תוצאת חיפוש

שהאב שיהאב (1), קלרה נוטנקו (1), אריאל קורן (2), מירה רון (1), אדוארד סלחוב (3), תיאודור טולצינסקי (3)

משרד הבריאות, לשכת בריאות עכו (1), המח' לרפואת ילדים, מרכז רפואי העמק, עפולה (2), המח' לרפואה מונעת, משרד הבריאות, ירושלים (3)

לחסר דם בגיל הינקות יש השפעה שלילית ובלתי-הפיכה על התפתחותם הקוגניטיבית של ילדים. נערך סקר שמטרתו לבדוק את שיעור ההיארעות של חסר דם בקרב תינוקות ילידי 1995 הנמצאים במעקב בתחנות לבריאות המשפחה בנפת עכו. נבדק הקשר בין שיעור הלוקים בחסר דם למדדים חברתיים-כלכליים ודמוגרפיים שונים. משרד הבריאות ממליץ לתת לכל תינוק תוספת ברזל עד גיל שנה, ובהגיעו לגיל זה הוא מופנה לביצוע נוסחת-דם. תוצאות של בדיקות ההמוגלובין שערכנו הוצלבו עם נתונים ממאגר מידע של לשכת הבריאות. סה"כ נמצאו במעקב 7,925 תינוקות ילידי 1995, ואילו תוצאות בדיקת ההמוגלובין התקבלו מ-5,703 תינוקות.

בקרב 30.8% מכלל התינוקות נמצא המוגלובין הנמוך מ-11 ג'/ד"ל; רובם לקו בחסר דם קל. בקרב 24% מכל התינוקות שנבדקו נמצאה רמת המוגלובין שבין 10.0-10.9 ג'/ד"ל, ורק ב-1% מהנבדקים נמצאה רמת המוגלובין בערך הנמוך מ-9 ג'/ד"ל.

בניתוח הקשר בין שיעור חסר דם למדדים חברתיים-כלכליים ודמוגרפיים נכללו 5,535 תינוקות ממוצא לא יהודי. נמצא קשר מובהק בין שיעור חסר דם לבין מספר הילדים במשפחה (p=0.0005), ונמצא קשר הפוך ומובהק בין השכלת האם לשיעור חסר דם בקרב תינוקות (p=0.001). כמו-כן, הודגם הבדל בשכיחות של חסר דם בהשוואה בין תינוקות מקבוצות אוכלוסייה שונות (p=0.0001).

שיעור חסר דם היה גבוה יותר ביישובים ערבים עם רמה חברתית-כלכלית נמוכה לעומת יישובים עם רמת-חיים גבוהה. השיעור הגבוה ביותר של חסר דם בתינוקות נמצא ביישובים בדואים. ידוע שהרמה החברתית-כלכלית ביישובים בדואים היא נמוכה בהשוואה ליישובים ערביים אחרים.

שיעור התינוקות הלוקים מחסר דם בסקר שערכנו נמוך מזה שנמצא בסקרים דומים שבוצעו בשנות השמונים באזורים שונים בישראל. עם זאת, שכיחות חסר דם באוכלוסייה הלא יהודית באזור עכו היא גבוהה. המימצא מצביע על הצורך בתוכנית התערבות, במטרה להפחית את השכיחות של חסר דם לרמה המקובלת בעולם המערבי, ועל-ידי כך למנוע נזק להתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות.

הרצל שבתאי, עמוס קורצ'ין

מח' עצבים, מרכז רפואי תל-אביב והקתדרה לנירולוגיה שיראצקי, אוניברסיטת תל-אביב

מחלת פארקינסון היא אחת המחלות הניווניות השכיחות הפוגעות במערכת העצבים. שכיחות המחלה היא 0.4% מתחת גיל 40, 1% מעל גיל 65 ו-2.6% מעל גיל 80. הגיל הממוצע של הופעת המחלה הוא בין 55-60 שנה. המחלה פוגעת במערכת המוטורית החוץ-פירמידית, ומתאפיינת במישלב סימנים הכוללים איטיות, נוקשות, רעד במנוח, הפרעות ביציבה ובשיווי משקל, וקיפאונות בהליכה (freezings of gait). קיימות גם תופעות שכיחות שאינן מוטוריות, כגון הפרעות אוטונומיות (אורתוסטטיזם, עצירות כרונית), הפרעות נפשיות (דיכאון, חרדה) ופגיעה קוגניטיבית המתבטאת בליקוי בזיכרון עד כדי שיטיון (dementia). הפתולוגיה של המחלה מאופיינת בהרס ובמוות של תאים דופאמינרגיים בחומר השחור (substantia nigra). הפאתופיזולוגיה של המחלה כוללת בעיקר חסר של הפרשת דופאמין בגרעיני הבסיס, והטיפול העיקרי מכוון לתיקון חסר זה. לא ניתן להסתייע בדופאמין עצמו, מאחר שהחומר איננו עובר את מחסום הדם-מוח. כבר למעלה מ-30 שנה לבודופא הוא תכשיר הנחשב ל"מדד הזהב" (gold standard) לטיפול במחלת פארקינסון. לבודופא הוא "קדם-תרופה" (prodrug). החומר עצמו אינו פעיל, אך הוא חודר בקלות יחסית למוח והופך שם לדופאמין.

ארז סקפה, אלכסנדר בטלר, דוד חסדאי

המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקוה

הלם שמקורו בלב (cardiogenic shock) (המ"ל) הוא תיסמונת קלינית, הנגרמת מירידה בתפוקת-הלב המערכתית בנוכחות נפח תוך-כלי תקין. כתוצאה מכך, נגרמות ירידה בזילוח רקמות והפרעה באספקת חמצן לרקמות. בסקירה זו נתייחס למאמרים העיקריים שפורסמו בנושא זה וננסה לגבש עמדה לגבי אפשרויות הטיפול בחולים אלה.

Prenatal Down's Syndrome Screening at 10-14 Weeks Gestation using the Combined Nuchal Translucency and Maternal Serum Biochemistry: Preliminary Results

Ron Maymon^1*, Marina Bergman², Shmuel Segal²,  Eli Dreazen¹, Zwi Weinraub¹ and Arie Herman¹

¹Department of Obstetrics and Gynecology, Assaf Harofe Medical Center, Zerifin 70300 (affiliated with Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv), Israel. ²Department of Obstetrics and Gynecology, Barzilai Medical Center, Ashkelon (affiliated with Ben Gurion University, Be'er-Sheeba), Israel.

We report our preliminary experience of prenatal screening for Down's syndrome (DS) using nuchal translucency (NT) measurement combined with the serum biochemistry analysis of Free b-human chorionic gonadotropin (FbhCG) and pregnancy associated plasma protein A (PAPP-A) all measurement at 10-14 weeks of gestation.

Of the 358 parturient women which enrolled in the study, 9 cases were not included because of fetal anomalies or miscarriages. Thus the study group included 349 singleton pregnancies in which complete prenatal and infant follow-up was available.

Forty-four pregnant women were found to be screen positive (12.6%) and in 13 cases (27%) of them fetal chromosomal aneuploidies were diagnosed. Looking into the markers profile we found that the NT was a sensitive marker which was abnormally increased in all the fetal aneuploidies. Serum FbhCG was found to be a promising marker as well, being significantly elevated (2.26[0.86 multiple of the medians, MoM) in DS cases, and decreased (<0.5 MoM) in two cases of Edward's syndrome.

On the contrary, PAPP-A was found less sensitive, and its mean MoM values were not significantly different between DS versus euploid fetuses.

Our preliminary results support the promising success of DS screening using NT and FbhCG.

אדם מור ויוסף מקורי

המחלקה לרפואה פנימית ב', בית-חולים מאיר, כפר סבא

תיסמונת יתר-אאוזינופילית ראשונית (תי"א), היא מצב המאופיין ביצירה קבועה ומוגברת של אאוזינופילים. לקביעת אבחנה זו צריכים להתקיים שלושה תנאים: מספר אאוזינופילים בדם ההיקפי הגדול מ-1,500 תאים לממ"ק למשך תקופה של שישה חודשים לפחות, העדר אטיולוגיה אחרת המסבירה את האאוזינופיליה וכן סימנים ותסמינים המעידים על מעורבות איברים מישנית לאואזינופיליה. ההסתמנות הקלינית של תי"א מגוונת ביותר. הביטוי הראשון יכול להיות פתאומי כתוצאה ממעורבות הלב ומערכת העצבים, או הדרגתי וכללי: עייפות, שיעול, קוצר-נשימה, כאבי-שרירים, חום והזעות. המספר הממוצע של כלל הליקוציטים נע בין 9,000 ל-25,000 תאים לממ"ק, כאשר מתוכם כ-30% עד 70% הם אאוזינופילים.

Treatment of Traumatic False Aneurysm of the Thoracic Aorta with Stent Graft

R. Avrahami, M. Noyman-Levine, M. Haddad, A. Koren, J. Dahan, G. Sivak, A. Zelikovski,

Department of Vascular Surgery, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva

and Sackler School of Medicine, Tel-Aviv University, Israel

The treatment of traumatic false aneurysm of the thoracic aorta by endovascular stent graft may have advantages over conventional surgery. This is a case study of two women suffering from false aneurysm of the thoracic aorta caused in one by a knife injury and in the other by a car accident. After the patients became hemodynamically stable, a commercially available endothelial stent graft (Talent, Gor) was deployed. Recovery was rapid in the first patient. The second patient required emergency laparotomy for venous bleeding one day after stent placement; she died two weeks later, mainly from organ failure.

Conclusions: Endovascular techniques can be used in selected cases to treat thoracic false aneurysms thereby avoiding the complexity and morbidity of conventional surgery.

יהושע שמר, יהודה שינפלד,

מערכת "הרפואה"

"הרפואה", עיתונם של הרופאים בישראל, משקף את הפעילות הרפואית הקלינית בישראל. מירב ומיטב הרופאים שולחים מאמרים ל"הרפואה" והעיתון המופץ בקרב כל חברי ההסתדרות הרפואית בישראל, מהווה כרטיס ביקור עדכני של המחברים ואמצעי להעברת מידע בין הרופאים והחוקרים. הודות לכך, הגיע עיתון "הרפואה" בשנים האחרונות לרמה מקצועית גבוהה מאוד והדבר בא לידי ביטוי גם במלאכת העריכה הצרופה. כתיבת מאמר מדעי-רפואי היא אומנות לשמה. היא כוללת שלבים רבים, החל מגיבוש הרעיון המרכזי, דרך איסוף החומר, ניתוח הנתונים ועיבודם ועד לדרך הצגת הדברים בצורה מגובשת ובהירה ברמה מדעית הולמת. כתיבה לעיתון "הרפואה" מטילה על המחברים תוספת נכבדה של התייחסות לשפה העברית המהווה מיקטע נוסף במרקם הכולל של מעשה האומנות.

זאב פילדמן¹, זאב קורשון¹, זאב ארינזון¹, רינת פרידמן²

¹מרכז רפואי לגריאטריה, נתניה, ²"נופי השרון", דיור מוגן, נתניה

התלונה על נדודי שינה אופיינית לקשישים ובד"כ מתמידה. שכיחותה עולה עם הגיל ומדווחת אצל נשים, גרושים או אלמנים, המתגוררים לבד, ומשתייכים למעמד חברתי-כלכלי הנמוך. נדודי שינה יכולים להופיע כמחלה בפני עצמה או כביטוי להפרעות פסיכיאטריות, פיזיולוגיות, או על רקע טיפול תרופתי.

המטרה בסקירה: להרחיב את המודעות לנושא נדודי השינה בקרב קשישים ולהרחיב את הנושא, בעיקר בנוגע לשינויים הפיזיולוגיים ולגישה הטיפולית.
 

Breaking Bad News - A Structured Course for Primary Care Physicians 

Lea Ungar, Mordechai Alperin, Gilad Amiel, Zvi Behrier, Shmuel Reiss

Family Medicine Dept., Kupat Holim Klalit Health Services, Western Galilee District; Medical Education Unit, Bruce Rappaport Faculty of Medicine, Technion Institute of Technology; and Urology, Dept., Bnei-Zion Medical Center, Haifa

Physicians are frequently required to break bad news to their patients. Previous research has shown that inconvenience, incompetence, and difficulty in dealing with patients' feelings are the main complaints expressed by physicians after such an encounter. Current educational programs dealing with breaking bad news are usually short, given in lecture format, and are inadequate in addressing essential issues such as knowledge, personal beliefs and attitudes, and previous personal experiences of physicians in such situations.

In the past 8 years our Dept. of Family Medicine has implemented a course in breaking bad news that addresses these issues. A senior family practitioner and a medical social worker conduct 14 sessions of discussions and role-playing for small groups of residents and primary care physicians. The program is based on: theory dealing with methods of managing stress and crisis intervention, clarifying personal attitudes, discussions of previous personal encounters of the participants, various modalities of communication, methods of addressing patients' feelings and emotions, and coping with the emotions of the one breaking the bad news.

On a 1-5 Likert scale questionnaire the course received an overall score of 4.47 (SD 0.51). Participants noted that they gained relevant communication skills for future patient encounters. A reliable examination of practitioners' competence in breaking bad news is mandatory in order to assess the efficiency of such courses.

Gastrointestinal Hemorrhage of Obscure Origin

Yoel Siegel, David Ergaz, Oscar Liphshitz, Felix Gottesfeld, Zev Sthoeger

Depts. of Medicine B and Surgery, and Gastroenterology Unit, Kaplan Medical Center, Rehovot (Associated with Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem)

Gastrointestinal bleeding of obscure origin consists of recurrent bouts of acute or chronic bleeding for which no definite source is discovered in routine endoscopic and barium contrast studies of the upper and lower gastrointestinal tracts. Usually its cause is angiodysplasia of the intestine, but many cases are due to tumors, mostly of the small bowel, which may be malignant.

In patients under the age of 50, the proportion with malignancy is relatively high (up to 14%) as compared to older patients. We describe a 45-year-old woman who suffered from gastrointestinal bleeding for 3 years. The cause of bleeding was not found despite extensive work-up.

In her last admission for acute gastrointestinal hemorrhage she was given a total of 30 units of blood. A tumor of the small intestine found by angiography was excised and found to be a stromal tumor of uncertain malignant potential. 1 year after operation she is asymptomatic without bleeding and her hemoglobin is stable without treatment.

Thallium Scan and Pulmonary Carcinoma 

Adam Mor, Amit Segev, Rami Herskoviz, Yoseph A. Mekori

Dept. of Medicine B, Meir General Hospital, Kfar Saba Affiliated with Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv

A 70-year-old man was admitted for exacerbation of congestive heart failure. In his assessment thallium scan of the heart was performed. An incidental finding was a focus of absorption in the right lung. The lesion was later diagnosed as adenocarcinoma based on the cytological findings.

Concomitant Coronary Artery Bypass Surgery and Pulmonary Lobectomy 

Amit Korach, Uzzi Izhar, Ehud Rudis, Amir Elami

Dept. of Cardiothoracic Surgery, Hadassah University Hospital, Jerusalem

Coronary artery disease amenable to percutaneous interventions or coronary artery bypass grafting, and resectable lung cancer are major causes of morbidity and mortality. We present our experience in the treatment of 3 patients (men aged 64 and 66 and a woman of 77) who each had significant coronary artery disease and a resectable lung tumor. They underwent combined coronary artery bypass grafting and pulmonary lobectomy.

We conclude from our experience and review of the literature that concomitant surgery in such cases is safe and effective, decreases suffering, and decreases the cost of 2 separate invasive procedures.

Tracheoesophageal Puncture after Total Laryngectomy

Roy Landsberg, Frida Korenbrot, Dov Ophir

Depts. of Otolaryngology and of Head and Neck Surgery, Meir Hospital, Kfar Saba and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University; and the Israel Cancer Association Voice Rehabilitation Program

Total laryngectomy due to malignant laryngeal tumors is followed by loss of speaking ability. Voice restoration in laryngectomized patients is the main target in their rehabilitation. Until the late 70's, esophageal speech was considered the most effective rehabilitation method. In 1980 Singer and Blom introduced a prosthesis for tracheoesophageal speech which has been gaining popularity. Tracheoesophageal puncture (TEP) can be performed either at the time of total laryngectomy, or later.

30 of our patients underwent TEP between 1991 and 1999, 15 at the time of total laryngectomy and 15 as a delayed secondary procedure. Mean follow-up was 36 months (range 6 months to 8 years) during which all regained speaking ability.

Over the long range, speech rehabilitation with the prosthesis was successful in 24 (80%). In only 1 in the primary TEP group did treatment fail, as the prosthesis had to be removed due to local recurrence of the tumor. Long range failure in 5/15 patients after secondary TEP stemmed from difficulties some patients had in handling the prosthesis and from psychological difficulties in adapting to the new speech device. Complications were mostly minor and occurred mainly in the secondary TEP group.

TEP performed at the time of total laryngectomy, or later as a secondary procedure, is effective for speech rehabilitation after laryngectomy.

Unconventional Treatment of Severe Heart Failure in the Elderly

Z. Fidelman, Z. Korshun

Geriatric Medical Center, Natanya

In the elderly, congestive heart failure is common and associated with significant morbidity and mortality.

Comprehensive management of heart failure improves functional status and decreases mortality. Diuretics remain the mainstay in treating congestive heart failure. However, some patients are resistant to diuretics. This is a serious problem as it seems to represent a final manifestation of congestive heart failure.

In an 85-year-old woman diuretic resistance was recognized as the cause of failure of conventional diuretic therapy. When the dose of furosemide was rapidly increased from 120 mg per os to 1000 mg IV within 4 days, diuresis began and there was dramatic improvement in her condition. The dose was then gradually decreased until a conventional maintenance dose of 200 mg/day per os was reached. This dose was sufficient to keep her heart failure under control.

Cortical Blindness Following Coronary Angiography 

Addie Ron, Simcha Meisel, Myra Shapiro-Feinberg,Herman O. Klein

Depts. of Medicine, Cardiology and Diagnostic Imaging,Meir Medical Center, Kfar Saba

Cortical blindness has been occasionally reported as a complication after cerebral angiography, but is rare after coronary angiography. The contrast agent is believed to be responsible for the sudden development of blindness. Although the exact mechanism is unknown, it appears that the contrast agent disrupts the blood brain barrier, mostly in the occipital areas.

We report a 77-year-old man who suddenly developed transient, bilateral cortical blindness 4 hours after coronary angiography. Using contrast enhancement, the CT scan showed typical, symmetrical involvement of both occipital lobes. There were no other neurological deficits. Vision and CT findings returned to normal within 48 hours.