תוצאת חיפוש

יהודה שינפלד

המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במאמרי הקודמים, ניסיתי להתריע על מספר נושאים הקשורים במצבה בהווה של הרפואה הפנימית, עם שימת דגש מיוחד על ההשלכות העתידיות על צורת הפעילות, גורלם של החולים ועתידו של הרופא הפנימי החוקר. נמצא, שהמחלקות ברפואה פנימית נתונות תחת לחץ יוצא דופן, אשר גדל והולך ובמצב של תת-תיקנון. מצבים אלו מובילים לריבוי טעויות, אי שביעות רצון של מאושפזים ובני משפחותיהם, טרוניות ותלונות ואף תביעות משפטיות. במקביל, עולה אי-שביעות הרצון של המתמחים, המלווה בנטישת המערכת תוך סיכון עתידה של המחלקה לרפואה פנימית.

במאמרי הנוכחי, אני רוצה לתאר את אופי ההתקבלויות במחלקה הפנימית ביום פעילות שיגרתי, המזכיר מחד-גיסא את הפעילות היומיומית השוטפת בחדר מיון ומאידך גיסא, משתווה להגדרה של "פיגוע המוני". הגדרה זו על פי מינוח צה"ל כוללת: אירוע שבו מספר הנפגעים או קצב הגעתם עולה על יכולת הצוות הרפואי הקיים לתת טיפול רפואי מיטבי לכל נפגע.

Terror in Japan: Mass-Intoxication with the Nerve-Agent Sarin

Yoram Solberg, Orit Nachtomi-Shick, Yehoshua Shemer, Menachem Alcalay

Medical Corps, Israel Defense Forces and Sheba Medical Center, Tel Hashomer

During 1994/5 the Japanese civilian population suffered 2 terror attacks by the organophosphorus nerve-agent sarin. In these 2 episodes it is estimated that more than 6000 people were injured, of whom 19 died. The quick and efficient response of the civilian emergency systems to these unforseen, attacks has to be analyzed by local authorities to determine the best solutions in case of another attack. We summarize the events, and note the emergency system's response, the need for rapid and accurate chemical identification of the toxin, the necessity for decontaminating the casualties and for providing protective gear for rescue units in the contaminated area. We also describe the clinical status of the casualties and outline the mode of therapy applied.