• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2026

        גל גולדהבר, רונית קונפינו-כהן, ענת כהן-אנגלר, שרי סיטי-הראל, יוסי רוסמן
        עמ' 519-525

        הקדמה: אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65 שנים הולכת וגדלה באופן משמעותי. אוכלוסייה זו מאופיינת במחלות רקע רבות אשר מצריכות לעיתים קרובות טיפול תרופתי – הן בקהילה והן באשפוז. עם זאת, תגובות אלרגיות לתרופות הן גורם מגביל משמעותי בקביעת הטיפול התרופתי במטופלים קשישים.

        מטרות: לבחון את שכיחות ותוצאי הבירור של אלרגיה לתרופות בקשישים. יושם דגש על בחינת תוצאי בירור של חשד לאלרגיה לאנטיביוטיקה ממשפחת הבטא-לקטם, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) וכימותרפיה. 

        שיטות מחקר: נערך מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ללא קבוצת ביקורת. במחקר נבחנו תוצאי בירור אלרגיה לתרופות שכלל אנמנזה מדוקדקת, תבחיני עור ותגר מדורג לתרופה בהתאם להתוויה. בנוסף, בוצע מעקב ארוך-טווח שכלל מעבר על בסיס נתונים שנבנה מתיקי מטופלים ממוחשבים וריאיון טלפוני.

        תוצאות: בין השנים 2019-2009 ביקרו במרפאה לאלרגיה בבית החולים מאיר 1,860 מטופלים בני למעלה מ-65 שנים. מתוכם, 295 (15.9%) פנו עקב חשד לאלרגיה לתרופה. כמו כן, 270 מטופלים (91.5%) עברו בירור במרפאתנו והוכנסו למחקר. מתוכם, 166 (61.5%) פנו לבירור חשד לאלרגיה לאנטיביוטיקה ממשפחת הבטא-לקטם, 23 (8.5%) פנו לבירור חשד לאלרגיה לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, 16 (5.9%) לבירור חשד לאלרגיה ללידוקאין ו-14 (5.2%) פנו לבירור חשד לאלרגיה למלחי פלטינום. רוב המטופלים עם כותרת של אלרגיה לאנטיביוטיקה ממשפחת הבטא-לקטם (94, 56.3%) הגיעו לבירור זמן רב (מעל עשור) לאחר התגובה. לעומתם, 92.4% מהמטופלים עם חשד לאלרגיה למלחי פלטינום ו-65.2% מהמטופלים עם חשד לאלרגיה לתרופות נוגדות דלקת הגיעו לבירור בתוך שנה מהתגובה החשודה. ‪‪‪‪הבירור הרפואי נמצא בטוח לחלוטין – באיש מהמטופלים לא הייתה תגובה אלרגית מסכנת-חיים כתוצאה מהבירור. בקרב 232 (86.2%) נבדקים נשללה אלרגיה לתרופה החשודה וניתנה המלצה שלא להימנע מהתרופה. עבור מטופלים שנמצאו אלרגיים, ניתנו המלצות לחלופות אפשריות. כאשר התרופה הייתה חיונית (אספירין בחולי לב ומלחי פלטינום בחולות עם סרטן שחלה בעיקר) החולים עברו אבטול ריגוש (דסינסטזציה) לתרופה, ללא אירועים חריגים.

        מתוך המטופלים שאצלם האלרגיה לתרופות נשללה, 144 נכללו במעקב ארוך-טווח. סך הכול 50 (34.7%) מטופלים נטלו את התרופה החשודה ללא תגובה לא רצויה, 83 (57.6%) מטופלים לא נטלו אך הסכימו ליטול אותה אם תהיה לכך התוויה, ו-11 (7.6%) הודיעו שיסרבו לקחת את התרופה גם אם תומלץ, למרות הבירור התקין.

        מסקנות: נמצא, כי בירור אלרגיה לתרופות באוכלוסייה המבוגרת הוא בטוח ויעיל. רוב המטופלים הנושאים כותרות של אלרגיה לתרופות, אינם סובלים מאלרגיה אמתית ונמנעים מטיפול בתרופות חיוניות, ללא הצדקה. יש מקום להגביר את מאמצי ההסברה והחינוך בנושא אלרגיה לתרופות בקרב רופאי הקהילה והאוכלוסייה המבוגרת.

        נובמבר 2019

        ענבל גרינהאוס, שני עטיה-קוניו, מאיר מועלם
        עמ' 721-723

        אופטלגין (דיפירון) היא תרופה נפוצה והטיפול בה נרחב גם ללא מרשם רפואי. התרופה הודרה ממחסן התרופות בארצות הברית לפני שנים רבות עקב השפעות לוואי המטולוגיות ואלרגיות. השפעת לוואי פחות ידועה של התרופה היא אי ספיקת כליות חדה המופיעה כשבוע לאחר נטילת התרופה, לעיתים קרובות במינון יתר, ואינה מלווה במיעוט מתן השתן או בהפרשת חלבון מרובה בו. הפרעה זו חולפת באופן עצמוני תוך כשבוע עד עשרה ימים, ואין צורך להיעזר בטיפול כליות חלופי או לבצע דיקור כליה.  הסיבה לתופעה הזו נובעת ממנגנון הפעולה של התרופה הפועלת כתרופה נוגדת דלקת או במנגנון של דלקת אינטרסטיציאלית של הכליה. מובאת במאמרנו הנוכחי פרשת חולה, אשר בעקבות נטילת כמות גדולה של אופטלגין סבל מתופעה זו, ומובאים נתונים מהספרות שבה נדון נושא זה.   

        יוני 2009

        שרי טל, אלכסנדר גורביץ וולדימיר גולר
        עמ'

        שרי טל1, אלכסנדר גורביץ2, ולדימיר גולר1

        1המחלקה לרפואה פנימית-גריאטרית, מרכז רפואי קפלן, 2המחלקה לרפואה גריאטרית חדידה (Sub-acute), בית-חולים הרצפלד, מרכז רפואי קפלן

        כאב כרוני שכיח בקשישים, ועלול להשפיע על תפקודם ואיכות חייהם. הכאב הכרוני הוא תִסמונת המשפיעה על מרכיבים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, ומושפעת מהם. טיפול מיטבי בכאב כולל כל אחד מהמרכיבים הללו. הכאב הכרוני ניתן לטיפול, אך תת-דיווח, תת-אִבחון ותת-טיפול מאפיינים מצב זה, ומונעים טיפול מיטבי בחלק גדול מהחולים. הסיבות לתת-טיפול בכאב כרוני בקשישים כוללות, בין השאר, תת-הערכה של כאב והימנעות מטיפול באופיאטים. הגישה להערכת הכאב והטיפול בו מורכבת יותר בקשישים בהשוואה לצעירים, שישים לוקים לעיתים קרובות בבעיות רפואיות רבות, וייתכנו מקורות רבים לכאב. שכיחות גבוהה של פגיעה בחושים, דיכאון, נכות ושיטיון בחולים קשישים מקשים על הערכת הכאב והטיפול בו. בנוסף, בשל פרמקוקינטיקה ופרמקודינמיקה הייחודיות לקשישים, רגישים הם להשפעות לוואי של תרופות – רגישות המקשה אף היא על הטיפול בכאב. טיפול מושכל בתרופות במִשלב עם טיפול לא-תרופתי עשוי להקל על הכאב. השיפור ביכולת התִפקוד עשוי לעיתים קרובות לעלות באופן משמעותי על מידת ההפחתה בחומרת הכאב.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.