• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2011

        ירדנה משיח פרידלר, משה מזור,אילנה שוהם ורדי ואשר בשירי
        עמ'

        ירדנה משיח פרידלר1, משה מזור1,אילנה שוהם ורדי2, אשר בשירי1,

         

        1המחלקה למיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, 2המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

         

        המטרה במחקר: לקבוע האם חלה עלייה בשיעור סיבוכי הריון ולידה בהריונות עם עובר בעל מום במערכת העצבים המרכזית או מום כרומוזומי. 


        שיטות: קבוצות המחקר כללו 320 לידות של עוברים הלוקים במום במערכת העצבים המרכזית ו-133 לידות של עוברים הלוקים במום כרומוזומי. קבוצות אלו הושוו ל-149,112 לידות של ילודים ללא מום ידוע בלידה. הוצאו מהמחקר לידות ללא מעקב טרום לידה, לידות מרובות עוברים, ולידות של תינוקות הלוקים במום שאינו כרומוזומי או במום במערכת העצבים המרכזית. המידע הופק ממאגר הלידות של המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה. הנתונים עובדו באמצעות תוכנת SPSS


        תוצאות: לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין המאפיינים של האמהות: גיל, מוצא, סדר לידה. נמצאו שיעורים גבוהים יותר של מצגים ומנחים פתולוגיים, ריבוי מי שפיר, מיעוט מי שפיר והשראת לידה בקבוצות המומים. נמצא, כי שיעור ההרדמה הכללית בקבוצות המחקר היה גבוה כמעט פי שניים מקבוצת הבקרה (25.6% בקבוצת המומים הכרומוזומיים ו-25% בקבוצת מומי מערכת העצבים המרכזית לעומת 11.3% בקבוצת הבקרה 0.001<P). כמו כן, נמצא שיעור גבוה יותר של ניתוחים לחיתוך הדופן ("ניתוחים קיסריים") בקבוצות המחקר לעומת קבוצת הבקרה (20.3% בקבוצת המומים הכרומוזומיים ו-21.56% בקבוצת המומים במערכת העצבים המרכזית, לעומת 12% בקבוצת הבקרה 0.001 > P). בניתוח רב משתנים נבנה מודל שהתוצא שלו הוא ניתוח חיתוך הדופן, שכלל: הימצאות מום, ניתוח לחיתוך הדופן בעבר, ניטור חשוד ומצגים ומנחים פתולוגיים. איתור מום לא נמצא כגורם סיכון בלתי תלוי לניתוח חיתוך הדופן. 


        מסקנות: בהריונות עם עוברים הלוקים במום במערכת העצבים המרכזים או במום כרומוזומי קיים שיעור גבוה יותר של סיבוכי הריון ולידה. אומנם המום אינו מהווה גורם סיכון בלתי תלוי למצבים אלו, אך נראה שסיבוכים הנלווים למום כגון מצוקת עובר, חוסר התקדמות הלידה ומנחים ומצגים פתולוגיים, הם המביאים בעקיפין לשיעור הגבוה של ניתוחי חיתוך הדופן והרדמות כלליות, התורמים לבסוף לעלייה בשיעור התחלואה והתמותה של האמהות. 

        מרץ 2006

        ניר שוהם, אורי מלר, אריה מרקוביץ', יצחק אייזנמן, עמי הירש ושמואל לוינגר
        עמ'

        ניר שוהם1, אורי מלר1,2, אריה מרקוביץ'1,2, יצחק אייזנמן2, עמי הירש2, שמואל לוינגר2

         

        1מח' עיניים, מרכז רפואי קפלן, רחובות, 2"עיניים" מרכזים רפואיים

         

        המטרה במחקר הייתה להשוות את היעילות, הבטיחות והיציבות של ניתוחי לאסיק זיאופטיקס ופלאנוסקאן לתיקון קוצר-ראייה עם או ללא אסטיגמטיזם.

         

        במחקר רטרוספקטיבי זה נדגמו באופן אקראי 198 עיניים של 99 מטופלים שעברו ניתוחי לאסיק בשיטת זיאופטיקס ו-198 עיניים של 99 מטופלים שעברו טיפול בשיטת פלאנוסקאן. המעקב אחר החולים התבצע במשך 12 חודשים לאחר הניתוח. כל הניתוחים בוצעו באמצעות מכשיר האקסימר-לייזר TECHNOLAS 217z ((Bausch & Lomb. נאסף ונותח מידע על חדות ראייה לא מתוקנת (חרל"מ UCVA)1, על חדות ראייה מיטבית מתוקנת עם משקפיים (חרמ"מ BSCVA)2, ועל היעילות, היציבות והבטיחות.

         

        הממוצע הספרי הטרום-ניתוחי בקבוצת הזיאופטיקס היה D7.16- (SD=3.21) ובקבוצת הפלאנוסקאן D5.31- (SD=3.13). ממוצע הצילינדר הטרום-ניתוחי בקבוצת הזיאופטיקס היה D1.3- (SD=0.99) ובקבוצת הפלאנוסקאן D1.17- (SD=0.85). ממוצע הספרי השאריתי כעבור שנה בקבוצת הזיאופטיקס היה D0.13- (SD=0.73) ובקבוצת הפלאנוסקאן D0.16- (SD=0.75).

        ממוצע הצילינדר לאחר שנה היה בקבוצת הזיאופטיקס D0.69- (SD=0.13), ובקבוצת הפלאנוסקאן D0.69- (SD=0.46). שנה לאחר הניתוח,  חדות הראייה ללא-תיקון בקבוצת הזיאופטיקס הייתה 6/12 או טובה יותר, 6/7.5 או טובה יותר ו-6/6 או טובה יותר ב-87%, 60% ו-27% בהתאמה, ובקבוצת הפלאנוסקאן 92%, 64% ו-39% בהתאמה.

         

        לסיכום, שתי השיטות לשיוף הקרנית יכולות לסייע לצורך טיפול בקוצר-ראייה עם או ללא אסטיגמציה בבטיחות וביעילות עם תוצאות יציבות עד שנה. בשיטת הזיאופטיקס הודגמו תוצאות טובות יותר במדדי הבטיחות (עם מובהקות סטטיסטית) והיעילות.

        יוני 1998

        אייל שיינר, אילנה שוהם-ורדי, משה מזור, רלי הרשקוביץ ומרים
        עמ'

        Parturient Compliance in Intra-Partum Epidural Analgesia

         

        Eyal Sheiner, Ilana Shoham-Vardi, Moshe Mazor, Reli Hershkowitz, Miriam Katz

         

        Obstetrics and Gynecology Depts., and Epidemiology and Health Services Evaluation Dept., Soroka Medical Center, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        The relationship between parturients' sociodemographic characteristics and the tendency of the medical staff to offer and of the parturients to accept intrapartum epidural analgesia, was investigated. 97 Jewish parturients were interviewed during January 1996. Multiple logistic regression analysis was used to evaluate the statistical significance of the results. 10 parturients (10.3%) asked for intrapartum epidural analgesia, and while 46 (47.4%) were offered it, only 22 (22.7%) accepted. Epidural analgesia was mostly offered to, and accepted by: low birth-order parturients (1st-3rd delivery), those belonging to the upper middle class, and to parturients with higher compliance with prenatal diagnostic tests. There was no significant association between the tendency of the medical staff to offer epidural analgesia to secular as compared to traditional parturients.

         

        We conclude that the use of intrapartum epidural analgesia is related to various maternal sociodemographic characteristics. If the low compliance with epidural analgesia is related to prejudice and unfounded fears, we recommend that the benefits of this type of analgesia be explained before birth in the antenatal clinics.

        יוני 1997

        אמיר ויזרי, אלי מימון, משה מזור, אילנה שוהם-ורדי, טלי זילברשטיין, ארנון ויז'ניצר ומרים כץ
        עמ'

        Effect of the Yom Kippur Fast on Parturition

         

        A. Wiser, E. Maymon, M. Mazor, I. Shoham-Vardi, T. Silberstein, A. Wiznitzer, M. Katz

         

        Depts. of Obstetrics and Gynecology and of Epidemiology, Soroka Medical Center, and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Food-withdrawal has been proposed as a possible mechanism for initiating the onset of labor in animals and humans. The hypothesis was based upon the reported increase in deliveries of infants during the Yom Kippur fast. We studied the effect of the fast on full term deliveries of Jewish women, with non-fasting Bedouin women as controls (1988-1995, 1,313 Jewish and 1,091 Bedouin deliveries). To determine the effect of Yom Kippur itself, delivery rates on Sukkot and Yom Kippur were compared in both groups. The mean delivery rate in the Jewish population was significantly higher during Yom Kippur and the day after, than during the 7 days before Yom Kippur (15.1±5.1 and 14.6±4.7 vs 10.7±3.5, p<0.04 and p<0.01, respectively). There was an increase in delivery rate during the 6 hours before the end of the fast. In the Bedouin women there were no changes in delivery rate during any of these periods. There were no significant differences in the rates of deliveries during the Sukkot festival between Jewish and Bedouin women. We conclude that fasting is associated with a significant increase in the rate of deliveries at term.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303