מטרת מאמר זה היא סיכום הישגי מערך בריאות הנפש הצבאי בישראל בשנים האחרונות בתחומי עיסוקו העיקריים: הכשרת המשרתים במערך, בהם אנשי המקצוע הייחודי "קב"ן" ("קצין בריאות נפש"); המיון הנפשי – לקראת ובמהלך סוגי השירות; הטיפול הייחודי הניתן לחיילים, נגדים וקצינים לאורך השירות, ולנפגעי תגובות קרב (ת"ק) אף אחריו; התפתחות הידע ויישומו באבחון, בטיפול ובמניעה של תגובות הקרב; המלחמה המתמשכת בהתאבדויות בצה"ל; הישגי המערך במניעת אשפוזים פסיכיאטריים; וכן השתתפות במחקר ובפיתוח גישות טיפוליות חדישות.

בכתיבת "סיכום ביניים" זה התבססנו – ארבעת ראשי מחלקת ברה"ן הקודמים – על ניסיונם של מאות רבות של מטפלים וחוקרים, אשר קידמו את מערך בריאות הנפש בצה"ל ואשר ניסיונם יסייע בהמשך התקדמותו.

בשם החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, האיגוד לקרדיולוגיה בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית

רפאל ביצור¹, יוסף רוזנמן², שלמה וינקר³, דרור דיקר⁴, יוסף שמש⁵, אמנון להד⁶, דב גביש⁷, דרור חרץ¹, הילה קנובלר⁸

¹מרכז שטרסבורגר לליפידים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ²המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי וולפסון, ³החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, והמחלקה לרפואת המשפחה, מחוז מרכז, שירותי בריאות כללית, ⁴מחלקה פנימית ד', מרכז רפואי רבין, השרון, ⁵מכון הלב,  מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ⁶החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית ושירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים, ⁷מחלקה פנימית א', מרכז רפואי וולפסון, ⁸היחידה לסוכרת ומחלות מטבוליות, מרכז רפואי קפלן, רחובות

טרשת העורקים היא מהגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה במדינות המערב בכלל ובישראל בפרט.

מסמך זה נועד לעדכן את המלצות האיגודים הרפואיים בישראל (החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, האיגוד לקרדיולוגיה בישראל, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, איגוד רופאי  המשפחה, החברה הישראלית ליתר לחץ דם, האגודה הישראלית לסוכרת, האיגוד לנירולוגיה בישראל, העמותה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל, החברה הישראלית לתזונה קלינית) שפורסמו בשנת 2012. הצורך בעדכון נובע מפרסומים מדעיים חדשים בשנים האחרונות וכן עקב ההמלצות החדשות של האיגודים האמריקאים לקרדיולוגיה. בעדכון יפורטו השינויים מההמלצות הקודמות. מקום בו לא חל שינוי – יופנה הקורא להמלצות הרלבנטיות.

עדכון זה נכתב בהתחשב בקווי הנחיה של ארגוני הרפואה המובילים בעולם ובנסיבות ובצרכים המיוחדים של מערכת הבריאות בישראל.

את הנוסח המלא של העדכון ניתן למצוא באתרי האינטרנט של האיגודים השונים, לדוגמה: http://www.ias.org.il/hyperlipidemia2014.pdf.

המלצות שיפורטו להלן אינן באות להחליף את שיקול הדעת הקליני של הרופא המטפל, ויש לשפוט בכל מקרה את מידת התאמתן ויכולת יישומן.

הילה קנובלר¹ רפאל ביצור², דב גביש³, ארדון רובינשטיין⁴, יעקב הנקין⁵, טובה חצ'ק-שאול⁶, דרור חרץ²

¹היחידה למחלות מטבוליות וסוכרת, מרכז רפואי קפלן, רחובות, ²המכון לחקר שומנים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ³מחלקה פנימית א', מרכז רפואי וולפסון, חולון, ⁴מכון מטבולי, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, ⁵המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע, ⁶מחלקה פנימית, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים, ירושלים

בשם נציגי החברות והאיגודים כדלהלן :

החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים – פרופ' הילה קנובלר, ד"ר רפי ביצור, ד"ר דב גביש, פרופ' ארדון רובינשטיין, פרופ' טובה חצ'ק-שאול,  פרופ'  דרור חרץ.

החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית – האיגוד לקרדיולוגיה בישראל – פרופ' יעקב הנקין, פרופ' חיים יוספי.

החברה הישראלית ליתר לחץ דם – פרופ' מיכאל בורשטיין, ד"ר דרור דיקר, ד"ר דב גביש

האגודה הישראלית לסוכרת – ד"ר אילנה הרמן, ד"ר חוליו וינשטיין, פרופ' מרדכי רביד                

האיגוד לנירולוגיה בישראל – פרופ' דוד טנה, ד"ר יונתן שטרייפלר, פרופ' נתן בורנשטיין

העמותה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל – ד"ר שני אפק, ד"ר עמית רותם, ד"ר עידו וינברג

החברה הישראלית לתזונה קלינית – ד"ר אירית חרמש, פרופ' ישי לוי

האיגוד הישראלי לרפואה פנימית – ד"ר דרור דיקר

האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה – ד"ר אמנון להד, ד"ר גורדון ליטמן.

טרשת העורקים היא מהגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה במדינות המערב בכלל ובישראל בפרט. ההמלצות הנוכחיות נועדו לעדכן את אלו שפורסמו בשנת 2005 על ידי "החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים".

הצורך בעידכון נובע מפרסומים מדעיים חדשים בשנים האחרונות, אשר מחייבים לשנות את ההמלצות בתחום מניעת טרשת העורקים והטיפול בה. ההמלצות הנוכחיות נכתבו בשיתוף פעולה ועל דעתם של כל האיגודים, החברות והחוגים העוסקים בתחום המפורטים לעיל, ותוכן ההמלצות אושר על ידי כל נציגי האיגודים. ההמלצות נכתבו בהתחשב בקווי ההנחיה של אירגוני הרפואה המובילים בעולם, ובהתחשב בנסיבות ובצרכים המיוחדים של מערכת הבריאות והרפואה בישראל.

עקב מגבלות המקום העומד לרשותנו, במאמר הנוכחי מוצגים החלקים הנוגעים להערכת סיכון למחלות לב וכלי דם, הפסקת עישון והטיפול בשומני הדם. ניתן לקרוא את כל ההמלצות באתר האינטרנט של העיתון http://www.ima.org.il/harefuah שבו מפורטים: המלצות לכל האוכלוסייה, המלצות לתזונה בריאה ופעילות גופנית, הטיפול ביתר לחץ דם, מניעת אירוע מוח ותסמונת חילוף החומרים (התסמונת המטבולית).

חיים קנובלר^1,2, משה אברמוביץ¹

¹המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים – כפר שאול, בית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ²ראש תחום בריאות הנפש, חברת מד"ן

במאמרם של ארבל וחב' "שילוב טיפול מבוסס קשיבות בטיפול הכוללני במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע", המתפרסם בגליון הנוכחי של "הרפואה", מדווח על התפתחות עדכנית בתחום הטיפול הנפשי, שיש לברך עליה.

בשנים האחרונות משתכלל "ארגז הכלים" של המטפלים במקצועות בריאות הנפש בישראל. כך, מזה למעלה מעשור, עוסקים מטפלים רבים בטיפולים התנהגותיים וקוגנטיביים.

רעות פרנס¹, גיא קליינמן¹, חיה כץ¹, דויד האוזר¹, אמיר בוקלמן¹, חנה לייבה¹, הילה קנובלר³, עדנה שכטמן², איילה פולק¹

¹מח' עיניים, מרכז רפואי קפלן, רחובות, ²המח' להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון, ³המירפאה המטבולית, מרכז רפואי קפלן, רחובות

עשרים אחוזים מהמועמדים (20%) לניתוח ירוד לוקים בסוכרת.

הערכת מהלך רטינופתיה שמסוכרת (פגיעת הסוכרת ברשתית) לאחר ניתוח ירוד והשפעת האיזון המערכתי על הרטינופתיה.

נכללו חולי סוכרת שעברו ניתוח להוצאת ירוד. חולים שטרם הניתוח היו ללא רטינופתיה או עם רטינופתיה קלה ובינונית סווגו ל-4 קבוצות. בקבוצות א'-ד' נבדקו התנהגות הרטינופתיה, בצקת במקולה (מרכז הראייה ברשתית), השפעת הטיפול בטיפות נוגדות-דלקת, וולטרן-אופטה והשפעת האיזון המערכתי. חולים עם רטינופתיה מתקדמת שטופלה בלייזר טרם הניתוח היוו קבוצה חמישית.

מצב הרשתית הוערך לפני הניתוח ואחריו מבחינה קלינית ואנגיוגרפית. המימצאים ברשתית נוקדו וסווגו לדרגות חומרה. עין אחת נותחה ושימשה למחקר והשנייה לבקרה. בקבוצה ב' הבקרה הייתה חולים שאינם חולי סוכרת שעברו ניתוח ירוד.

בקבוצה א' נבדק מהלך הרטינופתיה בחולי סוכרת ללא או עם רטינופתיה קלה. לאחר הניתוח: ב-66% הודגמה יציבות הרטינופתיה וב-34% החמרה (P<0.005) . עיתוי ההחמרה היה בשישה חודשים הראשונים ב-84% מהחולים. רטינופתיה טרם הניתוח נמצאה כגורם-סיכון להחמרה. חדות ראייה טובה הושגה ב-67%, במיוחד בעיניים שהראו יציבות לעומת החמרה, ובעיניים שטרם הניתוח היו ללא רטינופתיה. בקבוצה ב' בצקת במקולה נמצאה ב-50% בקבוצת המחקר וב-8% בקבוצת הבקרה(P<0.005) . ברוב העיניים ללא רטינופתיה לא נוצרה בצקת. בקבוצה ג' 26 עיניים טופלו בטיפות וולטרן ו-24 באינבו. החמרה בבצקת במקולה נמצאה בשיעור נמוך בקבוצת הוולטרן לעומת האינבו(P<0.01) . בקבוצה ד' בנוכחות HbA1C נמוך מ-7.5 מ"ג/ד"ל או שווה לו נמצאה היארעות נמוכה של החמרה ברטינופתיה. בקבוצה ה' בעיניים שטופלו בלייזר לפני ניתוח הירוד, נמצאה החמרה בעיניים המנותחות לעומת קבוצת הבקרה.

לסיכום, מהתוצאות ניתן להסיק כי מומלץ מעקב קפדני אחר הרשתית לאחר ניתוח ירוד, במיוחד בחולים עם רטינופתיה שמסוכרת טרם ניתוח. איזון הסוכרת ומתן טיפות נוגדות-דלקת לאחר הניתוח יכול להקטין סכנת החמרת הרטינופתיה.

(2,1) בולסלב קנובל, (1) אנה מיכלין,

(1) מח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי וולפסון, חולון, (2) הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

אשה בת 80 הלוקה בהיפותרמיה קשה (27 מ"צ), בסוכרת מסוג 2 (מטופלת באינסולין) ובחמצת מטאבולית ולקטית, נמצאה שוכבת על הריצפה בביתה עקב נפילה. היא שקעה בתרדמת עמוקה עם מחסור המודינאמי קיצוני, והרופאים המטפלים נטו לקבוע את מותה. בהתקבלותה לבית החולים נזקקה להחייאה, להנשמה ולחימום. ניצפו הפרעות קשות בחילוף החומרים, חמצת מטאבולית עם פער אניונים (anion gap) גבוה. הודגם תרשים אק"ג אופייני להיפותרמיה. כמו-כן לקתה הקשישה בראבדומיוליזיס (rhabdomyyolysis), באי-ספיקת כליות ובפגיעה בתיפקודי כבד. למרות הסיכוי הקלוש, החלימה החולה לחלוטין ושוחררה לביתה במצב בריאותי תקין.

Malignant Humoral Hypercalcemia Associated with Angiotropic Large B Cell Lymphoma: Case Report

Boleslaw Knobel, MD;^1,5 Ilan Sommer, MD;¹ Pauline Petchenko, MD;² Dorit Lev, MD; ³ Elimelech Okon, MD;^4,5

¹Department of Medicine "B", ²Department of Hematology, ³Institute of Genetics, Edith Wolfson Medical Center, Holon ⁴Department of Pathology, Rabin Medical Center, Petach Tikva and 5Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

Angiotropic large B cell lymphoma (angiotropic LCL) or intravascular large cell lymphoma (IVLCL) was diagnosed by liver and bone marrow biopsies and immunohistochemical studies in a 52 year old Caucasian male.

IVLCL is a very rare disease characterized by widespread intravascular proliferation of lymphoma cells. Although it most commonly affects the central nervous system or skin and occasionally bone marrow, angiotropic LCL may be present without evidence of localized disease, as seen initially in our patient.

To date, only a few cases of intravascular malignant lymphomatosis associated with parathyroid hormone related protein (PTH-rP) induced humoral hypercalcemia have been published.

Our extraordinary case was diagnosed mainly by liver biopsy. The neoplastic lymphoid cells stained diffusely and strongly positive with CD-20 (Pan B) and were negative for CD-3 (Pan T) immunostain.

The most significant, initial clinical finding was severe, unexplained hypercalcemia (until 18.6 mg/dl). Plasma PTH-rP showed a ten-fold increase at 8 pmol/L (normal value less than 0.8 pmol/L). Very unusual cytogenic abnormalities were found.

The patient received the massive third generation combination chemotherapy comprising of Methotrexate, Doxorubicine, Cyclophosphamide, Vincristine, Prednisone and Bleomycin and developed, complete although temporary, clinical, humoral and cytogenetic remission.

Cholesterol Pericarditis Associated with Rheumatoid Arthritis

B. Knobel, P. Rosman

Dept. of Medicine B, Edith Wolfson Medical Center, Holon; and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Cholesterol pericarditis (CP) is a rare and unusual disease characterized by chronic pericardial effusion with high cholesterol concentration. Precipitation of cholesterol crystals may occur and induce inflammation and constrictive pericarditis. CP may be idiopathic, but is usually associated with a systemic disease, such as tuberculosis, myxedema, or as in our case, rheumatoid arthritis (RA).

We present a 78-year-old woman with RA, typical deformities of the metacarpo- and metatarso-phalangeal joints and subcutaneous rheumatoid nodules. She was hospitalized with increasing dyspnea and weakness and a 2-dimensional transthoracic echocardiogram showed a large pericardial effusion, without tamponade.

Blood cholesterol was 208 mg/dl, triglycerides 169 mg/dl, LDH 37 u/L and rheumatoid factor 2560 u; glucose, kidney, and thyroid function tests were normal and PPD test negative. Pericardiocentesis yielded 800 ml of opaque, cloudy fluid, with glucose 19 mg/dl, cholesterol 264 mg/dl (normal 20-40 mg/dl), triglycerides 169 mg/dl, LDH 5820 u/L and rheumatoid factor 40 u; viral titers and cultures for bacterial, mycobacterial and fungal infections were negative. The pericardial fluid had a distinctive scintillating, gold-paint appearance and many cholesterol crystals were evident microscopically.

The patient responded to treatment with methotrexate and steroids. Factors responsible for increase in pericardial fluid cholesterol may be its liberation from injured pericardial cells and rheumatoid nodules, lysis of red cells, or lymphatic obstruction and impairment of the absorptive capacity of the pericardium.

Drug Abuse among Patients Requiring Psychiatric Hospitalization 

Gregory Katz, Emi Shufman, Haim Y. Knobler, Mark Joffe, Rachel Bar-Hamburger, Rimona Durst

Kfar Shaul Mental Health Center, (Affiliated with the Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem); and Jerusalem Institute for Treatment of Substance Abuse, Israel Antidrug Authority

We assessed the incidence of drug abuse among patients requiring psychiatric hospitalization, and characterized the population at risk. The data on drug abuse were obtained from self-reports and urine tests in 103 patients, aged 18-65, hospitalized in the Kfar Shaul Psychiatric Hospital (autumn 1998).

There was close correspondence between the self-reports and the results obtained from urine tests. 1/3 admitted to having used illegal drugs and signs of drug abuse were found in about 1/4 of the urine tests. The most prevalent drugs were cannabis products (hashish and/or marijuana) and in 15 patients opiates.

Drug users were younger than non-users. With regard to psychiatric symptomatology, fewer negative symptoms were recorded among cannabis abusers with schizophrenia, compared to schizophrenic patients with no history, past or present, of cannabis abuse.

The present findings confirm the clinical impression that there has been an increase in drug abuse among mental patients, parallel to that found in society at large. Confirmatory surveys are necessary. Our findings clearly suggest that a change in attitude has occurred in Israel to what has been considered a marginal problem. Hospitalized mentally-ill patients, the younger in particular, should be considered at risk for drug abuse.

Jet Lag Causing or Exacerbating Psychiatric Disorders

Gregory Katz, Rimona Durst, Josef Zislin, Hilla Knobler, Haim Y. Knobler

Kfar Shaul Mental Health Center, Jerusalem (Affiliated with the Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem)

Desynchronization of circadian rhythmicity resulting from rapid travel through at least 4 time zones leads to symptoms of jet lag syndrome. The most commonly experienced symptoms in normal individuals are sleep disorders, difficulties with concentrating, irritability, mild depression, fatigue, and gastrointestinal disturbances.

There is strong evidence relating affective disorders to circadian rhythm abnormalities, such as occur in jet lag. Less convincing suggestions relate jet lag to psychosis. We presume, relying on the literature and our accumulated experience, that in predisposed individuals jet lag may play a role in triggering exacerbation of, or de novo affective disorders, as well as, though less convincing, schizophreniform psychosis or even schizophrenia. An illustrative case vignette exemplifies the possible relationship between jet lag following eastbound flight and psychotic manifestations.

Follicular Splenic Lymphoid Hyperplasia Associated with EBV Infection

Boleslaw Knobel, Enrique Melamud, Sharon Nofech-Moses, Liliana Zeidel

Dept. of Medicine B and Institute of Pathology, Edith Wolfson Medical Center, Holon and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Massive splenomegaly is defined as a spleen weighing about 10 times normal weight. We describe a 36-year-old man who had huge splenomegaly and secondary pancytopenia simulating malignant lymphoma for about 3 months. Splenectomy was necessary because of the suspicion of hematologic malignancy, especially isolated lymphoma of the spleen, and pain and mechanical abdominal disturbances.

On operation, the spleen was 25 cm long and weighed 250 g. There was florid, reactive follicular lymphoid hyperplasia. Immunohistochemical staining with CD-20(L26), CD-45Ro(UCHL), bcl-2 oncoprotein (Dakopatts), EBV (anti-EBV mol weight 60 KD, Dakopatts) was consistent with reaction to EBV infection and not with follicular lymphoma. Lack of PCR amplification using DNA extracted from paraffin-embedded splenic tissue indicated absence of a monoclonal B cell population carrying rearranged immunoglobulin genes. The lymphocytic population was proven polyclonal by the negative results of PCR for the bcl-2 gene rearrangement. EBV seroconversion from high titer antibodies of anti-EBV-VCA-IgM to negative, and from negative EBNA to positive was consistent with an apparent primary EBV infection.

We have not found on computerized search a previous report of reactive follicular splenic hyperplasia to EBV infection causing huge splenomegaly, with or without EBV-induced infectious mononucleosis.

Symptom Severity among Chronic Schizophrenics in Hospital and in the Community

Haim Y. Knobler, Dorit Ben Ami, Orna Intrator, Shlomit Katz, Daniela Moshe, Yaacov Lerner

Jerusalem Mental Health Center, Falk Institute of Psychiatric and Behavioral Studies, and Dept. of Statistics, Hebrew Universitry of Jeruselam

We compared severity of symptoms of chronic schizophrenics in a psychiatric hospital with those treated in its outpatient clinics.

The Positive and Negative Syndrome Scale and the Mini-Mental State examination were used to assess the schizophrenic symptoms and cognitperformance, respectively, of 25 chronic schizophrenic inpatients matched for gender, age and education with 25 chronic scoutpatients. The Global Assessment Scale and the Clinical Global Impression Scale were used to test global functioning. Assessment included psychiatric and medical history and treatment and demographic characteristics.

In-patients had significantly more positive, negative and general psychiatric symptoms. Their cognitive and general functioning were impaired. Most in-patients also had medical problems. Age of onset of schizophrenia among the in-patients was younger.

Results show a marked difference in severity of symptoms and level of functioning between chronic schizophrenic in-patients and out-patients. These differences should be considered in the planning of discharge of chronic in-patients from psychiatric hospitals into the community.

Quality Assurance in the Mental Health Department of the Israel Defense Forces

Mordechai Mark, Moshe Z. Abramowitz, Orna Intrator, Ehud Bodner, Rami Shklar, Haim Y. Knobler

Mental Health Department, Medical Corps, Israel Defence Forces

A review of quality assurance in the mental health department of the Israel Defence Forces allowed the examination of certain unique elements of quality control which pertain to the military. These include the psychiatric medical board, the computerized documentation of appointments and sessions with soldiers, the psychiatric hospitalization database, control systems implemented in the draft boards, peer-review boards and supervision, and a special officer in charge of handling outside consultations and queries. There were other components of quality assurance and control as well. These instruments are vital in a dynamic system constantly striving to improve clinical performance.

Future plans include the continued use and expansion of quality control boards, the inclusion of quality assurance in the curriculum of mental health officers, and the use of clinical guidelines in working with soldiers. All of this is in keeping with the principle of continuous quality improvement, with the aim of viewing the soldier in need of help as a client.

The Current Compulsory Hospitalization Order and Patients' Rights

Y. Bar-el, R. Durst, J Mazar, J. Rabinowitz, Y. Lerner, H.Y. Knobler

Office of Jerusalem District Psychiatrist; Jerusalem Mental Health Center, Kfar Shaul Hospital; Mental Health Services, Israel Ministry of Health; School of Social Work, Bar-Ilan University; and Falk Institute for Mental Health and Behavioral Sciences, Kfar Shaul (Affiliated with the Hebrew University - Hadassah Medical School)

Israel's "Treatment of Mentally Sick Persons Law" of 1955 was repealed and replaced by the "Treatment of Mental Patients Law" of 1991. Under the latter, the "Compulsory Hospitalization Order" (CHO) defines the new order based on accumulated experience with the old legislation, and on the philosophy that considers the CHO one of the most severely oppressive forms of deprivation of human liberty and rights. The new order sets limits and boundaries for CHO, guarding the rights of those unavoidably committed by force. According to the new law, the district psychiatrist decides upon and issues the order, while the tribunal (District Psychiatric Committee) considers appeals. The order is limited to 1 week, with an option for the district psychiatrist to prolong it on written request for up to 14 days. The tribunal can later prolong the order further.

The objective of this study was to review changes that have occurred following enforcement of the new law in the Jerusalem district. A comparison was made between CHO's issued the year before the new legislation took effect and the year after. The comparison included review of all CHO's and medical files of all patients hospitalized by coercion during 1990 and 1992. It was assumed that there would be a decline in rate and length of hospitalization of patients forced to be committed by the new law.

The main findings refuted this hypothesis. In 1992 there was an increase of 38% in the number of compulsory hospitalizations. This increase derived mainly from increased demands for CHO's from psychiatric emergency rooms. There was also an increase in patients hospitalized by order of the District Psychiatric Committee using its authority under section 10(C) of the law.

Conversely, length of compulsory hospitalization was shorter under the new law.

In light of these findings, it would seem that the new law has only partially fulfilled expectations of reform in individual rights. There is need for further evaluation and follow-up of the CHO in order to determine whether the "Treatment of Mental Patients Law" of 1991 has in fact fulfilled its objectives. Furthermore, it is necessary to determine means, medical or legal, that may possibly advance further the prospective of human rights while maintaining a suitable balance between civil liberties and clinical needs, of over-confinement versus under-treatment, which may lead to neglect or danger.

Enhancing Cultural Sensitivity of Psychiatrists from Russia

Haim Y. Knobler, Shlomit Katz, Inessa Poliakova, Rimona Durst

Jerusalem Mental Health Center, Kfar Shaul Hospital, Jerusalem

The importance of understanding the local culture and enhancing cultural sensitivity became evident during supervision of immigrant psychiatrists from the former Soviet Union. The aim of the present study was to describe enhancement of this cultural sensitivity in the supervision of 2 immigrant psychiatrists. In the first, understanding the patient's cultural world helped the immigrant psychiatrist form the therapeutic alliance. In the second, the immigrant psychiatrist's understanding of the patient's cultural background led him to change both diagnosis and treatment. In both cases, development of cultural sensitivity through supervision enabled successful treatment. Enhancement of cultural sensitivity may accelerate absorption of the immigrant psychiatrists themselves. Discussing cultural issues during work may accelerate the absorption of all immigrant physicians.