• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2013

        יעל גרייף וולרי טפליצקי
        עמ'

        יעל גרייף2,1, ולרי טפליצקי2,1

        1מירפאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מכון הריאות, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

         ואסקוליטיס שלאחר מאמץ גופני מתבטאת בהופעת תיפרחת מסוג ארגמנת (פורפורה), המוגבלת לרוב לשוקיים, ומופיעה באנשים בריאים לאחר מאמץ גופני חריג. התופעה שכיחה יחסית, אך אינה מאובחנת בחולים רבים, ובספרות הרפואית יש התעלמות מתופעה זו. ואסקוליטיס שלאחר מאמץ היא תופעה שחולפת כעבור מספר ימים ומופיעה שוב במאמץ גופני חריג, בעיקר במזג אוויר חם. מדווח במאמר זה על שתי נשים שפיתחו תיפרחת לאחר הליכה ממושכת בטיולים בחו"ל. הכרת התיפרחת מונעת בירור מקיף ומיותר, ודאגה מיותרת מצד המטופלים.

         

         

        פברואר 2003

        אריה בלשר, בועז שגיא, יגאל ברייטמן, צ'רלס לוין, משה גרייף
        עמ'

        אריה בלשר, בועז שגיא, יגאל ברייטמן, צ'רלס לוין, משה גרייף

        המכון לדימות והמח' לכירורגיה ב', מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב

         

        בקעים פנימיים הם סיבה לא שכיחה לחסימת המעי הדק. בקעים סב-תריסריוניים (para-duodenal) נחשבו עד לאחרונה לסוג השכיח ביותר. במרבית החולים מופעים בקעים אלה בצד שמאל של הבטן וגורמים לתיסמונת התלויה בחומרת החסימה במעיים. בדרך כלל לוקים החולים באירועים נשנים של כאבי-בטן המלווים בבחילה ובהקאה. בשל האפשרות לשינוק (strangulation) של תוכן הבקע, בקעים פנימיים הם מסוכנים ויכולים להסתיים במוות, במיוחד כשהאיבחון מתאחר. במאמר זה מדווח על חולה עם בקע סב-תריסריוני שאובחן באמצעות בדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT) לפני שנותח. נסקרים התיסמונת הקלינית ומאפייני דימות של בקעים אלה.

        יולי 2001

        משה גרייף
        עמ'

        משה גרייף

         

        החטיבה לדימות, מרכז רפואי איכילוב – סוראסקי, תל-אביב

         

        הרדיולוגיה בישראל נמצאת במצב של מילכוד. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומה ושילובה בחזית הרפואה המודרנית, שהם תהליכים חיוביים כשלעצמם, מוליכים באופן פרדוקסי לכלל מצב של "אי-ספיקה" תיפקודית. באימוץ ופיתוח הטכנולוגיות והסטנדרטים המודרניים, נטלו על עצמם אנשי המקצוע בתחום הרדיולוגיה התחייבות שאין חזרה ממנה לספק שירות זה לקהל הנצרכים, דהיינו, החולים.

        בלב המילכוד, בעיית העומס היוצא מכלל שליטה המכניסה את כל המערכת לסיחרור.

        הכלים המסורתיים להערכת העבודה והצרכים בישראל הם ארכאיים ואינם משקפים את המציאות של הרדיולוגיה בישראל במאה ה-21.

        הניסיון האחרון לקבוע מדדים לעבודה תקינה היה בשנת 1976, המדד המוביל היה רדיולוג מול מספר המיטות (1:100). מאה מיטות דאז תאמו לכ-10,000 בדיקות לשנה. כיום, המציאות היא של כ-27,000 בדיקות ל-100 מיטות לשנה, פי 2.7 בתחשיב רגיל. אך למעשה, המצב אף גרוע בהרבה, כפי שיודגם בהמשך (פי 5.4 בחישוב משוקלל).

        שיעור הבדיקות כמדד מבטא רק באופן חלקי את העומס. במישוואה יש לכלול גם את תמהיל הבדיקות על פי סוג ונתונים נוספים לצורך חישוב דרגת הקושי.

        ינואר 2000

        יעל גרייף, אבנר גורן ואבנר רשף
        עמ'

        Recurrent Anaphylactic Reactions During Hospitalization – an Unusual Etiology 


        Y. Graif, A. Goren, A. Reshef

         

        Military Allergy Clinic, Israel Defense Forces and Allergy and Immunology Clinic, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        The prevalence of hypersensitivity and untoward reactions to natural rubber latex (NRL) products is increasing, particularly among specific risk groups. A young man aged 23 years who experienced several episodes of allergic reactions, 2 of which included anaphylactic shock during hospital admission, is presented. These episodes were initially attributed to intravenous medication, but were most probably caused by inadvertent exposure to latex.

        Medical facilities may contain large amounts of latex, and therefore present a hazardous environment for sensitive people. Increasing awareness of latex sensitivity among patients-at-risk and medical personnel, and implementing simple prophylactic measures, may reduce morbidity and mortality. We propose simple and practical guidelines for diagnosis and treatment.

        מרץ 1999

        פרנקלין גרייף, משה רובין, איתן מור, ישראל נודלמן, ארנולד סיחון, אריה פיגר, אלכס בלינקי ושלמה ללצ'וק
        עמ'

        Liver Surgery - Five Years of Experience

         

        Franklin Greif, Moshe Rubin, Eitan Mor, Israel Nudelman, Arnold Sihon, Arie Figer, Alex Belinki, Shlomo Lelcuk

         

        Hepatobiliary Unit and Depts. of Surgery B, Transplantation, Oncology and Radiology, Rabin Medical Center (Beilinson Campus) and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

         

        Major hepatic resections have been associated with significant morbidity and mortality. In the past decade or so this has changed and such procedures are now done in increasing numbers. In the past 5 years we operated on 129 patients with benign or malignant hepatic lesions (75 females, 54 males; age-range 14-84). the reason for surgery was malignancy in 94 (72.9%) and benign lesions in 35 (27.1%). The most common indication for surgery was liver metastases secondary to colorectal cancer in 45% of all patients or 61.7% of those operated for malignancy. Primary liver cancer was the cause for liver resection in 13.2% of all patients or 18.1% for those with malignancy. Of the 35 patients with benign lesions the leading causes for surgery included: giant cavernous hemangioma, simple liver cysts, echinococcus cysts and focal nodular hyperplasia (11%, 22.8%, 20% and 14.3%, respectively).

         

        76 patients underwent anatomical resection and 63 had either a nonanatomical resection or a different operation. Among the former the most common procedure was right hepatectomy (36) and among the later a nonanatomical resection equal to 1-3 Couinod segments (44). Operating time ranged from 55 min. to 8:41 hours with a mean of 3:31‏1:37. Mean hospital stay was 8.7‏5.8 days and 86.8% received between 0-2 units of blood. Overall mortality was 6.2% and 31.2% of the fatalities had cirrhosis. Overall mortality in noncirrhotic patients was 2.6%. The complication rate was 16.3% and only 7 patients (4.4%) were hospitalized in the intensive care unit. This indicates that major liver resections can be done safely, with morbidity and mortality similar to that of other major abdominal operations. 

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303