תוצאת חיפוש

הגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מוקדש למאמרים פרי עטם של צוותי סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית. המרכז הרפואי סורוקה הוא מרכז רפואי מוביל, שמעניק רפואה יוצאת דופן באיכותה לתושבי דרום המדינה, תוך שהוא רואה את המטופל וצרכיו במרכז ומהווה מופת לחינוך ומחקר רפואי. חשיבותו האסטרטגית של המרכז הרפואי סורוקה למדינת ישראל מתבטאת בעיקר בעתות שגרה, אך בולטת שבעתיים במצבי חירום והסלמה ביטחונית, כפי שחווינו בשנים האחרונות: אירועי שבעה באוקטובר בהם טיפלו צוותי סורוקה בהיקף נפגעים חסר תקדים במערכת הבריאות הישראלית. במלחמת חרבות ברזל פונה למרכז הרפואי המספר הגדול ביותר של נפגעי צה"ל עם פציעות קשות, ובמבצע "עם כלביא", פגע בבית החולים טיל בליסטי איראני ששוגר ישירות ללב המרכז הרפואי – אירוע נוסף שאין לו אח ורע במערכת הבריאות הישראלית.

המאמרים המובאים בגיליון זה משקפים את רוחב היריעה של העשייה – מהטיפול בפציעות מורכבות ועד לפריצות דרך בתחומי הגנטיקה, מהתמודדות עם מצבי חירום ועד לטיפולים חדשניים שעשו דרכם מהנגב אל ארבע כנפות תבל.

הטריה ניתוחית מוקדמת והשתלת עור נחשבות כאחת מאבני היסוד של הטיפול בכוויות עמוקות, במטרה להקטין שכיחות זיהומים ותמותה ולשפר תוצאות ארוכות טווח. למרות היתרונות, לטיפול זה גם מספר חסרונות הכוללים בין היתר את הצורך בחדר ניתוח, איבוד דם, הסרה מיותרת של רקמות חיוניות )לנוכח הקושי בביצוע הטריה ניתוחית סלקטיבית(, ויצירת צלקות נוספות עקב קצירת שתלי עור. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת החל בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי הניסוי הקליני הראשון בתכשיר אנזימטי להטריה של כוויות. התכשיר מתבסס על מיצוי של תערובת אנזימים המופקים מאננס, והוא נועד להקטין את הצורך בהטריה ניתוחית ובהשתלת עור בכוויות עמוקות, מאחר שהוא מסיר רק את הרקמות הלא חיוניות באופן סלקטיבי.

שלושים שנים לאחר מכן, בשנת 2012, ולאחר שהושלמו שבעה מחקרים קליניים, אושר הטיפול בכל האיחוד האירופאי. מאז בוצעו מחקרים קליניים נוספים כולל  שני מחקרי RCT במבוגרים וילדים שהובילו לאישור הטיפול ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם כולל אישור FDA בארה"ב. בעקבות אישורים אלו טופלו בתכשיר מעל 14,000 נפגעי כוויות עמוקות ברחבי העולם. עד כה פורסמו מעל 150 מאמרים בנושא בעיתונות מבוקרת, כולל מאמרי קונצנזוס ממספר מדינות, והטיפול הפך לסטנדרטי במדינות רבות ברחבי העולם.

המטרה במאמר זה היא לסקור את הספרות שפורסמה מאז האישור האירופאי. ערכנו סקירת ספרות ב-PubMed וב Google Scholar בחיפוש אחר מאמרים המכילים את המילים נקסובריד (NexoBrid) או הטריה אנזימטית עם ברומלאין (Bromelain enzymatic debridement) שפורסמו אחרי האישור האירופאי שניתן בתאריך 16.12.2021 ועד לתאריך 1.3.2025.  החיפוש העלה 146 מאמרים רלוונטיים. במאמר זה נסקור את עקומת הלמידה הנדרשת לשליטה בהטריה האנזימטית, טיפול בכאב, יעילות הטיפול בדגש על טיפול בגפיים העליונים ובפנים, אבחון עומק מיטת הפצע לאחר ההטריה האנזימטית וההשלכות על היכולת להחלמה עצמונית לעומת הצורך בהשתלת עור, טיפול במיטת הפצע לאחר ההטריה, שיקולי עלות תועלת, טיפול באירועים רבי נפגעים, ומאמרי קונצנזוס.

אהוד דודסון¹, אייל שיינר²

¹הנהלת המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ²החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, מרכז רפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

סורוקה הוא המרכז הרפואי היחיד בנגב ובכך ייחודו. מכיוון שכך, מחויב בית החולים להעניק רפואה איכותית משולבת עם רמת שירות גבוהה. רפואה איכותית מתבטאת בהקמת מערך האיכות של בית החולים, אשר נטל על עצמו להוביל להשגת 100% מיעדי האיכות, הן ברמה הלאומית והן ברמת הכללית. אותו מערך מוביל בנוסף פרויקטים רבים של ניהול סיכונים ובטיחות החולה, אשר מהווים מקור ללמידה ולשיפור בלתי פוסקים. מערך האיכות דואג לרצף טיפולי בין הקהילה לבית החולים. רצף שכזה יכול להביא ללא ספק לשיפור בתוצאי בריאות ובשביעות רצון מטופלים, לקיצור זמני המתנה, לצמצום צריכת שירותי רפואה ולמיצוי משאבים.

שפרה שורץ¹, חיים דורון², מיכאל שרף³

¹המרכז לחינוך רפואי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ²המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, ³המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שירותי בריאות כללית והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בדצמבר 1959 נפתח בית החולים המרכזי לנגב, כיום המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. בית החולים נפתח לאחר מאבק פוליטי קשה בין דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל דאז, שהתנגד להקמת בית חולים בבאר שבע על ידי קופת חולים הכללית והעדיף הקמת בית חולים ממשלתי באשקלון שישרת את כל אנשי הנגב, לבין אנשי באר שבע בראשות דוד טוביהו, ראש העיר דאז, ומשה סורוקה, חבר הנהלת קופת חולים הכללית. אלה האחרונים ביקשו לפעול להקמת בית חולים לאלתר, לנוכח מצוקת האשפוז בעיר ולנוכח החלטת הסתדרות נשים ציוניות הדסה לסגור את בית החולים הזמני שפעל מטעמם בבאר שבע משנת 1948. עבודה זו נועדה להציג את המאבק האידיאולוגי והפוליטי בין הצדדים, את האינטרסים הסותרים של ממשלת ישראל וההסתדרות מול צורכי הבריאות של העיר באר שבע, ואת הגורמים שהביאו בסופו של דבר להקמת בית החולים על ידי קופת חולים הכללית. העבודה מתבססת על מחקר ארכיוני ומקורות בני התקופה.

שאול סופר

היחידה לטיפול נמרץ בילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בחודש דצמבר 2009 חגג המרכז הרפואי האוניברסיטאי יובל שנים להקמתו. שוורץ וחב' תיארו במאמרם את המאבק על הקמת בית החולים, שנתקל בהתנגדותם הנמרצת של מקבלי ההחלטות דאז. מאמרם מלמד, כי צורכי הבריאות והאשפוז היו משניים בתהליך קבלת ההחלטות על הקמת בית החולים.