• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוקטובר 2006
        נאוה בלום, שפרה שורץ ואבי עורי

        נאוה בלום1,2, שפרה שורץ3, אבי עורי4

         

        1בית-הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למקצועות רווחה ובריאות, 2החוג למינהל מערכות בריאות, מכללת עמק יזרעאל, 3המח' לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, 4הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב

         

        במאמר זה נביא לראשונה פרטים על מרכז השיקום שנפתח על-ידי "הסתדרות מדיצינית הדסה בירושלים" תוך כדי מלחמת העצמאות. מרכז השיקום נפתח ב-29 באוגוסט 1948 ונסגר כעבור חצי שנה. הטיפול במרכז כוון לקראת שיקום הנפגעים והחזרתם למסלול החיים והעבודה. ד"ר אמיל אדלר, ממקימי המוסד סבר, כי אף-על-פי שהקמתו של מרכז השיקום הומרצה משום התנאים שיצרה מלחמת העצמאות, מרכז שיקום חייב להתקיים גם בימי שלום אולם סיבות פוליטיות תקציביות ומדיניות מנעו זאת. המאמר מסכם פרק קצר ומיוחד בתולדות רפואת השיקום בישראל הצעירה.

        ספטמבר 2006
        דיאנה גולדין, פרידה שמש, אנטולי ליפשיץ, אבי עורי

        דיאנה גולדין, פרידה שמש, אנטולי ליפשיץ, אבי עורי

         

        המח' לשיקום כללי, מרכז רפואי "רעות", תל-אביב, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        חולי אוסטאוגנזיס אימפרפקטה (א"א) מטופלים בדרך-כלל על-ידי צוות רב-מקצועי של רופאי ילדים, אורתופדים, גנטיקאים ועוד. הזדמן לנו לאחרונה לטפל במיסגרת המחלקה לשיקום כללי בשני חולי א"א שלקו בבעיות נירולוגיות קשות: אירוע מוח ופגיעה בחוט-השידרה. הבנו את פרשות החולים ואת הבעייתיות שבשיקום חולים מורכבים אלו.

        מאי 2006
        יצחק (צחי) בן ציון, אשר שיבר

        יצחק (צחי) בן ציון, אשר שיבר

         

        המירפאה לטיפול מיני, המחלקה לפסיכיאטריה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה לנגב

         

        אירוע לב איסכמי ומחלת לב, מהווים תפנית דרמתית בחייו של כל אדם, המביאה לתחלואה גופנית ונפשית שאינן קלות, לא לאדם הלוקה במחלה, לא לסביבתו ואף לא לחברה כולה.

        למרות העלאת המודעות למניעה ראשונית, שניונית ושלישונית, והתפתחות מואצת של אמצעי איבחון וטיפול מתקדמים, עדיין מופיעות מחלות הלב וכלי-הדם במקום החמישי והשישי ברשימת נטל המחלות של אירגון הבריאות העולמי. ההערכה היא כי בשנת 2020 מחלת הלב הכלילית תטפס ותתפוס את המקום הראשון בגרימת נכות בעולם.

        נובמבר 2004
        עפר קרן ואבי עורי

        עפר קרן (1), אבי עורי (2)

         

        (1) מרכז שיקום לוינשטיין, רעננה (2) מרכז רפואי רעות, תל-אביב, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        במונח רסטורגנזה נכללות מספר סוגיות יסוד. כגון מהו הפוטנציאל לשיקום. אילו גורמים מאפשרים ריפוי או החלמה, מהן אבני הדרך באבולוציה של תהליך השיקום, אילו גורמים מעודדים את התהליך, ואילו גורמים עלולים לדכא או לעכב את תהליך השיקום.

        למעשה, מונח זה הוא הכלאה של המושגים פתוגנזה ו-סלוטוגנזה, קרי מדוע אדם חלה במחלה מסוימת, מהן הסיבות להתהוותה, כיצד נשמרת הבריאות, ואילו גורמים מעודדים בריאות או משמרים אותה. המושג כולל את התהליכים המתרחשים במהלך ההחלמה, הגורמים מאפשרים את העיצוב והאיזון של האורגניזם לאחר ההחלמה, תהליך בניית הבריאות והמשך קיומו של האדם המשתקם.

        בשנים האחרונות תואר המושג של אלוסטזיס, קרי התהליכים המתרחשים במערכות פיזיולוגיות-פסיכולוגיות, והמאפשרים את תיפקודן המיטבי והרציף. בסקירה זו נבחנים העקרונות שעליהם מתבסס האלוסטזיס לגבי אדם או איבר משתקם.

        אוגוסט 2004
        אורנה אופיר, מוטי וקסמן

        אורנה אופיר, מוטי וקסמן

         

        בית-חולים מגדל הזהב, בת-ים

         

        במחלקות לגריאטריה בישראל מאושפזים חולים הזקוקים לשיקום, לטיפול סיעודי ולטיפול רפואי ממושך.

        בשני העשורים האחרונים, מערכות הבריאות בישראל ובמדינות המערב קשובות יותר לדרישות צרכני הבריאות, ועושות ובמדינות המערב קשובות יותר לדרישות צרכני הבריאות, ועושות מאמץ לספק ככל שביכולתן את דרישות החולים ובני-משפחותיהם.

        שביעות-רצון החולים, משפחותיהם ובאי-כוחם, מהווה מדד חשוב לאיכות הטיפול הרפואי-סיעודי ולרמת השירות הניתן. \סקרי שביעות-רצון הם כלי ניהולי לביצוע שינויים ושיפורים בטיפול הרפואי-סיעודי, בטיב המזון והגשתו, בניקיון הכללי של בית-החולים, ואף בצורת המיבנים עצמם ואופן אחזקתם.

        סקרים מסוג זה המבוצעים באופן עיתי, רציף ואנונימי, מנוצלים להפקת לקחים מן התוצאות. פירסום הסקרים בין העובדים במיגזרים השונים, מניע לשינוי תהליכי עבודה והטמעתם בנוהלי בית-החולים.

        פברואר 2004
        ש' גרינברג, נ' אלמרו, ג' קרן וד' שפס

        ש' גרינברג, נ' אלמרו, ג' קרן, ד' שפס 


        היח' למניעת מחלות-לב, המח' הקרדיולוגית מרכז רפואי תל-אביב


        רקע: תוכניות לשיקום ולמניעת מחלות-לב נועדו לצמצם את התחלואה ואת התמותה לאחר אירוע לב, או לאחר מחלה כלילית. למרות זאת, שיעור ההשתתפות של חולים בתוכניות שיקום נמוך, והנשירה במהלכן רבה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעת הצטרפותו של בן-הזוג של המטופל לתוכניות השיקום והמניעה, על פרק הזמן שהמטופלים נטלו בהן חלק, ועל השיפור בכושרם הגופני.

        שיטה: במהלך השנים 1998 2001 נטלו חלק 24 זוגות בפעילות היחידה למניעת מחלות-לב שבמרכז הרפואי בת"א. הזוגות סווגו ל-2 קבוצות על פי מצבם הרפואי: 1) קבוצת השיקום (14 חולים) שבה אחד מבני הזוג עבר אוטם בשריר הלב או ניתוח מעקפים כלילי, 2) קבוצת המניעה השניונית (10 חולים) שבה אחד מבני הזוג עבר השתלת תומך סלילי בעורק כלילי, או שהוא נושא עדות למחלת-לב כלילית. קבוצה נוספת: קבוצת בני הזוג (21 בני-זוג). לכל קבוצה נבחרה, לשם

        השוואה, קבוצת בקרה שכללה מטופלים ללא בני-זוג מקרב היחידה למניעת מחלות-לב, בהתאם למצבם הרפואי.

        המשתנים שנבדקו: מיספר המיפגשים שהמטופלים נטלו בהם חלק, רמת הכושר הגופני שלהם בתחילת התוכנית ובסיומה.

        תוצאות: מטופלים שהתאמנו עם בני-זוגם השתתפו במיספר גדול יותר של מיפגשים (p<0.05; 87+17) בקבוצת השיקום, בהשוואה לקבוצת הבקרה (47+6). לא היה הבדל ברמת הכושר הגופני בתחילת התוכנית בין שתי קבוצות המטופלים : עם בני-זוג (3.5+0.2 METS) בהשוואה למטופלים ללא בני-זוג (3.4+0.2 METS) (p=0.5). בשתי הקבוצות נצפתה עלייה דומה ברמת הכושר הגופני: קבוצת בני הזוג השתפרה ב- METS  0.79+0.1 בהשוואה ל- METS 0.6+0.1 בקבוצת הבקרה (p=0.6). לעומת זאת, בקבוצת הבקרה של קבוצת המניעה השניונית המטופלים נטלו חלק במיספר גדול יותר של מיפגשים (51+13 לעומת 31+6; p>0.02) רמת הכושר ההתחלתית של שתי הקבוצות הייתה דומה (METS 3.7+0.3 לעומת METS 4.2+0.2; p=0.2) בהשוואה לקבוצת הבקרה. בסיום הפעילות חל שיפור גדול יותר בכושר הגופני בקבוצת הבקרה. ב METS 0.7+0.2 לעומת METS 0.3+0.1 (p<0.05).

        בני הזוג (קבוצה 3) נטו להשתתף במיספר גדול יותר של מיפגשים (
        p=0.2; 45+10) בהשוואה לקבוצת הבקרה. לא היה הבדל ברמת הכושר בתחילת הפעילות בתוכנית לעומת זו שבסיומה, בין קבוצת בני הזוג לבין קבוצת הבקרה.

        מסקנות: תמיכה ושיתוף של בן-הזוג בצורה פעילה בתוכנית השיקום עשויה לשפר את שיעור ההשתתפות בתוכנית השיקום, לעומת זאת, בתוכנית המניעה השניונית שיתוף בן-הזוג עלולה לגרום לנשירה מוקדמת. לא נמצא הבדל בשיעור ההשתתפות ובמדדי הכושר הגופני בין קבוצת בני הזוג לבין קבוצת הבקרה.

        דצמבר 2003
        אבי עורי, פרידה שמש, אנטולי ליפשיץ, דיאנה גולדין ועמירם כ"ץ

        אבי עורי, פרידה שמש, אנטולי ליפשיץ, דיאנה גולדין, עמירם כ"ץ

         

        המח' לשיקום, מרכז רפואי רעות, תל-אביב, המח' לשיקום שידרה, ביה"ח לוינשטיין, רעננה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        שחפת החוליות לא מוגרה. אומנם רוב התפרצויות המחלה המדווחות בספרות הרפואית מתרחשות במדינות המתפתחות, אך מדווח על חולי שחפת גם במדינות המפותחות, ללא קשר למחלות כרוניות כמו סוכרת, שיינת (uremia) או תיסמונת הכשל החיסוני הנרכש ((AIDS. בישראל, אותרו בבתי-החולים לווינשטיין ורעות 10 חולים בלבד שאושפזו בגין נזק נירולוגי שנגרם משחפת עמוד-השידרה, מאז ש-Percival Pott דיווח לראשונה על המחלה השתכללו מאוד אמצעי הדימות, הטיפול השמרני והניתוחים של עמוד-השידרה. כיום מחייב שיקומם של חולי שחפת החוליות שיתוף-פעולה בין רופאי הריאות לרופאי השיקום.

        פברואר 2003
        יצהל ברנר, שי שבת, מאיר ניסקה

        יצהל ברנר1, שי שבת2, מאיר ניסקה3

         

        1המח' לגריאטריה, בית-חולים מאיר,כפר סבא, 2המח' לאורתופדיה, בית-חולים מאיר, כפר סבא והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        אוכלוסיית הקשישים בציביליזציה המערבית גדלה והולכת בעשורים האחרונים. החברה בכלל והקהילייה הרפואית בפרט חשופות בפני החלטות שחלק גדול מהן מגיע לכדי דילמות אתיות בבואם לטפל בקשישים ביותר. בשנים האחרונות מצטבר והולך הידע אודות השינויים הפיסיולוגיים המתחוללים בגופם של קשישים והשפעתו על היכולת להתמודד עם מצבי משבר שלחולי ותאונה. גורמים רבים משפיעים על תוצאה זו: בראש ובראשונה השבירות הגדולה יותר של העצם עקב דילדולה – אוסטאופורוזיס, התנאים הסביבתיים וירידת המוכנות לתגובה לאירוע נפילה מסיבות רבות ושונות. השיקום של קשיש עם שבר הוא נדבך חשוב המאפשר את חזרתו לסביבתו הקודמת ולתפקד בה למיטב כישוריו שקדמו לתאונת הנפילה. ההחלטה על היכולת להשתקם ועל ההתקדמות במהלך השיקום היא קשה, ויכולה להשתנות בבדיקות שונות המתבצעות בזמנים שונים. המטרה בסקירה זו היא להציג את הערכת הקשיש עם שבר בעצם צוואר-הירך במהלך השלב החד ושלב השיקום החדיד (subacute).

        יוני 2002
        דניאל גוטליב, מיה גולדשטיין, ארנה מאיר, מריאה קפניס, שולמית חוולס ושי בריל

        דניאל גוטליב, מיה גולדשטיין, ארנה מאיר, מריאה קפניס, שולמית חוולס ושי בריל

         

        אירוע מוחי (stroke) הוא הגורם העיקרי לנכות קבועה באוכלוסייה המבוגרת, ומדי שנה זקוקים אלפי חולים שלקו באירוע מוחי לשיקום כדי שיוכלו לשוב לביתם. הדרך המקובלת ביותר לספק שיקום לחולים ששרדו אירוע מוחי ונפגעו באופן בינוני עד קשה היא אישפוז שיקומי. האישפוז השיקומי, ביחד עם האישפוז הראשוני והמשך הטיפול, הם המרכיבים העיקריים בהוצאות הגדולות הנדרשות לטיפול בחולים אלו. מאחר שניתן לפתח חלופות לאישפוז השיקומי, חשוב להערכיך על-פני תקופה ממושכת את הכדאיות של הקצאת המשאבים לשיטת שיקום זו בהשוואה לשיטות אחרות.

        המטרה במחקר היתה לבדוק את סוגי שירותי הבריאות והיקף צריכתם במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע מוחי של מחלימים שעברו אישפוז שיקומי.

        שיטות המחקר כללו מעקב פוספקטיבי שנכללו בו 75 חולים עוקבים שלקו באירוע מוחי, נותרו עם נכות בינונית והתקבלו לניסיון שיקומי במחלקה ייעודית. במעקב נבדקו שירותי הבריאות שנצרכו במהלך השנה לאחר האירוע המוחי, מצבם הרפואי של החולים ומידת הצלחתם לשוב לתיפקוד עצמאי.

        האישפוז השיקומי, שנמשך כ-50 יום, החלב בשלב מוקדם יחסית והשיב לחולים רמת עצמאות בסיסית טובה. במהלך השנה חזרו כמחצית מהחולים לאישפוז, ותרמו לכך באורח ניכר הגורמים הקשורים באירוע המוחי. רק חלק מהחולים נמצאו במעקב מסודר במירפאות הקהילה, ומרביתם לקו בתיפקוד יומי מתקדם מוגבל ובדיכאון.

        מתוצאות המחקר הוסק כי יש הצדקה בהשקעה הראשונית באישפוז שיקומי, המכין את החולים להמשך שיקומם במסגרת הבית. יש צורך בשיפור הרצף הטיפול ובשיכלול אמצעי המעקב, על-מנת לעמוד על הצרכים הרפואיים והפסיכו-חברתיים של המחלימים מאירוע מוחי החוזרים לתפקד במסגרת הקהילה.

        דצמבר 1998
        א' אדונסקי, ש' לבנקרון, י' פלייסיג, א' שטרית וצ' בלומשטיין

        Evaluation of Predictive Factors for Stroke Rehabilitation

         

        Abraham Adunsky, Shlomo Levenkrohn, Yehudit Fleissig, Angela Chetrit, Zvia Blumstein

         

        Geriatric Medicine and Clinical Epidemiology Depts., Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        Our objective was to assess the functional disability of stroke patients by the functional independence measure (FIM) and to examine predictive factors for successful rehabilitation. In 127 consecutive stroke patients efficacy of FIM was 23.9±188, efficiency 0.54±0.45 and 81.9% of patients returned home. Functional improvement was statistically significant (p<0.001) in all FIM domains. Multivariate analysis showed that improvement in FIM score was significantly greater in the younger, among the married, the hemiparetic, and those with an admission FIM of 40-60, while efficiency was related only to type of diagnosis. In addition, the hemiparetic were 3.3 times more likely to return home than the hemiplegic.

         

        We conclude that rehabilitation priorities should be directed towards patients younger than 75 years and to those with an admission FIM of 40-60 points. The results of this study reaffirm the usefulness of the FIM index in assessing stroke rehabilitation.

        יוני 1998
        יעקב גינדין, מרק קלרפילד, ציונה חקלאי, פנינה צדקה, ג'ני ברודסקי ומיכאל דייויס

        Geriatric Rehabilitation in Israel: Assessment of Needs and In-Patient Services

         

        J. Gindin, M.A. Clarfield, Z. Haklai, P. Zedaka, J. Brodesky, M. Davis

         

        Geriatric Division, Kaplan-Hartzfeld Hospitals, Rehovot; Geriatric Wing, and Health Information and Computer Service, Israel Ministry of Health; Central Bureau of Statistics, Prime Minister's Office; Brookdale Institute, Jerusalem; and Health of the Elderly, Israel Center for Disease Control

         

        Geriatric rehabilitation (GR) in Israel, which has not been thoroughly investigated, was examined by a subcommittee of the Committee on Health of the Elderly, in the Israel Center for Disease Control.

         

        The needs of the elderly population for rehabilitational services were assessed and the existing services reviewed. A survey of GR beds, their geographic distribution, and the number of patients over 65 after CVA and hip fracture (the 2 main causes for GR need) was carried out. Data were gathered from records of the Ministry of Health and the Central Bureau of Statistics.

         

        In 1994 there were 1,503 beds for active, long-term geriatric care in general and geriatric hospitals: 751 beds were assigned to rehabilitative geriatrics, and the rest to skilled-nursing geriatrics. A high concentration of beds was found in the geographical center of the country, in contrast to a small number in the periphery. Approximately 10,100 patients were hospitalized that year in rehabilitative geriatric and skilled-nursing wards.

         

        There was considerable variation between services, as expressed in the wide range in average duration of hospitalization (from 12-269 days). Most of the beds for GR and skilled-nursing care beds were mixed in the geriatric wards together in the wards.

         

        Limited services and public needs have led to the development of services outside the licensed and regulated settings, a process which has not yet been investigated. About 6,700 older patients were hospitalized during 1994 with a primary diagnosis of CVA. It has been estimated that 4,000 of them needed GR. 2,624 older patients died that year of CVA.

         

        The increase in CVA prevalence between 1987 and 1994 was far greater than the increase in morbidity, in both the general and older populations. Nearly 4,000 elderly patients with a primary diagnosis of hip fracture, most of whom needed rehabilitation, were hospitalized in 1994. The total number of older patients who needed GR following CVA or hip fracture that year was set at 8,000. However, this figure is up to 30% lower than the actual rates, since the those 2 diagnoses include only 70% of total GR needs.

         

        It is impossible to obtain a comprehensive picture of GR in Israel based only on currently available data. The subcommittee outlined areas to be thoroughly examined in-depth, including services and needs, as well as GR tools and processes and how to maintain the achievements of rehabilitation after discharge.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303