• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2015

        גיל טלמון, דן פינק, יוסף הורוביץ ודן מירון. עמ' 641-645
        עמ'

        גיל טלמון1,5, דן פינק3, יוסף הורוביץ1,4, דן מירון1,2,4

        ¹המחלקה לרפואת ילדים א', מרכז רפואי העמק, עפולה, ²השירות למחלות זיהומיות בילדים, מרכז רפואי העמק, עפולה, ³היחידה לקרדיולוגיית ילדים, בית חולים שערי צדק, ירושלים, 4הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 5 מחלקת פגים, מרכז רפואי העמק, עפולה

        הקדמה: נגיפים הם המחוללים השכיחים של דלקת שריר הלב בילדים צעירים. בספרות דווח על חולים עם דלקות סמויות של שריר הלב בעת מחלות חום נגיפיות. במצבים אלו, אלו אין סימנים קליניים לדלקת שריר הלב והאבחנה נקבעת רק בנתיחה שלאחר המוות. המטרות במחקרנו היו ללמוד על שכיחות דלקת תת קלינית של שריר הלב בילדים צעירים הלוקים בזיהום חד מנגיף, וכן לאפיין קלינית את הלוקים בה.

        מטרות: הערכת השכיחות של דלקת בשריר הלב שאינה באה לידי ביטוי קליני, בזמן מחלת חום חדה על רקע נגיפי, בקרב ילדים בני חצי שנה עד חמש שנים.

        שיטות מחקר: מחקר פרוספקטיבי נערך בחודשים ינואר עד ספטמבר 2009. נכללו 45 ילדים בגילים 60-3 חודשים אשר אושפזו עקב מחלת חום ללא עדות קלינית ומיקרוביולוגית לזיהום חיידקי. מידע קליני ואפידמיולוגי נאסף מכל ילד, ובמהלך האשפוז נבדקה רמת טרופונין בנסיוב, בוצע אק"ג ובוצעה בדיקת אקוקרדיוגרפיה. המדדים להגדרת דלקת שריר הלב היו אחד או יותר מהבאים: שינויים אופייניים בתרשים אק"ג, רמת טרופונין גבוהה בנסיוב ומימצאים בבדיקת האקוקרדיוגרפיה של ירידה בתפקוד הלב שכללו: שיעור התכווצות הלב (SF- Shortening Fraction נמוך מ-28%, גודל חדר שמאל (Left Ventricle End Diastolic Diameter מעל שתי סטיות תקן מהממוצע לגיל, אי ספיקת המסתם הדו צניפי ותפקוד דיאסטולי לא תקין.

        תוצאות: בקרב 16 (35% ילדים נמצאה עדות, לפחות בבדיקה אחת, לירידה בתפקוד הלב. בקרב שבעה ילדים (16% נמצאה ירידה בתפקוד הלב בשתי בדיקות שונות. בחמישה (12% חלו שינויים באק"ג וב-11 (27% נמצא תפקוד דיאסטולי לקוי, בשלושה (7% היה שיעור התכווצות (SF ירוד ובארבעה (9% נמצאה הרחבה של חדר שמאל בסוף הדיאסטולה. מתוך 16 הילדים עם מימצא של ירידה בתפקוד הלב, באיש מהם לא היו סימנים קליניים אחרים של המחלה, ולא נמצאו משתנים אפידמיולוגיים וקליניים שאפיינו ילדים אלו.

        מסקנות: בשליש מהילדים שנכללו במחקר נמצאה עדות לירידה בתפקוד הלב, בקרב שבעה (7 מתוכם (16% מכלל הילדים נמצאו שני קריטריונים לירידה בתפקוד הלב. ירידה זו בתפקוד מחשידה לדלקת תת קלינית של שריר הלב. לא ניתן היה להגדיר משתנים אפידמיולוגיים וקליניים המאפיינים ילדים המצויים בסיכון לפתח מצב זה. נדרש מחקר עוקבה ארוך טווח כדי להעריך את חשיבותו.

        סיכום: במחקר הניסיון (פיילוט שערכנו נמצאה עדות לדלקת אפשרית תת קלינית של שריר הלב בשיעור גבוה יחסית של ילדים המאושפזים עקב זיהומים מנגיפים. נדרש המשך מחקר על מנת ולעמוד על חשיבות המימצאים.

        אוגוסט 2006

        יואב טלמון, חוסיין גדבאן, ודים לטיצ'בסקי, פיטר גילבי ואלבין סמט
        עמ'

        יואב טלמון, חוסיין גדבאן, ודים לטיצ'בסקי, פיטר גילבי, אלבין סמט

         

        מח' אף אוזן וגרון, ניתוחי ראש וצוואר, בית-חולים לגליל המערבי, נהרייה

         

        צריבה באמצעות זרם גז ארגון (להלן, צזג"א) 1(Argon Beam Coagulation) מאפשרת עצירת דימום יעילה בעומק חדירה מוגבל.

         

        מחקר זה הוא פרוספקטיבי, אקראי וכפול-סמיות, ונערכת בו השוואה בין עצירת דימום בצזג"א לבין עצירת דימום בדיאתרמיה חד-קוטבית רגילה (דחק"ר)2 לאחר ניתוח כריתת שקדיים.

         

        חמישים מטופלים עברו ניתוח כריתת שקדיים ולאחר מכן עצירת דימום באמצעות צזג"א בצד אחד ודחק"ר בצד השני. הטיפול בכל צד נקבע באופן אקראי. נבדקו שיעור הדימום הבתר-ניתוחי, הכאב הבתר-ניתוחי ואיכות ריפוי הפצע במיטת השקד.

         

        לא נמצאו הבדלים בין השיטות בשיעור הדימום הבתר-ניתוחי, בכאב הבתר-ניתוחי או בריפוי הפצע. צזג"א נמצאה נוחה יותר מאשר צריבה בדחק"ר, וההתרשמות הייתה שצזג"א מקצרת את משך הניתוח.

         

        לסיכום, צזג"א היא שיטה יעילה ונוחה לעצירת דימום לאחר ניתוח כריתת שקדיים.

        ___________________________

        1 צזג"א – צריבה באמצעות זרם גז ארגון

        2 דחק"ר – דיאתרמיה חד-קוטבית רגילה

        מאי 2002

        חוסיין גדבאן, יואב טלמון, אלבין סמט ויצחק כהן
        עמ'

        חוסיין גדבאן, יואב טלמון, אלבין סמט ויצחק כהן

         

        טרטוקארצינוסארקומה ממאירה של חלל האף וגיתות האף היא שאת נדירה מאוד ופולשנית. היא מתאפיינת בעירוב מרכיבים אפיתליים ומזאנכימיים במישלב עם מרכיבים תאיים בעלי מאפיינים עובריים.

        במאמר זה מדווח על פרשת החולה הראשון והיחיד בישראל שלקה בשאת מסוג זה  (בספרות הרפואית בעולם דווח עד היום על 40-50 פרשות חולים שלקו במחלה זו).

        כמו-כן, מובאת סקירת הספרות הרפואית בנושא.

        אוגוסט 2001

        ודים לטיצ'בסקי, יואב טלמון, אלבין סמט ויצחק כהן
        עמ'

        (1) ודים לטיצ'בסקי, (1) יואב טלמון, (1) אלבין סמט, (2) יצחק כהן

         

        (1) המח' לרפואת אא"ג, (2) המכון לפתולוגיה, בית-חולים לגליל מערבי, נהריה

         

        Verrucous carcinoma היא שאת נדירה מהסוג של שאתות קשקש ממאירות – squamous cell carcinoma. האזור האופייני להתהוות שאתות מסוג זה הוא בחלל הפה והלוע. בדרך-כלל מתהוות השאתות ברירית של החניכיים והלחיים. מובאת בזאת פרשת חולה של גבר בן 70, שהופנה למרפאתנו עקב קושי בנשימה דרך האף. בבדיקה נמצא גוש ממאיר באף, שאובחן כשאת ממאירה מסוג verrucous carcinoma. למיטב ידיעתנו, זהו הדיווח הראשון והיחיד בישראל על שאת מסוג זה באף.

        נובמבר 1997

        תמר טלמון, יצחק בירן ובנימין מילר
        עמ'

        Traumatic Hyphema*

         

        Tamar Talmon, Itzchak Beiran, Benjamin Miller

         

        Dept. of Ophthalmology, Rambam Medical Center and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

         

        Traumatic hyphema usually occurs in young men at the rate of 17-20/1000,000. Major complications include secondary hemorrhage, glaucoma, corneal staining and disturbances in visual acuity. Final visual acuity is predominantly the outcome of all the ocular injuries occurring during the trauma, mainly to the posterior segment of the eye. We describe all cases of traumatic hyphema treated in our department over a period of 3.5 years. Antifibrinolytic treatment is recommended in the literature in traumatic hyphema to prevent secondary hemorrhage. Our findings differ from those in the literature in that they show a lower prevalence of more severe hemorrhages and of secondary hemorrhage. In light of these differences, and with regard to possible side effects of such treatment, we suggest that antifibrinolytic treatment not be used in our population. We recommend that treatment for traumatic hyphema should include restricted activity, local corticosteroidal preparations, frequent follow-up visits and vigorous diagnostic work-up in order to find any additional eye damage. We strongly recommend the use of preventive measures (eye-shields) in high risk activities such as sports, house-hold work and military training.

        -----------------

        * Based on work submitted to the Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, by Tamar Talmon in partial fulfillment of the requirements for the MD degree.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303