• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אפריל 2024

        אורי גרינבוים, דנה יהודאי-אופיר, עפרת ביאר כץ, ליאת שרגיאן, אלעד יעקבי, סיגל גריסרו, צילה צוקרמן, רון רם, אברהם אביגדור
        עמ' 236-243
        הטיפול  באמצעות מערכת החיסון (אימונותרפיה), ובפרט הטיפול בתאי T המבטאים קולטן כימרי כנגד אנטיגן הנמצא על גבי תאים הממאירים (Chimeric antigen receptor, CAR-T Cells), מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן. בשנים האחרונות אושרו מספר טיפולי CAR-T באירופה ובארה"ב, וחלקם כבר הוכללו במסגרת סל הבריאות בישראל, להוריות (אינדיקציות) של לימפומה של תאי B גדולים, לימפומה של תאי המעטפת וליקמיה חדה של תאי  B במטופלים צעירים מגיל 25 שנים,  כולם לאחר כישלון של שני קווי טיפול לפחות. הטיפול בתאיCAR-T  מאפשר הפוגה ממושכת ואף ריפוי מלא של חולים. עם זאת, מתן הטיפול כרוך בהשפעות לוואי משמעותיות, חלקן אופייני רק לטיפולים אימונותרפיים, ודורש מומחיות ספציפית בניהול המטופלים הן בתקופת ההכנה למתן התאים, והן לאחר הטיפול. השפעות הלוואי השכיחות בתקופה המיידית לאחר הטיפול הן תסמונת שחרור ציטוקינים הנלווית לשפעול מערכת החיסון ורעילות נוירולוגית המתלווה לטיפול. תופעות אלו דורשות מעקב צמוד, תוך דירוג החומרה ומתן טיפול ייעודי עד להטבה בתסמינים. תופעות מאוחרות יותר יכולות להיות ירידה מתמשכת בספירות הדם, שפעול יתר של מערכת החיסון וירידה חיסונית מתמשכת. כיום יש טיפולים בתאי CAR-T  חדשים בשלבי פיתוח להוריות נוספות, תוך שימוש במבנים חדשים של הקולטן הכימרי שיאפשרו טיפול יעיל ובטוח יותר. במאמר זה מרוכזים העקרונות המנחים של הטיפול בתאיCAR-T  כפי שהם ניתנים היום בישראל, וכן הנחיות למעקב הקצר- וארוך-הטווח אחר המטופלים.

        ספטמבר 2017

        רפאל ביאר
        עמ' 548-550
        הרפואה מבוססת על הטיפול האנושי והרפואי של הצוות המטפל, הרופאים/רופאות, האחים/אחיות והמקצועות הנלווים, והתקדמותה מבוססת על מחקר וטכנולוגיה. בגיליון זה מובאת סדרת מאמרים שנכתבו על ידי הרופאים בקמפוס רמב"ם, המשקפים את היקף המחקר המתרחש בבית החולים. ערכי הרמב"ם שעליו אנו אמונים מעמידים הן את החולה והן את אנשי המקצוע בתחום הבריאות במרכז העשייה. חלק מרכזי בערכים שלנו הוא שילוב של רפואה, טכנולוגיה ואנושיות. הודות למיקום הייחודי שלנו בסמיכות מיידית לפקולטה לרפואה רפפורט-הטכניון, למחויבות שלנו לשילוב בין מחקר ורפואה יש השפעה ייחודית. אנו משקיעים בפיתוח ובקידום של הרופאים-חוקרים ושל צוותי בית החולים השונים העוסקים במחקר. אנו מספקים טווח של מענקי מחקר לאורך הקריירה של החוקרים. 

        מענק ״עתידים״ מיועד לרופא הצעיר המעוניין להיחשף למחקר בסיסי או יישומי, תחת הנחייה של מדען בכיר. מענק "אופקים" מיועד לרופא הבכיר בצעדיו הראשונים המעוניין להקים פעילות מחקר. מענק "ניצוץ" מיועד לרופא-יזם שיש לו רעיון למוצר ורוצה לבנות אב-טיפוס, כצעד ראשון לקראת הקמת חברת טכנולוגיה רפואית. מענקי "מעוף" מיועדים למחקרים בתחום הסיעוד, וניתנים גם מענקים המיועדים למחקר ולסקרים בתחומי הרפואה הקלינית והמעבדתית, הסיעוד ותחומים אחרים. נוסף על כך קיימים מגוון של מקורות לאומיים ובינלאומיים למימון מחקר על בסיס תחרותי בכל התחומים, ואנו מעודדים את הצוותים שלנו לפנות למקורות אלו. שיתופי פעולה עם האוניברסיטאות השכנות שלנו, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, עם התעשייה סביבנו ועם מוסדות מחקר וחינוך אחרים, הם בעלי חשיבות עליונה להמשך הפיתוח של תרבות המחקר הבסיסי, היישומי והקליני בקמפוס שלנו. לאחרונה פירסמנו מאמר המתאר את הסיבות שהביאו לכך שישראל הפכה להיות מדינת הזנק רפואי בתחומים רבים, ואחת הסיבות המובילות לכל היא השילוב בין הרפואה הקלינית, המחקר והתעשייה [1]. בגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מתפרסמים מאמרים שנכתבו על ידי רופאים מרמב"ם במגוון מייצג של תחומים.

         

        מאי 2006

        ארתור קרנר, לואיס גרוברג, סירוש פיצ'רסקי, יפים קופרברג, מג'די חלבי, יבגניה ניקולסקי, אהרון הופמן ורפאל ביאר
        עמ'

        ארתור קרנר1, לואיס גרוברג1, סירוש פיצ'רסקי1, יפים קופרברג2, מג'די חלבי1, יבגניה ניקולסקי1, אהרון הופמן3, רפאל ביאר1

         

        1היח' לקרדיולוגיה פולשנית, המח' לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, 2המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה, 3המח' לכירורגיית כלי-דם, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

         

        במחקרים שפורסמו לאחרונה הודגם, כי טיפול מילעורי בחולים תסמיניים ואי-תסמיניים עם היצרות בעורקים התרדמניים על-ידי הרחבה בבלון והשתלת תומך, מהווה חלופה מקובלת לניתוח, בעיקר בחולים בעלי סיכון מוגבר בניתוח.

         

        המטרה במאמר הייתה לבחון את היתכנות והבטיחות של טיפול מילעורי בעורקים התרדמניים על-ידי הרחבה בבלון והשתלת תומך, עם או ללא הסתייעות בהתקן הגנה רחיקני. 

         

        מדווח בזאת על ניסיון פרוספקטיבי של מרכז רפואי יחיד בעל נפח פעילות גבוה, במטופלים עוקבים בעלי סיכון מוגבר בניתוח. נכללו בעבודה 169 חולים עוקבים אשר עברו 185 התערבויות מילעוריות. הושתלו בהצלחה 189 תומכים ב-195 היצרויות. כמחצית מהחולים (51%) טופלו בשל היצרות נשנית לאחר אנדארתרקטומיה בניתוח, 40% מהחולים הוגדרו כלא מתאימים לניתוח בשל סיכון מוגבר בניתוח על-ידי צוות שכלל מנתח כלי-דם וקרדיולוג התערבותי, ו-7% מהחולים לא התאימו לניתוח בשל מיבנה צוואר עוין. הפעולה הוגדרה כמוצלחת ב-181 מתוך 185 התערבויות (98%). הייתה הסתייעות בהתקן הגנה רחיקני ב- 52% מכלל החולים. סך שיעור הסיבוכים הוואסקולריים במהלך האישפוז (שיעור תמותה, אירוע מוח עם נזק שאריתי, אוטם שריר הלב) עמד על 2.4%. שיעור האירועים בחולים עם היצרות נשנית לאחר ניתוח קודם היה דומה לחולים עם היצרות ראשונית בעורקים התרדמניים ה-3.3% כנגד 1.1% לתמותה או אירוע מוח עם נזק שאריתי עד לשיחרור, ו-3.3% כנגד 3.3% לתמותה או אירוע מוח עד 30 ימי מעקב, בהתאמה. כאשר הייתה הסתייעות בהתקן הגנה רחיקני, היה שיעור התמותה או אירוע מוח משמעותי עד לשיחרור 0% כנגד 4.7% בחולים שבהם לא הייתה הסתייעות בהתקן. אירועים תסחיפיים קלים ניצפו בשכיחות דומה בשתי קבוצות החולים, עם היצרות ראשונית או לאחר אנדארתרקטומיה, ללא תלות בהסתייעות בהתקן הגנה רחיקני.

         

        לסיכום, תוצאות העבודה תומכות באפשרות של הרחבה מילעורית של היצרות ראשונית והיצרות מחדש לאחר אנדארתרקטומיה בעורקים התרדמניים, בחולים בעלי סיכון מוגבר בניתוח. בשני סוגי ההיצרויות (ראשונית ונשנית), התוצאות המעודדות מצדיקות את יישומה של שיטה זו כחלופה ישימה לניתוח.

        אירועים תסחיפיים המתבטאים קלינית מתרחשים בשיעור נמוך בשני סוגי ההיצרויות (ראשונית ונשנית), והם אינם נמנעים לחלוטין בעקבות הסתייעות בהתקן הגנה רחיקני.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303