• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2017

        נובמבר 2016

        אילן גרינולד, קובי סתיו, יעקב גולומב, יוסף אברבנאל, גבריאל גילון ואלכסנדר גרינשטיין
        עמ' 702-705
        אילן גרינולד1, קובי סתיו2,3, יעקב גולומב3,4, יוסף אברבנאל5, גבריאל גילון6, אלכסנדר גרינשטיין3,7

        1היחידה לנירו-אורולוגיה והפרעות בתפקוד המיני, הקריה הרפואית רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 2המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 4המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 5המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון, 6המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, 7המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

        ניגוד עניינים: כתיבת נייר העמדה התבצעה בסיוע מענק חינוכי (Educational grant) של חברת Pfizer. לחברה או לנציגיה לא היה כל מעמד כמשתתף או בעל דעה במהלך גיבוש וכתיבת נייר העמדה. נייר העמדה לא הובא לעיון נציגי החברה לפני פרסומו ברבים.

        הפרעה בשליטה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן היא תופעה שכיחה בקרב נשים וגברים. התסמינים יכולים להיגרם על ידי פעילות יתר של שלפוחית השתן (Over active bladder). פעילות יתר של השלפוחית היא תסמונת קלינית המאופיינת בהפרעה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן, המסתמנת בדחיפות עם ובלי אי נקיטת שתן, ועשויה להיות מלווה בתכיפות בהטלת שתן יומית ולילית בהיעדר פתולוגיה אחרת של דרכי השתן. האבחנה מבוססת על תסמיני המטופל, והערכת תוצאות הטיפול מבוססות על השינוי בתסמינים ובאיכות החיים. הבירור הרפואי אמור להתרכז בתיעוד התסמינים המאפיינים, חומרת הפגיעה באיכות החיים, ועל שלילת גורמים ומחלות אחרות העלולות לגרום לתסמינים דומים. הבירור הראשוני כולל אנמנזה, בדיקה גופנית מכוונת ובדיקת שתן מיקרוסקופית. שינוי באורחות החיים ונטילת תרופות הם הבסיס לטיפול, כאשר הליך זעיר פולשני מיועד למטופל שאינו מעוניין בתרופות, איננו יכול לקבל תרופות או למטופל שתסמיניו לא הוקלו משמעותית חרף טיפול בתרופות ומעוניין בטיפול פולשני. בנייר עמדה זה, מגובשת הגישה של איגוד האורולוגים הישראלי לאבחון וטיפול בהפרעות באגירת השתן הנובעות מפעילות יתר של שלפוחית השתן.

        ספטמבר 2014

        אלכסנדר גרינשטיין, צבי פרמן, קובי סתו, אילן גרינולד, חיים מצקין ויעקב רמון
        עמ'

        אלכסנדר גרינשטיין1,2, צבי פרמן3, קובי סתו2,4, אילן גרינולד5, חיים מצקין1,2, יעקב רמון2 ,6



        1המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3שירותי בריאות כללית, מחוז מרכז, 4מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, 5היחידה לנירו-אורולוגיה והפרעות בתפקוד המיני, הקריה הרפואית רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט,  הטכניון, חיפה, 6המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

        הגדלה טבה של הערמונית הגורמת להפרעות בהטלת שתן היא תופעה שכיחה ומתקדמת בגברים מבוגרים. הפרעות בהטלת שתן יכולות להופיע בשלב האגירה וההתרוקנות או לאחר סיום הטלת שתן, לפגוע באיכות החיים ולהיגרם ממספר גורמים. הבירור הרפואי אמור להתרכז באבחון הגדלה טבה של הערמונית, אבחנה מבדלת למחלות אחרות הגורמות להפרעה בהטלת השתן וזיהוי גורמי סיכון להתקדמות התסמינים. המטרות בטיפול הן לשפר את התסמינים ואיכות החיים אצל המטופל, ולמנוע את החמרת התסמינים והסיבוכים הנובעים מהגדלה טבה של הערמונית. טיפול בתרופות הוא הבסיס לטיפול, כאשר ניתוח או הליך זעיר פולשני מיועד למטופל שאינו מעוניין בתרופות, או למטופל שתסמיניו לא הוקלו משמעותית חרף טיפול תרופתי ומעוניין בטיפול פולשני. בנייר עמדה זה, מגובשת הגישה לאבחון וטיפול בהפרעות בהטלת שתן בקרב גברים עם הגדלה טבה של הערמונית.

        יולי 2011

        מתן זר, אריה לינדנר, אלכסנדר גרינשטיין ודן ליבוביץ
        עמ'

        מתן זר1, אריה  לינדנר2, אלכסנדר גרינשטיין‎3, דן ליבוביץ2

         

        1הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, 2המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 3המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

         

        מאמר זה מתבסס על עבודת הגמר של מתן זר לקבלת התואר דוקטור ברפואה באוניברסיטת תל-אביב

         

        מספר הפרסומים ואיכותם מהווים מדד לפעילות אקדמית של רופאים. בדומה לכך, ניתן ללמוד מקצב הפרסומים הרפואיים ממדינה מסוימת על היקף המחקר הרפואי ואיכותו במדינה הנבדקת, ובעקיפין על רמתה הרפואית. לשם הערכת היקף המחקר הרפואי בישראל מבחינת פרסום מאמרים, השווינו את קצב פרסום מאמרים שמקורם בישראל במקצועות האורולוגיה, הקרדיולוגיה והאורתופדיה במהלך שני עשורים לנתונים המקבילים ממדינות אחרות.

         

        שיטות: בחרנו מספר עיתונים מובילים בתחומי האורולוגיה, הקרדיולוגיה והאורתופדיה. ערכנו חיפוש מחשבי במאגר הנתונים של מדליין (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez) אחר כלל הפרסומים שמקורם בישראל בין השנים 2009-1990 בעיתונים האמורים. השווינו את הנתונים מישראל לנתונים מאיטליה, צרפת, גרמניה, מצרים וטורקיה. השינוי בקצב הפרסומים משך השנים נבדק באמצעות תסוגה (רגרסיה) ליניארית. איכות הפרסומים נבדקה על ידי הכפלת האימפקט פקטור של כל עיתון במספר הפרסומים באותו עיתון.

         

        תוצאות: קצב הפרסומים הממוצע באורולוגיה בישראל עלה רק בשיעור של 32.7% בעשור השני לעומת העשור הראשון. לעומת זאת, העלייה בקצב הפרסומים מאיטליה, צרפת, גרמניה, מצרים וטורקיה באותה תקופה הייתה גדולה יותר: 199%, 115%, 184%, 180% ו-227%, בהתאמה. מקדם התסוגה של קצב הפרסומים באורולוגיה מישראל היה 0.51 לעומת 0.78, 0.95, 0.78, 0.87 ו-0.94, בהתאמה. מקדם התסוגה של השיפור באיכות הפרסומים מישראל היה 0.31 לעומת 0.81, 0.75, 0.92, 0.73 ו-0.92, בהתאמה.


        קצב הפרסומים הממוצע בקרדיולוגיה בישראל עלה בשיעור של 26% בעשור השני לעומת העשור הראשון. לעומת זאת, העלייה בקצב הפרסומים מאיטליה, צרפת, גרמניה, מצרים וטורקיה באותה תקופה הייתה 46%, 35%, 76%, 80%, ו-309%, בהתאמה. מקדם התסוגה של קצב הפרסומים בקרדיולוגיה מישראל היה 0.45 לעומת 0.78, 0.54, 0.62, 0.13 ו-0.75, בהתאמה. מקדם התסוגה של השיפור באיכות הפרסומים מישראל היה 0.3 לעומת 0.47, 0.36, 0.48, 0.01 ו-0.78, בהתאמה.

         

        קצב הפרסומים הממוצע באורתופדיה בישראל עלה בשיעור של 9.3% בעשור השני לעומת העשור הראשון. לעומת זאת, העלייה בקצב הפרסומים מאיטליה, צרפת, גרמניה, מצרים וטורקיה באותה תקופה הייתה בשיעור של 69%, 121%, 173%, 140% ו-296%, בהתאמה. מקדם התסוגה של קצב הפרסומים באורתופדיה מישראל היה 0.02 לעומת 0.62, 0.64, 0.78, 0.34 ו-0.71, בהתאמה. מקדם התסוגה של השיפור באיכות הפרסומים מישראל היה 0.05 לעומת 0.67, 0.62, 0.75, 0.31 ו-0.66, בהתאמה.

         

        מסקנות: בתחומי האורולוגיה והאורתופדיה, ישראל מפגרת אחר כל המדינות שנבדקו מבחינת השיפור בקצב הפרסומים ואיכותם. בקרדיולוגיה, קצב ואיכות הפרסומים מישראל עולים על אלה ממצרים, אך נחותים מכל יתר המדינות. בעולם של התרחבות מהירה בידע ובמחקר הרפואי, ישראל נותרת מאחור.

        אוגוסט 2004

        אייל ריינשטיין
        עמ'

        אייל ריינשטיין  


        המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        למערכת האוביקיטין-פרוטאזוס, המעורבת בפירוק חלבונים תוך-תאיים, תפקיד מרכזי בוויסות תהליכים רבים בתא. כגון בקרת מחזור התא, תיקון דנ"א, ביטוי גנים ובקרת ביטוי גנים על קרום התא, פירוק חלבונים על-ידי מערכת האוביקיטין נעשה בשני שלבים עוקבים: צימוד אוביקיטין למצע ופירוק חלבון המטרה המצומד על-ידי הפרוטאזום. עקב מעורבותה של מערכת האוביקיטין במיגוון גדול של תהליכים תאיים, הוכח כי הפרעות בפעילותה עומדות בבסיס הפתוגני של מחלות רבות.

        עיכוב פעילות מערכת האוביקיטין הוא בעל פוטנציאל טיפולי רב במחלות שונות; כגון ממאירויות ומצבים דלקתיים. שני מעכבים של הפרוטאזום, PS-519 ו- PS-34נמצאים בימים אלה בשלבים שונים של ניסיונות טיפוליים בחולים הלוקים במיאלומה נפוצה ובחולים שעברו אירועים איסכמיים במוח. בנוסף הוכחה יעילותו של עיכוב הפרוטאזום בחיות מעבדה במיגוון דגמים ניסיוניים של מחלות, כגון ממאירויות, גנחת הסימפונות ודלקת מיפרקים שיגרונתית. דרושים מחקרים נוספים על-מנת לבדוק אם ניתן ליישם דגמים אלו במצבי תחלואה באדם.

        אפריל 1998

        פסח שורצמן, רויטל גרוס, חווה טבנקין, דני יובל, מרים גרינשטיין ובורמה ויאנקה
        עמ'

        Primary Care Physicians in Israel Compared with European Countries

         

        P. Shvartzman, R. Gross, H. Tabenkin, D. Yuval, M. Grinshtein, B. Wienka

         

        Dept. of Family Medicine, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba;

        Brookdale Institute, Jerusalem; and Nivel Institute, Maastricht, the Netherlands

         

        This study compares Israeli primary care physicians with those of European countries. In Israel a larger proportion of those in primary care are women. The Israeli physicians see many patients a day, but almost never make home visits. They also report for work the fewest hours a day, but spend 21 hours a month in continuous medical education. (more than Europeans?) The Israeli primary care physician scores high in screening for breast cancer and blood cholesterol level, but very low in the fields of minor surgery and alcohol and smoking prevention, contraception, nutrition counseling and normal pregnancy follow-up. Residency training and education may be inadequate, and more emphasis has to be put on the health system and recognizing environmental influences.

        מרץ 1998

        רויטל גרוס, דינה פלדמן, יונתן רבינוביץ, מרים גרינשטיין ואיילת ברג
        עמ'

        Characteristics of Adults with Emotional Distress, and Patterns of Mental Health Services Use

         

        Revital Gross, Dina Feldman, Yonathan Rabinowitz, Miriam Greenstein, Ayelet Berg

         

        Health Policy Research Unit, JDC-Brookdale Institute and Mental Health Division, Ministry of Health, Jerusalem and School of Social Work, Bar Ilan University, Ramat Gan

         

        We sought firsthand data on the extent of perceived mental health needs and on patterns of use of mental health services among Israelis aged 22 and over. The data are from a national survey conducted in 1995. A random sample of phone numbers from the telephone company's computerized listings yielded 1,395 completed questionnaires (response rate, 81%).

        At some point in their lives, 27% had experienced emotional distress or mental health problems with which they had difficulty coping alone; 13.4% reported that they had such an experience during 1995. According to multivariate analysis, those more likely to report mental health problems were women, those with a chronic disease, Russian immigrants, divorced or widowed adults, those with a low level of education, and members of the Clalit sick fund. 38% of those who had ever had emotional or mental health problems had asked for help. The proportion of those seeking help was high among respondents aged 35-55, Hebrew speakers (compared to speakers of Russian or Arabic), and city dwellers, and the rate was low among members of the Clalit sick fund. Of those who did seek help, 39% went to a psychologist or a psychiatrist, 25% to their family doctor, 19% to a family member or friend, 7% to a social worker or social service agency, 6% to other medical personnel, and 4% to a psychiatric hospital. 30% turned for assistance to the private sector and 70% to the public sector.

        These findings have special significance in view of the impending reform of the mental health services. As mandated by the new National Health Insurance Law, mental health services are to be included in the basket of health services provided by the sick funds. The data can be of use in the management of sick funds and for physicians working in the community, as they prepare for this change. In addition, the data will be of aid to national policy makers in planning services suited to the needs of different population groups and to allocate resources more rationally.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303