיון הועלו מספר אפשרויות להסברת המימצאים והוצגו כיווני מחקר אפשריים לעתיד.

        פברואר 2002

        ריבה טאומן ויעקב סיון
        עמ'

        ריבה טאומן ויעקב סיון

         

        תיסמונת דום-נשימה חסימתי בשינה (תדנח"ב) היא מחלה שכיחה בילדים, ולעתים היא בעלת השלכות ארוכות-טווח. חסימת דרכי-הנשימה העליונות בזמן שינה, יכולה להיגרם מהיצרות גרמית של מעברי האוויר במצבים כמו ליקויים מלידה בעצמות הפנים (craniofacial anomalies) או תמט של קטעים גמישים בדרכי-הנשימה העליונות לוע-אף (nasopharynx) תת-לוע (hypopharynx). הגדלת הריקמה הלימפטית בחלל הלוע-אף נחשבת כגורם העיקרי, אך לא היחיד, להתהוות תדנח"ב בגיל הילדות. דרכי הנשימה העליונות הן צרות יחסית בילדים, אולם דרכי-הנשימה בילדים בריאים נשמרות פתוחות בעת שינה בעקבות העלאת המתח הנירומוטורי ודחף הנשימה המרכזי.

        במחקרים שנערכו בשנים האחרונות הודגם, שתדנח"ב בילדים היא תהליך דינאמי, שמשולבים בו גורמים מיבניים, נירומוטוריים ותורשתיים. בסקירה זו יובאו היבטים עדכניים בפתופיסיולוגיה של תדנח"ב בילדים ותינוקות.

        דצמבר 2001

        מירב אינגביר, דב פריימרק, יהודה אדלר
        עמ'

        מירב אינגביר, דב פריימרק, יהודה אדלר

         

        המכון לשיקום הלב והשירות לחולי אי-ספיקת לב, בית החולים תל-השומר ואוניברסיטת תל-אביב

         

        העובדה כי חולי אי ספיקת לב לוקים בנשימה מחזורית (periodic) בזמן השינה, דווחה לראשונה על ידי Cheyne בשנת 1818. אולם רק לאחרונה הוסבה תשומת הלב הראויה להשלכותיה של תופעה זו על הלוקים באי ספיקת לב, והוחל בניסיונות טיפול ראשוניים באמצעים שונים: מתן חמצן לילי, טיפולים תרופתיים שונים שנועדו לייצב את מערכת הנשימה, וטיפולים תרופתיים אחרים שמטרתם להעלות את מיקטע הפליטה של חדר שמאל.

        נשימת צ'יין סטוק (נצ"ס) Cheyne Stokes respiration (CSR) היא הפרעה נשימתית, בעיקר בזמן שינה, המתבטאת בהפסקות נשימה מרכזיות נישנות בדגם tidal volume של crescendo-decrescendo, מזה זמן רב ידוע, כי תופעה זו קיימת בחולי אי ספיקת לב, אולם רק בשנים האחרונות נעשו מחקרים שנועדו לאמוד את שכיחותה בקרב חולים אלו ואת השלכותיה על תוחלת חייהם ואיכותה. במחקר פרוספקטיבי שנערך על ידי Javaheri וחב' נמצא, כי ב-45% מבין 42 חולי אי-ספיקת לב יציבים עם מקטע פליטה נמוך, נמדד חוסר-ותת-נשימה (apnea-hypopnea-index) לשעה הגבוה מ-20. במחקר אחר נמצא, כי 51% מהלוקים באי-ספיקת הלב לקו בנצ"ס משמעותית.

        בת-חן דגן-פרידמן, אריאל טרסיוק, אשר טל
        עמ'

        בת-חן דגן-פרידמן, אריאל טרסיוק, אשר טל

         

        החטיבה לרפואת ילדים, היח' לחקר השינה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

         

        שינה היא תהליך פיסיולגי החיוני לקיום האדם. למרות שהידע המדעי הקיים בנוגע לתפקיד הביולוגי של השינה מוגבל ביותר, קיימת הסכמה רחבה על-כך ששינה בכמות ובאיכות נאותה חיונית לבריאות ולהתפתחות התקינה של הילד.

        שינה לא תקינה בילדים פוגעת בתיפקודי היומיום שלהם ומתבטאת בדפוסי התנהגות אופייניים: ישנוניות, חוסר ריכוז, אי יציבות רגשית ואי שקט. בנוסף להשפעה על ההתנהגות, קיימות עדויות לכך שהפרעה בשינה עלולה לפגוע גם ביכולות נירוקוגניטיביות. במחקר שנערכה בו השוואה בין תוצאות מבחנים קוגניטיביים של ילדים בגיל 10-14 ששנתם הוגבלה ל-5 שעות בלבד לבין ילדים ששנתם לא הוגבלה, הודגם שמספיק לילה אחד של מיעוט שינה כדי לגרום לחסרים ניכרים בתיפקוד הקוגניטיבי.

        ינואר 2001

        זאב פידלמן, זאב קורשון, זאב ארינזון ורינת פרידמן
        עמ'

        זאב פילדמן1, זאב קורשון1, זאב ארינזון1, רינת פרידמן2

         

        1מרכז רפואי לגריאטריה, נתניה, 2"נופי השרון", דיור מוגן, נתניה

         

        התלונה על נדודי שינה אופיינית לקשישים ובד"כ מתמידה. שכיחותה עולה עם הגיל ומדווחת אצל נשים, גרושים או אלמנים, המתגוררים לבד, ומשתייכים למעמד חברתי-כלכלי הנמוך. נדודי שינה יכולים להופיע כמחלה בפני עצמה או כביטוי להפרעות פסיכיאטריות, פיזיולוגיות, או על רקע טיפול תרופתי.

        המטרה בסקירה: להרחיב את המודעות לנושא נדודי השינה בקרב קשישים ולהרחיב את הנושא, בעיקר בנוגע לשינויים הפיזיולוגיים ולגישה הטיפולית.
         

        פברואר 2000

        אורנה צישינסקי ויעל לצר
        עמ'

        Nocturnal Eating Disorder - Sleep or Eating Disorder?

         

        Orna Tzischinski, Yael Lazer

         

        Sleep Laboratory, Faculty of Medicine and Israel Institute of Technology; and Eating Disorders Clinic, Psychiatric Division, Rambam Medical Center, Haifa

         

        Nocturnal eating disorder (NED) is a rare syndrome that includes disorders of both eating and sleeping. It is characterized by awakening in the middle of the night, getting out of bed, and consuming large quantities of food quickly and uncontrollably, then returning to sleep. This may occur several times during the night. Some patients are fully conscious during their nocturnal eating, while some indicate total amnesia. The etiology of NED is still unclear, as research findings are contradictory.

        Those suffering from NED exhibit various levels of anxiety and depression, and many lead stressful life-styles. Familial conflict, loneliness and personal crises are commonly found. Recently, a connection has been discovered between NED and unclear self-definition, faulty interpersonal communication, and low frustration threshold. Several authors link it to sleepwalking, leg movements during sleep, and sleep apnea. Treatment is still unclear and there have been trials of pharmacotherapy, psychotherapy, or a combination of both. However, pharmacological treatment has generally been found to be the most effective, although each case must be considered individually.

        In 1998, 7 women referred to our Eating Disorders Clinic, 5% of all referrals, were subsequently diagnosed as suffering from NED. Of these, 3 suffered from concurrent binge-eating disorder and 4 also from bulimia nervosa. 2 case studies representative of NED are presented.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303