אלון ילין, דויד סימנסקי, מיכאל פלאי ויעל רפאלי

ניתוח בבית החזה בשיטת התורקוסקופיה עם הסתייעות בווידיאו הפכו לשיגרה בישראל, בדומה למרבית המדינות בעולם. צבירת ניסיון והתפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ביצוע ניתוחים מורכבים יותר. עד כה לא בוצעה בישראל כריתה של אונת ריאה בשיטה התורקוסקופית.

במאמר זה מובא הניסיון הראשוני במרכז הרפואי שיבא בכריתת אונה תורקוסקופית, ונדונים יתרונותיה, חסרונותיה וההוריות לבחירתה של שיטה זו.

מיוני 2000 ועד ינואר 2001 עברו חמישה חולים (3 גברים ו-2 נשים) בגילי 22-72 כריתת אונה תורקוסקופית. בארבעה מהם אובחנה שאת ממאירה ובחולה אחת – תהליך טב. ההכנה לניתוח, שיטת ההרדמה והניטור היו זהים לאלה המתבצעים בניתוח פתוח. הניתוחים בוצעו דרך שלושה פתחים באורך 1.5 ס"מ ובאמצעות תורקטומיית עזר באורך 5-7 ס"מ. החלק הארי של הניתוח בוצע באמצעים מקלברים. בחולים הלוקים בסרטן הריאה ניטלו דגימות מקישריות-הלימפה האזוריות ונבדקו תיפקודי הריאה לפני הניתוח ומיד לאחריו.

בכל החולים הושלמה כריתת האונה על-פי התיכנון הראשוני, מבלי שיתעורר הצורך לעבור לשיטה הפתוחה. הניתוח נמשך 120-160 ד'. לא היה צורך בעירוי-דם במהלך הניתוח או לאחריו. לא נפטר אף חולה במהלך הניתוח, וחולה אחת בלבד לקתה בשני סיבוכים לא קשים. כמות התרופות הנרקוטיות הנצרכות לאחר הניתוח היתה קטנה. תיפקודי הריאות הדגימו ירידה קטנה מהצפוי בהשוואה לניתוח פתוח. התוצאה האסתטית היתה מעולה.

לסיכום, כריתה אונת ריאה בשיטה התורקוסקופית ניתנת לביצוע גם בישראל, ומהווה חלופה טובה עבור חלק מהחולים. יתרונה הגדול של השיטה הוא בצימצום הטראומה בעקבות הניתוח בעדיפות תיפקודית ובשיעורי תמותה ותחלואה נמוכים יותר. עם זאת, חסרונה העיקרי של השיטה הוא בעלותה הגבוהה.

אלונה גד, גיל זלצמן ושמואל טיאנו

הפרעת ביטוי גוף (סומטיזציה) בילדים ונוער היא הפרעת חרדה נפוצה. טעויות ועיכובים באבחנה עלולים להביא לעיבוד רפואי מיותר, יקר ולעתים אף מזיק. בסקירה זו נסקור את האפידמיולוגיה, ההסתמנות הקלינית, הגישות הטיפוליות והפרוגנוזה של הפרעה זו. פרשת חולה אחד מובאת בקצרה כדי להדגים את הבעייתיות בהפרעה זו.

נעמה קונסטנטיני (1), עמירה קן-דרור (2), אלון אליקים (1,3), לובה גליצקיה (1), אברהם מורג ז"ל (4), גדעון מן (1,5), ברוך וולך (3), ג'ק אשרוב (6) ודניאל שובל (7)

(1) המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ריבשטיין, מכון וינגייט, (2) שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה, (3)מח' ילדים, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (4)היח' לווירולוגיה קלינית, בית-החולים הדסה, ירושלים, (5)המח' לאורתופדיה, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (6) חדר-מיון, בית-החולים וולפסון, (7) היח' למחלות כבד, בית-החולים הדסה ירושלים

תוכנית האימונים התובענית של ספורטאי עילית גורמת לפגיעה במערכת החיסון ולהגברת הנטייה למחלות זיהומיות. הפגיעה במערכת החיסון מערבת את שלושת זרועות מערכת החיסון: הזרוע התאית, ההומורלית והבלענית, הפגיעה במערכת החיסון בספורטאים מוחמרת בתקופה של משטר אימונים מפרך ובתקופת תחרויות, בשל המישלב של מצב דחק פיסיולוגי ופסיכולוגי, גורמים נוספים המגבירים את הנטייה של ספורטאים ללקות במחלות זיהומיות כוללים שכיחות מוגברת של הפרעות אכילה, חסרים תזונתיים, נסיעות תכופות לתחרויות ומשחקים, הסתגלות לתנאי אקלים שונים, חסך בשעות שינה, מגורים משותפים ותנאי גהות (hygiene) שלא תמיד ניתן לפקח על רמתם. הזיהומים הנפוצים ביותר בקרב ספורטאים הם זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה העליונות, ובמידה פחותה זיהומים בדרכי העיכול. זיהומים קלים מסוג זה לא ישבשו בדרך-כלל את תיפקודו היומיומי של אדם שאינו ספורטאי, אולם לספורטאי עילית עלולים זיהומים אלה לגרום לאובדן יקר של ימי אימון, ובמקרים קיצוניים לפגיעה קשה ביכולתו התחרותית.

אלון אליקים, ברוך וולך

(1)מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער, מח' ילדים, ביה"ח מאיר, כפר-סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (2) מרכז ריבשטיין לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט, נתניה

פעילות גופנית תחביבנית ידועה זה שנים רבות כמקדמת בריאות, ומסייעת למניעה ולטיפול במחלות רבות. לעומת זאת, העיסוק בספורט תחרותי, במיוחד ברמות הגבוהות, כרוך באימון גופני רב ועלול להיות תובעני מאוד. יעילות האימון תלויה בעומס, במשך האימון הגופני ובתדירותו מחד-גיסא, וביכולת הספורטאי לעמוד בעומס זה מאידך-גיסא. יכולת זו מושפעת, פרט לעומס האימון, מגורמים אישיים וסביבתיים רבים, כגון מצבו הבריאותי והתזונתי של הספורטאי, תנאי הסביבה והאקלים (אקלים גבהים, מעבר אזורי זמן וכד') ומצבי דחק אישיים אחרים (יחסי בני-זוג, עבודה, מבחנים, אסון משפחתי וכד'). חוסר איזון בין עומס האימון ליכולת הספורטאי לעמוד בפניו, יובילו להתהוות תיסמונת אימון-יתר (over-training syndrome).

Color Doppler Imaging of Central Retinal Artery in Retinopathy of Prematurity

Alon Harris, Hanna J. Garzozi, Mira Harris-Izhak, Nir Shoham, Daniel R. Holland

Depts. of Ophthalmology, Indiana University School of Medicine, Indianapolis and of HaEmek Medical Center, Afula; and Eye Health Northwest, Portland, Oregon

Color Doppler imaging (CDI) is a noninvasive technique, combining 2-dimensional brightness-modulated (B-mode) ultrasound evaluation of eye and orbital structures, with simultaneous color-coded Doppler imaging of orbital blood flow. It has been used to characterize various ophthalmic disorders in adults. Currently there is no data describing orbital blood flow parameters in either normal children or in those with ophthalmic disease, such as the retinopathy of prematurity (ROP).

We evaluated blood flow in the central retinal artery of preterm infants undergoing examination for ROP. We also investigated whether useful readings could be obtained on a consistent basis, and the reproducibility of differences in central retinal artery blood flow between subjects with and without ROP (including the influence of "plus" disease).

We obtained hemodynamic readings in 43 of 46 eyes of preterm infants. 13 eyes had no signs of ROP; 18 had ROP (at least stage 1) without "plus" disease, and 12 had ROP with "plus" disease. There were no statistically significant differences in systolic blood flow velocity within the 3 groups. However the average velocity was slower in the "plus" disease group, correlating with the clinical finding of dilated and tortuous blood vessels which characterize the posterior retina of ROP eyes with "plus" disease.

Family Physicians' Attitudes to Clinical Guidelines for Treatment of Diabetes 

Sasson Nakar, Shlomo Vinker, Tal Baro-Aloni, Eliezer Kitai

Dept. of Family Medicine, Rabin Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Clinical guidelines are systematically developed statements designed to help practitioners and patients make decisions about appropriate health care for specific clinical states. Attitudes of family physicians to clinical guidelines for treating diabetes and guidelines in general were evaluated from anonymous questionnaires answered by physicians participating in continuous medical education throughout the country (May-June 1998). The questionnaire dealt with attitudes to the recently published specific guidelines for treating the diabetic patient and overall perception of the efficacy of clinical guidelines.

293 family physicians, aged 40.2‏7.0 responded (83%). 93.5% appreciated the guidelines and thought them applicable. Most (83.7%) reported the guidelines to be of help in their daily work; 31.4% said they were oversimplified; a quarter said they aimed main at containing costs. Most respondents preferred written guidelines of up to 5 pages.

In view of our results, attention can now be turned to developing ways to implement the guidelines. To improve adherence, they need to be short and the rate of publication of new clinical guidelines should be slowed.

Solid and Papillary Pancreatic Neoplasm 

Michal Soudack, Alon Ben-Nun, Leonid Malkin, Moshe Hashmonai

Depts. of Diagnostic Radiology, Surgery A and B, and Pathology, Rambam Medical Center, Haifa

Solid and papillary neoplasm of the pancreas is an interesting and rare malignant tumor. It occurs most commonly in young women. It was first described in 1959 and since then has been referred to by different names, including solid and cystic tumor, solid and cystic epithelial neoplasms, and others. Its malignant potential is low and metastasis is very rare.

Treatment includes partial pancreatectomy with full resection of the tumor. The prognosis is generally very good. We present 3 women (aged 17, 19, 39) diagnosed and treated for solid and papillary neoplasm of the pancreas. The unique clinical, histological, and epidemiological characteristics of this tumor are detailed.

Plication of Diaphragm for Postoperative, Phrenic Nerve Injury in Infants and Young Children

Yael Refaely, David A. Simansky, Michael Paley, Alon Yellin

Sheba Medical Center, Tel Hashomer, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Paralysis of the diaphragm may cause life-threatening respiratory distress in infants and young children because of paradoxical motion of the affected diaphragm and contralateral shift of the mediastinum during expiration. Phrenic nerve injury (PNI) may follow chest operations.

10 children with diaphragmatic paralysis and severe respiratory distress underwent plication of the diaphragm. Ages ranged from 14 days to 5 years. 9 had PNI after operations for congenital heart disease and 1 after resection of an intraspinal cervical lipoma. The right side was affected in 7, the left in 3.

Indication for surgery was inability to wean from mechanical ventilation, which had ranged from 11 to 152 days (median 35). 8 underwent plication via a thoracic approach and 2 via an abdominal approach. There were no complications directly related to the operation.

The interval from plication to weaning from mechanical ventilation ranged from 2 to 140 days (median 4). 1 patient died 2 hours after plication due to severe heart failure and 2 after prolonged hospitalization due to sepsis and multi-organ failure. 6 were extubated 2-8 days (median 4) after plication and 1 only after 40 days.

Early diaphragmatic plication is simple and avoids more serious surgery. While effective in ventilator-dependent infants and young children, it should not be used in those with multi-organ failure. Early plication may prevent the complications of prolonged mechanical ventilation.

Laparoscopic Treatment of Small Bowel Obstruction Caused by Adhesions

S. Kyzer, Y. Aloni, I. Charuzi

Surgery Unit B, Wolfson Medical Center, Holon

We describe our experience in 14 patients operated on for small bowel obstruction, who underwent laparoscopic adhesiolysis. In 13 (93%) the obstruction was relieved and only 1 case required conversion to open operation. Bowel activity usually resumed within 24-48 hours, and there were no remarkable intraoperative and postoperative complications. During follow-up none developed recurrent obstruction.

Our experience demonstrates that laparoscopic adhesiolysis is a valid therapeutic option. Additional experience is needed to determine which types of cases are suitable for the procedure.

Laparoscopic Spermatic Vein Ligation for Varicocele in Adolescents

Zahavi Cohen, Alon Yulevich, Vadim Kapuler, Niza Newman, Abraham J. Mares

Pediatric Surgery Dept., Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

We report our initial experience with laparoscopic ligation of spermatic veins in the treatment of varicocele in adolescence. 19 boys, 13 to 18 years old, underwent this treatment between I 1997 and III 98. The varicocele was always on the left side. 12 complained of scrotal discomfort and pain, but in 7 it was found incidentally during routine medical examination by the family or school physician. The diagnosis was based only on physical examination.

There has been no morbidity related to the laparoscopic procedure and all returned to normal activity within a few days. Follow-up 2-12 months after surgery showed no varicocele in any. We conclude that laparoscopy is useful in the treatment of varicocele in adolescents.

Is Official Data on Reported Morbidity Valid? Hepatitis A in Israel as an Example

Yehuda Lerman, Gabriel Chodik, Hava Aloni, Shai Ashkenazi

Occupational Health and Rehabilitation Institute, Ra'anana, Schneider Children's Hospital, Petah Tikva, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hepatitis A is one of the most frequently reported notifiable infectious diseases in Israel. The annual incidence as reported is around 70/100,000. The physician or the diagnostic laboratory notifies the district health office of the Ministry of Health.

The purpose of this research was to evaluate the sensitivity of passive surveillance of hepatitis A morbidity among adults, 18 years and over. Methods included study of notifications to the Ministry of Health or hospitalizations of cases of hepatitis A and of positive laboratory tests results (IgM) for hepatitis A. We estimated the extent of under-reporting by 2 different methods of extrapolation.

Data based on passive surveillance among the adult population, between 1.1.1993-31.12.1994, comprised less than 1/5 of the actual number of cases. Physicians notified about 6.2% of their hepatitis A patients. 5.1% of the notifications to the district health office were sent twice or more, usually both by the physicians and labs.

The official data on hepatitis A morbidity, based on passive surveillance, are considerably underestimated. Physicians and public health officials should be aware that such data may not accurately reflect the magnitude of the risk or the amount of disease that can be prevented. Efforts should be made to improve this situation.

Urgent, Unscheduled Self-Referrals by Ambulatory Patients

S. Vinker, S. Nakar, Z. Alon, H. Abu-Amar, G. Sadovsky, E. Hyam

General Sick Fund, Central District and Dept. of Family Medicine, Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Direct self-referral to a consultant is common in the Israeli health system. Yet patients' reasons for their urgent, unscheduled self-referrals for ambulatory consultations (UUSR) have not been explored. We studied such consultations in an urban multi-disciplinary consultation center serving a population of approximately 100,000. Over a 3-month period such consultations in ophthalmology, ear-nose-and-throat and dermatology clinics were treated by a duty family physician (FP). The FP was instructed to focus on the urgent complaint and either to give definitive treatment and schedule a consultation when needed, or refer the patient for immediate specialist consultation. Patients treated by the FP were asked to fill an anonymous questionnaire, which 347/645 (55.4%) did.

Among the reasons for UUSR were that the patient thought that his/her complaints should be treated by a consultant (29%), the patient was sent by the FP without a consultation note (13.9%), the FP was not available (10.4%), or the patient wished to see the consultant for a second opinion (8.2%). In only 7.8% had the patient noted that his complaint needed urgent consultation. Duration of complaints, but not prior efforts to schedule a consultation, were associated with different reasons for asking for an UUSR. For various reasons patients preferred an UUSR rather than seeing their own FP. Patients' opinions regarding self-referrals are important in planning primary care facilities and FP training.

Telling the Bad News: do the Elderly Want to Know Their Diagnoses and Participate in Medical Decision Making?

Sara Carmel, Alon Lazar

Sociology of Health Unit, Faculty of Health Sciences, and Dept. of Behavioral Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

In view of reported changes in western countries in the preferred model of doctor-patient relations, we evaluated the wishes of elderly persons for open doctor-patient communication with regard to terminal disease. Data was collected in 1994 from 987 elderly persons (70+) by structured interviews. Most of respondents wanted open communication and wished to be involved in medical decisions regarding life-sustaining treatment. However, only a minority tell their physicians and/or family members of their wishes. This suggests that most of the elderly expect physicians to be the first to initiate discussions of these issues. The results also indicate that among the elderly, those more educated, less religious, and those living in Israel longer, are more likely to want open communication with their physicians. This is explained by the relationship of these characteristics with the dominant cultural values of this group, and its acceptable models of relations in other areas of life.

Gynecologic Problems of the Lower Genital Tract in Children and Young Adolescents

Giulia Barda, Dino Bernstein, Sagit Arbel-Alon, Haim Zakut, Joseph Menczer

Dept of Gynecology and Obstetrics, Edith Wolfson Medical Center, Holon and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hospital records of 46 girls under the age of 17 years, hospitalized for lower genital tract problems in 1986-95 were reviewed. The most common conditions were results of unintentional injuries (43.5%), imperforate hymen (28.2%) and infections (19.6%). The median age for unintentional injuries was significantly lower than for other conditions (7.0 vs 11.4; p<0.001). Most injuries were external and occurred during outdoor activities. Mean volume of estimated bloody fluid drained in those with imperforate hymen was greater when the diagnosis was made after the age of 12 (783 vs 433; not significant). It has been suggested that hematocolpos and hematometra should be prevented, but the possible unfavorable sequelae have not been documented. The relative order of frequency of the various diagnostic groupings and the diagnoses of labial adhesions and imperforate hymen are specific for the age of the study group.

Acute Fungal Endocarditis Due To Trichosporon Beigelli

Nahum Nesher, Alon Erez, Doron Nezer, R. Finkelstein, Y. Barel

Dept. of Cardiac Surgery, Rambam Medical Center, Haifa and Technion Faculty of Medicine

We report a 59-year-old woman with acute fungal endocarditis of a prosthetic valve caused by the endogenic organism, Trichosporon beigelli. This slowly developing disease mainly effects drug addicts who use intravenous narcotics. In nonaddicts it is rare, with mortality as high as 50%. There are only sporadic reports of T. beigelli as a complication long after open heart surgery. The ongoing infection is undetected for even several years after the primary infection, due to its prolonged latent phase. We present the difficulties of diagnosis, and of treating the disease with a combination of surgery and of long-term chemotherapy.